סרטן הריאות

כמוניסרטן הריאותמדריכיםמהפכת האימונותרפיה: איך זה עובד?

מהפכת האימונותרפיה: איך זה עובד?

מהו טיפול אימונותרפי? איך פועלים הטיפולים החדשניים? וכיצד הם מקדמים את המאבק בסרטן? מדריך מפורט

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בשנים האחרונות עולה קצב התרופות החדשות שיוצאות לשוק נגד סרטן ומחלות קשות נוספות הפועלות במנגנון המבוסס על חיזוק תפקודה של המערכת החיסונית של הגוף – טיפולים בשיטה הקרויה בשם הכללי 'אימונותרפיה' (Immunotherapy).

 

תרופות אימונותרפיות לסרטן - הקרויות בשם הכולל 'אימונו-אונקולוגיה' - מהוות חלק מהטיפולים המכוונים לסרטן (Targeted Thetapries). בהבדל מכימותרפיה רגילה, טיפולים מכוונים לסרטן פועלים על מולקולות ספציפיות שקשורות לסרטן, ולא על כלל התאים בגוף בעלי קצב חלוקה מהיר. כמו כן, כימותרפיה פועלת תוך הריגת תאי מטרה במנגנון הקרוי 'ציטוטוקסי', ואילו תרופות מכוונות לסרטן לא בהכרח הורגות את חלבוני המטרה שלהן, אלא לרוב פועלות לחסימת אותם חלבונים או לחילופין להגברת פעילותם, במנגנון הקרוי 'ציטוסטטי', במטרה לחסום את צמיחתו והתפשטותו של הגידול הסרטני.

 

התרופות האימונותרפיות למעשה מעוררות את מערכת החיסון הטבעית של הגוף לתקוף את תאי הסרטן שבגוף ולהרוס אותם. עדויות ראשונות לממצא ולפיו המערכת החיסונית של הגוף עשויה להתמודד ביעילות עם גידולים סרטניים, אם ניתנים לה הכלים לכך, התקבלו עוד בשנת 1890 במחקריו של מנתח אמריקאי בשם וויליאם קולי. התופעה זוהתה על ידו לראשונה בעקבות מקרה של חולה סרטן שהגידול נעלם מגופו לאחר שנדבק בחיידק ממשפחת הסטרפטוקוקוס שהפעיל את המערכת החיסונית שלו. בהמשך פיתח קולי 'תערובת חיידקים' באמצעותה טיפל בחולי סרטן בניסיון לשפעל את מערכת החיסון הטבעית בגופם ולהביא לריפויים.

 

המחקר הענף בנושא, שכולל גם פיתוח תרופות המבוססות על אימונותרפיה, החל באמצע שנות התשעים, ונמשך עד ימינו אנו, כשמחקרים חדשים מתעדים כיצד טיפולים אימונתרפיים מאפשרים להתמודד עם גידולים סרטניים קשים ביותר ששיעורי ההישרדות מהם היו עד עתה נמוכים ביותר.

 

איך פועלים טיפולים אימונותרפיים?

 

אימונותרפיה מהווה כאמור שם הגג לטיפולים המבוססים על הפעלה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להילחם במחלות שונות, ובייחוד בסרטן. 

 

מערכת החיסון מורכבת משתי זרועות – הזרוע התאית והזרוע ההומורלית הכוללת נוגדנים. הזרוע התאית שמהווה את היעד העיקרי של טיפולים באימונותרפיה לחולי סרטן, כוללת תאי דם לבנים ואורגניזמים ורקמות של מערכת הלימפה, שמטרתם להילחם בזיהומים החודרים לגוף ולסלקם.

 

הטיפול באימונותרפיה נועד להפעיל את המערכת החיסונית גם כנגד מחוללי מחלות שמצליחות בדרך כלל להערים על המערכת החיסונית, כמו גידולים סרטניים או נגיף ה-HIV. תאים של גידול סרטני לרוב מצליחים לחמוק ו'להתחבא' מפני המערכת החיסונית. תאי סרטן עשויים להוביל לירידה בביטוי של אנטיגנים לסרטן בשטח הגידול, מה שמוביל לקשיים בזיהוי הגידול על ידי המערכת החיסונית. כמו כן, תאי סרטן עשויים להכיל חלבונים שונים שמדכאים את פעילות המערכת החיסונית. בנוסף, תאי סרטן מעוררים תאים בסביבות הגידול הקרויה microenvironment לשחרור חומרים המדכאים את תגובת המערכת החיסונית ומאיצים את שגשוג תאי הגידול (פרופילציה) ואת הישרדותם.

 

לכן נדרשים טיפולים באימונותרפיה שיאפשרו זיהוי יעיל ומכוון של תאי הסרטן על ידי המערכת החיסונית ויביאו לתגובה של הגוף כנגד הגידול. הטיפולים האימונותרפיים מעודדים את פעילות הרכיבים השונים של מערכת החיסון הטבעית של הגוף או מדכאים אותות שמועברים על ידי תאי הגידול הסרטני המדכאים את פעילותה של מערכת החיסון.

 

נהוג לסווג את טיפולי האימונותרפיה לשתי קבוצות מרכזיות, כפי שמסביר פרופ' יעקב שכטר, סגן מנהל המערך האונקולוגי ומנהל מכון אלה לטיפול ומחקר במלנומה וסרטן העור במרכז הרפואי שיבא: חלק מהתרופות האימונותרפיות פועלות כנוגדנים חד שבטיים (monoclonal antibodies) המכוונים להיקשר למולקולות ספציפיות על גבי תא הגידול הסרטני, כשחיבור לאותן מולקולות מוביל להרס של התא על ידי מערכת החיסון הטבעית. בקבוצה זו נכללות תרופות שלמעשה מסלקות גורמים שמפריעים למערכת החיסונית לפעול כנגד תאי הגידול הסרטני. בקבוצה נוספת של אימונותרפיה תרופות הפועלות כנוגדנים שנקשרים לתאים ספציפיים של המערכת החיסונית, מחזקים אותם, ומסייעים להם לפעול טוב יותר כנגד תאי הגידול הסרטני.

 

הטיפול באימונותרפיה אינו מקובל כיום לכלל סוגי הגידולים הסרטניים, אם כי הולך וצובר תאוצה כטיפול יעיל כנגד גידולים ממאירים שונים. כיום המחקר מתמקד בבירור שאלות שונות שטרם ניתנה עליהן תשובה חותכת:

 

- מדוע אימונותרפיה יעילה רק לאנשים מסוימים עם גידולים סרטניים ספציפיים ולא לכל החולים באותם גידולים?

 

- כיצד ניתן להרחיב את השימוש באימונותרפיה לסוגי סרטן נוספים מעבר לאלו שבהם כבר הוכחה יעילותה?

 

- כיצד ניתן להגדיל את יעילות התרופות האימונותרפיות על ידי שילובן עם טיפולים אחרים לסרטן, לרבות תרופות ביולוגיות, כימותרפיה והקרנות?

 

התרופות האימונותרפיות ניתנות כיום לרוב בעירוי לווריד, אך לעתים גם בכדורים או בזריקה מתחת לעור. המינון תלוי בסוג הסרטן לו נדרש הטיפול, וכן בסוג האימונותרפיה ובתגובה של הגוף לטיפול.

 

סוגים של אימונותרפיה

 

סוגים שונים של טיפולי 'אימונו אונקולוגיה' פועלים באמצעים שונים לחיזוקה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף, כדי לאפשר לה להתמודד עם הגידול הסרטני.

 

אימונו-מודולציה (טיפולים אימונומודולטורים) 

 

טיפולים הפועלים במנגנון של מודולציה של התגובה החיסונית (Immune Checkpoint Modulation), הקרוי גם בקיצור 'אימונו-מודולציה' (או: טיפול אימונומודולטורי), מתערבים בתהליכי בקרה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף, ומאיצים בה להלחם בגידול הסרטני. "טיפולים אלה שייכים למעשה לקבוצה הראשונה של האימונותרפיה, ומנטרלים גורמים המעכבים את פעילותה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף", מסביר פרופ' שכטר.

 

הטיפולים מכוונים לרוב כנגד חלבונים מסוימים המצויים על גבי תאי הגידול הסרטני שמגבילים את חוזק ומשך התגובה החיסונית. חלבונים אלה הקרויים 'חלבוני צ'קפוינט' (Checkpoint Protein) באופן נורמאלי שולטים במערכת החיסונית כדי להפחית מעוצמתה, וכדי שלא תפגע בתאים בריאים. אולם מחקרים העלו כי בגידולים סרטניים משמשים חלבונים אלה לדיכוי המערכת החיסונית. חסימת פעילות החלבונים הללו באמצעות אימונותרפיה משחררת למעשה את מערכת החיסון הטבעית להילחם בגידול הסרטני.

 

מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר בשנים האחרונות מספר תרופות הפועלות במנגנון זה:

 

מעכבי PD-1/ מעכבי PD-L1

 

תרופות מקבוצת 'מעכבי PD-1' הקרויה גם 'מעכבי PD-L1' הן תרופות המכוונות לחלבון צ'קפוינט על גבי הגידול הסרטני - ליגנד הקרוי 'PD-L1' (קיצור של Programmed Death Ligand-1), אשר מדכא את המערכת החיסונית, לאחר שנקשר אליו קולטן/חלבון בשם 'PD-1' (קיצור של Programmed Death-1) המצוי בתאי המערכת החיסונית מסוג תאי T, תאי B ומונוציטים. התרופות בקבוצה זו מונעות את הקישור של PD-1 ל-PD-L1 בשיטות שונות, וכך מונעות את דיכוי המערכת החיסונית הטבעית של הגוף.

 

התרופה אופדיבו (Opdivo), המכילה את החומר הפעיל ניבולומאב (Nivolumab) מכוונת כנגד קולטן/חלבון PD-1 שעל גבי תאי המערכת החיסונית של הגוף. קולטן PD-1 לרוב נקשר לחלבון/ליגנד PD-L1 על גבי תא הגידול הסרטני – קישור המוביל לרצף של אותות המובילים מצדם לדיכוי בפעילות תאי T של המערכת החיסונית של הגוף כנגד הגידול, לעיכוב ביצירת ציטוקינים בגוף המוליכים את תאי המערכת החיסונית אל עבר הגידול, ובסוף גם לדיכוי יכולת ההישרדות של תאי T. על ידי התחברות לקולטן PD-1, התרופה מונעת את הקישור הבעייתי ומשחררת את המערכת החיסונית להלחם כנגד הגידול.

 

נכון לפברואר 2017, אופדיבו מאושרת לטיפול בחולים עם סרטן העור מסוג מלנומה גרורתית, לחולי סרטן ראש צוואר מסוג קרצינומת תאי קשקש שחזר או התפשט לאחר טיפול קודם, כקו שני לחולי סרטן כליה מתקדם ולחולים בסרטן ריאות מתקדם של תאים לא קטנים, לחולי לימפומה מסוג הודג'קין שהסרטן שלהם חזר או התפשט לאחר השתלת תאי גזע ולסרטן שלפוחית השתן. התרופה כלולה בסל הבריאות הממלכתי בישראל למלנומה, סרטן ריאות קשקשי גרורתי וסרטן הכליה מסוג clear cell מתקדם בחולים עם מחלה חוזרת. 

 

תרופה זו הוכחה כיעילה בקרב חולים בסרטן ריאות גרורתי מתקדם שנכשלו בתרופות קודמות ללא קשר לרמות הביטוי של חלבון PD-L1 בתאי הגידול, ולכן היא מאושרת לשימוש ללא צורך בבדיקה מקדימה לנוכחותם של חלבוני PD-L1 בגידול הסרטני. 

