האם גלולות למניעת הריון עלולות לגרום לאכילה בלתי נשלטת?
ניתוח נתונים שנאספו מצעירות הנוטלות גלולות למניעת הריון מגלה עלייה באכילה רגשית שמנבאת סיכון מוגבר לבולמוסי אכילה. מה עשוי להסביר את התופעה?
גלולות משולבות המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון הן הטיפול ההורמונלי הקלאסי הנפוץ ביותר כיום בשוק למניעת היריון. חפיסת גלולות כזו מורכבת משני סוגי כדורים: "גלולות פעילות" המכילות מינון קבוע של הורמונים סינתטיים שנלקחות במשך רוב החודש, ו"גלולות לא-פעילות" (גלולות דמה החסרות הורמונים) שנועדו רק כדי לשמור על רצף הנטילה בימים בהם מופיע הדימום החודשי.
במדע מוכר מזה שנים קשר בין הורמוני המין הנשיים הטבעיים לבין הסיכון לאכילה בולמוסית – התקפי אכילה בלתי נשלטים, כאשר התקופה שלאחר הביוץ נחשבת לבעלת הסיכון הגבוה ביותר. מחקר אמריקאי שפורסם בינואר 2007 בכתב העת Psychological Medicine מצא כי אצל נשים עם הפרעת אכילה מסוג בולימיה נרבוזה דפוס מחזורי של התקפי אכילה המותאם למחזור החודשי, כאשר ירידה ברמות האסטרוגן (אסטרדיול) ועלייה ברמות הפרוגסטרון עשויות לתרום לעלייה בהתקפי אכילה. כעבור שנה, בדצמבר 2008 הוצגו ראיות ממחקר אמריקאי באוניברסיטת מישיגן שהצביעו על התקפי אכילה רגשית בלתי נשלטת בהתאם לדפוסי הפרשת הורמוני המין גם אצל נשים ללא הפרעות אכילה.
מאחר שגלולות למניעת היריון מבוססות על הורמונים סינתטיים שמייצרים את אותה סביבה הורמונלית, ביקשו בחן צוות החוקרים מאוניברסיטת מישיגן (MSU) בקנה מידה רחב כיצד משפיע השינוי בין ימי נטילת ההורמונים לימי נטילת גלולות הדמה על התנהגות האכילה בקרב צעירות.
אכילת יתר בתגובה לרגשות שליליים
המחקר הייחודי ניצל את המבנה של חפיסת הגלולות כדי להשוות כל אישה מול עצמה: החוקרים בדקו האם רמות ה"אכילה הרגשית" – המוגדרת כאכילת יתר בתגובה לרגשות שליליים – משתנות אצל אותה אישה כאשר היא נמצאת תחת השפעת הגלולות ההורמונליות הפעילות, לעומת הימים שבהם היא נוטלת את גלולות הדמה הנקיות מהורמונים.
למעשה, החוקרים ביקשו לבחון את הסיכון להתקפי אכילה בולמוסיים, אך מאחר שהתקפי בולמוס מלאים הם אירועים קליניים קיצוניים שאינם מתרחשים באופן יומיומי, לא ניתן היה לבצע מעקב יומיומי יעיל המבוסס עליהם בלבד לאורך תקופת המחקר. משום כך, החוקרים בחרו להשתמש ב"אכילה רגשית" כמדד רציף ורגיש יותר, המאפשר להעריך במדויק את התנודות היומיומיות בהתנהגות האכילה ולנבא דרכן את הסיכון הכולל לפיתוח אכילה בולמוסית.
המחקר עקב אחר 422 נשים מתוך מרשם התאומים של אוניברסיטת מישיגן, אשר נטלו גלולות למניעת הריון מסוג זה. גילן הממוצע של המשתתפות היה 22 שנים. לאורך 49 ימים רצופים, בין השנים 2017 ל-2024, החוקרים אספו סקרים ודיווח עצמי יומי מהנשים לגבי סוג הגלולה שהן נוטלות באותו יום – גלולה פעילה המכילה הורמונים סינתטיים לעומת גלולה לא פעילה. במקביל, החוקרים עקבו אחר רמות אכילת יתר בתגובה לרגשות שליליים.
ניתוח הנתונים העלה עלייה מובהקת סטטיסטית ברמות האכילה הרגשית של הנשים בזמן שהן נטלו את הגלולות הפעילות, בהשוואה לימים שבהם נטלו את גלולות הדמה. מגמה זו שוכפלה בהצלחה על פני שני מחזורי נטילה רצופים.
העלייה באכילה הרגשית נרשמה הן במדגם הכללי והן בתוך תת-קבוצה ממוקדת של 51 נשים עם התקפי בולמוס מוגדרים קלינית בהווה או בעבר.
המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש (NIMH) והקרן הלאומית למדע בארה"ב (NSF) וממצאיו פורסמו בגיליון יוני 2026 של כתב העת המדעי JAMA Network Open.
יומן אכילה והתאמה אישית של הטיפול
כדי לוודא שמדובר בהשפעה ביולוגית ישירה, החוקרים בדקו גם מדד של "עיסוק יתר במשקל הגוף" כביקורת, ומצאו כי מדד זה לא השתנה כלל בין ימי הגלולות הפעילות לימי הגלולות שאינן פעילות, מה שמחזק את ההשערה כי ההורמונים שבתוך גלולות למניעת הריון משפיעים באופן נקודתי על מנגנוני האכילה ולא על תפיסת הגוף הפסיכולוגית הכללית.
החוקרים מעלים מספר השערות לקשר בין ההורמונים בגלולות למניעת היריון לבין אכילה בולמוסית. מנגנונים ביולוגיים אפשריים כוללים תהליכים הקשורים למערכת התגמול או להרגשת תיאבון אשר קשורים להורמונים המופרשים מהשחלה ולהתקפי אכילה בולמוסית. מחקרים קודמים זיהו כי הורמוני השחלה הם מווסתים רבי־עוצמה של מערכות התגמול במוח הקשורות בתהליכי התמכרות בהם משתתפים המוליך העצבי דופמין ופפטידים אופיואידים טבעיים – הדומים במבנה הכימי למשככי כאבים אופיאטים שגם טומנים בחובם סכנת התמכרות. מערכות תגמול אלה מניעות צריכה, הנאה ורצון לקבלת תגמולים – בין השאר באמצעות אכילה רגשית של מזונות עתירי שומן וסוכר, הנצרכים בדרך כלל במהלך התקפי אכילה בולמוסית.
החוקרים בעבודה הנוכחית גילו גם ממצא מעשי מעודד: עצם פעולת הדיווח היומי והמעקב העצמי אחר הרגלי האכילה (ניטור עצמי) עזרה להפחית את רמות האכילה הרגשית והבולמוסית אצל המשתתפות, ואפקט ממתן זה נשמר גם בימים שבהם הן נטלו את הגלולות ההורמונליות הפעילות. ממצא זה מצביע על כך שנשים הנוטלות גלולות למניעת הריון, ובמיוחד אלו עם רקע של הפרעות אכילה, יכולות להיעזר בכלי פשוט, נגיש וחינמי של ניהול יומן אכילה יומי כדי לזהות ולמתן בזמן אמת עליות באכילה הרגשית.
במקביל, הממצאים החדשים מאפשרים גם לרופאים המטפלים לגלות מודעות רבה יותר לתופעת הלוואי של אכילה רגשית וסיכון לאכילה בולמוסית, ולשקול התאמה אישית ומדויקת יותר של סוג אמצעי המניעה עבור מטופלות הנמצאות בסיכון להפרעות באכילה.
בהודעה לעיתונות שהופצה עם פרסום הממצאים מדגישים החוקרים כי נדרשים מחקרי המשך נרחבים כדי שניתן יהיה לקבוע שגלולות למניעת הריון באמת מובילות לנטייה לאכילה רגשית ובולמוסי אכילה. הצורך במחקרים נוספים נובע הן ממגבלות המחקר הנוכחי, הנסמך על סקרים ודיווח עצמי יומי של המשתתפות (כלי שעלול להיות חשוף להטיות בדיווח), והן מהעובדה שלא כל אישה במחקר הושפעה לרעה מהגלולות. זיהוי מדויק של גורמי הסיכון הנוספים יאפשר להבין מדוע האכילה של נשים מסוימות מושפעת יותר מנטילת הגלולות, ובכך לקדם רפואה מותאמת אישית ובטוחה יותר.
