אני נמצאת בבית מאזן כבר 9 חודשים ומדברים איתי כבר על שחרור. יצאנו לשבת חופשית ומאתמול קשה לי ממש. ראיתי מישהי שאני יודע שהיא גם מתמודדת עם הפרעת אכילה. היא נראתה ממש ממש חולה ובמקום להיבהל ממנה אני פשוט מקנאה בה ברמותתת. לראות אותה טרגר אותי ברמה כזאת שדילגתי על ארוחה כי לא הצלחתי להביא את עצמי לאכול. אני עם דחפים ממש ממש חזקים ועם מחשבות אובדניות ממש חזקות.

אני לא רוצה לכתוב למישהי מהצוות של הבית מאזן כי אני לא רוצה להציק. לספר ליברות אני לא יכולה כי אני לא רוצה לטרגר אף אחת ולמשפחה שלי אני לא רוצה לספר כי אני לא רוצה להבהיל אותם ואנ