היי עינת וברוכה הבאה,

כל הכבוד שאת כבר שבועיים לא מעשנת. תוכלי לספר לנו קצת איך הולך? איפה קשה לך? 

יש כמה דברים שיכולים לעזור:

1. מראש לא להכנס למצבים מועדים לסכנה בתקופה הזאת (לפחות 3 חודשים) - תחשבי מהם המצבים שבהם הכי "בא" לך לעשן, שהחשק הכי גדול ולנסות להמנע ממצבים אלו. זה בסדר גמור אם כרגע תתמקדי בלצאת למקומות שבהם גם ככה אסור לעשן כמו סרט או הצגה או ללכת למסעדה ולשבת בחלק הפנימי ופחות למקום שכולם מעשנים בו. זה גם בסדר גמור לקחת שנייה מרחק מחברים או בני משפחה מעשנים ולדבר איתם כרגע בעיקר בטלפון. הכי טוב להסביר להם שאת הפסקת ושתשמחי להפגש אבל בלי הסיגריות עד שתתרגלי.

2. כל פעם שעולה החשק לסיגריה - לעשות דמיון מודרך, לדוגמא לנשום עמוק ולדמיין את החשק שהוא כמו גל גדול בים ואת רוכבת עליו עם גלשן, ולדמיין איך הוא עולה ועולה ואז לאט לאט יורד ויורד עד שהוא שוכך.

3. לנסות תרגילי נשימה או מיינדפולנס כל פעם שיש חשק. מספיק גם ללכת שנייה הצידה ולנשום עמוק 5 פעמים לאט ולספור עד 4 בשאיפה ובנשיפה כדי לעזור.

4. לרשום לעצמך על פתקים/בנייד את המחשבות של למה חשוב לך להפסיק ומה תרוויחי מזה וכל פעם שהחשק עולה לקרוא אותם שוב ושוב.

5. להכין מראש רשימה של דברים לעשות ברגע של חשק-  מסטיקים, סוכריות, משהו לשחק איתו ביד, משהו לנשנש כמו קופסאת ירקות חתוכים, חברה שהיא הגלגל התומך שלך ואת יכולה פשוט להתקשר ולפטפט איתה כמה דקות, לצאת להליכה קצרה או לקפוץ במקום כמה פעמים.

6. לעשות תרגיל מחשבתי כשעולה המחשבה כמו "אני חייבת סיגריה" - בשלב הראשון להוסיף למחשבה הזאת סימן שאלה - "אני חייבת סיגריה?" ואז להוסיף את המילים - אני רק חושבת ש... "אני רק חושבת שאני חייבת סיגריה" ולהבין שמחשבה ופעולה הם לא אותו דבר ואת יכולה להחליט אם לפעול על פי המחשבה או לא.

מקווה שזה עוזר, מזמינה את כולם לתת עוד רעיונות והמלצות

הי עינת, ברכות על המתנה הנפלאה שנתת לגוף ולנפש בהפסקת העישון. מעודדת אותך לפנות לשירותי ייעוץ לגמילה מעישון בקופת החולים שלך או בשירות הטלפוני לגמילה מעישון של משרד הבריאות 6800*. היועצים שעובדים בתחום הם מקצועיים ובעלי ניסיון ויכולים לתת לך עוד רעיונות.

בנוסף למה שכתבה לך ד"ר יעל, הייתי מוסיפה שחשוב לעשות היכרות עם החשק לעשן. להבין מאיפה הוא מגיע ולהפריד בין חשק לבין רצון חופשי שמגיע מבחירה ולא מתוך דחף. להפסיק לעשן זאת בחירה. אין שום דחף שדוחף אותך להפסיק. רק סיבות להפסיק לעשן ובחירה בכך. 

לעומת זאת החשק לעשן מגיע אוטומטית, בגלל תסמיני גמילה מניקוטין, הרגלים ומחשבות חיוביות מדי על הסיגריות. את כל אלה אפשר לשנות - תסמיני הגמילה הולכים ונחלשים עם כל שבוע שעובר. כנ"ל לגבי הרגלים שמפסיקים לחזור עליהם. הרגלים חדשים תופסים את מקומם של הישנים ואת לומדת לעשות דברים בלי לעשן, עד שלבסוף תתרגלי לשיגרה חדשה והחשק לעשן יילך ויעלם.

גם מחשבות חיוביות מדי על הסיגריות חשוב לשנות ולדייק. מחשבות אוטומטיות על העישון נוטות לתת לסיגריה משמעות חיובית מדי, למשל: "רק סיגריה תרגיע אותי"... מחשבה כזאת בהכרח מגבירה את החשק לעשן. את כל המחשבות האלה אפשר לנסח מחדש כהרגלים: "אני רגילה לעשן כשאני בלחץ". המשמעות היא שבגלל הסיגריה לא למדת להתמודד עם לחץ. זה הופך את הגמילה מעישון להזדמנות ללמוד דרכים אחרות להתמודד עם לחץ, כאלה שלא מביאות נזק בריאותי והתמכרות... ושוב - ככל שתתרגלי לא לחבר עישון למצבי לחץ, כך החשק לעשן יילך וייחלש.

חשוב גם להבין את הקשר שבין חשק לעשן ומחשבות על העישון, הם מגבירים זה את זה. לכן לפעמים פשוט כדאי להסיח את הדעת ולצאת מהסיטואציה או לעשות משהו אחר. 

בהצלחה, נשמח אם תשתפי איך הולך לך:)