גמילה מעישון

כמוניגמילה מעישוןמדריכיםמעשנים לידך? זה מה שקורה לך בגוף

מעשנים לידך? זה מה שקורה לך בגוף

מדלקות אוזניים ועד סרטן: ההשפעות של עישון פסיבי על הגוף

מאת דן אבן ואלה הר-נוי
תגובות 0

(איורים: יוסי גוון)
(איורים: יוסי גוון)

המודעות לנזקי העישון הפסיבי אומנם הולכת וגוברת, אך למרות זאת, ולמרות חוקים המגבילים את העישון במקומות ציבוריים, לפי דו"ח שר הבריאות על העישון בישראל כ-35% מהישראלים הבוגרים שאינם מעשנים מדווחים כי הם חשופים לעישון כפוי באופן קבוע.

 

"למרות שהסכנות בעישון פסיבי קטנות יותר מאלו שמיוחסות לעישון פעיל, הן עדיין קיימות ודורשות מודעות גבוהה יותר" אומרת ד"ר לאה רוזן, ראש החוג לקידום בריאות בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב. לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי, אחד מכל מאה מקרי מוות בעולם נגרם כתוצאה של עישון פסיבי.

 

נראה כי גם אם קיימת מודעות לנזקים של עישון פסיבי, רבים לא תופסים את היקפם וחומרתם. מחקרים מצביעים על כך שמעשנים במיוחד נוטים לתפוס את הנזק של עישון פסיבי כקטן יותר. כך, למשל, מחקר ישראלי שפורסם בפברואר 2015 בכתב העת BMC Public Health שבחן תפיסות של הורים ביחס לנזקי החשיפה לעשן סיגריות אצל ילדיהם, העלה כי הורים מעשנים תופסים את הנזק כקטן יותר בהשוואה להורים שאינם מעשנים.

 

ילדים חשופים יותר מהאוכלוסייה הבוגרת לנזקי עישון פסיבי, וזאת מאחר שקצב תחלופת האוויר אצלם גבוה יותר. כמו כן, ילד שואף יותר מזהמים מעשן הסיגריות ושיירי הסיגריות ביחס למשקל גופו, בהשוואה למבוגר. באגודה למלחמה בסרטן מתריעים כי ילדים גם אינם יכולים לבחור את הסביבה בה הם נמצאים, ואין להם יכולת להעיר למבוגר המעשן בקרבתם או במקום מגוריהם. "לחשוף ילד לעשן של סיגריות זה כמו לתת לו מינון של תרופה שמתאימה למבוגר. זה יכול לגרום למוות בעריסה, להשפיע על מערכת הנשימה שלו ולגרום למחלות כמו אסתמה וברונכיט", אומרת ד"ר רוזן.

 

חשיפה לסכנות הסיגריה אינה דורשת בהכרח שהות בקרבת מעשנים. גם כניסה לבית או חדר בבית מלון שעישנו בו בעבר, אפילו במרפסת – עלולה להוות סיכון בריאותי שאינו בטל בשישים, בעיקר בקרב ילדים, וכך גם חשיפה לבגדים של מעשן. חשיפה זו מכונה 'עישון מיד שלישית". לדברי ד"ר רוזן, "אנשים חושבים שאם הם מעשנים במרפסת, העשן לא נכנס הביתה, או שאם מעשנים ליד תינוק בעגלה ומתרחקים קצת, זה בסדר, אבל המצב שונה. שרידי הסיגריות יכולים להידבק בעגלה ובבגדים של התינוק, ובגילים אלה לגרום לנזקים התפתחותיים בריאות שישפיעו לטווח הארוך. אנשים צריכים לדעת שבהדלקת סיגריה הם מזיקים לאנשים אחרים גם באוויר הפתוח".

 

ההשפעה של עישון פסיבי על כל חלקי הגוף

 

כמו עישון, גם עישון פסיבי עלול להוביל לנזקים נרחבים באיברים רבים בגוף, חלקם קטלניים. בבחינת נזקי העישון הפסיבי כדאי לזכור כי אין רמת חשיפה לעשן הסיגריות שנחשבת לבטוחה, ומחקרים הדגימו כי גם חשיפה באופן אקראי לעשן סיגריות עלולה להזיק לבריאות.

 

 

לב

 

מחלות לב: לפי נייר עמדה של המרכז הלאומי לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), "לחשיפה לעישון פסיבי השפעות שליליות מיידיות על המערכת הקרדיווסקולארית והיא יכולה לגרום למחלת לב כלילית ושבץ". לפי נתוני ה-CDC, לא-מעשנים שנחשפים לעישון מיד שניה בבית או בעבודה, מעלים את הסיכון שלהם לפתח מחלת לב כלילית ב-25% עד 30%.

 

מחקרים רבים מזהים קשר בין עישון פסיבי למחלות לב. מחקר נרחב בארה"ב שבוצע בקרב 32,046 אחיות בריאות שלא עישנו מעולם לאורך עשר שנים (Nurses’ Health Study), שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ופורסם בשנת 1997 בכתב העת Circulation, מצא כי חשיפה מזדמנת לעישון פסיבי בקרב האחיות הובילה לעלייה של 58% בסיכון להתקפי לב, ואילו חשיפה מתמדת לעשן סיגריות הובילה לעלייה של 91% בסיכון לאירועים לבביים. מחקר נוסף מבריטניה, שפורסם ביוני 2004 בכתב העת British Medical Journal, ובוצע בקרב גברים לא מעשנים מ-18 ערים במדינה, מצא כי חשיפה לעישון פסיבי, ככל שהייתה גדולה יותר בהסתמך על רמת הקוטינין בדם (מדד האומד חשיפה פסיבית לעשן הסיגריות) כך הגדילה את הסיכון למחלת לב כלילית, עד שהגיע ברבעון העליון של ריכוז החומר בדם לסיכון גבוה ב-57%, בהשוואה לרבעון התחתון.

 

ההנחה הרפואית כי חשיפה לעשן הסיגריות בקרב מעשנים פסיביים, כמו בקרב מעשנים פעילים, מזיקה לבריאות במספר מנגנונים, לרבות האטה ביכולת הדם לספק חמצן לתאי הגוף ובהם ללב וכן מעלה את פעילותם של רכיבים מעודדי קרישה, מעלה את הסיכון להצטברות טרשת עורקים ועלולה לגרום לפגיעה ברקמות שריר הלב. לפי ה-CDC אפילו חשיפה רגעית לעישון פסיבי עלולה לגרום נזק לדופן כלי הדם ולגרום לטסיות הדם להיות דביקות יותר – שינויים שביכולתם לגרום להתקף לב קטלני.

 

אנשים המוגדרים כחולי לב חשופים במיוחד לסכנות העישון הפסיבי, ועליהם לנקוט בצעדי זהירות כדי להימנע ככל האפשר אפילו מחשיפה קצרה לעשן סיגריות.

 

ריאות

 

מחלות ריאה: מחקרים רבים איתרו לאורך השנים נזקים לתפקודי ריאות בקרב אנשים שחשופים לעישון פסיבי. מחקר מיוון שפורסם בשנת 2012 הראה כי מספיקה חשיפה של כמה דקות בודדות לעישון פסיבי כדי לגרום להיצרות בדרכי הנשימה ופגיעה בתפקודים נשימתיים. מחקר נרחב של המכון הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) בארה"ב שממצאיו פורסמו בספטמבר 2014 בכתב העת Critical Care Medicine מצא כי עישון סביל עלול להשפיע על מצוקה נשימתית אקוטית חריפה. מחקרים ספורים הצביעו על סיכון מוגבר למחלות ריאה כרוניות כתוצאה מחשיפה לעישון סביל, לרבות החמרה בתכיפותם של התקפים בקרב חולי אסתמה. מחקר מאוניברסיטת ברמינגהם בבריטניה שפורסם בספטמבר 2011 בכתב העת BMJ Open העלה כי חשיפה גוברת לעישון פסיבי מעלה את הסיכון למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) – סיכון גבוה ב-5% לחשופים לעישון פסיבי שעה עד 19 שעות בשבוע וסיכון גבוה ב-18% לחשופים פסיבית לעשן הסיגריות 20 שעות ומעלה בשבוע. בקרב אנשים שלא עישנו בעצמם ונחשפו לעישון פסיבי הסיכון ל-COPD משמעותי מבחינה קלינית (חסימה בדרכי האוויר מלווה בתסמינים) הוכפל (1.98) אם החשיפה לעישון פסיבי עלתה על 20 שעות שבועיות.

 

בעיות נשימה וזיהומים במערכת הנשימה בילדים: בקרב ילדים עישון פסיבי עשוי לגרום לתסמיני נשימה כמו שיעול וקוצר נשימה. ילדים שנחשפים לעישון פסיבי גם נוטים יותר לפתח זיהומים בדרכי הנשימה כמו ברונכיט ודלקת ריאות. ילדים עם אסתמה שנחשפים לעישון פסיבי נמצאים בסיכון מוגבר להתקפי אסתמה תדירים יותר וחמורים יותר.

 

סרטן ריאות: הקשר בין עישון לסרטן, ובייחוד סרטן הריאות, כבר הוכח ומוכר בפי כל. אבל לא רק עישון פעיל, כי אם גם סביל, מגדיל את הסיכון להתפתחותם של גידולים סרטניים שונים, ובמרכזם כצפוי סרטן הריאות. כתוצאה מכך, עישון פסיבי אף הוכרז רשמית במאי 2004 כמסרטן ודאי בבני אדם על פי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC). נייר עמדה בנושא החשיפה לעישון פסיבי וסרטן של המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), קובע כי קיימות ראיות חד משמעיות כי שאיפת חומרים רעילים בעשן הסיגריות כתוצאה מעישון סביל מעלה את הסיכון לסרטן הריאות. לפי ה-CDC, בקרב אנשים שאינם מעשנים בעצמם, חשיפה לעישון פסיבי בבית או בעבודה מגדילה ב-20% עד 30% את הסיכון לסרטן הריאות. אפילו חשיפה קצרה לעישון פסיבי עלולה לגרום נזק לתאים באופן שיתחיל תהליך סרטני. ככל שהחשיפה רבה יותר, כך עולה הסיכון לפתח סרטן ריאות.

 

מוח

 

שבץ מוחי: בדומה למחלות לב, קיים קשר בין חשיפה לעישון פסיבי לבין שבץ מוחי. לפי נייר עמדה של המרכז הלאומי לבקרת מחלות בארה"ב (CDC), עישון פסיבי מעלה את הסיכון לשבץ מוחי ב-20% עד 30%.

 

במחקר שבוצע בניו זילנד ונסמך על כלל מקרי השבץ מעל גיל 15 בבירה אוקלנד, נמצא כי לא מעשנים מגדילים ב-82% את הסיכון לפתח שבץ במידה שהם חשופים לעישון פסיבי בבית או במקום העבודה. הסיכון לשבץ, כפי שתועד במחקר שפורסם בשנת 1999 בכתב העת Tobacco Control, היה גבוה פי 2.1 בקרב גברים החשופים לעישון פסיבי וגבוה ב-66% בקרב נשים, בהשוואה ללא מעשנים שאינם חשופים לעישון פסיבי. מחקר נוסף מארה"ב, מאוניברסיטת דרום קרוליינה, בחן את הקשר בין עישון לשבץ מוחי במעקב נרחב אחר 21,743 נבדקים בגילי 45 ומעלה, והעלה כי עישון פסיבי מגדיל ב-30% את הסיכון לשבץ.

 

פגיעה בתפקודי המוח: חשיפה לעישון פסיבי מזיקה גם לתפקודי מוח, כפי שהדגימו מחקרים רבים, לרבות תפקודי חשיבה וזיכרון. כך, למשל, מחקר מסין שבוצע בעכברות מעבדה הרות ופורסם בשנת 2008 העלה כי עישון פסיבי פוגע בפעילות ההיפוקמפוס במוח ומפחית את יכולת הלמידה והזיכרון לטווח הארוך. מחקר בריטי שפורסם בפברואר 2013 בכתב העת Addiction, מצא כי אנשים שנחשפים לעישון פסיבי לפחות 25 שעות בשבוע שכחו 20% יותר במבדקי זיכרון בהשוואה ללא מעשנים שאינם חשופים לעישון פסיבי ברמה גבוהה.

 

הפרעות נוירו-התנהגותיות בילדים: מחקר שפורסם במארס 2015 בכתב העת Tobacco Control העלה כי חשיפה לעישון פסיבי בילדות מגדילה את הסיכון להפרעות קשב וריכוז (ADHD). המחקר שנערך בקרב מדגם של 2,357 ילדים בגילי 4 עד 12, העלה כי בהשוואה לילדים שלא היו חשופים לעשן סיגריות, ילדים שנחשפו לעישון פסיבי במשך פחות משעה ביום היו בעלי סיכון יותר מכפול (פי 2.18) ל-ADHD, בהשוואה לילדים שלא נחשפו לעישון פסיבי. ילדים שנחשפו לעישון פסיבי במשך שעה או יותר ביום היו בעלי סיכון גבוה פי יותר משלושה (3.14) ל-ADHD. מחקר אחר שפורסם בשנת 2011 בכתב העת Pediatrics וכלל מידע על למעלה מ-55,000 ילדים אמריקאים בני פחות מ-12 שנים, מצא כי לילדים שנחשפים לעישון פסיבי בביתם סיכון מוגבר ב-50% להפרעות נוירו-התנהגותיות כמו ADHD ,ADD וליקויי למידה, בהשוואה לילדים שלא נחשפים לעישון פסיבי.

 

שדיים

 

סרטן השד: במכון הלאומי לסרטן בארה"ב מציינים כי מחקרים העלו את האפשרות שעישון פסיבי מגדיל את הסיכון לסרטן השד, אם כי העדויות אינן חד משמעיות. בדו"ח משנת 2006 של הרופא הראשי (Surgeon General) בארה"ב שניתח מחקרים בנושא, נמצא כי כאשר משלבים את נתוני המחקרים, הסיכון לסרטן השד בקרב נשים לפני גיל המעבר גבוה ב-45% באלה שנחשפו לעישון פסיבי.

 

כבד

 

כבד שומני: ישנן ראיות על נזקים מצטברים בתפקודי כבד על רקע חשיפה לעישון פסיבי. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת קליפורניה בריברסייד, שפורסם בספטמבר 2009 בכתב העת Journal of Hepatology ובוצע בעכברים, העלה כי עישון פסיבי מעלה את הסיכון לכבד שומני (NAFLD). ממצא זה תועד גם בקרב נשים במסגרת מחקר שבוצע בסין, כפי שפורסם בשנת 2013 בכתב העת Journal of Epidemiology. לפי הממצאים, בקרב נשים, חשיפה לעישון פסיבי בגילי הילדות והבגרות הובילה לעלייה ממוצעת של 25% בסיכון לכבד שומני, בהשוואה לנשים שלא נחשפות לעישון פסיבי.

 

כליות

 

פגיעה בתפקוד הכליות: מספר עבודות הצביעו על קשר בין עישון פסיבי לנזקים לכליות. מחקר מסין שפורסם בשנת 2014 והעלה כי חשיפה פסיבית לעשן סיגריות קשורה לעלייה בסיכון למחלת כליות כרונית - ב-7% בקרב נשים וב-5% בקרב גברים. הסיכון להפרשת חלבון בשתן עלה פי שניים בנשים שנחשפו לעישון פסיבי בהשוואה לנשים שלא נחשפו לעישון פסיבי.

 

סרטן הכליה: מחקר מקנדה שפורסם במארס 2005 בכתב העת European Journal of Cancer העלה כי אנשים שחשופים לעישון פסיבי לאורך 43 שנים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן מסוג קרצינומה של הכליה – סיכון גבוה פי 3.9 בקרב גברים וגבוה ב-80% בקרב נשים.

 

פריון וילודה

 

פגיעה בפריון, סיבוכים בהריון ונזקים לעובר: עישון פסיבי פוגע גם ביכולת הפריון וההולדה ומזיק לעובר המתפתח ברחם. סקירת מחקרים בנושא מאוניברסיטת מישיגן בארה"ב, שפורסמה בפברואר 2013, מונה מחקרים מבוססים על ירידה במשקל העוברי בעקבות חשיפה לעישון פסיבי, ומחקרים חדשים שמרמזים על נזקים נוספים, לרבות עיכובים במחזור וקשיים בכניסה להיריון, הפלות ספונטאניות מוקדמות, לידה לפני המועד ומומים מולדים, וכן עדויות חדשות על השפעה אפשרית על פגיעה ביכולת הפריון בגיל המבוגר בקרב מי שנחשפו בשלב העוברי לעשן סיגריות. לפי המחקרים שנכללים בסקירה, חשיפה לעישון פסיבי בקרב נשים מעלה ב-17% עד 52% את הסיכון להפרעות פריון, מגדילה ב-17% עד פי 4.35 את הסיכון לאובדן היריון והפלה, וקשורה בסיכון גבוה ב-13% עד 32% למומים מולדים.

 

מוות בעריסה: מחקרים מבוססים מורים כי יילודים שנחשפים לעשן הסיגריות בחודשים הראשונים לחיים או שאימהותיהם נחשפו לעישון פסיבי במהלך ההיריון – נמצאים בסיכון מוגבר למוות בעריסה. מחקר שפורסם בינואר 2012 בכתב העת Tobacco control ונסמך על נתונים ממחקר לאומי אמריקאי בתחום השינה שנערך בין השנים 1995 עד 2006, הדגים כי כל עלייה של 1% בשיעור הבתים הנקיים מעישון בארה"ב הייתה מלווה בירידה של 0.4% בשיעור מוות בעריסה. ככלל, חשיפה לעישון פסיבי אצל היילוד, שהייתה קשורה ברוב המקרים לעישון של האם, הגדילה ב-35% את הסיכון למוות בעריסה.

 

אוזניים

 

דלקות אוזניים: גם האוזניים אינן מוגנות מנזקי עשן הסיגריות, והראיות מעידות כי עישון פסיבי מוביל לעלייה בשכיחותם של זיהומים באוזן התיכונה בקרב ילדים. מחקר אמריקאי מאוניברסיטת הרווארד שנתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH) ופורסם בינואר 2011 בכתב העת Tobacco control, העלה כי ילדים שמתגוררים בבית עם מעשנים סובלים יותר מדלקות חוזרות באוזניים בהשוואה לילדים אחרים. בתים נקיים מעשן סיגריות הקטינו ב-24% את הסיכון של הילד לפתח דלקות אוזניים חוזרות. מחקר נוסף מאוניברסיטת הרווארד העלה בשנת 2010 כי בני נוער בגילי 12 עד 17 נמצאים בסיכון גבוה ב-67% לפתח דלקות אוזניים חוזרות, אם נחשפו לעישון פסיבי.

 

פגיעה בשמיעה: מחקרים שונים מצביעים גם על פגיעה בשמיעה בעקבות חשיפה פסיבית לעשן הסיגריות. מחקר אמריקאי משנת 2010 זיהה פגיעה בשמיעה בקרב מעשנים פסיביים, בעיקר אם עישנו בעבר בעצמם: במקרים אלה 46% סבלו מאובדן שמיעה בתדרים גבוהים ו-14% בתדרים נמוכים ובינוניים, ואילו בקרב אנשים החשופים לעישון פסיבי שלא עישנו בעבר, פגיעה בשמיעה בתדרים נמוכים אובחנה בקרב כ-9% ובתדרים גבוהים ב-26%. מחקר אמריקאי נוסף משנת 2011 מצא כי כ-40% מ-800 בני הנוער הנכללים בעבודה שנחשפו לעשן סיגריות היו בעלי בעיות שמיעה, בהשוואה לכ-25% מ-750 בני הנוער שלא נחשפו לעשן. לטענת החוקרים, הממצאים מעידים כי עישון פסיבי פוגע באופן ישיר באוזניים צעירות, וככל שהחשיפה גדולה יותר – הנזק גדל.

 

אף

 

סרטן חלל האף והסינוסים: במכון הלאומי לסרטן בארה"ב מציינים כי מחקרים העלו את האפשרות שעישון פסיבי מגדיל את הסיכון לסרטן חלל האף והסינוסים, אם כי העדויות אינן חד משמעיות כמו באשר לסרטן הריאות. בדו"ח של הרופא הראשי (Surgeon General) בארה"ב שניתח מחקרים בנושא, מצוין כי מספר מחקרים שנערכו בקרב גברים בארה"ב ונשים מיפן, העלו כי חשיפה לעישון מיד שנייה מגדיל עד פי שלושה את הסיכון לסרטן חלל האף והסינוסים.

 

נזלת אלרגית: עישון פסיבי מעלה את הסיכון לנזלת אלרגית, כפי שמדגימים מחקרים שונים. מטה אנליזה בנושא שבוצעה על ידי חוקרים מספרד ופורסמה במארס 2014 בכתב העת PLoS Medicine, הראתה כי עישון פסיבי מעלה את הסיכון לנזלת אלרגית ב-10% במבוגרים ו-9% בילדים ובני גיל ההתבגרות.

 

פגיעה בחוש הריח: לפי מחקר ישראלי מבית החולים בילינסון שפורסם בשנת 2002, ילדים שחשופים לעישון פסיבי בביתם מציגים רגישות מופחתת לריחות שונים, ובבחינת 500 ריחות שונים התקשו הילדים לזהות בעיקר ריחות וניל, ורדים, נפטלין וריח טיפות להקלה על שיעול.

 

פה

 

דלקות חניכיים: ידוע כי עישון עלול לגרום למחלות חניכיים, אך מתברר שגם לעישון מיד שנייה עשויה להיות השפעה על בריאות החניכיים. מחקר שפורסם בדצמבר 2011 בכתב העת American Journal of Public Health, מצא כי חשיפה לעישון פסיבי מגדילה את הסיכון לפגיעה בחניכיים, כשהעלה כי חשיפה לעשן סיגריות במשך 1 עד 25 שעות בשבוע מעלה ב-29% את הסיכון לדלקת חניכיים חמורה. באלה שנחשפו לעישון פסיבי במשך 26 שעות בשבוע לפחות, הסיכון לדלקת חניכיים חמורה היה כפול בהשוואה לאלה שלא נחשפו לעשן סיגריות. במחקר שפורסם בשנת 2001 באותו כתב העת, חוקרים מאוניברסיטת צפון קרולינה מצאו כי לא-מעשנים שנחשפו לעישון פסיבי בבית או בעבודה היו בסיכון גבוה ב-50-60% לפתח דלקת חניכיים בהשוואה לאלה שלא נחשפו לעישון פסיבי.

 

צורך בהחלפת שתלים דנטאליים: מחקר ישראלי מחיל הרפואה בצה"ל, שממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2014 של כתב העת PeerJ, בחן את השפעותיו של העישון על מדגם של 7,680 שתלי שיניים, ומצא כי לא רק עישון פעיל של סיגריות משפיע על אורך חייהם של שתלים דנטאליים, אלא גם חשיפה לעישון פסיבי. בעוד שבקבוצת ביקורת של נבדקים שלא חשופים לעישון פסיבי במקומות סגורים דווח על 3.5% מהשתלים הדנטאליים שכשלו ודרשו החלפת שתל, השיעור היה גבוה ב-62% ועמד על 5.7% בקרב נבדקים שנחשפים לעישון פסיבי.

 

כך תעזרו לאדם קרוב להפסיק לעשן 
 

 

עדכון אחרון: מאי 2016

 

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: