חברות וחברים יקרים, ברוכים הבאים לקהילה!

רגע לפני כתיבת השיתוף החשוב שלכם - אנא שימו לב: הקהילה היא מקום טעון מאוד רגשית.

ישנו מספר לא מובטל של הודעות הגורמות לטריגרים אצל הקוראים.אתם מוזמנים להצטרף לקהילה, כל עוד תשמרו על תקנון השיח בקהילה ועל הכללים הבאים:

*חל איסור מוחלט על פרסום משקלים בכלל, ומשקלים נמוכים בפרט.

*חל איסור מוחלט על פרסום מספרי של ירידה/עליה במשקל.

*חל איסור מוחלט על פרסום תפריטי דיאטה / פירוט אכילה יומי - מכל סוג שהוא.

*חל איסור מוחלט על פרסום חישובי קלוריות, BMI ומשקל.

*חל איסור מוחלט על פרסום תחרויות צום או אכילה כפייתית.

*חל איסור מוחלט על פרסום קבצים בכלל, ותמונות בפרט, המעודדים פרו-הפרעות אכילה.

*חל איסור מוחלט על פרסום אתרי פרו בקהילה.

*הכלל המנחה הוא שחל איסור מוחלט על פרסום כל תוכן שהוא העלול להוות מכשול בדרך להחלמה ! 

לתשומת לב חברי הקהילה: במקרה של כתיבה על פגיעה עצמית וחשש כלשהו לחיי אדם - תתכן מעורבות משטרתית על מנת להבטיח את שלום הכותב/ת. 

הודעות כגון אלו אשר צוינו בסעיף זה, או הודעות זהות, ימחקו בהתאם לשיקול דעת הנהלת הקהילה.

שלכם,

נועה, דנה ומיכל

במשך שנה שלמה הכחשתי כל קשר לזה שיש לי הפרעות אכילה לא רציתי לדעת שזה מה שיש לי רציתי להיות נערה נורמלית ירדתי הרבה במישקל אבל אני לא ראיתי את זה לא ראיתי כמה אני רזה כבר לא משנה כמה יגידו לי לא הייתי מוכנה להאמין לזה אחרי שנה של אנורקסיה והקאות ובליראות אוכל כמיספר ולא כאוכל התעלפתי בכיתה יום למחרת קמתי עם כאבים חזקים בחזה ברמה שלא יכולתי לשבת בלי שיכאב לי רק אחרי שעה זה עבר הבנתי שאני צריכה להתחיל לאכול התחלתי בקצת והמשכתי להרבה ברמה שלא הצלחתי לעצור את עצמי אחרי כל ארוחה הרגשתי דחף מוזר כזה שהגוף שלי לא רוצה שאוכל ישאר שם והייתי מוציאה אותו היום אני כבר נקייה שבועיים מהקאות מנסה לשלוט בעצמי כשאני אוכלת התחלתי להתאמן וראיתי שינויים שאני לא צריכה להרעיב את עצמי בישביל להיות "רזה" או "יפה" אני אוכלת פחות או יותר מסודר כמובן שלפעמים יש לי סטיות ואני אוכלת יותר מידי או שאני לא אוכלת בכלל אבל אני מנסה ומישדתלת לצאת מיזה 

אז היי קוראים לי הילה ואני בת 14.5 ואני בתהליך שיקום עם עצמי של אהבה עצמית ויחסים טובים יותר עם אוכל ❤️

שלום לכולם

תמיד הייתי שמנה, מאז שאני זוכרת את עצמי אכילה בכמיות בלתי נשלטות עד כדי כאבי בטן איומים, בסופו של דבר עברתי ניתוח קיצור קיבה, הורדתי סבבה עדיין בעודף משקל אבל סביר, והמשקל יציב +- כמה שנים.ליפני הניתוח לא היה לי מצבים שהייתי מקיאה לא הייתי מצליחה למרות שניסיתי, לאחר הניתוח כשהייתי אוכלת מעל היכולת וכאבי הבטן היו מטורפים (אחרי אכילה ללא גבול וללא התחשבות בתחושת השובע...) אז הייתי מקיאה, בהתחלה זה היה פעם ב... אבל לאט לאט זה התגבר, יש לי מצבים שאני בארוחה אחת יכולה להקיא 4-5פעמים, אוכלת ומקיאה ומשיכה לאכול ושוב... אציין שאני לא מקיאה את כח האוכל, אני מקיאה רק עד שתחושצ הכאב עוברת  וגם זה לא תמיד ככה, זה יכול להיות פתאום ששבועיים אני בסדר עם האוכל, לא יודעת אם זה הפרעת אכילה, ואם כן יש מה לעשות עם זה, אני בסך הכול רוצה לרדת כמה קילו, אבל עם הכמיות שאני אוכלת ליפעמים זה בעיה כי אני לא מוציאה הכל עם ההקאות. וכל פעם שאני חושבת על דיאטה אני אוטומתית חושבת על אוכל על היום ואוכל פי כמה מימה שאני צריכה ואז עולה ומתיאשת מדיאטה... ןאז כשאני שוכחת מדיאטה אני יורדת במשקל מעט ואז מתלהבת ורוצה לעשות דיאטה לרדת עוד בקיצור אני בלופ של עליה וירידה...

בקיצור אני התחלתי להתלבט אם זה הפרעת אכילה ואם כן אם זה מצב שיש מה לעשות ים זה 

תודה רבה

היי :) חדשה פה באתר, אבל לא בעולם של הפרעות האכילה.. (לצערי)
עומדת להתחיל אשפוז יום במרפאת הדרים בכפר סבא.. אולי זה סיכוי קלוש אבל יש פה מישהי/מישהו ששם או היה שם ויכול לספר לי קצת על המקום?
תודה