סרטן הריאות

כמוניסרטן הריאותחדשותאושרה תרופה אימונותרפית חדשה לסרטן הריאות

אושרה תרופה אימונותרפית חדשה לסרטן הריאות

ה-FDA אישר את התרופה החדשה לסרטן הריאות טסנטריק, המאפשרת למערכת החיסונית הטבעית של הגוף להילחם בגידול במנגנון של אימונותרפיה. בנוסף, התרופה קיטרודה אושרה כטיפול קו ראשון לחולים מסוימים

מאת דן אבן
25/10/16
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אישר בשבוע שעבר את התרופה האימונותרפית החדשה טסנטריק (Tecentriq) המכילה את החומר הפעיל אטזוליזומאב (Atezolizumab), לטיפול בסרטן ריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) שהתקדם ופיתח גרורות למרות טיפול כימותרפי לסרטן הריאות המבוסס פלטינום.

 

התרופה כבר אושרה על ידי המנהל האמריקאי במאי 2016 כטיפול לסרטן שלפוחית השתן לאחר כישלון של טיפול בכימותרפיה ו/או הקרנות. היא עדיין נחקרת כטיפול אפשרי לסרטן תאי הכליה (renal cell carcinoma) וסרטן העור מסוג מלנומה.

 

טסנטריק מהווה נוגדן חד שבטי הגורם להפעלת מערכת החיסון הטבעית של הגוף כנגד תאי הסרטן תוך חסימת החלבון PD-L1 שעל גבי הגידול הסרטני, ומהווה אחת התרופות מקבוצת 'מעכבי PD-L1' (בלעז: PD-L1 Inhibitors).

 

כל תא של המערכת החיסונית הטבעית בגופנו מצויד בקולטנים המאפשרים במצבי קיצון השמדה עצמית (אפופטוזיס). תאים של גידולים סרטניים מכילים חלבון הקרוי PD-L1 הנוטה להיקשר לקולטן בגוף הקרוי PD-1 (ובשם המלא Programmed Death Receptor 1) – קישור המעורר השמדה של תאי מערכת החיסון מסוג T. כך הגידול הסרטני יכול להתפשט בגוף מבלי שהמערכת החיסונית תפריע לו. החומר הפעיל בטיסנטריק חוסם את החלבון PD-L1 שעל תאי הגידול, וכך מאפשר הפעלה של המערכת החיסונית של הגוף כנגד הגידול.

 

במנהל האמריקאי אישרו בשנה שעברה שני טיפולים נוספים הפועלים במנגנון דומה: התרופה אופדיבו (Opdivo) הכלולה בסל הבריאות הממלכתי בישראל לסרטן ריאות קשקשי גרורתי בחולים שמחלתם התקדמה לאחר קו טיפול כימותרפי קודם בכימותרפיה מבוססת פלטינום, וכן את התרופה קיטרודה (Keytruda) שלא הוכללה בסל, בין השאר מאחר וכוונה במחקרים שונים רק לחולים שיש להם בגידול הסרטני ביטוי חיובי לחלבון PD-L1 ובדיקות לזיהוי רמות החלבון עדיין אינן זמינות במעבדות רבות ואין עדיין אחידות דעים בקהילה הרפואית ביחס לביצוען ולמשמעותן. 

 

בהבדל מאופדיבו וקיטרודה, טיסנטריק לא מכוונת כנגד הקולטן PD-1 המתחבר לחלבון PD-L1 שעל גבי הגידול הסרטני, אלא מהווה את התרופה הראשונה שאושרה הפועלת ישירות כנגד החלבון המצוי על גבי תאי הגידול.

 

תרופה מאריכת חיים

 

התרופה החדשה של חברת התרופות 'רוש' אושרה, כמו אופדיבו, ללא צורך לביטוי חיובי בתאי הגידול לקולטן PD-L1, מאחר שהמחקרים שבוצעו בתרופה הצביעו על יעילותה בהארכת חיים ללא קשר לרמות הקולטן PD-L1 על גבי תאי הגידול.

 

באחד המחקרים בשם OAK המבוסס על נתונים אודות 850 חולים המאובחנים עם סרטן הריאות, שהוצג החודש בכנס החברה האירופית לאונקולוגיה קלינית בדנמרק, מטופלים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים שלא הגיבו לטיפול בכימותרפיה מבוססת פלטינום טופלו בתרופה החדשה או לחילופין בטיפול המקובל כיום בתרופה הכימותרפית דוקסטקסל. במחקר נמצא כי חציון ההישרדות של החולים שטופלו בתרופה החדשה עמד על 13.8 חודשים בהשוואה ל-9.6 חודשים בלבד עם דוקטקסל – כלומר הארכת חיים ממוצעת של 4.2 חודשים עם התרופה. בין המטופלים שנכללו במחקר היו גם כאלו ללא ביטוי חיובי לחלבון PD-L1 על גבי הגידול, וכן חולים עם סרטן ריאות קשקשי או שאינו קשקשי.

 

גם מחקר דומה נוסף בשם POPLAR שפורסם במארס 2016 בכתב העת Lancet שנערך בקרב 144 חולים, העלה כי למטופלים בתרופה החדשה חציון הישרדות של 12.6 חודשים בהשוואה ל-9.7 חודשים לאלו שקיבלו טיפול מקובל בתרופה דוקטקסל – כלומר הארכת חיים ממוצעת של 2.9 חודשים עם התרופה החדשה.

 

לפי אישור המנהל האמריקאי, לחולי סרטן הריאות המאובחנים בבדיקות גנטיות או בדיקות גנומיות כוללות עם ביטוי חיובי לחלבונים מסוג EGFR ו-ALK על תאי גידול שהוצאו בביופסיה – התרופה החדשה מיועדת רק לאחר מיצוי טיפולים תרופתיים המכוונים גנטית לחלבונים אלה, כשהמחלה מוסיפה להתקדם חרף אותם טיפולים.

 

התרופה החדשה ניתנת בעירוי, לרוב אחת לשלושה שבועות – במינון של 1,200 מ"ג לעירוי, עד למצב שבו המחלה מתקדמת או שמתפתחות תופעות לוואי שאינן מאפשרות את המשך הטיפול.

 

תופעות הלוואי העיקריות של התרופה החדשה המופיעות בקרב כ-20% או יותר מהמטופלים כוללות תשישות, ירידה בתיאבון, קוצר נשימה, שיעול, בחילות, כאב בשרירים ובעצמות ועצירות. תופעות לוואי שמיוחסות לתרופה על פי מחקרים בקרב כ-2% או יותר מהמשתמשים כוללות דלקת ריאות, חוסר חמצן בדם (היפוקסיה), תת נתרן בדם (היפונתרמיה), אנמיה, קשיי בליעה (דיספגיה) וכאבי פרקים. במצבים קשים במיוחד עלולה התרופה להוביל להתפתחות זיהומים – לרבות דלקות ריאות קשות, צהבת (הפטיטיס), וכן להוביל להתפתחות מחלת מעי דלקתית מסוג קוליטיס כיבית ולהפרעות בפעילות בלוטת התריס.

 

טיפול קו ראשון 

 

זהו לא החידוש היחיד בתחום הטיפול בסרטן ריאות. אתמול (ב') המנהל האמריקאי אישר את התרופה קיטרודה של חברת MSD כטיפול קו ראשון בחולים עם סרטן ריאות של תאים לא קטנים (NSCLC) גרורתי עם רמות גבוהות של החלבון PD-L1, ללא ביטוי חיובי לחלבונים מסוג EGFR ו-ALK על תאי גידול שהוצאו בביופסיה. זאת אומרת שחולים אלה יוכלו לקבל את הטיפול האימונותרפי, גם ללא טיפול קודם בכימותרפיה. 

 

חולים עם ביטוי חיובי לחלבונים מסוג EGFR ו-ALK על תאי גידול, יקבלו את התרופה רק לאחר מיצוי טיפולים תרופתיים המכוונים גנטית לחלבונים אלה. 

 

אישור ה-FDA התקבל בעקבות מחקר קליני שלב 3 שממצאיו פורסמו החודש, לפיו בחולים עם סרטן ריאות גרורתי (קשקשי ולא קשקשי) של תאים לא קטנים עם רמות גבוהות של החלבון PD-L1, טיפול קו ראשון בקיטרודה האריך את החיים יותר מאשר הטיפול הסטנדרטי בכימותרפיה מבוססת פלטינום.  

 

סרטן הריאות הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים, ובישראל מהווה את הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודים (אחרי סרטן הערמונית וסרטן המעי הגס והחלחולת), הראשון בשכיחותו בקרב גברים ערבים (יותר מסרטן הערמונית) והשלישי בשכיחותו בקרב נשים יהודיות (אחרי סרטן השד וסרטן המעי הגס והחלחולת).

 

כמו כן מהווה סרטן הריאות בישראל את הסרטן הקטלני ביותר בקרב גברים יהודים (19.9% ממקרי התמותה מסרטן) וערבים (34.3%) והשלישי בקטלניותו בקרב נשים יהודיות וערביות, אחרי סרטן השד וסרטן המעי הגס והחלחולת. עישון סיגריות מהווה את גורם הסיכון העיקרי לסרטן הריאות ולצדו עישון סביל וגורמי סיכון נוספים, לרבות חשיפה למזהמים ולגז רדון, גנטיקה ומחלות ריאה.

 

 

להודעה המלאה של ה-FDA 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: