אני סובלת כל החיים שלי מרגישות יתר ופחדים. בתור ילדה הדבר בא לידי ביטוי בהיפרסנסוריות ובפחדים בתור מבוגרת אני בסך הכל מתפקדת אבל מתמודדת כל הזמן עם חרדות ונטייה לדכאון, שבאים לידי ביטוי במחשבות שליליות בעיקר על עצמי אבל גם בייאוש וכעס על העולם הזה. כאמור הדבר מלווה אותי כל החיים והוא חלק מהאישיות שלי, לטוב ולרע. לטוב, כשזה מניע אותי ליצירה והקשבה עצמית ולרע, כשזה גורם לי לחרדות כרוניות ביחס לכל דבר בחיים שלי, בין שיש לו משמעות גדולה (כמו מערכות יחסים) או משמעות זניחה (מה המוכר בסופר חושב עליי).
בשנה האחרונה נכנסתי לדכאון הכי עצמתי שהי