מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

דיכאון אחרי לידה

איך מזהים דיכאון לאחר לידה? מי בסיכון? מה ההבדל בין דיכאון אחרי לידה ל''בייבי בלוז''? ואיך מטפלים בדיכאון לאחר לידה?

מאת נורית רובין-ווילסון. *יעוץ מקצועי: פרופ' מיקי בלוך
תגובות 0

דיכאון אחרי לידה (צילום: shutterstock)
דיכאון אחרי לידה (צילום: shutterstock)

אחרי לידת בנה הראשון בניתוח קיסרי, נתקפה שרון, אז בת 35, בתחושות מוזרות. היא לא הצליחה לחוש אהבה גדולה או קשר אמיתי כלפי בנה התינוק. "יש לי בראש זיכרון מבית החולים: הביאו אליי את הילד, הנחתי אותו בעריסה וקראתי עיתון. לא הסתכלתי עליו. וככה זה היה בחודשים הראשונים, עשיתי רק מה שצריך, לא הצלחתי לייצר חום".

 

שרון, הנשואה לאנגלי ומתגוררת באחד הפרוורים של לונדון, גם מספרת כי בחודשים הראשונים לאחר הלידה היא חשה טינה קשה כלפי בן זוגה, ולא יכלה לשאת את נוכחותו או את מגעו. במקביל היא פיתחה דאגה אותה היא מתארת כאובססיבית לשלמותו של התינוק.  

 

המרחק ממשפחתה המורחבת המתגוררת בישראל, ההחלמה מהניתוח הקיסרי והעייפות, לא תרמו למצבה. אבל הדבר הקשה ביותר מבחינתה היה חוסר ההבנה של המצב. "לא סיפרו לי שזה יכול לקרות", היא אומרת, "את מתפקדת כרגיל, אבל בפנים שבורה ומרוסקת". ההבנה חלחלה רק מאוחר הרבה יותר כאשר דמות מפורסמת שיתפה חוויה דומה בטלוויזיה והיא הבינה שגם היא עצמה חוותה דיכאון אחרי לידה.

 

דיכאון לאחר לידה מתרחש אצל 10%-15% מהיולדות, כאשר כמחצית מהמקרים מוגדרים קשים ואף מובילים למחשבות אובדניות. לרוב דיכאון לאחר לידה מופיע בשבועות הראשונים שלאחר הלידה וללא טיפול הולם עלול להימשך חודשים ארוכים.

 

מרבית הסובלות מדיכאון אחרי לידה נמנעות מבקשת סיוע כתוצאה מחוסר מודעות או מחמת הבושה, על אף שטיפול עשוי לשפר משמעותית ובמהירות את מצבן.

 

בעזרת פרופ' מיקי בלוך, מנהל המחלקה האשפוזית הפסיכיאטרית במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) ומייסד המרפאה לבריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי, אנו משרטטים את התסמינים הנפוצים, מצביעים על נורות האזהרה ומפרטים על הדרכים בהן אפשר לנקוט כדי לסייע וממה עדיף להימנע.

 

מהם התסמינים של דיכאון אחרי לידה?

 

הצורה הקלאסית של דיכאון אחרי לידה דומה לדיכאון קליני: מצב רוח ירוד, חוסר חשק לעשות דברים, ירידה באנרגיה ואובדן כוחות, הפרעות בשינה, ירידה בריכוז ושינויים בתיאבון.

 

זה מלווה בניכור מהתינוק, קושי ליצור קשר, לדבר או לשחק עמו. נשים המתמודדות עם דיכאון לאחר לידה מעדיפות לעיתים להעביר את התינוק/ת לטיפולם של אחרים.

 

צורה נוספת של דיכאון יכולה להתבטא במחשבות שליליות, דאגה שחורגת מכל פרופורציה, תחושת חרטה על הלידה ועל דברים שנעשו.

 

דיכאון לאחר לידה יכול להיות מלווה גם בקושי בהנקה, ברגשות אשם על חוסר ההנקה, וגם במחשבות אובססיביות סביב התינוק: האם מתפתח מספיק? האם אוכל מספיק?

 

דיכאון אחרי לידה משפיע לרעה גם על הקשר עם בן הזוג ועם הילדים הנוספים, אם יש.

 

מה ההבדל בין דיכאון לאחר לידה ל"בייבי בלוז"?

 

'בייבי בלוז' הינו חוסר יציבות רגשית. הוא מתאפיין בכך שמצבי הרוח של האישה מאוד תנודתיים, קל להפעיל אותה רגשית והיא יכולה לחוש עצב ברגע אחד ושעה לאחר מכן להיות שרויה בשמחה. במילים אחרות, ישנה הצפה רגשית. אלא שההצפה הזאת אינה מלווה בתחושה של חרדה קיצונית או ניכור. בנוסף, היא נמשכת ימים בודדים בלבד ולא מפריעה לאישה לתפקד, וודאי לא מנטרלת אותה.

 

מי בסיכון?

 

דיכאון לאחר לידה יכול להשפיע על כל אישה – נשים עם הריונות קלים או בעייתיים, אימהות חדשות או אימהות להן כבר מספר ילדים, נשים נשואות ושאינן נשואות וגם נשים אחרי טיפולי פוריות שעברו תלאות בדרך להורות. הדיכאון מופיע בלי קשר להכנסה, גיל, גזע, תרבות או השכלה.

 

הטריגר המרכזי להתפרצות של דיכאון זה השינויים ההורמונליים שמתרחשים לאחר לידה, וזאת בגלל שהורמוני המין משפיעים על המערכות במוח האחראיות להפרשת המוליכים העצביים סרוטונין ודופמין ועל רגולציה של מצב הרוח, חרדה וסטרס.

 

נשים מסוימות רגישות לשינויים ברמת ההורמונים יותר מאחרות. הוכח למשל שלנשים שסובלות מתסמונת קדם וסתית יש סיכון גבוה יותר לסבול מדיכאון אחרי לידה.

 

קבוצה נוספת בסיכון מוגבר היא של נשים שכבר פיתחו דיכאון לאחר לידה בעבר – שהסיכון שלהן לפתח שוב דיכאון לאחר לידה מאמיר כמעט לחמישים אחוז.

 

גם נשים שסבלו בעבר מדיכאון או הפרעות חרדה, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחוות דיכאון לאחר לידה. כך גם כאלו עם עבר משפחתי של אימהות או אחיות שחוו משהו דומה, זאת בשל המרכיב הגנטי.

 

לפעמים הדיכאון קשור לעניינים לא פתורים מלפני הלידה כמו בעיות של תלות, מחסור במודל אימהי וקונפליקטים מגוונים שמקבלים משמעות גדולה אחרי הלידה – דיכאון שמופיע על רקע כזה שכיח יותר בנשים שיולדות בפעם הראשונה.

 

לפעמים התסמינים לא משקפים דיכאון קליני מלא אלא קושי בהסתגלות למצב. זה עשוי לקרות לנשים ללא תמיכה, כאלה שלא מרגישות בשלות לתפקיד, שמצויות בלחץ כלכלי גדול מאוד, או שחשות אשמה על שלא מצליחות לבצע את תפקידן האימהי.

 

מהן הנורות האדומות שאסור להתעלם מהן?

 

כשהאישה לא מצליחה ליצור קשר עין עם התינוק, מתקשה לדבר אתו, ומבקשת מאנשים להיות אתו ולטפל בו. בוודאי כשנראה שהתינוק סובל מהזנחה. כאשר האם מבלה זמן רב במיטה וכשהיא מתקשה להירדם. כשהיא חולקת מחשבות שהיא לא בסדר, שהתינוק לא בסדר בגללה או אומרת ש'עדיף לתינוק בלעדיי'.

 

איך לעודד קבלת עזרה? ומה לא כדאי לעשות?

 

מרבית הנשים לא פונות לקבלת עזרה, במידה רבה מתוך בושה ותחושה שאין להן לגיטימציה להרגיש כך ו"להיכשל" היכן שרבות אחרות "מצליחות".

 

לזה נוסף לעיתים קרובות חוסר מודעות של בני המשפחה שבמקום לעודד את האישה לפנות לעזרה, אומרים לה משפטים כגון 'כולן עוברות את זה', ובכך מונעים ממנה לקבל טיפול שהייתה יכולה להפיק ממנו תועלת.

 

יתרה מכך, ישנן נשים במצבים אובדניים שמסתירות את מצבן מהסביבה, כך שאפילו הפסיכולוגים והפסיכיאטרים המנוסים ביותר עלולים לפספס.

 

לכן חשוב שבני המשפחה יתמידו ויתעניינו באופן יזום בשלומה של האישה, אך לא בצורה ביקורתית ולא שיפוטית, כי אם היא תחוש שהודאה בקושי משמעה כישלון - היא לא תשתף. כדאי לשאול: איך את מסתדרת? איך הקשר עם התינוק? האם את צריכה עזרה פיזית או תמיכה נפשית? מרבית הנשים יגיבו לדיאלוג כזה, מה שעשוי למנוע הידרדרות.

 

אסור להגיד 'תתגברי', 'יהיה בסדר', 'תהיי חזקה, זה יעבור' אלא בדיוק להיפך: צריך להראות שמבינים כמה זה קשה ולהציע עזרה במובן הטיפולי והפיזי.

 

איך מטפלים בדיכאון אחרי לידה?

 

הטיפול בדיכאון לאחר לידה מורכב מפסיכותרפיה, טיפול תרופתי או שילוב של השניים. מאז הרפורמה בבריאות הנפש שירותי בריאות הנפש ניתנים על ידי קופות החולים. מומלץ לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפניה לפסיכיאטר, כדי להבין אם קיים צורך בטיפול תרופתי.

 

יש להתעקש על תור מזורז - מאוד לא רצוי לדחות את הטיפול, בגלל שככל שהדיכאון יטופל יותר מהר – כך יגרם פחות נזק.

 

חשוב להגיע לפסיכיאטרים עם ניסיון בתחום הספציפי של דיכאון לאחר לידה. קיימים גם מרכזים לבריאות הנפש לאישה - למשל במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב) או במרכז הרפואי שיבא.  

 

הטיפול התרופתי יכול לצמצם את הדיכאון מחודשים ארוכים לשבועות ספורים. הטיפול שניתן הוא טיפול קלאסי לדיכאון, אבל עם התייחסות גם להנקה, כיוון שיש תרופות שמותר ליטול בזמן ההנקה וכאלו שאסור. לרוב הטיפול ניתן בנוגדי דיכאון. לעיתים קרובות הדגש הוא על הפחתת חרדה ומחשבות טורדניות, או טיפול לשינה. לעיתים נדירות יש צורך בשימוש בתרופות חזקות יותר כאשר לדיכאון מתווספים אלמנטים של אובדן ביקורת המציאות, שיפוט לקוי או אובדנות.

 

פעמים רבות אפשר להכיל את המצב בטיפול פסיכולוגי בלבד, שיכול להתבצע עם התינוק, עם בן הזוג או לבד. טיפול פסיכולוגי ניתן לקבל דרך קופת החולים או באופן פרטי.

 

כחלק מהטיפול חשוב מאוד גם לעבוד עם המשפחה ולוודא שמתקיים סדר יום שמאפשר לאישה לנוח, להשתחרר מדי פעם מהעול ולצאת מהבית.

 

האם ניתן למנוע דיכאון לאחר לידה?

 

חשוב שנשים שחוו בעבר דיכאון, הפרעות חרדה או דיכאון לאחר לידה, יתכננו את ההיריון הבא עם גורם פסיכיאטרי, כדי להפחית את הסיכון להישנות של הדיכאון. לשם כך יש לפנות לרופא משפחה ולבקש הפנייה לפסיכיאטר/ית שמתמחה בנושא.

 

לפעמים יש צורך רק במעקב ולפעמים תתקבל החלטה להתחיל טיפול תרופתי שמפחית מאוד את הסיכון לדיכאון לאחר הלידה מיד אחרי הלידה או אפילו תוך כדי ההיריון.

 

 

* פרופ' מיקי בלוך הוא מנהל המחלקה האשפוזית הפסיכיאטרית באיכילוב, ומייסד המרפאה לבריאות הנפש של האישה במרכז הרפואי

 

עדכון אחרון: ינואר 2020

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: