הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
- שיר השרירים
- הבלוג של מיכל אפק - קל לעיכול
- מחוץ לתבנית
- אנה ואני.
- כל מה שעל ליבי
- לעשות משהו אחר - משהו שיעשה לי טוב יותר !
- בלי לנשום
- למות?
- ליצן רפואי
- Maladaptive
- ואולי אני בעצם לא לבד?
- זו אני.. או שלא?
- טיפים להתמודדות בעונת הקיץ
- מי שאני באמת
- דובון איכפת לי ( ממכם, מהם, ממני )
- האם הקרב הזה כבר אבוד?
- אני
- אילו חיים אלו ? הכל שחור
- חיי עם בולימיה
- חיים בצל המוות
רגעים אחרונים של ייאוש סופי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 18.5.2021בוקר טוב, שאלה לי אלייך: מדוע סרבת לקשר בין הפסיכולוגית לשאר המטפלים? -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 19.5.2021כולינה יקרה, אם אני מסתכלת על מה שאת כותבת פה, אני רואה את המצוקה הגדולה שלך והמשאלה למצוא מקום בטוח בו תוכלי להיות לרגע את, בלי סודות, מסכות הסתרות, ושהמקום הזה יאפשר לך את כל זה בלי תנאים, יהיה אמפטי ויכיל. אני רואה בזה משאלה אנושית ואני מבינה אותה. בד בבד אני רואה איך הבקשה הזו, במצב גופני כל כך רעוע, אולי אף בסכנת חיים, יכול לעורר חרדה וחוסר אונים בצד השני, שידיו כבולות והוא מנוע מלעזור לך באופן מידי ושוב, אולי מציל חיים. רוצה לומר שיש בבקשה הזו, מובנת ואנושית ככל שתהיה, מן הבקשה מהצד השני לראות אותך גוועת ולא לעשות כלום. זה קשה. -
Edit ואת יכולה להמליץ לי על מקום כזה??? את יכולה להמליץ לי על מקום או מישהי ספציפית שתוכל להכיל את הדברים שאני אומרת בלי שיפוטיות עם דיסקרטיות מלאה??? אשמח מאוד לשמוע דנה! תודה על התייחסותך!!! מעריכה המון ת ההבנה שלך למצוקה שלי!
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
מ חבר קהילה · 12.5.2021היי, היה לי ממש עצוב וכואב לשמוע את מה שאת עוברת. בעיקר את המקום הזה שאת לבד. כ'כ קשה להיות שם בחושך באפלה עם הרגשה של אין תקווה. אבל אני ממש ממליצה לך לשתף את המטפלים שלך. הם בשביל לעזור לך לצאת מהחור השחור הזה. מבינה את הקושי בלספר ובעיקר הפחד הנוראי מלחזור להיות אובדניות , דיכאון ועוד.. הייתי שם..ולפעמים אני עדין שם..וזה מפחיד נורא.אבל זה חלק מהתהליך. זה שאת משמרת את ההפרעה לפעמים זה כביכול 'מגן' מכול הבלאגן בפנים אבל זה בריחה. בשביל לצאת ולהיות במקום טוב יותר( וזה אפשרי!תאמיני!!)צריך לשחרר ואז מגיע כל מיני מפלצות חדשות אבל -
Edit תודה על תגובתך... הצרה היא שברגע שאני אשתף את הצוות שלי באמיתות הדברים שוב פעם ישלחו לי הפנייה לאשפוז מלא בתל השומר דווקא בפעם המי יודע כמה ושוב יופעלו עליי לחצים ואיומים שהם יפסיקו לטפל בי במסגרת קהילה... וכבר ביטלו לי את סל שיקום בגלל שלא הסכמתי לאשפוז למרות שלפי כל הקריטריונים אני זכאית. -
Edit
מ חבר קהילה · 12.5.2021קשה..אבל אני עדין חושבת שאת צריכה לבקש עזרה אם את באמת רוצה לצאת מהמילכוד הזה. כי לבד אין מצב.. אני מאמינה שהמטפלים שלך ינסו איך לעזר לך ולמצוא בשבילך את הטיפול ובמקום הכי מתאים לך. זה שכרגע את לא אומרת ולא מפסיקים לך טיפול לא משרת אותך בשום צורה.כי בפנים באמת את לא בטוב.אז מה בדיוק שווה הטיפול כרגע?? ותזכרי שבכול מקום הטיפול לא קל.אבל בסוף זה שווה. תאמיני!! -
Edit
דנה צינמן ליטרט פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.מנהל קהילה · 12.5.2021הי יקרה, באמת כואב לקרוא את תיאורייך ואת הלבד שאת נמצאת בו. אומנם הפסאדה שאת מציגה כלפי חוץ היא סוג של פיתרון מול כל מני לחצים ודרישות מצד הסביבה, אך זה לא פיתרון אמיתי ובוודאי שלא לאורך הזמן. עם כל הקושי שכרוך בכך וההשלכות שאולי יהיו לזה, נשמע לי מאד חשוב לשתף את הסביבה שלך, ולפחות בתוך הטיפולים. ממה שכתבת נשמע שאת כבר צופה מה יקרה אם תספרי, ואת מתכוננת למעין שחזור של דברים שכבר קרו בעבר, אבל בתוך תהליך ממושך לפעמים קורים דברים שונים. אי אפשר לדעת מה יהיה בעתיד, איך אחרים יגיבו, איך את תגיבי ותושפעי, ומה בסופו של דבר יוביל להתקדמות ו
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 4.4.2021יקרה, סליחה על התגובה המאוחרת. את אומרת שאת רוצה עזרה אבל זה לא ניכר כך מבחוץ. השאלה היא באמת קודם כל, האם וכמה את רוצה טיפול. אם אחרי כל כך הרבה ביטולים של ההמתנה לאשפוז את עדיין רוצה טיפול למרות שבחווייתך עברת את כל המטפלים.ות, לפי דברייך, אני מציעה שתעצרי ותבדקי עמוק בתוך ליבך, מה את באמת חושבת שהדבר הנכון עבורך לעשות. הרי אם היית בסדר ולא היה קונפליקט לא היית כותבת פה בפורום. ללא ספק, טיפול בהפרעת האכילה, מפחיד ומורכב, אך נשמע לי שהגיע הזמן. לא? -
Edit
ד״ר מיכל בן מאיר פסיכולוגית קלינית, עובדת בקליניקה פרטית באזור פרדס חנה-כרכור. את לימודיי עשיתי בניו יורק, ארה"ב וכשחזרתי ארצה לפני 10 שנים השתלבתי בעבודה במרפאה להפרעות אכילה ברמב"ם, שם עבדתי במשך שבע שנים. התמחיתי בהפרעות אכילה דרך כתיבת עבודת הדוקטורט בנושא תקשורת ריגשית באנורקסיה נרבוזה וכמו כן דרך ניסיון קליני עשיר עם נערות ונשים המתמודדות עם הפרעות אכילה. אני מאמינה שאחד הגורמים החשובים בהתמודדות עם הפרעת אכילה ובתהליך ההחלמה הינו בקשת עזרה ותמיכה, וכיום, כאשר האינטרנט מציע קהילות שונות לתמיכה ניתן לבחור להיעזר וללמוד שאת לא לבד במערכה. אשמח להציע מנסיוני ולשלוח יד ואוזן קשבת (ווירטואלית) למי שזקוקה. *(הנכתב לעיל הינו בלשון נקבה אך מיועד גם לנערים וגברים כאחד).מומחה כמוני · 7.4.2021יקירה, אני מבינה. לאור דברייך אני ממליצה לך לבדוק שני מקומות: האחד, ״לצידך״ בבאר יעקב, לנשים עם עבר של טראומה מינית והפרעות אכילה, והשניה היא המרכז הטיפולי של אמ״ן. תעשי גוגל, תקראי עליהם קצת ותראי אם אולי מתאים למצבך. בהצלחה -
Edit
AnimeBoy בן 24 מהמרכז. רואה אנימה, ושומע רוק ומטאל. יש לי עסק משלי (כרגע לא מכניס יותר מידי אבל מנסה לפתח אותו כמה שאפשר)חבר קהילה · 2.5.2021נשמע נוראי הדברים שעברת בתל השומר. לצערינו במדינה כדי לקבל טיפול בריא ונכון צריך לשלם סכום די גדול של כסף... -
Edit
מ חבר קהילה · 5.5.2021חייבת להגיב..אני הייתי מאושפזת בתל השומר. נכון להיום אני מטופלת שם במחלקה. וגם אני עברתי פגיעה מינית ועוד דברים.. והמקום הזה הציל אותי נתן ונותן לי הרבה. זה בסדר שלא כול אחד מתחבר ומתאים לו.ובאמת זה לא מקום קל בכלל. אבל היה חשוב לי להגיב כי היה נשמע לי שהתגובות מידי מכלילות.וחבל שיש אנשים שיקבלו רושם מוטעה ואולי יפסידו מקום שיכול לעזור להם..
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
דנה צינמן ליטרט פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.מנהל קהילה · 13.11.2020יקרה, כשהאכילה לא יציבה ומאוזנת ויש הקאות, המשקל לא בהכרח אמין, ובוודאי כשיש עליה מהירה בזמן קצר. סביר להניח שזה בעיקר מעיד על כך שהגוף שלך מגיב במצוקה למצב הנוכחי, כך שבוודאי שלא כדאי להעצים את המצוקה שלו על ידי צמצום נוסף באכילה. האם את מקבלת איזושהי עזרה מקצועית? -
Edit
דנה צינמן ליטרט פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.מנהל קהילה · 14.11.2020מאד עצוב לקרוא את הדברים, זה נשמע שיש הרבה מאד מצוקה, ואני מקווה (ומאמינה) שאת משתפת בכך גם את המטפלים שמלווים אותך. אני מבינה שההתמודדות שלך נמשכת כבר שנים, אני לא יודעת אם התחושות הקשות האלה נמצאות שם לאורך כל הדרך או שמאפיינות את התקופה האחרונה. אני מקווה מאד שעל אף שהמצב נראה כרגע שחור ומייאש, שהתחושה תשתנה ודברים, עם הזמן, יראו אחרת... אני בהחלט מאמינה שזה אפשרי. -
Edit
ק קיצונית מידי בת 21 מתמודדת עם הפרעות אכילה של צומות ובולמוסיםחבר קהילה · 16.11.2020לא תומכת בעליל אבל המשקל משתנה כם לפי מים השלוש קילו האלה זה לא שומן זה נוזלים זה מים -
Edit
לא אני.... לא מה שרציתי להיותחבר קהילה · 18.11.2020מבינה את הדיכאון שלך יכול להיות לפני מחזור או בתהליך הביוץ יכול להיות גם תת פעילות של בלוטת התריס תפני לרופאת משפחה יכול רק להועיל
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
neverest1 מוזיקה - יכול לשמוע 7X24 . מושך בעט - לעיתים נושך. מסגרת חיים - בית עבודה - לא שגרתית שתורמת לכל בסיבות בעטיין אני פה. לא מאשים את המסגרת - רק את עצמי.חבר קהילה · 14.7.2014הי, ראשית בהצלחה, אכן נראה כי הגיעה עת לתת לעצמך את הטיפול הדרוש. את עושה את הדבר הכי נכון. הטלפון, כך אני מאמין, צלצל בדיוק בעיתוי בו החליט היושב במרומים, אין עיתוי מתאים יותר. -
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 14.7.2014כולינה יקרה, שיהיה המון בהצלחה. תקראי את כל ההתכתבויות שלנו, כל מה שדיברנו על להתמסר ולאפשר, על רצון אמיתי להיפטר אחת ולתמיד מהצרה הנוראית הזאת. נסי להבין מה היא משרתת, למה את נאחזת בה כל כך חזק, ואז שחררי. אני מחזיקה לך אצבעות, ואשמח לשמוע ממך עידכונים. מיכל -
Edit וואוו כולינה יקרה, המון המון המון הצלחה!!! קחי את הזמן הזה וכמו שמיכל אמרה תתמסרי במלוא מובן המילה, וכשיבואו קולות, פחדים וחרדות עשי ההפך ממה שהן אומרות לך, לא הייתי באישפוז, אבל התקופה בה החלטתי לטפל בעצמי ולהתמסר כמה קשה שזה היה, זה הדבר הכי טוב שקרה לי, אני מאחלת לך שתגלי חיים אמתיים, מלאים בסיפוק עצמי ואושר בדרך להחלמה מלאה:))) ואת צריכה פשוט להיות הכי גאה בעצמך!!! ב ה צ ל ח ה:) -
Edit
צ חבר קהילה · 14.7.2014בהצלחה עצומה עם המון כח!!

-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 14.7.2014בהצלחה כולינה! תחזיקי מעמד ואל תוותרי כשיהיה קשה. תאמיני שיכול להית לך טוב יותר ממה שעכשיו ואל תרפי. -
Edit
נולדת מחדש מוזמנים לקרוא בבלוג... תדעו יותר, לא לדאוגחבר קהילה · 14.7.2014בהצלחה אהובה, אני שמחה שהגיעה סוף סוף ההצלה בשבילך ושבאמת תנצלי אותה אוהבת אותך ושולחת לך נשיקות מלא מאשפוזי בתל השומר -
Edit תודה רבה לכולכם על העידוד והתמיכה! זה מאוד עוזר לי ומחמם את הלב לדעת שאני לא לבד במחלה האיומה הזו! תודה לכווווווווווולכם! אעדכן עד כמה שאוכל! בהצלחה לכולנו:))))) -
Edit בהצחה יקירה ! מחבקת ומחזקת! -
Edit תודה רבה רקפת, ומה איתך??? יש התקדמות בענין האשפוז? -
Edit הי ,מה שלומך? איך ההתאקלמות? אני אמורה לקבל תשובה בשבוע הבא ומקווה שאכנס בקרוב..
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit היי.... נשמע קשה ממש, למרות שיש לי ניסיו בהקאות לא יכולה לתאר את צה שכתבת כאן. :'( תהיי חזקה!!!! את יודעת מה? נראה לי שאת כבר חזקה. את פשוט לא יודעת את זה מספיק. תני לעצמך ולמטפלים בהדסה לעזור לך כי מגיע לך!!!! ואם תמעדי? תקומי, תשפשפי את הידיים על המכנס, ותמשיכי הלאה!!!!!!! :) -
Edit תודה רבה Noa1, הלוואי! כל מי שמכיר אותי אומר לי ומזכיר לי את הכוחות שבאמת יש לי! בכדי להקיא 8 פעמים צריך המון המון כוחות ננפשיים ופיזיים, רק חבל שאני מנצלת את הכוחות האלו להרס עצמי, לרוע עצמי ושוכחת שיש לי אותם בכלל. הלוואי והכוחות שיש לי ינותבו לניצוח המחלה, הלוואי! רק שאני לא מספיק מודעת לכוחות, אני צריכה את הכוחות לרצון, למוטיבציה, למקום החיובי! איך עושים את הסוויצ' הזה? -
Edit נראה לי שאם הייתי יודעת אז לא הייתי כאן :).... :(.... אבל, אם אני מנסה להתחבר לקול ההגיוני שבי, אני מאמינה שבטח גם דנה או מיכל יגיעו תכף ויגידו לך שבדיוק בשביל זה את הולכת לטיפול. אני בטוחה שזה משהו שתוכלי לעבוד עליו ושהכוחות האלו לא חייבים (ולא צריכים) לפעול לרעתך. ואדיר שאת בכלל מכירה את זה שיש בך את הכוחות האלה. ההיכרות לא נכונה, אבל בטח אפשר לשנות. -
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 6.7.2014כולינה, את יודעת מה הכי כואב לי לקרוא? אני מכירה אותך כבר תקופה ארוכה. אני רואה לאורך הדרך המון ידיים מושתות לך לעזרה. המון הצעות שקיבלת לעזרה. והכי כואב לי לקרוא איך את מפחדת להושיט יד חזרה ולאחוז בה.
אי אפשר לעזור למי שכל כך יושב על הגדר ולא הולך בכל מאודו, על כל הקופה. אי אפשר לעזור לאדם שאין בו קול פנימי אמיתי וחזק שרוצה שינוי ורוצה עזרה.
תחשבי על זה....
אני מאחלת לך להפסיק לפחד ולבחור בטוב באמת.
שלך בהערכה,
מיכל
-
Edit את יודעת מיכל? שכל יד שמושטת לעברי היא כמו תנור בוער באש ואני צריכה להושיט את היד לתנור! פחד, פחד שאכבה, פחד שאפגע, פחד שהיד המושטת לא אמיתית מספיק, פחד מיכל! זה לא בכוונה, אני כ"כ רוצה אבל פוחדת נורא!
מיכל, קשה לי להאמין ולסמוך על אנשים, קשה לי! ובכלל מאז שהפסיכולוג שלי נפטר בפתאומיות, והיום נתבשרתי בבשורת האיוב שהפסיכולוגית שלי שאני מאוד אוהבת ומעריכה עוזבת את המרפאה עוד 3 חודשים שמתוכם אהיה מאושפזת חודשיים בהדסה עין כרם, איך אפשר מיכל? תלמדי אותי! בבקשה! איך מושיטים את היד לתנור לוהט מחום???
ת-ל-מ-ד-י - -א-ו-ת-י!!!
תודה שה
-
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 8.7.2014זהו, שזה לא תנור לוהט. את רק חושבת שזה תנור לוהט. וכדי לדעת שזה לא באמת, את חייבת להסכים להושיט יד, עם הפחד. לכי נגד החרדה. תעשי הפוך ממה שהיא אומרת לך בכל יום. זה לא תנור בוער. זאת אש מחממת לב קפוא. -
Edit פוצצת אותי עם המשפט האחרון!!! תודה רבה לך:) צודקת שהלב נקפא! לוקחת לתשומת ליבי ברצינות את דברייך! מקווה שזה רק לא יתנפץ לי ברגע האמת... -
Edit כולינה מתוקה, חזרו אלייך עם תאריך כניסה חדש?
-
Edit לא, לא חזרו אליי:( אני ממוטטת חלשה ותשושה. תודה עדי על ההתעניינות!
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit אז הגעתי סוף כל סוף לאחותי ב 4 בבוקר ישר למקלחת להקיאאאאאאא זה היה סיוטטטטטט סיימתי פשטידה שלמה לבד.... לא יודעת אם יצא הכל כולי תקווה שלפחות לא אשמין מזה. הוי כמה אני מתה מפחד להשמין... זה בטוח הבולמוס הזה השמין... זה היה פשטידת קולורבי חלבית אני לא מצליחה לצאת מזה... מחר אסור לי לאכול אבל אני אצל האליות שלי שדוחסות.... בא לי למותתת -
Edit כולינה אני נשבעת לך שזה לא ישמין אותך!! אני יודעת כמה את מבועתת ואני כל כך מכירה את זה שאת באוטובטס או במקום שאי אפשר להקיא אבל את בכל זאת אוכלת ואז טירוף של מחשבות ולחץ וחרדה! אבל תאמיני לי מניסיון - לא קרה כלום!! הגוף שלך לא ישמין כל כך מהר ואת תיראי שהיום הכל יהיה בסדר. לא משמינים מבולמוס אחד. גם אם לא היית מקיאה בכלל!! אז תירגעי, הכל בסדר ואת בסדר. אין דבר שאי אפשר לתקן. אז אכלת את כל הפשטידה. מי מאיתנו לא אכל פשטידה שלמה, סיר שלם של ספגטי, עוגה שלמה מהמקרר. די! כולנו באותה הסירה. אני קוראת את הכאב שלך ומרגישה שהוא שלי. תהיי חזקה
-
Edit
חניתה אטון הייתי בולימית 11 שנה לפני 20 שנה. ניסיתי הרבה טיפולים וגם אשפוז מלא שעזר לי מאד אך לא היה מושלם וחזרתי לזה. בסופו של דבר יצאתי מזה לבד, אחרי שלמדתי את כל הדרכים שבהן אני מקלקלת לעצמי. כשהחלטתי לצאת מזה - כל מה ומי שהפריע לבולימיה היה עזרה בדרך החוצה. למדתי על הפעלולים שעושה המוח, ועל העוצמה שבבחירה לחיות. עם כל הקושי וחוסר המושלמות שבחיים. למדתי שאפשר לאכול הכל במידה ולא להשמין, אני רזה, גם אם אני חושבת שאני שמנה, אני יודעת שזה לא האמת. תכלס זה באמת כבר לא מעסיק אותי. יותר מענין אותי מה עושים מאשר איך אני נראית. דרך ארוכה עשיתי אבל למדתי רבות.חבר קהילה · 27.6.2014מתי שהוא תשמנה לב שאם לא אוכלים כל היום רעבים בלילה.
זה לא כל כך קשה להבין ככה הגוף עובד הוא צריך אנרגיה.
וכמו בפיסיקה - כשמפעילים כוח מיד יוצרים כוח נגדי באותה עוצמה.
להיות נעול בתוףך כוחות פיסיקה מתנגשים זה באמת לא תענוג כזה גדול.
באים בעדינות מקבלים עדינות
באים באהבה מקבלים אהבה,. מאחלת שבת שלום לכולן.
-
Edit יום גרועעעעעעעעעעעע עוד יותר!!!!! הקאתי כבר 3 פעמים אצל אחותי !!!!! אני חולה ח'ברה חולה חולה חולה חולה חולה חולה חולה חולה חולה חולה חולה חולללללללללללה! רוצה למותתתתתתתתתתתתת הלוואי היו לי הכדורים הם רק בדירה בא לי למותתתתתתתתתתתתת המצב שלי לא טןב:(((((((((( באסה שצריכה לנתק את הפלאפון לשבת!!! כולי מזיעה מההקאות אפילו לא התקלחתי..... כרגיללללל.... מזיעה מחולשה אמאלללללה איזה פחד, פחד מעילפון! מפחדת להכנחס משהו לפה שגם הוא יהפוך לבןלמוססססס.... חיים ארורים! סליחה אלןקים שאני שונאת ומתעבת את החיים שנתת לי! ילו החטופים 3 הנערים ר -
Edit כולינה את לא כפוית טובה. אני לא מוכנה לחשוב ככה לא עלייך ולא עליי. אנחנו עם בעיה קשה. וזה שקשה לנו לצאת ממנה לא אומר שאנחנו כפויי טובה. ומי שאומר לנו או לך את זה לא מבין עם מה אנחנו מתמודדות.
יש לנו נטיה כזאת לקחת את כל האשמה עלינו ובכלל להרגיש אשמות כל הזמן לא משנה על מה. אני גם הבנתי את זה כרגע בעקבות הטיפול שאני נמצאת בו. ופתאום כשנהייתי מודעת לזה אני שמה לב שזה נכון. ואני קוראת גם בהודעות שלך שאת כל הזמן מאשימה את עצמך. בזה שהחברות שלך לא רוצות אותך בדירה, בזה שאכלת פשטידה...בכל מיני דברים. את חייבת להבין שאת לא אשמה. אומנם יש
-
Edit תודה לך שני, תודה על ההבנה ןעל תגובותייך:) השבת עברה סיוטית איין לי כח לפרט אבל עייפה מהמסע של החיים. -
Edit פה תמיד אם יתחשק לך לפרוק.
-
Edit כולינה עברה עליך שבת קשה...גם עלי, אני באמ מאמינה שמחר אולי יהיה לנו יותר טוב! שיהיה לך לילה טוב ותוכלי לפנות אלי לפני שאת מרגישנה שמגיע בולמוס -
Edit כולינה איך את מרגישה עכשיו? וכן היום הכי קשה זה שבת. שונאת את היום הזה. שונאת את ארוחות שישי עם המשפחה אי אפשר לרוץ לשרותים אחרי זה. שונאת שכולם מסתכלים עליך כאילו את איזה יצור... מה ההבדל בין מי שאוכל ורוצה להקיא לבין אחד אחר שאוכל ורץ לעשן כמו איזה מטורף ומסומם!!! למה אני זה מוזר והוא זה בסדר?? הרי שניהם זה הרסני ... לא מבינה. שיהיה לכולנו שבוע טוב ומבורך.. -
Edit
חניתה אטון הייתי בולימית 11 שנה לפני 20 שנה. ניסיתי הרבה טיפולים וגם אשפוז מלא שעזר לי מאד אך לא היה מושלם וחזרתי לזה. בסופו של דבר יצאתי מזה לבד, אחרי שלמדתי את כל הדרכים שבהן אני מקלקלת לעצמי. כשהחלטתי לצאת מזה - כל מה ומי שהפריע לבולימיה היה עזרה בדרך החוצה. למדתי על הפעלולים שעושה המוח, ועל העוצמה שבבחירה לחיות. עם כל הקושי וחוסר המושלמות שבחיים. למדתי שאפשר לאכול הכל במידה ולא להשמין, אני רזה, גם אם אני חושבת שאני שמנה, אני יודעת שזה לא האמת. תכלס זה באמת כבר לא מעסיק אותי. יותר מענין אותי מה עושים מאשר איך אני נראית. דרך ארוכה עשיתי אבל למדתי רבות.חבר קהילה · 29.6.2014את אומרת צרת רבים חצי נחמה... :-)
-
Edit אוריין ההקאות עושות לך רע..גם הסיגריות אבל אני חושבת שזה רוע אחר! ההקאות הורסות אותנו ,מחסלות מבחינה פיזית ונפשית! אבל אני מבינה את התסכול שאכלת משו ואת מוקפת אנשים ולא יכולה להוציא,זו הרגשה איומה שאני לא יכולה לתאר במילים -
Edit שניהם הרסנים פיזית ונפשית.. אין שום הבדל שניהם זה חוסר שליטה על המוח ואיבוד שליטה למעשה שעושה לנו טוב, גם אם הוא הרסני.
-
Edit מצטערת אם הכעסתי אותך -
Edit חח ממש ממש לא נסטיה...
רק שניהם זה ממש אותו הדבר מבחנתי.
אחד מקבלים ואת השני ממש לא. מוזר לגמרי עולם אכזר ללא ספק.
-
Edit הבעיה אצל מעשנים שהרבה מהם בכלל לא מביניםםם שמה שהם עושים לא בסדר כי החברה נורא מקבלת את זה. אם היו מתייחסים אליהם באופן נוראי כמו אלינו אז הם גם היו מתביישים בזה. כי עישון הורג, הוא פוגע בנשים בהריון, הוא מקמט את העור, הוא עושה סרטן ושיעול נוראי. אז למה להקיא זה נוראי? כאילו אני מבינה שזה נוראי אבל זה לא פייר שהתמכרות אחת נחשבת לגיטימית ונורמלית ואחרת לא. נורא עצבן אותי.
-
Edit כולינה אני מבינה את הטירוף של אחרי , פשוט לא ניתן לחשוב על משהו אחר מלבד הרצון למות!!! יש אנשים כמוני למשל שאחרי בולמוסים אפילו לא מצליחים להקיא, לא משנה כמה עמוק אני אדחוף אצבע או מברשת שיניים. ואז זאת באמת צרה מה עושים עם כל האוכל הזה שנכנס לבטן בכוח ואי אפשר להוציא??? זאת הרגשה שאי אפשר לתאר בכלל במילים. איך מעיפים 4000 קלוריות מהגוף אפילו אם אני יעשה ספורט 12 שעות זה לא יעזור.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit כולינה אני איתך...תהיי חזקה. אני מאוד גאה בך שאת החלטת שאת מוכנה להתאשפז, כל הכבוד! ותתחילי לאט לאט לאט. בצעדים קטנים. הכל יהיה בסדר, את חזקה מאוד וזה לא ישבור אותך. אני מאוד מאמינה בך שאת תתחזקי מזה ותרגישי בעתיד הרבה יותר טוב.
-
Edit אני חושבת שאם התנאי הוא בית שיקומי בתום האשפוז לכי על זה גם אם את עדיו בספק ,לדעתב להגיע לבית שיקומי זו זכות וזה יכול מאןד לעזור להחזיק אחרי אשפוז ,בהצלחה! ובינתייים היי סלחנית עם עצמך ושימרי עליך... -
Edit תודה רבה שני על תגובתך! אני לא ככ רוצה להתאשפז פשוט כבר אין לי ברירה נגמרו לי הברירות זהו זה רק אשפוז אין לי דרך אחרת לצאת מהתסבוכת הזאת! פשוט סופת הוריקן שלא מפסיקה להשתולל בלי שליטה בלי מקום שרוצים שאהיה בו. את יודעת מה זה כשלא רוצים אותך בדירה? איך זה מרגיש? לא רצוי? דחוי? רק בגלל זה צריך טיפול נוסף על הביטחון העצמי שקרס לו מליארדי מיליארדי ק"מ מתחת לאדמה לעפר הארץ... לכי תחפרי עד שתוציאי אותי משם:(((((( -
Edit ובקשר לדירה הן ודאי לא יכולות סתם להעיף אותך,לא סיכמתן מראש על זמן התראה סביר ?ואכ תהיי כבר באשפוז ואז בית שיקומי .... ועוד משהו אני הפסקתי לצפות מאנשים להבין מצוקה נפשית וכל פעם מחדש אני פוגשת אנשים רגישים אבל רוב העולם מנסה להרחיק מעצמו את החולי -
Edit תודה רקפת, זה רק סעיפון קטן מהתנאים.... אצטרך לגור במרכז ולעבוד בירושלים:( אבל כבר לא אכפת לי כלום העיקר שאהיה מושגחת... והפסיכולוגית טורחת להזכיר לי : שלא אקיא שם שאדע שאעלה במשקל ,שלא יהיה לי קל, שאצטרך בית שיקומי, שכנראה לא אחזור אליה כי יהיו לי מטפלים אחרים וכו' את כל הדברים הכי קשים לי כרגע בעולם... ועוד אצטרך לתפקד כמורה למתמטיקה מוצלחת... מה רוצים ממני החיים האלו???? הצילוווווו זה נראה לי גדול עליי העסק! בא לי לעזוב הההההההההכל!!! איך מסתדרים בחיים??? -
Edit את יודעת מה? את צריכה לחשוב שכל דבר לטובה! הן לא רוצות אותך בדירה מכל סיבה שלא תהיה, אז אולי זה דווקא בשביל שתוכלי להגיע למקום טוב יותר. אולי זה דווקא בשביל שתרגישי שאת בתחתית ותתאשפזי ותגיעי למקום טוב יותר? אולי אם זה לא היה קורה חס וחלילה היה קורה לך משהו רע? אני מאמינה שאת תגיעי למקום הרבה יותר טוב דווקא בגלל המקום הנמוך שאת נמצאת בו כרגע. כי מהמקומות האלה אפשר רק לעלות!
-
Edit היי כולינה. מקווה שתרגישי טוב:) כתבתי לך מייל בפרטי. אשמח אם תקראי ותחזרי אליי
ליב
-
Edit ליב יקרה אני לא רואה ששלחת לי בפרטי את יכולה לשלוח שוב בבקשה? -
Edit הי כולינה, כתבתי לך בפרטי, מקווה שקיבלת המייל

האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit תהיי חזקה נשמה!! מתישהו יהיה לנן טוב -
Edit תהיי חזקב כולינה! כתבתי לך הודעה בפרטי
-
Edit עצוב נורא!!!! תיהי חזקה אנחנו כאן איתך ואנחנו צריכים אותך עזבי אותך מאחרים!! -
Edit אכן לא קל,חיבוק
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit כולינה?!?!?!? מה נסגר??? שוב הם מציקים לך??? אוף אוף אוף!!אחד גדול ............תיהיי חזקה -
Edit לאיכולה לזוז יש לי שומר ראש חצי עירומה מאחורה אין לי בגדים בא לי למותתת -
Edit איזה כדורים בלעת?!?!? ולמה עשית את זה!!!! החיים יקרים מידי את חזקה !!! -
Edit
neverest1 מוזיקה - יכול לשמוע 7X24 . מושך בעט - לעיתים נושך. מסגרת חיים - בית עבודה - לא שגרתית שתורמת לכל בסיבות בעטיין אני פה. לא מאשים את המסגרת - רק את עצמי.חבר קהילה · 17.6.2014כולינוש - בבקשה תחזיקי מעמד.
עוד מוקדם מידי
והוא לא קרא לך.
צריכים ורוצים אותך כאן.
-
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 17.6.2014אוי כולינה יקרה. נדמה לי שלגמרי לגמרי הלכת לאיבוד וטוב שיש לך שומר ראש. צריך להוסיף גם שומר נפש! מקווה שמכל הסיוט הזה תצא ברכה -
Edit בסך הכל רציתי לקחת כדור קלונקס להירגע ולישון... ומכדור 1 זה הפך לחופן כדורים ועוד ועוד ועוד. לא יודעת מה נפל עליי לא רציתי למות בכלל רק לישון. באמת באמת... והבנות שאיתי בדירה עכשיו פוחדות ממני. הרסתי גם את המקום החם היחידי שהיה לי גם שם לא רוצים אותי:'( גם שם לא רוצים שאהיה:'( הפחדתי אותן כהוגן. שותפתי לחדר פחדה לישון איתי בחדר... עברה לחדר אחר ונותרתי בדד, מרגישה לא טוב עם זה:'( אין לי מקום שאני רוצה להיות בו!צריכה עזרה זועקת לעזרה!!!!! לאן אלך? לא יודעת איזה מקום טוב לי בו. עכשיו בדירה זה כבר לא מרגיש לי בנוח:'( רוצה לצרוחחחח. עכשיו -
Edit אויי כולינה אני ככ מבינה אותך.. אני גם מאושפזת עכשיו אחרי שבלעתי כדורים ונמאס מהכללללל אם היה דבר שהיה נותן לי לגמור הכל עכשיו הייתי עושה הכל בשביל זה! גם אני עם שמירה 24 שעות מבינה אותך מאוד!!!
-
Edit
משה ששון ישר היי לכולם ,אני בן 31 ואני סובל מכאבי חזה נוראים כבר 6 שנים וחמש שנים שאני כבר לא עובד בגין כאבי חזה נוראים האלה.עשיתי מספר בדיקות הכוללת מבחן מאמץ ומיפוי לב שיצאו תקינים וכן עשיתי גאסטרוסקופיה וגילו רפלוקס קל ודלקת בוושט המתאימה לצרבת וכן דלקת מינימלית בכיבה אני גם מנסה למצוא גם פיסוכולוגית או פסיכיאטרית אנני יודע מאיפה הכאבים האלה בחזה....אני מרגיש שאין לי אוויר כלל וכלל אין לי חייםםםםםםם....אשמח לכל סיוע אפשרי כאן .תודה רבה.אני אדם בודד מאודחבר קהילה · 20.6.2014תהיו בריאים
מזל שלי אין כאבי חזה היום בלילה
-
Edit תהיי בריאה כולינה, חשבתי עליך המון לאחרונה כי שתינו בהדסה...תחזיקי מעמד ואל תמותי לנו. תמיד יש אופציות גם אם כאגע נראה לנו הכל שחור. אני מדברת מניסיון...:) -
Edit למה אישפוז נלחמת? אני לא הסכמתי להתאשפז! שתיתי בטעות את הכדורים פשוט לא שמתי לב מה אני עושה! -
Edit אני מתחת 18 אין לי ככ אפשרות להתנגד ואני עשיתי את זה בכוונה למות.. -
Edit אהה הבנתי, אשמח לעזור במה שאוכל! מוזמנת לכתוב לי בפרטי:) שולחת חיבוק.... את יודעת? לפעמים זה טוב שמאשפזים אותך בלית ברירה.... תראי אותי עכשיו.....
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit כולינה... אני בדיוק יושבת כאן וקוראת את מילותיך, אחרי מספר ימים של צום.. אני מחזיקה את עצמי לא לטרוף איזה עגל או פר ענק!!מחזיקה בכל הכוח של סבל... אני מקווה שאני אצליח להיות חזקה גם היום... אני כ"כ מבינה אותך לגבי מה שאמרת עכשיו לאכול כל הבא ליד. הייתי מוצאת את עצמי אוכלת דברים ועדין אוכלת דברים שהם לא הגיונים... מוציאה מהפח. אוכלת דברים שעוד לא אפשירו קפואים. לא טובים וכד. העיקר לספק את היצר ההרסני הזה!! שמוחק אותנו לגמרי... מי יודע כמה דברים הכנסתי לגופי .......... יצא לי לאכול אפילו את האוכל של הכלב שלי לא בונזו כי זה לא ממש הטע -
Edit
W חבר קהילה · 15.6.2014עצוב לי לקרוא את מה שחווית היום. בהחלט חוויה לא נעימה. מקווה בשבילך שבעתיד תצליחי למתן את הבולמוסים ואת ההקאות הנוראיות האלה . -
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 15.6.2014:((( -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 16.6.2014כולינה ואוריין יקרות. עוד לא נולד הצום או הצמצום שלא יגמר בבולמוס בסופו. אין, לא הייתה ולא תהיה שום דרך למנוע אותו, למעט הזנה נאותה של הגוף. מאחלת לשתיכן שתמצאו הדרך לשם ושיבוא הסוף לסיוט הזה. -
Edit :'((((((((((((( כואב לי כל כך! כואב לי עליך ועלי.............. מתי יגמר כל זה??????? אם בכלל.... דיייייייייייייייי אי אפשר יותר!!!!!!!! 3/> -
Edit
י חבר קהילה · 16.6.2014יהו אני ככ יכולה להבין את ההרגשה הזאת הרבה יותר גרוע מהגהנום את רואה מול העניים חללל שאפילו אין בו אויר רק ריקקקק ואי אפשר להבין מה יהיה -
Edit
י חבר קהילה · 16.6.2014דייייייייייייי -
Edit
י חבר קהילה · 16.6.2014כולינה איך את מרגישה עכשיו?
-
Edit הקאתי קודם עוד פעם מעדן שאכלתי אחרי שהתעמלתי שעתיים אינטנסיביות במכון כושר הבטחתי לעצמי שלא אוכל אוכל כלום אבל נשברתי במעדן ואז הקאתי שוב פעם. כרגע שרועה על המיטה עם חחולשה איומה מתה לשתות אבל מפחדת גם מזה לכן אני במיטה מחכה להירדם עם ההרגשה הנוראית של חולשה ועילפון. לא נורא! זה מגיע לי! אני ילדה רעה חסרת אחריות על החיים שלי על הגוף שלי משחקת בו איך שבה לי! תודה על התעניינותך. -
Edit
י חבר קהילה · 16.6.2014די כולינה את ממש לא ילדה רעה ואת יודעת שאם אני הייתי כותבת את זה מה היית עונה לי!!!!!! די את לא מבינה כמה אני מבינה אותך ברגעים אלו אתה מרגיש שהתאבדות זה לא בחירה זה בערך חובה זה קשההההה ופי אלף יותר מזה אתה לא מבין מה יציל אותך או יותר נכון חושב ששום דבר לא יציל אותך ומפיל את כל האשמה והשנאה העצמית עליך אבל די כולינה רק לפני רגע רצית לעזור לי זה כבר אומר שאת לא ילדה רעה
-
Edit
י חבר קהילה · 16.6.2014ואת באמת לא חושבת על ללכת לאיזה טיפול או עזרה משוג שהיא אני יודעת מזה החיים האלה הם בלתי נסבלים ב=ובלתי אפשריים
-
Edit כולינה זה שאת שורדת כל כך הרבה שנים עם כל זה אומר שאת מאדדד חזקה! לא יודעת איך את מצליחה להלחם ככה?! רק על זה את צריכה להיות מאוד גאה בעצמך! *חיבוקים* xxx



- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו