הי עינת, ברכות על המתנה הנפלאה שנתת לגוף ולנפש בהפסקת העישון. מעודדת אותך לפנות לשירותי ייעוץ לגמילה מעישון בקופת החולים שלך או בשירות הטלפוני לגמילה מעישון של משרד הבריאות 6800*. היועצים שעובדים בתחום הם מקצועיים ובעלי ניסיון ויכולים לתת לך עוד רעיונות.

בנוסף למה שכתבה לך ד"ר יעל, הייתי מוסיפה שחשוב לעשות היכרות עם החשק לעשן. להבין מאיפה הוא מגיע ולהפריד בין חשק לבין רצון חופשי שמגיע מבחירה ולא מתוך דחף. להפסיק לעשן זאת בחירה. אין שום דחף שדוחף אותך להפסיק. רק סיבות להפסיק לעשן ובחירה בכך. 

לעומת זאת החשק לעשן מגיע אוטומטית, בגלל תסמיני גמילה מניקוטין, הרגלים ומחשבות חיוביות מדי על הסיגריות. את כל אלה אפשר לשנות - תסמיני הגמילה הולכים ונחלשים עם כל שבוע שעובר. כנ"ל לגבי הרגלים שמפסיקים לחזור עליהם. הרגלים חדשים תופסים את מקומם של הישנים ואת לומדת לעשות דברים בלי לעשן, עד שלבסוף תתרגלי לשיגרה חדשה והחשק לעשן יילך ויעלם.

גם מחשבות חיוביות מדי על הסיגריות חשוב לשנות ולדייק. מחשבות אוטומטיות על העישון נוטות לתת לסיגריה משמעות חיובית מדי, למשל: "רק סיגריה תרגיע אותי"... מחשבה כזאת בהכרח מגבירה את החשק לעשן. את כל המחשבות האלה אפשר לנסח מחדש כהרגלים: "אני רגילה לעשן כשאני בלחץ". המשמעות היא שבגלל הסיגריה לא למדת להתמודד עם לחץ. זה הופך את הגמילה מעישון להזדמנות ללמוד דרכים אחרות להתמודד עם לחץ, כאלה שלא מביאות נזק בריאותי והתמכרות... ושוב - ככל שתתרגלי לא לחבר עישון למצבי לחץ, כך החשק לעשן יילך וייחלש.

חשוב גם להבין את הקשר שבין חשק לעשן ומחשבות על העישון, הם מגבירים זה את זה. לכן לפעמים פשוט כדאי להסיח את הדעת ולצאת מהסיטואציה או לעשות משהו אחר. 

בהצלחה, נשמח אם תשתפי איך הולך לך:)

שלום טל, ברוכה הבאה וחג שמח. 

מקווה שהצלחת להמשיך את הגל שהיית עליו, נשמח אם תעדכני. חשוב לי להדגיש שאת תמיד יכולה לפנות לעזרה בכל שלב של הגמילה, לפי מה שד"ר יעל כתבה לך, גם אם לא עישנת וגם אם עישנת והצטערת. 

חשוב לי גם להגיד שלפעמים התהליך של הפרידה מהסיגריה כולל כמה ניסיונות עד שמצליחים, אז אל תרגישי אשמה, לא משנה מה קרה. ההתמכרות לסיגריה היא מורכבת ולכן לא פשוט להיגמל. ההתמכרות מורכבת מתלות גופנית בניקוטין ותלות פסיכולוגית התנהגותית, ולכן קשה לאנשים להפסיק בכוח הרצון בלבד. זה דומה למי שרוצה לרדת במשקל ומחליט לדלג על ארוחות. כל דיאטנית תסביר שזאת לא הדרך לרדת במשקל מפני שהרעב מתעורר ומתחיל להציק. גם הצורך הגופני בניקוטין מציק, זאת בעיה דומה. ההבדל הוא שאוכל אנחנו צריכים כדי לחיות וניקוטין לא צריך בכלל. החדשות הטובות הן שניקוטין מתנקה מהגוף יחסית מהר ומפסיק להציק, השבוע הראשון עלול להיות הכי קשוח ואז לאט לאט הגוף מתרגל.

בהצלחה בהמשך, ושוב - אל תהססי לפנות לעזרה, האפשרויות שמפורטות למעלה הן חינמיות, מקצועיות ויעילות.

היי שלום וברוך הבא לקהילה שלנו,

כל הכבוד על ההתמדה והנחישות! נשמע שזה כרגע מאוד קשה לך מה שהגיוני מאוד בשלב הזה של הגמילה. לרוב תסמיני הגמילה והקושי הרב הם הכי גבוהים ב- 3 חודשים הראשונים. עם זאת מה שאני יכולה להגיד בוודאות זה שהם הולכים ונחלשים קצת קצת עם כל יום שעובר. תנסה לחשוב עכשיו על איך זה היום לעומת איך זה היה בשבוע הראשון - האם יש הבדל בעוצמת החשק לסיגריה? במספר הפעמים שאתה חושב על זה במהלך היום?

בחרת לא להעזר בליווי כלשהוא וזה בסדר גמור, זאת החלטה שלך. כן חשוב לציין שטיפול תרופתי וליווי התנהגותי כן יכולים להפוך את התהליך ליותר קל ולעזור להתמודד עם הקשיים והסטרס. מותר גם להחליט בשלב הזה שבכל זאת אתה רוצה עזרה ואין בזה פסול. להיפך. אם תחליט שאתה רוצה לשמוע יותר או שיש לך שאלות אנחנו נשמח לעזור.

כמה דברים שיכולים לעזור בינתיים:

1. תכין לעצמך רשימת פרסים על כל הישג של גמילה מבחינת זמן - נניח משהו שאתה קונה לעצמך אחרי שבוע שלם שעמדת בתהליך, אחרי חודש שלם וכן הלאה.

2. תכין לעצמך מראש דברים שיכולים לעזור לך להתמודד ברגעים של סטרס וקושי - כדור לחיצה לסטרס, מוזיקה שאתה אוהב לשמוע (פלייליסט שיהיה מוכן לרגעים כאלו) - תנסה אולי טכניקות כמו נשימות/מיינדפולנס/דמיון מודרך - האינטרנט מלא בסרטונים והדרכות קצרות שיכולים לעזור ללמד אותך כמה טכניקות פשוטות של כמה דקות כל פעם. 

3. תספר לנו כאן ו/או לאחרים במדיה חברתית על התהליך שלך - אפשר לדוגמא לפתוח מעין בלוג או פשוט פוסט קצר פעם ביום/סרטון איך הולך לך

נשמח שתמשיך לשתף אותנו

היי אסף,

ברוך הבא לקהילה שלנו. אכן אסור לחצות את הכדור כי זה פוגע במנגנון של השחרור המושהה. מה הסיבה שהוא נתן לך 300 מ"ג בכדור אחד ולא 150 מ"ג? המינון המקובל לטיפול בגמילה מעישון הוא 150 מ"ג פעמיים ביום, כאשר עולים בהדרגה במינון בימים הראשונים

הי אריאל, איך אתה עם ניסיונות הגמילה? האם ניסית את הכיוונים שקיבלת כאן? 

אני מאוד מתחברת למה שכתב לך מוג'ו, לגבי זה שלהשתמש רק בכוח הרצון פשוט לא מספיק.

זה קצת דומה למי שמנסה להתגבר על רעב ולהפסיק לאכול בכוח הרצון. כל הדיאטניות בעולם יסבירו לך שכל יום אתה רעב מחדש ואין טעם להתאפק מול הרעב בכוח הרצון. במקרה של מעשנים הם סובלים מ"רעב" לניקוטין, למרות שלהבדיך מאוכל - בני אדם לא זקוקים לניקוטין כדי לחיות...

אני לא לגמרי מסכימה עם מוג'ו בעניין תחליפי ניקוטין, זה עניין אישי שדווקא שווה לנסות, ראיתי אנשים שזה עזר להם. בכל אופן תרופות לגמילה מעישון הם רק צד אחד של הבעייה. בהחלט צריך לעבוד על האהבה המוגזמת לסיגריה שנכנסה כמו שטיפת מוח לראש - ולעשות שטיפת מוח נגדית. לא צריך לשקר, רק להחזיר את הסיגריה לפרופורציה. היא בסך הכל הרגל.

ולסיום - צריך גם לדעת ששינוי הרגלים הוא תהליך שמתחזק בכל יום שחוזרים עליו. זה עובד לרעת המעשנים שמעשנים כל יום, אבל זה גם עובד לטובתם כשהם מתחילים הרגלים חדשים בלי סיגריות וחוזרים עליהם בכל יום.

לסיום, ההפניות שנתנה לך ד"ר יעל הן לעזרה מקצועית, חינמית ומומלצת, ממנחים שעברו הכשרה בקופות החולים ובמשרד הבריאות ועובדים לפי מחקרים. הכי מומלץ זה לשלב טיפול תרופתי עם ייעוץ התנהגותי אבל גם אם תחליט לקבל רק ייעוץ - שווה מאוד לנסות. בכל מקרה זה חינמי אז אין לך מה להפסיד, מקסימום תצליח:) בהצלחה, נשמח אם תשתף!

קרן, ההיפך צריך להיות וכך תגידי גם לעצמך - תהיי מאושרת שאת בתהליך שחרור מההתמכרות למה שכ"כ מזיק לבריאות שלך, משתחררת מהשיניים הצהובות והאצבעות המסריחות והריח מהבגדים, משתחררת מבזבוז הכסף הנורא, מהתלות והעבדות לסיגריה, מהצורך למצוא פינת עישון בכל מקום שאת הולכת אליו ולהצטופף באיזה פינה של בניין בחוץ בגשם, בחום יום או לילה כדי למצוץ את הרעל הזה. 

תהיי מאושרת שאת יוצאת לחופשי, שיש לך המון זמן לבלות עם אהובייך, לפתח תחביב (יש גם כסף להשקיע בתחביב), להיכנס למעלית בלי שאנשים יכווצו את האף, להיות חופשייה מלחפש איפה לקנות חפיסת סיגריות באמצע הלילה, ובכלל מהלחץ שנגמרת האספקה. 

ה"הנאה" מהסיגריה באה רק לשחרר את המועקה שהיא בעצמה גורמת לה, כמו לחלוץ נעל שהייתה בה אבן קטנה אחרי שהלכת איתה כל היום. 

את מרגישה כך כי את חושבת שאת מוותרת על משהו אבל זה בדיוק הפוך ותשכנעי את עצמך בזה - את לא מוותרת על כלום, רק מרוויחה את החירות, את הבריאות, את הכסף, את החיים!