כמוניכאבמדריכיםכאבים מהואגינה

כאבים מהואגינה

כל מה שצריך לדעת על וולוודיניה - כאב כרוני באיבר המין הנשי

מאת עידית רונן
תגובות 3
(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

וולוודיניה (וולוה=פות, דיניה=כאב) הינה תסמונת כאב כרוני באזור הפות, מבלי שנראה או זוהה ממצא מסוים. למרות השכיחות הגבוהה של התסמונת, עדיין קיים קושי באבחון, מצב שמוביל לסבל מתמשך בקרב נשים רבות. איך ניתן לאבחן ולטפל בוולוודיניה?

 

כמעט כל אישה סבלה אי פעם מאי נוחות חולפת באזור הפות. נשים רבות סובלות מכאב בדרגות חומרה שונות לאורך זמן, ממספר חודשים ועד שנים. חלקן פונות לקבלת סיוע, וחלקן נמנעות בגלל חשש ובושה. אך גם רבות מהנשים הפונות לקבלת סיוע אינן מאובחנות והתלונות שלהן משויכות לבעיות פסיכולוגיות ונפשיות.

 

מהי וולוודיניה?

 

החברה הבינלאומית לחקר מחלות הפות והנרתיק (ISSVD) מגדירה וולוודיניה "אי נוחות מתמדת או כאב כרוני באזור הפות, המאופיינים במיוחד בתלונות על תחושות בעירה, דקירה, גירוי מכאיב או עור משופשף באיברי המין הנקביים, מבלי שזוהה ממצא ממשי זיהומי, נוירולוגי או אחר. הכאב יכול להיות מוגבל לאזור מסוים בפות, או מפושט באזור איבר המין.

 

מדובר במחלה "שקטה", שלרוב לא נוח לדבר עליה וקיימת נטייה לייחס אותה לגורמים נפשיים. יש נשים הסובלות זמן רב אך נמנעות או מתקשות לפנות לגורם רפואי וגם כאשר הן פונות ועוברות בירור רפואי מקיף, קיים קושי באבחון.

 

וולוודיניה פוגעת בתפקוד ובאיכות החיים של האישה בכל התחומים: פיסי, נפשי, חברתי ובקשר הזוגי. 

 

מהם הגורמים המעורבים?

 

וולוודיניה הינה תופעה המערבת גורמים שונים. לרוב קשה לבודד גורם בלעדי המעורר אותה. בין הגורמים שנבדקו:

 

זיהומיים: נשים שונות הסובלות מוולוודיניה דיווחו על כך שעברו זיהומים חוזרים - פטרייתיים ואחרים – באזור.

 

הורמונאליים: קיימות עבודות המעידות על קשר בין ירידה ברמת האסטרוגן ושימוש בגלולות לבין שינויים ברקמת מבוא העריה ונטייה לכאב. טיפול באסטרוגן לעיתים סייע להפחת הכאב.

 

נוירולוגיים: גורמים הקשורים לעצבים באזור הכואב – כמו צפיפות גבוהה יותר של תאי עצב תחושתיים.

 

טונוס מוגבר של שרירי רצפת האגן: טונוס (מתח שרירים גבוה) המופיע גם במנוחה, שגורם לנשים רבות להימנע מחדירה בקיום יחסי מין. תרגילים לשיקום רצפת האגן עשויים לסייע.

 

גנטיים: נמצא קשר לשינוי בהרכב גנים מסוימים המעורבים בתהליכים דלקתיים ובהמשך נטייה לפתח מחלות דלקתיות, כולל באזור איבר המין.

 

נפשיים: לחץ וסטרס נפשי מחמירים את הבעיה ואת הכאב.

 

רמה גבוהה של גבישי אוקסלאט בשתן: מלחים שהפרשתם בשתן קשורה לכאב.

 

כמה שכיחה התופעה?

 

מנתונים הנשענים על מחקר מבוסס אוכלוסייה, שמומן על-ידי ארגון הבריאות העולמי, עולה כי כ-16% מהנשים מדווחות על אי-נוחות מתמשכת באזור הגניטאלי במהלך כשלושה חודשים או יותר. במחקרים דומים שנערכו לאחרונה דווח כי 28% מהנשים הסובלות מכאב באזור הפות (ובעבודה אחת הנתון אף עמד על 39%) מתקשות לקבל מענה לבעיה.

 

למרות הנתונים המתוארים, קיים קושי בקביעת שכיחות התופעה. קושי זה ניתן לייחס לנטייה של הרופאים לשייך את תלונות האישה לגורמים פסיכולוגיים. זאת בנוסף לעובדה כי נשים רבות נמנעות לדווח על המחלה בגלל חשש ואי-נעימות.

 

באוקטובר 2011 התפרסם סקר טלפוני, שנערך בקרב 2,269 נשים בדרום-מזרח מישיגן. מממצאי הסקר עולה כי יותר מ-25% מהנשים סבלו מכאב מתמשך באזור הנרתיק. מקרב הנשים שאובחנו, כ-49% פנו לטיפול. רק 1.5% מהפונות לטיפול אובחנו כסובלות מוולוודיניה.

 

על היעדר מודעות ומחסור בידע של אנשי רפואה ניתן ללמוד מסקר שנערך בקרב גינקולוגים צעירים במספר מרכזים רפואיים בלונדון. הרופאים ענו באופן אנונימי על שאלות אודות האספקטים השונים של התופעה, כולל אבחנה וטיפול. התוצאות הראו כי רוב הרופאים שנשאלו לא קיבלו הכשרה בסיסית אודות וולוודיניה, גם כאשר הגיעו לשלב הסופי בתקופת ההתמחות.

 

(לחץ וסטרס נפשי מחמירים את הבעיה ואת הכאב. צילום: Shutterstock)

 

איך מאבחנים?

 

האבחון מבוסס על תלונות המטופלת ודורש בדיקה גופנית, בדיקה גינקולוגית חיצונית ופנימית מקיפה וביצוע בדיקות מעבדה. האבחון כולל:

 

התרשמות ממראה הרירית. בודקים אספקטים כמו הופעת אדמומיות, מרקם וסוג ההפרשות.

 

בדיקת סוגי הפרשות כולל בדיקות תרבית וציטולוגיה. כאבים ותסמינים באזור הפות עשויים לנבוע מזיהומים שונים. מבין הגורמים הזיהומיים, קנדידה מהווה את הגורם השכיח. לזיהום קנדידה עשוי להיות סימפטומים דומים לאלה של הוולוודיניה ויש לשלול זאת כבסיס להמשך בירור לקידום האבחון.

 

בדיקות שתן. כולל בדיקת רמת האוקסלטים בשתן.

 

בדיקת טונוס שרירי רצפת האגן.

 

שלילת מחלות עור. בקרב נשים הסובלות ממחלות עור יש לשלול מעורבות של מבוא העריה.

 

אומדן פסיכו-סוציאלי ואומדן של התפקוד המיני. בגלל ההשלכה שיש לוולוודיניה על תחומים אלה, חשוב לאמוד מצבי דיכאון, דימוי גוף נמוך וקשיים בתפקוד המיני, ולהפנות לפי הצורך לגורמי ייעוץ, תמיכה וטיפול.

 

אומדן עוצמת הכאב ואופיו. יש לברר - האם מדובר בכאב חד, המופיע או מתגבר עם פעילות מסוימת כגון קיום יחסי מין, רכיבה על אופניים, לבישת מכנסיים/תחתונים הדוקים, שימוש בטמפון/פדים או סיבות אחרות. ואולי מדובר בכאב שמקורו באזור אחר כמו כאב ממקור עצבי המוקרן לאזור הגניטאלי, כתוצאה מהיצרות תעלת חוט השדרה.

 

כיצד מסווגים את הוולוודיניה?

 

את הוולוודיניה מסווגים - בהתאם להגדרות של האגודה הבינלאומית לחקר התסמונת נעשה – לפי גורמים המעוררים את התסמונת, לפי המיקום וכשהגורם המעורר הוא זיהום – לפי סוג הזיהום.

 

א. לפי גורמים מעוררים:

 

1. כללית: ללא גורם מעורר ידוע.

2. כתוצאה מלחץ באזור בעקבות: קיום יחסי מין, החדרת טמפון , מכנס הדוק ועוד.

3. מעורבת: מתרחשת ללא גורם מעורר ועם גורם מעורר.

 

ב. לפי מיקום:

 

צריך להבדיל כאב המוגבל לאזור ספציפי כמו צד מסוים או אזור מסוים, מכאב מפושט שיכול להתקיים במספר אזורים.

 

כשמדובר בכאב באזור מבוא העריה (וסטיבולום) כתוצאה מלחץ מקומי באזור (חדירה במהלך יחסי מין, החדרת טמפון, בדיקה גינקולוגית, ישיבה ממושכת, לבישת תחתונים/מכנסיים צמודים), הוא מוגדר ראשוני כאשר הכאב החל לאחר חדירה ראשונה לוואגינה ומוגדר שניוני כאשר התנסויות קודמות (לדוגמא ביחסי מין) היו חופשיות מכאב.

 

ג. לפי סוג הזיהום

 

• זיהום: קנדידה, הרפס וכדומה.

• דלקת: כתוצאה מרקמה מגורה, צלקת, תגובה אלרגית וכדומה.

• מחלות גידוליות מסוג קרצנומה ואחרות.

• בעיות נוירולוגית: הרפס נוירולוגי, כאב שמקורו בהיצרות התעלה הספינלית ועוד.

• ללא גורם מזוהה.

 

איך מטפלים?

 

הטיפול הינו פרטני והוא מבוסס על ממצאי האבחון ועל זיהוי צורכי המטופלת בהתאם לסימפטומים ולגורמים שאובחנו.

 

הטיפול התרופתי יכול לכלול תרופות המיועדות להפחתת כאב ממקור עצבי, מריחה מקומית של מאלחשים בצורת משחות/ג'ל, במיוחד לפני חדירה (יחסי מין/ בדיקה גניקולוגית) ומשחות מקומיות המכילות אסטרוגן וסטרואידים בהתאם לשיקול דעת רפואי. לאחרונה פורסמו עבודות שהציגו טיפול חדשני הכולל הזרקת בוטוקס לאזור הכאב.

 

במקרים בהם יש צורך הטיפול יכלול פיזיותרפיה לחיזוק וייצוב שרירי האגן, טיפול תמיכתי פסיכולוגי/ התנהגותי, ייעוץ מיני או אחר - בהתאם לצרכים שזוהו. הטיפול יכול לכלול גם הימנעות מלבוש צמוד כמו תחתונים ומכנסיים צמודים.

 

 

* עידית רונן היא מנהלת סיעוד מערך אמבולטורי ומרכזת תחום הכאב במרכז שניידר לרפואת ילדים
יו"ר עמותת פורום הסיעוד לטיפול בכאב, ומנהלת בקהילת כאב ב"כמוני"

 

Chuka
12/06/14 11:22

מאמר מצויין ומקיף מאוד!! תודה!


כפיר-c2
18/01/13 6:50
שושו1
07/05/12 13:32
בדיוק אתמול בן זוגי ואני הגענו למסקנה שאני חייבת לעשות משהו רציני עם הכאבים! למרות שפניתי לרופאת הנשים שלי, היה נראה שהיא לא מתייחסת לזה ברצינות הראויה ורק שלחה אותי לסקסולוגית... תודה על המאמר השופ...
בדיוק אתמול בן זוגי ואני הגענו למסקנה שאני חייבת לעשות משהו רציני עם הכאבים!

למרות שפניתי לרופאת הנשים שלי, היה נראה שהיא לא מתייחסת לזה ברצינות הראויה ורק שלחה אותי לסקסולוגית...

תודה על המאמר השופך אור על נקודות חשובות.


קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: