מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סרטן השד

כמוניסרטן השדמדריכיםסרטן שד טריפל נגטיב - מה שצריך לדעת

סרטן שד טריפל נגטיב - מה שצריך לדעת

מהו סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים? מהם מאפייני הגידול? מהם גורמי הסיכון? וכיצד מטפלים בגידול טריפל נגטיב? כל המידע העדכני

מאת דן אבן * ייעוץ מקצועי: ד"ר רינת ברנשטיין מולכו
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים – או בלועזית סרטן שד "טריפל נגטיב" (TNBC, קיצור של Triple Negative Breast Cancer) – הוא סרטן המאובחן בבדיקה הפתולוגית כשלילי לשלושה סוגי קולטנים – ללא ביטוי יתר של קולטנים לאסטרוגן (ER-), ללא ביטוי יתר של קולטנים לפרוגסטרון (PR-) וללא ביטוי יתר של קולטנים לחלבון HER-2 (HER2-).

 

גידולי סרטן שד 'טריפל גנטיב' מהווים כ-10% עד 20% מכלל סוגי סרטן השד החודרני. גידולים אלה מאופיינים בקצב מהיר של התחלקות התאים הסרטניים ונחשבים אגרסיביים יותר בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן השד, עם סיכון גבוה יותר לחזרה של הגידול בתום הטיפול ולהתפתחות גרורות, והם לרוב מאובחנים בשלבים מתקדמים. עם זאת, בשנים האחרונות מפותחים ונבדקים טיפולים תרופתיים חדשניים עבור חולות שאובחנו עם סוג זה של סרטן השד, שעשויים לשפר את סיכוייהן.

 

למרות שבפתולוגיה הקלאסית כל גידולי "טריפל-נגטיב" מסווגים באותה צורה, הניסיון בשטח מראה שמדובר בקבוצה הטרוגנית של גידולים בעלי אופי והתנהגות שונים.

 

גורמי סיכון לסרטן שד מסוג טריפל נגטיב

 

בשנים האחרונות עולה המודעות למוטציות גנטיות שמעלות את הסיכון לסרטן השד, ובעיקר נוכחות של מוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. מחקרים העלו כי אחוז משמעותי מהגידולים הסרטניים בשד שמסווגים כ"טריפל נגטיב" מתפתחים אצל חולות נשאיות של מוטציות בגנים BRCA1 או BRCA2.

 

מחקרים העלו כי סרטן שד טריפל נגטיב שכיח יותר בקרב נשים צעירות, ובהם מחקר שנערך במרכז הרפואי רמב"ם ופורסם במארס 2015, בו נמצא כי סרטן שד טריפל נגטיב אופייני יותר בקרב נשים צעירות ופורץ בסביבות גיל 54-50. 

 

במחקר אמריקאי בשם 'מחקר סרטן השד של קרוליינה', שממצאיו פורסמו ביוני 2006 בכתב העת JAMA, נמצא כי הסיכון לפתח סרטן שד טריפל נגטיב גבוה יותר בקרב נשים עם גיל מעבר מוקדם, הריון מלא בגיל צעיר, משך הנקה קצר יותר, מדד השמנה BMI גבוה יותר ויחס 'מותן-ירך' גבוה יותר (יחס שמדגים את פיזור השומנים בגוף). 

 

מאפיינים של סרטן שד טריפל נגטיב

 

סרטן שד "טריפל נגטיב" מתאפיין כאמור במהלך אגרסיבי יותר בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן השד: הוא נוטה להיות גדול יותר במימדיו באבחנה בהשוואה לגידולים סרטניים אחרים בשד. הוא גם מאופיין בשיעורים גבוהים יותר של בלוטות לימפה נגועות, מתפתח במהירות רבה יותר ושולח גרורות בשכיחות גבוהה יותר - עם שיעורים גבוהים יותר של גרורות לריאות ולמוח ופחות לעצמות.

 

גם הפרוגנוזה נוטה להיות פחות טובה: לסרטן השד מסוג "טריפל נגטיב" סיכויי חזרה גבוהים יותר בתום הטיפול וגם שיעורי ההחלמה / ההישרדות אחרי חזרת מחלה נוטים להיות נמוכים יותר בהשוואה לסוגים אחרים של סרטן השד.

 

הטיפול בסרטן שד טריפל נגטיב

 

כיוון שבגידול סרטני מסוג טריפל נגטיב אין ביטוי יתר של קולטנים לאסטרוגן ופרוגסטרון ו-HER-2, לא ניתן לטפל בו בטיפולים הורמונליים (דוגמת טמוקסיפן או מעכבי ארומטאז) או בתרופות ביולוגיות המכוונות ל-HER-2 (דוגמת הרצפטין), ולכן עד לאחרונה הטיפול בנשים עם סרטן שד טריפל נגטיב היה מבוסס על טיפולים כימיים. 

 

בשנים האחרונות תרופות ביולוגיות לסרטן השד הראו יעילות בתת-קבוצות מסוימות של חולות – ביניהם טיפולים המשפעלים את מערכת החיסון (אימונותרפיה(, תרופות מקבוצת מעכבי PARP ואחרות. כמו כן, קבוצות חדשות של תרופות נמצאות בשלבי מחקר. 

 

כימותרפיה

 

לגידולים סרטניים מסוג טריפל נגטיב שיעורי תגובה גבוהים יחסית לטיפולים כימיים סטנדרטיים. מחקרים העלו כי סרטן שד טריפל נגטיב אצל חולות נשאיות מוטציה בגן BRCA1 לרוב מגיב טוב יותר לטיפול כימותרפי מבוסס פלטינום שגורם נזק למטען הגנטי של תאי הגידול – למשל בתרופות הכימותרפיות ציספלטין וקרבופלטין. התוצאות בנשים שאינן נשאיות של מוטציות בגן BRCA1 אינן עקביות במחקרים השונים, לכן נכון להיום, טיפולים בכימותרפיה מבוססת פלטינום אינם מוצעים באופן סדיר לכלל החולות עם סרטן שד "טריפל נגטיב".

 

למטופלות שקיבלו טיפול כימותרפי טרום ניתוחי (נאואדג'ובנטי) ובהמשך לאחר הניתוח אובחנו בביופסיה עם שארית הגידול (שליליות למדד PCR, קיצור של Complete Pathological Response) - ניתן כיום להמליץ על טיפול כימותרפי משלים בתרופה קסלודה (קפציטבין) שניתנת בכדורים. אם המטופלת הוגדרה לאחר הניתוח ללא שארית הגידול (חיובית למדד PCR) – ניתן שלא לחשוף אותה לטיפול תרופתי נוסף ולהותירה במעקב בלבד.

 

אימונותרפיה

 

הטיפול בגידולים סרטניים באימונותרפיה צובר בשנים האחרונות תאוצה בעיקר בגידולי סרטן העור מסוג מלנומה, סרטן ראש-צוואר, סרטן הכליה, סרטן שלפוחית השתן וסרטן הריאות, ובשנים האחרונות גם בסרטן השד בשלב הגרורתי, לרבות בגידולים מסוג טריפל נגטיב.

 

במארס 2019 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) לראשונה תרופה במנגנון אימונותרפי לסרטן שד טריפל נגטיב - טסנטריק (אטזוליזומאב), על סמך מחקר בו נמצא כי התרופה מאריכה באופן משמעותי את משך ההישרדות ללא התקדמות המחלה בנשים עם סרטן שד טריפל נגטיב. 

 

טסנטריק פועלת לחסימת החלבון PD-L1 שעל גבי הגידול הסרטני. כך היא מפריעה לקישור שבין PD-L1 לבין הקולטן PD-1 שעל גבי תאי של המערכת החיסונית, באופן המשחרר את המערכת החיסונית של הגוף להילחם כנגד הגידול. 

 

התרופה כלולה בסל הבריאות לטיפול בסרטן שד מתקדם מקומי לא נתיח או גרורתי מסוג טריפל נגטיב לחולות שבגידול שלהן נמצא ביטוי יתר של חלבונים מסוג PD-L1 בלפחות 1% מתאי מערכת החיסון הנמצאים בתוך רקמת הגידול כקו ראשון, וגם בשילוב עם כימותרפיה מתקדמת מסוג אברקסן. 

 

בנוסף, לנשים עם סרטן שד מסוג טריפל נגטיב גרורתי ניתן להציע דרך סל הבריאות טיפול בתרופה האימונותרפית קיטרודה כקו טיפול שני, במקרה שהגידול זוהה בבדיקה גנומית חיובי למדדי MSI-H (מדד גבוה של אי יציבות גנומית) או dmmR (חיובי למנגנון תיקון דנ"א פגוע).

 

מעכבי PARP

 

התרופות מקבוצת מעכבי PARP אושרו בשנים האחרונות לסרטן השחלות ולסרטן שד על רקע תורשתי – ומיועדות לחולות נשאיות המוטציות בגנים BRCA1 ו-BRCA2. המוטציות הגנטיות הללו למעשה מפעילות חלבון המסומן באותיות PARP, שיש לו תפקיד בתיקון הנזק למטען הגנטי של תאים שמתרבים במהירות, כלומר של תאי סרטן.

 

התרופות בקבוצת 'מעכבי PARP' חוסמות את פעילות החלבון וכך למעשה "משקיטות" את המוטציה הגנטית, וגורמות לכך שהנזק למטען הגנטי של תאי הסרטן אינו מתוקן, מה שמוביל את התאים הסרטניים להשמדה עצמית (אפופטוזיס).

 

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר עד כה שתי תרופות מקבוצה זו – אולפריב (לינפרזה) וטלזופריב (טלזנה) לטיפול בנשים נשאיות של מוטציות ב-BRCA1/2 עם סרטן שד גרורתי שקיבלו פחות מ-3 קווי טיפול קודמים. אישורים אלה ניתנו על בסיס שני מחקרים מבוקרים שהראו שיפור בזמן עד התקדמות מחלה על טיפולים אלה לעומת טיפול כימותרפי סטנדרטי.

 

אנטי-אנגיוגנים

 

טיפולים תרופתיים שפועלים כנגד כלי הדם שמזינים גידולים סרטניים זכו לשם הכולל 'אנטי-אנגיוגנים' (Antiangiogenic agents). שני מחקרים שבדקו טיפול בסרטן שד גרורתי בתרופה אווסטין (בווציזומאב) – כתוספת לכימותרפיה 'פקליטקסל' או קסלודה מול טיפול כימי לבד הראו שיפור בזמן עד להתקדמות מחלה בטיפול המשולב לעומת טיפול כימי לבד בכל סוגי הסרטן, כולל בגידולי טריפל נגטיב, אך ללא שיפור בתוחלת החיים. התרופה לא מאושרת להתוויה זו בארה"ב, אך מאושרת באירופה (אינה בסל בארץ), ויש הנוטים להציע אותה לטיפול בגידולים אגרסיביים, בפרט טריפל נגטיב.

 

תרופות ביולוגיות נוספות

 

באפריל 2020 אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (הFDA) התרופה טרודלבי (סאקיטוזומאב גוביטקאן) לטיפול בסרטן שד טריפל נגטיב גרורתי כקו טיפול שלישי, לאחר שני קווי טיפול קודמים במחלה הגרורתית. התרופה פועלת במשולב הן כנוגדן נגד חלבון בגוף המסומן באותיות Trop-2 (וכן באותיות TACSTD2) וכן כמעכבת לפעילותם של אנזימים מסוג טופואיסומראז שמשתתף בתהליך שכפול המטען הגנטי של תאים ממאירים. שילוב שני המנגנונים יחד מכוון להוביל להשמדה עצמית של תאי הגידול הסרטני. התרופה איננה כלולה בסל הבריאות הממלכתי בישראל. 

 

 

* ד"ר רינת ברנשטיין מולכו היא מומחית באונקולוגיה ובגנטיקה רפואית, רופאה בכירה במכון לגידולי שד במרכז הרפואי שיבא וממנהלות קהילת סרטן השד ב"כמוני"

 

עדכון אחרון: מארס 2021

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: