סרטן השד

כמוניסרטן השדמדריכיםסרטן השד : כל המידע

סרטן השד : כל המידע

מהו סרטן שד? מהם סוגי המחלה? מה השלבים השונים של סרטן שד? ואיך מטפלים בו? מדריך מפורט על המחלה שאחת מכל שבע עד שמונה נשים בישראל תפתח

מאת מאת: דן אבן. * ייעוץ מקצועי ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
תגובות 0

סרטן השד (צילום: shutterstock)
סרטן השד (צילום: shutterstock)

סרטן השד הוא גידול סרטני שנוצר לראשונה בתאי השד, והוא הסרטן השכיח ביותר בנשים בעולם וגם בישראל.

 

מה השכיחות של סרטן השד?

 

סרטן השד מהווה כשליש מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל. מדובר בסרטן השכיח ביותר בנשים בארץ ואחת מכל שבע עד שמונה נשים תפתח את המחלה בשלב מסוים במהלך חייה.

 

כ-5,000 חולות סרטן שד חדשות מאובחנות מדי שנה בישראל. לפי נתוני משרד הבריאות שפורסמו באוקטובר 2018, בשנת 2015 אובחנו 4,846 חולות חדשות עם גידול חודרני (ממאיר) ו-633 עם גידול שפיר (אין סיטו). הסיכון לסרטן השד עולה עם הגיל. 78% מחולות הסרטן שאובחנו בשנת 2015 היו נשים מעל גיל 50.

 

סרטן השד יכול להתפתח גם בגברים. היחס הוא כ-1:100. זאת אומרת, על כל 100 חולות סרטן השד יש גבר אחד שחולה במחלה.

 

מהם הסוגים של סרטן השד?

 

רוב הסוגים של סרטן השד הם מסוג קרצינומה - סרטן שמקורו ברקמת תאי האפיתל המצויים בשכבה החיצונית של צינורות ובלוטות החלב בשד. סרטן השד מסוג קרצינומה נחלק למספר סוגים: דקטל קרצינומה – כשמקור הגידול בתאי האפיתל בצינורות החלב, שהוא השכיח ביותר; ולובולר קרצינומה – כשמקור הגידול בתאי האפיתל ברקמה הבלוטית של בלוטות החלב בשד.

 

קיימים מספר סוגים נדירים של קרצינומה של השד:

 

קרצינומה מדולרית - medullary: סרטן שד פולשני שבו קיים גבול ברור בין רקמת הגידול לבין הרקמות הבריאות, המאופיין בתאי סרטן גדולים ובהימצאות תאי המערכת החיסונית בשולי הגידול.

 

 

קרצינומה מוצינוטית - mucinous: סוג נדיר של סרטן שד פולשני הנגרם על ידי תאי סרטן המייצרים ריר. לסוג זה המכונה גם Colloid Carcinoma סיכויי ריפוי גבוהים יחסית.

 

קרצינומה טובולרית - tubular: סרטן שד פולשני בעל סיכויי החלמה טובים הנגרם על ידי סוג של תאי סרטן המאופיין במבנים חודרים הקרויים טובולריים, המהווה 2% מכלל מקרי סרטן השד.

 

קיימים סוגים נדירים יחסית נוספים של סרטן השד, לרבות סרקומה של השד – כשמקור הגידול ברקמת החיבור של השד; מחלת פאג'ט – כשהגידול מתפתח כאקזמה סביב לפטמה; וסרטן שד דלקתי – שאינו מתפתח כגוש, אלא נראה כשד דלקתי, אדום ונפוח.

 

סרטן השד מסווג גם לסוגים נוספים:

 

סרטן שד תורשתי - סרטן שנגרם על ידי מוטציה גנטית מורשת שניתן לזהות בבדיקת דם אצל החולה. המוטציות השכיחות ביותר שנבדקות היום במסגרת הבירור הראשוני בקופות החולים או בבתי החולים הן מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. קיימים גורמים תורשתיים נוספים, נדירים יותר, שהבירור שלהם אינו מכוסה בשלב זה על-ידי קופות החולים, אך ניתן לבצעו במימון עצמי. מידע על רקע תורשתי אצל מטופלות יכול להשפיע על בחירת הטיפול הכירורגי וגם התרופתי.

 

עוד על מוטציות גנטיות של סרטן השד

 

סרטן שד חיובי או שלילי לקולטנים להורמון אסטרוגן (ER)/ פרוגסטרון (PR) - סיווג זה של סרטן לנוכחות הקולטנים להורמון אסטרוגן (ER)/ פרוגסטרון (PR) על פני תאי הגידול הסרטני נבדק בבדיקות פתולוגיות שגרתיות שמבוצעות על דגימה של הגידול שהוצאה בביופסיה או בניתוח במטרה להתאים טיפול תרופתי.

 

סרטן שד חיובי/ שלילי לחלבון HER-2 - סיווג זה של סרטן לנוכחות החלבון על פני הגידול הסרטני נבדק בבדיקות פתולוגיות שגרתיות שמבוצעות על דגימה של הגידול שהוצאה בביופסיה או בניתוח במטרה להתאים טיפול תרופתי ביולוגי.

 

סרטן שד טריפל נגטיב - מדובר בגידול שאינו מבטא קולטנים להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון או לחלבון HER-2.

 

עוד על הסוגים השונים של סרטן השד

 

מהם השלבים השונים של סרטן השד?

 

שלב 0: שלב זה קרוי גם "קרצינומה אין סיטו" (Carcinoma in situ) ומאפיין סרטן שד לא חודרני מסוג קרצינומה, שמאובחן כשהוא מוגבל לצינוריות החלב (דקטל קרצינומה אין סיטו, DCIS) או לבלוטות החלב (לובולר קרצינומה אין סיטו, LCIS).

 

שלב I: כשהגידול בשד בקוטר שאינו עולה על 2 ס"מ ויצא מגבולות צינוריות החלב או בלוטות החלב, אך לא התפשט אל מחוץ לשד.

 

שלב II: גידול חודרני בשד בקוטר שאינו עולה על 2 ס"מ, שחדר לקשריות הלימפה בבית השחי באותו הצד של השד הקרויות 'קשריות שד אקסילריות'. בשלב זה מסווג גם גדול בקוטר של 5-2 ס"מ שמערב או אינו מערב את קשריות הלימפה בבית השחי, וגידול בקוטר של מעל ל-5 ס"מ שאינו מערב כלל קשריות לימפה.

 

שלב IIIA: גידול חודרני שקוטרו אינו עולה על 5 ס"מ שחדר לקשריות לימפה בבית השחי המקובעות או שנצמדו אחת לשנייה, או גידול שקוטרו גדול מ-5 ס"מ שחדר לקשריות הלימפה, גם אם חדר רק לקשריות האקסילריות.

 

שלב 3IIIB: גידול חודרני בקוטר כלשהו ששלח גרורות לרקמות המקיפות את השד וכן גידול בכל גודל שהתפשט לקשריות הלימפה בדופן בית החזה. כמו כן, בשלב זה יסווגו כלל החולות המאובחנות עם סרטן השד הדלקתי.

 

שלב IV: גידול בשד ששלח גרורות לאיברים אחרים בגוף.

 

עוד על השלבים של סרטן השד

 

מהם התסמינים של סרטן בשד?

 

סרטן השד עלול להתפתח במהירות ולעתים אינו ניתן לזיהוי על ידי תסמינים ברורים, לכן חשוב לכל אישה להקפיד על ביצוע בדיקות ממוגרפיה סדירות – מגיל 50 עד 74 אחת לשנתיים ואצל נשים בקבוצות סיכון (עם סיפור משפחתי) מגיל 40 אחת לשנה (או מוקדם יותר, בהתאם לסיפור המשפחתי וגורמי סיכון נוספים). כאשר קיימת נשאות של מוטציה גנטית המעלה סיכון לחלות, המעקב מתחיל בגיל צעיר יותר, כשתחילת המעקב, סוג המעקב ותדירותו נקבעים לפי הגן שבו יש מוטציה וגם לפי הסיפור המשפחתי.

 

הסימן הנפוץ ביותר לסרטן השד הוא גוש בשד שעשוי להיות מאובחן בבדיקת מישוש עצמי. גוש בשד שמאפיין גידול ממאיר לרוב אינו קטן או נעלם עם התקדמות המחזור החודשי, קשה וחריג במבנהו מיתר רקמת השד, אך אינו בהכרח כואב.

 

תסמינים נוספים אפשריים (אך לא בלעדיים) לסרטן השד כוללים: גוש בבית השחי, תחושת גירוד או עקצוץ בשד, שינויים בגודל, בצורה ו/או במבנה השד (הופך למקומט) ובגוון השד (שד ורוד/אדום הנראה דלקתי) ושינויים במבנה הפטמה והפרשות מהפטמה.

 

בכל מקרה של זיהוי גוש או חשד לתסמין אחר שמעלה את החשד לסרטן השד – יש לפנות לרופא לביצוע בדיקה לאבחון המחלה.

 

עוד על התסמינים של סרטן השד

 

מהם גורמי הסיכון?

 

  • היסטוריה משפחתית של סרטן השד/ השחלות אצל קרובת משפחה מדרגה ראשונה או שנייה.
  • גנטיקה: מוטציות גנטיות שונות מעלות את הסיכון לסרטן השד והשחלות שהמפורסמות שבהן הן מוטציות בגנים BRCA1  ו-BRCA2. ההערכה כיום היא ש-5% עד 10% מהמקרים של סרטן השד הם בעלי רקע תורשתי-גנטי.
  • גיל מבוגר.
  • הפרשה לא סדירה של הורמונים מסוג אסטרוגן ופרוגסטרון מהשחלות.
  • גיל וסת ראשון מוקדם וגיל בלות מאוחר.
  • העדר פעילות גופנית.
  • תזונה לקויה (שומן רווי ובשר אדום).
  • עודף משקל/השמנת יתר.
  • עישון סיגריות.
  • שתייה מופרזת של אלכוהול.
  • היעדר הריונות ולידות ולידה ראשונה בגיל מבוגר.
  • טיפול הורמונלי חלופי הניתן לרוב בגיל המעבר.
  • גלולות למניעת היריון (עליית סיכון קטנה).
  • מזהמים סביבתיים שונים, חומרי הדברה וכימיקלים נוספים וקרינה מייננת.
  • רקמת שד צפופה כפי שנצפית בבדיקת ממוגרפיה.
  • ממצא שכיח מסוג 'היפרפלזיה אטיפית' בביופסית שד.

 

עוד על גורמי סיכון לסרטן השד

 

כיצד ניתן להפחית סיכון לסרטן השד?

 

מספר פעולות הוכחו מחקרית כאמצעים המסייעים להפחית סיכון להתפתחות סרטן השד, לרבות:

 

  • צמצום שתיית אלכוהול למנה אחת ליום לכל היותר.
  • ביצוע פעילות גופנית סדירה למשך 30 דקות לפחות ברוב ימות השבוע.
  • צמצום טיפול הורמונאלי חלופי למינונים נמוכים ולמשך הזמן הקצר ביותר הנדרש.
  • שמירה על משקל תקין, ובייחוד כשמדד ההשמנה BMI הוא בין 18 ל-25 יחידות.
  • הקפדה על תזונה בריאה.

 

לנשים בסיכון גבוה לסרטן השד מומלץ לעתים על פעולות מניעתיות נוספות לרבות:

 

  • נטילת תרופות המקטינות סיכון לסרטן השד ובייחוד החוסמות חלק מפעילות הורמון האסטרוגן, דוגמת טמוקסיפן או רלוקסיפן.
  • כריתה מניעתית של השד והשחלות שמוצעת לנשים נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1/2או בגנים אחרים המעלים את הסיכון לתחלואה באופן משמעותי.

 

איך מאבחנים את סרטן השד?

 

בשלב הראשון במניעה ואבחון סרטן השד ניתן לבצע בדיקה עצמית של השד באופן קבוע בניסיון לאתר גושים חריגים ובאופן מסורתי, ההמלצות כוללות גם בדיקה ידנית אצל כירורג שד אחת לחצי שנה עד שנה.

 

בדיקת הסקר לאבחון מוקדם של סרטן השד שהוכחה מחקרית היא בדיקת ממוגרפיה המבוצעת באמצעות טכנולוגית רנטגן, המומלצת כיום לכל אישה מגיל 50 עד 74 אחת לשנתיים ובדיקת ממוגרפיה או MRI של השד לנשים בקבוצת סיכון (עם היסטוריה משפחתית משמעותית של סרטן שד/שחלות מגיל 40 או קודם) אחת לשנה. מחקרים מעלים כי ביצוע סדיר של ממוגרפיה לפי ההמלצות מפחית ב-30% את הסיכון לתמותה מסרטן השד לאורך החיים. כאשר קיימת נשאות של מוטציה גנטית המעלה סיכון לחלות, המעקב מתחיל בגיל צעיר יותר, כשתחילת המעקב, סוג המעקב ותדירותו נקבעים לפי הגן שבו יש מוטציה וגם לפי הסיפור המשפחתי.

 

עוד על ממוגרפיה

 

לעתים נעשה שימוש באבחון סרטן השד גם בבדיקת אולטרה סאונד של השד ו/או בדיקת MRI של השד.

 

כאשר מתגלה ממצא חריג בהדמיה, האישה מופנית לביופסיה שמסייעת לבחון אם מדובר בגידול ממאיר או שפיר. כמו כן, הבדיקה מאפשרת לבחון מאפיינים נוספים בגידול, לרבות הימצאותם של קולטנים (רצפטורים) להורמונים כמו אסטרוגן ופרוגסטרון בגידול וקולטנים מסוג HER-2 – בדיקות בעלות משמעות קלינית לצורך התאמה של הטיפול התרופתי לגידול.

 

עוד על ביופסיה של השד

 

לצורך קביעת שלב המחלה ייתכן הצורך בבדיקות אבחנתיות נוספות, לרבות בדיקת דם שונות, מיפוי עצמות, בדיקות סי.טי או PET.

 

עוד על אבחון סרטן השד

 

גוש בשד אינו נחשב לתופעה חריגה וכ-80% מהגושים שמתפתחים בשד הם שפירים. עם זאת, אין לדחות את הבדיקות המתאימות, מאחר שאבחון מוקדם של סרטן השד מעלה באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה ל-90% ויותר.

 

איזה רופא מטפל בחולות סרטן השד?

 

במקרה של חשד לגוש ממאיר בשד, אם בעקבות תסמינים כמו גוש או שינויים אחרים בשדיים או בעקבות בדיקות סקר (ממוגרפיה או כירורג שד) יש לפנות לכירורג שד שעוסק בנושא של סרטן השד או למרכז לבריאות האישה/השד במרכזים רפואיים. רופא המשפחה יכול לסייע לנווט למקום הנכון.

 

מומלץ לנשים שאובחנו עם גידול סרטני בשד - עוד בטרם הניתוח - לפנות גם לאונקולוג במטרה לבחון את האפשרות לקבל טיפול תרופתי טרום-ניתוחי (נאו אדג'ובנטי) במטרה לצמצם את היקף הגידול.

 

לאחר הניתוח מופנות חלק מהחולות למכון רדיותרפיה לצורך ביצוע טיפולי הקרנות וכן לאונקולוג לצורך התאמת טיפול תרופתי למחלה.

 

עוד על הצוותים הרפואיים המטפלים בחולות בסרטן השד

 

כיצד מטפלים?

 

הטיפול המקובל בסרטן השד מבוסס על סוג הגידול, ביטוי הקולטנים שלו, ושלב המחלה (שנקבע על פי גודל הגידול, מעורבות בלוטות לימפה ואם המחלה מקומית / אזורית או שקיים פיזור גרורתי).

 

הטיפול העיקרי במחלה הינו ניתוח להסרת הגידול הסרטני בשד. קיימים סוגים שונים של ניתוחי שד וסוג הניתוח נקבע בעיקר בהתאם לגודלו של הגידול, גודל השד, מיקום הגידול בשד ומידת התפשטותו.

 

הסוגים המרכזיים של הניתוחים הם ניתוחים לכריתה מלאה של כל השד (מסטקטומיה) וניתוחים משמרי שד בהם מתבצעת כריתה חלקית של השד (למפקטומיה) רק לאזור בו התפתח הגידול הסרטני במטרה לשמר עד כמה שניתן את מבנה השד. במקרה של כריתה מלאה יש אפשרות לבצע שחזור שד מיידי או שחזור בשלבים שכולל מספר ניתוחים.

 

במצבים מסוימים מומלץ למטופלות המאובחנות עם סרטן השד לבדוק עם האונקולוג בטרם הניתוח את האפשרות לקבל טיפול טרום ניתוחי ('טיפול נאו אדג'ובנטי'). טיפול זה, הכולל לרוב כימותרפיה עם או בלי טיפול ביולוגי, ולפעמים רק טיפול הורמונלי, נועד להקטין את היקף המחלה בטרם הניתוח כדי לאפשר ניתוח משמר שד.

 

עוד על ניתוחים לסרטן השד

 

טיפול בהקרנות לסרטן השד (רדיותרפיה) עושה שימוש בקרינה בעוצמה גבוהה ובאופן ממוקד לשד בו התפתח הגידול במטרה לטפל במוקדי מחלה מיקרוסקופיים שעלולים להישאר בשד אחרי הניתוח ובכך להקטין סיכון לחזרה מקומית של הגידול. טיפולי רדיותרפיה מותאמים לחולות לפי גיל ושלב המחלה, ומוצעים לרוב הנשים שעוברות כריתה חלקית של השד וכן לחלק מהחולות לאחר כריתה מלאה. משך הטיפול הקרינתי  לשד יכול לנוע מקרינה חד-פעמית כבר בעת הניתוח ועד שישה שבועות, בהתאם לפרוטוקול הטיפול המותאם אישית לכל חולה.

 

עוד על הקרנות לסרטן השד

 

הטיפול התרופתי לסרטן השד כולל טיפולים בתרופות כימותרפיות, המותאם לנשים שעברו ניתוח לכריתת הגידול – כדי למנוע ממנו לחזור ו/או להתפשט לאזורי גוף אחרים. טיפול כימותרפי מומלץ לעתים גם לחולות עם סרטן שד גרורתי בניסיון לצמצם את היקף הגידול המתפשט בגוף ולהפחית מעוצמת התסמינים להם הגידול גורם. לעתים ניתן טיפול כימותרפי גם לפני ניתוח שד בניסיון לצמצם את היקף הגידול.

 

טיפול תרופתי לסרטן השד יכול לכלול גם טיפול הורמונאלי (אנטי הורמונאלי) המווסת/חוסם הפרשת הורמונים אצל נשים עם גידולים סרטניים שאותרו בהם קולטנים להורמון האסטרוגן (ER חיובי) וקולטנים להורמון הפרוגסטרון (PR חיובי). טיפול הורמונאלי עשוי להינתן לפני ניתוח שד כטיפול 'נאו אדג'ובנטי' במטרה לצמצם את היקף הגידול או עשוי להיות מותאם לנשים לאחר ניתוח לכריתת שד להפחתת הסיכון לחזרת הגידול. לעתים ניתן טיפול הורמונאלי גם לנשים עם סרטן שד גרורתי לצורך כיווץ הגידול ולשליטה בהתפשטותו. הטיפול ההורמונאלי כולל תרופות מקבוצת SERM שחוסמות את ההורמונים מלהיקשר לקולטנים להורמונים שעל גבי תאי הסרטן ותרופות מקבוצת מעכבי ארומטאז שמונעות ייצור אסטרוגן בגוף אחרי גיל המעבר וכן טיפול תרופתי או ניתוחי להפסקת ייצור הורמונים על ידי השחלות.

 

עוד על טיפול תרופתי הורמונאלי לסרטן השד

 

הטיפול התרופתי בסרטן השד כולל גם טיפול מתקדם בתרופות ביולוגיות שפותחו במטרה לתקוף את התאים הסרטניים במנגנון ספציפי לתאים אלה, בהבדל מכימותרפיה הפוגעת במנגנון החלוקה של תאים באופן כללי ולכן פוגעת גם בתאים בריאים. הטיפול בתרופות ביולוגיות לסרטן השד עשוי להינתן כטיפול טרום ניתוחי לצורך כיווץ הגידול לפני הניתוח וכן מותאם לנשים לאחר ניתוח למניעת חזרה של הגידול ולנשים עם סרטן שד גרורתי במטרה לשלוט בהתפשטות הגידול. התרופות הביולוגיות לסרטן השד כוללות תרופות הפועלות על חלבון HER-2, תרופות מקבוצת 'מעכבי PARP' המיועדות לנשים עם סרטן שד תורשתי ותרופות מקבוצת מעכבי CDK4/6 לחולות עם סרטן שד גרורתי עם קולטנים להורמונים ושליליים לקולטנים לחלבון HER-2.

 

עוד על טיפול בתרופות ביולוגיות לסרטן השד

 

מי יוכל לסייע בהתמודדות?

 

ישנם ארגונים רבים המסייעים לחולות בסרטן השד במתן מידע והסברה, בליווי לטיפולים ובתמיכה סוציאלית ולעתים אף בתמיכה כלכלית.

 

 

 

  • ד"ר רינת ברנשטיין מולכו היא מומחית באונקולוגיה ובגנטיקה רפואית, רופאה בכירה במכון לגידולי שד במרכז הרפואי שיבא וממנהלות קהילת סרטן השד ב"כמוני"

 

עדכון אחרון: ינואר 2019

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: