Lilu1

שלום רב, אובחנתי לפני כשנתיים וחצי עם הפרעה דו-קוטבית, או מאניה דיפרסיה בשמה העממי. עברתי הרבה סאגות עם הטיפול התרופתי ועד עכשיו לא הסתיימו תלאותיי: בתחילה לקחתי ליתיום וסרוקוול 150 XR. בתקופה שהסתגלתי לתרופות לא עבדתי, ישנתי בממוצע 12-13 שעות ביום וביתר הזמן הייתי לא מרוכזת. הליתיום גרם לי לרעידות וצמא קיצוני ולכן החליפו לי לטיפול בדפלפט שממנו אני לוקחת 750 מ"ג. אני קטנה פיזית (שוקלת 50 ק"ג) ומאד רגישה לתרופות ולכן הרופא שלי אומר שהוא מנסה לתת לי את המינונים הנמוכים ביותר, אבל הבעיה היא שאני עדיין חווה את התרופות כחזקות ביותר.עוד...

אני סובלת כל החיים שלי מרגישות יתר ופחדים. בתור ילדה הדבר בא לידי ביטוי בהיפרסנסוריות ובפחדים בתור מבוגרת אני בסך הכל מתפקדת אבל מתמודדת כל הזמן עם חרדות ונטייה לדכאון, שבאים לידי ביטוי במחשבות שליליות בעיקר על עצמי אבל גם בייאוש וכעס על העולם הזה. כאמור הדבר מלווה אותי כל החיים והוא חלק מהאישיות שלי, לטוב ולרע. לטוב, כשזה מניע אותי ליצירה והקשבה עצמית ולרע, כשזה גורם לי לחרדות כרוניות ביחס לכל דבר בחיים שלי, בין שיש לו משמעות גדולה (כמו מערכות יחסים) או משמעות זניחה (מה המוכר בסופר חושב עליי). בשנה האחרונה נכנסתי לדכאון הכי עצמתי שהעוד...