בלוג הגשמה ת יום 15 – הפחד שהתעורר בחלום היום יש לנו מפגש משפחתי. איזה כיף….. אחרי כמה חודשים של התחמקויות הגיע אירוע שאין לי דרך להתחמק ממנו. בפעם הקודמת שנפגשנו, אני ואבא שלי, הוא העיר לי שכדאי שארד במשקל. והרי אני אומרת את זה לעצמי בראש כל יום, כל ה-י-ו-ם… אז למה כשאני שומעת את זה ממישהו אחר זה מכאיב לי כמו סכין?? לקראת היום, משהו בגוף…
בלוג הגשמה ת יום 12 – געגועים היום התעוררו בי געגועים מסוגים שונים… הראשון הוא געגוע לבולימיה. המחלה שלי. המפלט שלי. הכספת שאוגרת בתוכה את כל הסודות הכמוסים שלי ונותנת לי תחושת ביטחון. כל כך התגעגעתי לעולם המקביל, שהוא לא חלק מהמציאות ובו הכל אפשרי! הכל מותר! אין ערכים ואין מוסר! הגעגוע השני היה הפוך… התגעגעתי לחיים שהיו לי לפני שהיא הגיעה. לדברים שאהבתי לעשות והיום…
בלוג הגשמה ת יום 10 – חופש בחירה? לפעמים הייתי רוצה שיקחו ממני את חופש הבחירה. שיחליטו בשבילי. שלא אצטרך להתלבט ולהתחבט במגוון האופציות שעומדות מולי. היום הייתי תקועה בעבודה. אין מה לעשות, בעבודה שלי זה יכול לקרות… וצריך להתמודד גם עם מצבים כאלה. יצאתי יחסית מוקדם, ועכשיו אני בעצם "חופשייה" עד הערב. ולמה המרכאות….? כי אמנם אני חופשייה, אבל אני לכודה בכלא המחשבות. הלכתי ברחוב, והרגשתי…
בלוג הגשמה ת יום 3 – מזל שהתחייבתי… אז כנראה שלא סתם ניסיתי מליון פעמים ונפלתי. הרי כמובן שקל לי מאוד לתכנן ולפנטז איך בעתיד אהיה אחרת.. אחת שיודעת לשלוט בעצמה ולהפסיק בדיוק ברגע הנכון, בחורה מאוזנת ובריאה, ללא שום מאמץ. אבל החיים הם לא פנטזיה והשבוע העמוס מתחיל. סדר היום לא לגמרי נשלט, מצב הרוח חוזר להתנדנד בין אושר עילאי ליאוש תהומי, הגוף חווה סטרס, עייפות,…
בלוג הגשמה ת יום 1 – מירוץ החיים מתחיל אני לא יודעת אם יש עוד מישהי שמכירה את התחושה הזו… תמיד כשאני מוצאת את הדרך הנכונה ללכת בה – איכשהו כל הכוכבים מסתדרים ומוכיחים לי שאכן – זו הדרך. היום היה יום סימבולי עבורי. מלא סימנים ואותות מהשמיים. (ואני מחשיבה את עצמי אדם רציונלי :)) הבוקר התחיל במירוץ תל אביב! ואחרי השבוע הלא פשוט שעבר עלי, אחרי ההקאות…
בלוג הגשמה ת חשבון נפש + החלטה + שינוי שם אחרי 8 שנים של בולימיה ובערך 20 שנה של הפרעות אכילה ברמות שונות, אני רוצה קודם כל להתחיל בהתנצלות… 1. ההתנצלות הגדולה ביותר מגיעה לבן הזוג שלי שנאלץ להתמודד איתי, בזמן שאני מתמודדת איתה (בולימיה). סליחה על השקרים, ההסתרות, מצבי הרוח, והעצבנות שלא בצדק. באמת מגיע לך שאהיה אחרת – רגועה יותר, שלווה יותר, שלמה יותר. 2. משפחה –…
בלוג הגשמה ת לולאת מחשבות חונקת.. נפגשתי עם אבא שלי ברוב טיפשותי.. המצפון התחיל לנקר על כל הזמן שהתחמקתי ממנו, וחשבתי לעצמי – מה כבר יכול לקרות? הרי הוא לא יעיז להגיד דבר… כמובן שטעיתי. הוא אמר. ומתוך רצון לחזק את עצמי, כשהלכתי משם חשבתי: – לא אכפת לי מה חושבים עלי. – ממש לא אכפת לי מה המשפחה חושבת עלי. – אם הם חושבים…
בלוג הגשמה ת דפוס חוזר תמיד כעומד לפני אתגר, מבחן, או משהו שדורש ממני השקעה ומאמץ, אני פועלת לפי הדפוס הבא: 1. נכנסת למשימה חדורת מטרה 2. מצליח להתעלות על עצמי וחושבת: אולי הפעם סוף סוף אעשה זאת כמו שצריך??? 3. מסתכלת למלכודת בעיניים וקופצת לתוכה כאילו היא המפלט היחיד בעולם. 4. שונאת את הטיפשות של עצמי. 5. מבעירה עוד ועוד שינאה בתוכי. בינתיים…
בלוג הגשמה ת אני קורסת… אבל זהו, התפרקתי. ולפני הזמן כמובן. היום היה יום של התמוטטות, קריסה, ושבירה…. יום אחד לפני…. לא הצלחתי להתאפק. אני מלאה באכזבה ופחד. כואב לי כל הגוף… כי כמו תמיד, גרמתי נזק לעצמי. ומחר זה מתחיל, המרתון שלי. יום שלישי – רביעי – חמישי – אני צריכה לתת 200%!!! אני צריכה להיות חדה! אני חייבת להרים את עצמי ומהר! אחרת….…
בלוג הגשמה ת טוב.. עכשיו מה? אני כבר תקופה מנסה לתת מענה לכל גורם ריגשי שיכול להוביל אותי לבולמוסים. לקחתי צעד אחורה ממפגשים משפחתיים, אני מזריקה לעצמי בכוח מחשבות חיוביות וחיזוקים, ובאופן כללי, מנסה להתמקד בלעשות טוב לעצמי ולאחרים. וזה עובד!! מדהים כמה טוב זה עובד! אבל מול הגורם הפיזי (שדווקא איתו חשבתי שיהיה לי קל יותר להתמודד) אני לגמרי חסרת אונים. הרבה שנים בכלל…
בלוג הגשמה ת לשים קץ לטיפשות. אז נכנסתי לבלוג, אחרי כמעט חודש (וזה לא מיקרי…), ולעיני מתנוססת הכותרת "טיפשה". עכשיו אני אסביר למה זה לא מיקרי. ביום יום אני יחסית בשליטה. מייצרת לעצמי מלכודות ונמלטת מהן ממש ברגע האחרון. וכל יום שעובר משאיר קרקע פורייה ליום שבא אחריו. ואז מגיע אמצע החודש – שבועיים לפני… ל יודעת אם יש כאן מישהי שמזדהה איתי. כאבים איומים,…
בלוג הגשמה ת טיפשה אתמול הייתי על סף פיצוץ. בשבועות האחרונים כבר הרגשתי את הדבר הזה מתבשל לי בגוף.. הדבר הזה שאני לא רגילה להרגיש (כי הוא מגיע רק מדי פעם), ועושה לי את המוות כל פעם מחדש. כאבים איומים. עלייה במשקל. איבוד שליטה וצורך עז לבולמוס. חולשה. לחץ. עצבים. ועוד ועוד…. ידעתי שזה הולך להגיע (אפילו רשמתי את זה כאן בשבוע שעבר),…