בלוג זו אני.. או שלא? מסע טירוף לֵילִי אמצע הלילה… אני לא רגועה, ממש בחרדה. מוצאת את עצמי במחסן גדול, מחפשת משהו ללא תכלית. רואה שני קרטונים, לא יודעת מה קרה קודם ואיך הגעתי לשם. מתקשרת למדריכה, שמצאתי בשבילה קרטון שהיתה צריכה. פתאום פיסת הקרטון הפכה לסתם חתיכת פלסטיק שחורה. נלחצתי. אמרתי למדריכה בטלפון, שנראה לי שאני הוזה… היא אמרה לי 'חכי, איפה שאת ללא תזוזה'. תוך…
בלוג זו אני.. או שלא? אל ייאוש לא סתם אמר ר' נחמן זצ"ל: 'אין ייאוש בעולם כלל' צריך לדעת ולזכור, שתמיד יוכל להידלק האור. שהדברים נזילים ומשתנים, והמצב עכשיו לא ישאר לעולמים. ובידינו הבחירה, האם להישאב לרע, או לנסות להילחם בכל הכח, להכניס אלינו טוב ומהרע לברוח. ולא סתם כותבת ומטיפה, אלא אשתף אתכם בנקודה יפה. היום התחיל לי בתחושה לא נעימה, את ליבי מילאה…
בלוג זו אני.. או שלא? לתת זה לקבל בכיתי מכאב, מייאוש, ממצוקה. רציתי כתף לקבל תמיכה. הרגשתי כ"כ לבד במערכה. נכון, יש לי הרבה אחיות/חברות, אך ממי אבקש עכשיו לצידי להיות? גם שונאת לבקש עזרה, או שיראו שאני ברע. הייתי חייבת לנשום אוויר, לראות אור יום, רק לא את מנורות הניאון. יצאתי לפטיו, ליד הדלת הוא ישב וחיכה. כאילו הרגיש מרחוק את המצוקה. נשכבתי על השמיכה, ניסיתי…
בלוג זו אני.. או שלא? מהי בחירה מהי בחירה? האם בהכרח בין טוב לרע? האם זה אומר שעלי לוותר? להחליט מה כרגע חשוב לי יותר? ואם לא מצליחים לבחור, על מה לשים כרגע את הזרקור, זה אומר שבוחרים לברוח? זה באמת יותר נח, או שואב מהנפש יותר כח? שמתם לב שהמילים 'לבחור' ו'לברוח' הן אותה מילה, רק בשינוי מקום בלוח האם יש לכך משמעות? ולפינת ההתחכמות,…
בלוג זו אני.. או שלא? מה עשיתי בשביל עצמי היום? אתמול היה לי יום קשה, או יותר נכון עוד יום קשה… שהצטרף לכמה ימים קשים… פיזית ונפשית… התסכול מהכאב הטריף את הדעת… נרדמתי בסוף מרוב חולשה. התעוררתי לפנות בוקר בבאסה ושוב הכאב המוכר עד אימה, מפלח את גופי, ויחד איתו את הנשמה… ומביא אותי לתחושה לא טובה מידי שתופסת אצלי מקום נרחב למדי. ולא, לא בא לי שוב לשקוע…
בלוג זו אני.. או שלא? אנשים רגישים מאד הידעתם, שיש ביננו אנשים, הנקראים "אנשים רגישים מאד"? כן, כן, זה אמתי ומוכח ולגמרי לא מגוחך. יש אפילו שאלון לאבחון רגישות יתר… כך שמי שרוצה מוזמן את עצמו לאתר. ומה שרציתי אני לספר, שזכיתי להיות מאותם האנשים, הרגישים מאד בכל החושים. וכמעט כל דבר מציק לי פי כמה, מה שגורם לי להרגיש שונה.. זה יכול להיות אורות, קולות, או…
בלוג זו אני.. או שלא? ממעמקים קראתיך גלים סוערים עולים ויורדים, בשצף קצף על החוף מתנפצים. הים הסוער הוא ים החיים והגלים השוצפים הם הניסיונות והקשיים. מרגישה בתוך ים סוער, מסביבי הכל דוהר. מישהו השליכני ממעל, היישר לתוך הגל. ואני נלחמתי ושֹחיתי גל אחר גל, לא אמרתי לרגע חדל. לבד הייתי בתוך הים, מי שמסביבי, בשבילו הוא נלחם. ואני בשביל עצמי במלחמה ועם הזמן, גם לעוד…
בלוג זו אני.. או שלא? מן המיצר קראתי למבצר שפע פרחים וירוק מסביב, בחוץ מרגישים שבא האביב, פרחים בכל מיני צבעים וצורות ובערב שלל קולות ואורות. וילדה אחת קטנה ואבודה, עומדת מתבוננת מרגישה בודדה, לא מוצאת שם את עצמה, רוצה להיעלם מעל פני האדמה. עודף הגירויים סביבה, לאחרים סיבה למסיבה, אך היא לא מרגישה שייכת, לא לפריחת האביב ולא לסתיו בשלכת. מתפללת בליבה, מרגישה במיצר, אולי משמים יבנו…
בלוג זו אני.. או שלא? מסך שחור אטימות המח, מסך שחור ירד משאיר אותו ריק ואותך לבד. שלא תדעי מה קרה, או יקרה, שלא יתחרפן אם ידע או יראה. והדברים עוברים ונכנסים, אך בערפל שחור נתקלים. ערפל שמסנן אותם מרגשות, ערפל שיגן מפני הסערות. והמח יודע שהוא אמור לבכות, אך מנתק את חוט הדמעות. המח מבין שהגוף עשה משהו אסור, אך הערפל ניתק מיד את החיבור.…
בלוג זו אני.. או שלא? לעצום את עיני הלב הוא שם והוא קיים והוא רואה, אך נסתר ונעלם וזה מסוכן ואסור כי הצורך חזק וברור ואסור שידעו שהוא שם חלילה שידעו שהצורך קיים והלב ממשיך לפעום רואה הכל בחושך וביום פעימותיו מורגשות במלוא העוצמה אך בחוץ נשמע רק קול הדממה ועיני הלב לא נעצמות לעולם כי עיני הלב רוצות הכל בשבילם מסתכלות הן מבין הצללים מביטות וקולטות את…
בלוג זו אני.. או שלא? בתוך הארון אמצע הלילה, מסתובבת מצד לצד לא מוצאת מקום נח לראש, או ליד. קמה לשירותים וזו רק ההתחלה, החרדה גורמת במעי לנזילה. האחות מתעצבנת, "כמה אפשר?!" 'לכי דברי עם המעי המוזר'. כדור הקלונקס שמוצע מהאחות, נבלע בגרוני, כבר הפסקתי למחות ולא מצאתי לנפשי מנוח, על אף שהחדר היה סגור ולא פתוח, אפילו, שאת ראשי טמנתי עמוק מתחת לשמיכה, התחושה מסביבי…