 

התרופה קיטרודה (Keytruda), המכילה את החומר הפעיל פמברוליזומאב (Pembrolizumab) פועלת בדומה לתרופה אופדיבו על הקולטן PD-1 שעל גבי תאי המערכת החיסונית. התרופה הוכיחה יעילות בטיפול בחולים עם סרטן העור מסוג מלנומה מתקדמת, וכלולה בסל הבריאות המלכתי לחולים אלה. התרופה מאושרת לטיפול גם בסרטן ראש צוואר מסוג קרצינומת תאי קשקש שחזר או התפשט לאחר טיפול כיומתרפי. בנוסף, התרופה הוכיחה יעילות בטיפול בחולים בסרטן ריאות מתקדם של תאים לא קטנים שיש להם בגידול ביטוי חיובי לחלבון PD-L1, ולכן דורשת בדיקה גנטית/גנומית מקדימה לאיתור חלבונים אלה בדגימה של הגידול הסרטני שהוצאה בביופסיה, והיא אינה כלולה נכון לנובמבר 2016 בסל הבריאות לחולי סרטן הריאות. באוקטובר 2016 קיטרודה אושרה כטיפול קו ראשון בחולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) גרורתי עם רמות גבוהות של החלבון PD-L1, ללא ביטוי חיובי לחלבונים מסוג EGFR ו-ALK על תאי גידול שהוצאו בביופסיה.

 

התרופה טסנטריק (Tecentriq), המכילה את החומר הפעיל אטזוליזומאב (Atezolizumab), שייכת גם היא לקבוצה, אך בהבדל מאופדיבו וקיטרודה שפועלות על תאי המערכת החיסונית, טסנטריק פועלת לחסימת החלבון/ליגנד PD-L1 שעל גבי הגידול הסרטני. כך היא מפריעה לקישור שבין PD-L1 לבין הקולטן PD-1 שעל גבי תאי T של המערכת החיסונית, באופן המשחרר את המערכת החיסונית של הגוף להלחם כנגד הגידול.

 

טסנטריק מאושרת לטיפול קו שני בסרטן שלפוחית השתן ובסרטן ריאות מתקדם של תאים לא קטנים, והיא אינה כלולה כיום בסל הבריאות הממלכתי. היא עדיין נחקרת כטיפול אפשרי לסרטן תאי הכליה (renal cell carcinoma) וסרטן העור מסוג מלנומה.

 

מעכבי PD-L2

 

קולטן PD-1 שעל גבי תאי T של המערכת החיסונית נקשר לא רק לחלבון/ליגנד PD-L1 שעל גבי תאי הגידול, אלא לחלבון/ליגנד נוסף המסומן באותיות PD-L2. לשני הליגנדים הללו לחוד וגם יחד יש, לפי מחקרים, אפקט משולב בדיכוי הפעילות של מערכת החיסון הטבעית של הגוף כנגד הגידול – לאחר היקשרותם לקולטן PD-1.

 

מחקרים חדשים מצביעים על כך שהקולטן PD-L2 עשוי להימצא על גבי תאים של גידולים סרטניים שונים, לרבות סרטן תאי הכליה (Renal Cell Cancer), סרטן העור מסוג מלנומה, סרטן ריאות של תאים לא קטנים, סרטן הוושט, סרטן הלבלב, סרטן מסוג קרצינומה של הכבד (hepatocellular carcinoma) וסרטן הלימפומה, וכך עשוי אף הוא לשמש מטרה לטיפולים עתידיים במנגנון של 'אימונו מודולציה'.

 

ישנם מחקרים שהוכיחו כי בהימצא שני הליגנדים על גבי התא הסרטני – הם מתחרים בניהם לגבי הקישור לקולטן PD-1, ולחלבון/ליגנד PD-L2 יש אף התחברות חזקה יותר לקולטן בהשוואה ל-PD-L1.

 

התרופה אופדיבו (Opdivo) הוכיחה כי היא חוסמת את פעילות הקולטן PD-1 אשר על גבי תאי T של המערכת החיסונית – וכך מונעת מתאים אלה להיקשר לשני סוגי הליגנדים שעל גבי תאי הגידול הסרטני – PD-L1 ו-PD-L2. לפי מחקרים פרה קליניים, ביכולתה של התרופה לייצר בשל כך מנגנון משולב שעשוי להעצים את תפקוד המערכת החיסונית הטבעית של הגוף כנגד הגידול.

 

מעכבי CTLA4

 

התרופה ירבוי (Yervoy) המכילה את החומר הפעיל איפילימומאב (Ipilimumab) לטיפול בסרטן העור מסוג מלנומה בשלב המתקדם, חוסמת חלבון צ'קפוינט המסומן באותיות CTLA4, המצוי על גבי תאי המערכת החיסונית מסוג תאי T ציטוטוקסיים (Cytotoxic T Lymphocytes) – שהוא הצ'קפוינט הראשון שהתגלה במדע לפני למעלה מעשור. בעוד החלבון CTLA4 מדכא את תאי T אלה ומפחית מחוזקה של התגובה החיסונית, התרופה נקשרת לחלבון ומונעת ממנו את פעולתו המדכאת, וכך משחררת את המערכת החיסונית לפעול כנגד תאי הגידול.

 

בשנת 2015 אושר טיפול מהפכני בשתי תרופות אימונותרפיות במשולב – אופדיבו וירבוילאחר שהוכח כי טיפול זה מגדיל את שיעורי התגובה בקרב חולים עם סרטן העור מסוג מלנומה לצמצום של הגידול בקרב 60% מהחולים. כמו כן, שילוב זה דווח בכנס החברה האירופית לאונקולוגיה שנערך באוקטובר 2016 בקופנהגן (ESMO 2016) יעיל גם עבור חולים בסרטן כליה מתקדם – והעלה את שיעורי התגובה ל-40% מהחולים, כשבחלקם דווח כי לא נותר לגידול הסרטני שריד בגוף.

 

תרופות נוספות

 

נכון להיום, חוקרים ממשיכים בפיתוח תרופות חדשות הפועלות בשיטת 'אימונו מודולציה' כנגד חלבוני צ'קפוינט שמצויים על גבי תאי גידולים סרטניים שונים, ומעכבים את פעילותה של מערכת החיסון הטבעית. כיום ידוע על לפחות עוד שלושה חלבוני צ'קפוינט שמפותחים כנגדם טיפולים. אחד החלבונים הללו התגלה בישראל – חלבון צ'קפוינט בשם CEACAM1 שהתגלה במרכז הרפואי שיבא, והחברה שרכשה את הזכויות על הגילוי - cCAM Biotherapeutics – קיבלה את אישור מינהל המזון והתרופות האמריקאי לביצוע ניסויים קליניים לפיתוח תרופה המהווה נוגדן חד שבטי ופועלת במנגנון 'אימונומודולציה' המסומנת כיום באותיות CM-24 – המכוונת לחלבון זה, כדי לנטרל את השפעתו המדכאת על מערכת החיסון הטבעית של חולי סרטן. לדברי פרופ' שכטר, "חלבוני צ'קפוינט הם אוניברסאליים ופועלים בגידולים סרטניים שונים, ולכן התרופות המכוונות כנגדם פועלות למגוון רחב של גידולים סרטניים".

 

קיימים נוגדנים חד שבטיים נוספים (mAB, קיצור של monoclonal Anti Bodies) שהם חלבונים שמכוונים להיקשר לאזורי מטרה ייעודיים בגוף, במטרה להפעיל את הזרוע התאית במערכת החיסון לתקוף את תאי הגידול הסרטני ולגרום לפגיעה בו ולעתים אף להשמדתו העצמית (תהליך ביולוגי הקרוי אפופטוזיס). חלק מהנוגדנים מפעילים את מערכת החיסון של הגוף וחלקם מסמנים את תאי הסרטן וכך מקלים על פעילותה הטבעית של המערכת החיסונית. נוגדנים אלו לרוב אינם משויכים בקהילה הרפואית כאימונותרפיים אלא כטיפולים ביולוגיים חדשניים כנגד סרטן, אולם במחקרים שונים מכונים בשם 'אימונותרפיה'. בין הנוגדנים שאושרו עד כה נמנים אלמטוזומאב (Alemtuzumab) המשמש לטיפול בסוגים מסוימים של סרטן הדם (לוקמיה) ולימפומה; אופטומומאב (Ofatumumab) המאושר כטיפול בלוקמיה מסוג CML ונחקר כטיפול בסוגים מסוימים של סרטן הלימפומה וכן כטיפול לדלקת מפרקים שגרונתית וטרשת נפוצה; וריטוקסימאב (Rituximab) המשמש כטיפול בסוגים של סרטן הדם (לוקמיה) וסרטן הלימפומה.

 

העברה אדפטיבית של תאים

 

התפתחות באימונותרפיה מדווחת בשנים האחרונות גם בטיפולים בשיטה ניסיונית לאימונותרפיה בשיטה הקרויה 'העברה אדפטיבית של תאים' – Adoptive Cell Transfer או בקיצור ACT. טיפולים אלה שייכים לקבוצה השנייה של האימונותרפיה – זו המכוונת לתאי המערכת החיסונית, כדי לחזק את פעילותם כנגד הגידול הסרטני, והם היו מהטיפולים הראשונים שפרצו את הדרך לכלל הפיתוחים באימונותרפיה.

 

בסוג המסורתי של טיפולי ACT, נאספים תאי T שחדרו לתאי הגידול הסרטני – המכונים בעגה המקצועית 'תאי TILs' (קיצור של Tumor Iflitrating Lymphocytes) בדגימות ביופסיה, ועוברים בדיקות במעבדה. אלו שמגיבים באופן הטוב ביותר לתאי הגידול הסרטני בתנאי מעבדה מזוקקים מהדגימה ועוברים גידול וריבוי במעבדה. בהמשך תאים אלו עוברים אקטיבציה על ידי חשיפתם לחלבונים של המערכת החיסונית של החולה מסוג 'ציטוקינים' ומוחזרים לחולה בעירוי לווריד – היישר אל זרם הדם. תאי ה-TILs שהוחזרו לחולה, והראו כבר את יכולתם לכוון לתאי הגידול הסרטני (מאחר והגיעו מהם במקור), כעת מצויים בגוף בכמות מספקת כדי להלחם בגידול ולהתמודד עם האותות המדכאים את המערכת החיסונית שמשוחררים מהגידול. לפני מתן העירוי של תאי TILs ניתן לחולה טיפול כימותרפי במינון גבוה כדי להרוס את מערכת החיסון הקיימת כבר אצלו בגוף, ולהקל על פעילותם של תאי TILs כנגד הגידול.

 

בסוג חדש יותר של טיפולי ACT הקרוי 'טיפול CAR בתאי T', תאי T של המערכת החיסונית נאספים מדגימת דם של החולה ועוברים הינדוס גנטי כדי להפוך במבניהם לחלבון הקרוי CAR – קיצור של Chimeric Antigen Receptor. תאים אלו בהמשך מגודלים ומרובים בתנאי מעבדה, וכמות גדולה של תאים אלו מוחזרת שוב לזרם הדם של החולה בעירוי לווריד. חלבוני CARs הם סוג של חלבונים/קולטנים המצויים על מעטפת תאי T של המערכת החיסונית המכוונים כנגד אנטיגנים המצויים על גבי תאי המערכת החיסונית, ומקלים על החיבור של תאי T לחלבונים ספציפיים שעל גבי תאי הגידול הסרטני – במטרה לתקוף את תאי גידול ולהשמידם.

 

במקור מלנומה היה סוג הסרטן הראשון שבו נמצאו בתאי הגידול הסרטני תאים של המערכת החיסונית שעברו הרבייה בשיטה המסורתית של ACT. בשנת 2010 הוצג טיפול CAR שפותח באמצעות הנדסה גנטית המכוון כנגד אנטיגן ספציפי בשם CD19 המצוי על גבי תאי B של המערכת החיסונית, שמאפשר טיפול יעיל בסרטן מסוג לימפומה מפושטת של תאי B גדולים. טיפול זה גם הוכח עד כה כיעיל כנגד סרטן הדם (לוקמיה). עד כה תועד שימוש בטיפולי ACT גם לחולים עם סרטן צוואר הרחם, סרטן של מערכת העצבים המרכזית מסוג נוירובלסטומה השכיח בקרב ילדים, וכן בסרטן ריאות, סרטן השד וסרקומה (סרטן של הרקמות הרכות).

 

ציטוקינים

 

ציטוקינים מהווים חלבונים טבעיים המיוצרים על ידי הגוף כחלק מהמערכת החיסונית, ותורמים למאבק בגורמים זרים, לרבות הגידול הסרטני. "באופן טבעי, כשתאי T של המערכת החיסונית פוגשים בתאים סרטניים, הם מפרישים מתוכם ציטוקינים", מסביר פרופ' שכטר.

 

קיימים סוגים מסוימים של ציטוקינים שפותחו במעבדה כתרופה המעצימה את המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להלחם בגידולים סרטניים, כשהמרכזיים שבהם הם ציטוקינים ממשפחת האינטרפרון (interferons) וממשפחת האינטרלוקין (interleukins).

 

אינטפרון מהווה קבוצה של שלושה חלבונים שמשתחררים על ידי תאי דם לבנים בתגובה לאורגניזמים החודרים לגוף, ומשפרים את פעילות המערכת החיסונית כנגד גידולים סרטניים. כיום הטיפול באינטרפרון אלפא מאושר לסרטן העור מסוג מלנומה וסרטן הדם (לוקמיה) מסוג CML ונחקר לסוגי סרטן נוספים.

 

אינטרלוקין היא משפחה של חלבונים שמעצימים את תפקוד המערכת החיסונית של הגוף, ויש להם תפקיד גם במחלות דלקתיות, לרבות דלקת מפרקים שגרונתית ופסוריאזיס. מבין עשרת סוגי החלבונים במשפחה שזוהו עד כה, אינטרלוקין 2 (IL-2) מאושר כטיפול נגד מספר סוגי סרטן, לרבות סרטן הכליה וסרטן עור מסוג מלנומה גרורתית. כמו כן נבחנת יעילותו של מולטיקין (Multikine) – טיפול הכולל ציטוקינים ממשפחת האינטרלוקין כנגד סרטן ראש צוואר מתקדם.

 

BCG (קיצור של Bacillus Calmette-Guérin)

 

סוג זה של אימונותרפיה עושה שימוש במחוללי זיהומים שונים – חיידקים ונגיפים ובקטריות – כדי לגרות את המערכת החיסונית ולהפעילה כנגד גידולים סרטניים. גישה זו, המהווה למעשה שלב היסטורי לאימונותרפיה, הייתה נהוגה בעבר, לפני 30-20 שנים, תוך שימוש בהזרקה של נגיף השחפת לגוף כדי לחזק את המערכת החיסונית להלחם בגורמים מזיקים. עם זאת, הטיפול כרוך בתופעות לוואי מורכבות, לרבות הדבקה מעשית של המטופל בשחפת, ולכן הופסק עם השנים.

 

כיום נותר טיפול אחד בשיטה זו המכוון לטיפול בסרטן שטחי בשלפוחית השתן בשיטות מתקדמות של 'רדיו אימונותרפיה', באמצעות הזלפה של נגיף מוחלש מחולל שחפת דרך קטטר לשלפוחית השתן באופן מבוקר, תוך יצירת תגובה של המערכת החיסונית של הגוף כנגד הגידול הסרטני שמתפתח במקום.

 

 

סייע בהכנת הכתבה פרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה לטיפול ומחקר במלנומה וסרטן העור במרכז הרפואי שיבא

 

עדכון אחרון: פברואר 2017

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: