שאלה למטפלים ומתמודדים שכבר לא מתמודדים( לא כאלה שהתאבדו..כאלה שהצליחו לגמרי- יש כאלה??)מבחינת ההפרעת אכילה אני ברמסיה( אולי זה גם אמירה לכול המתמודדים שיש סיכויי אני הייתי במקום מאוד נמוך ולא האמנתי..אז כן..)אבל אני לא מצליחה ל'הנות' מזה.כי במקומה באו הפרעות חדשות..הפסקתי להקיא והתחלתי לפגוע בעצמי.הפסקתי לפגוע בעצמי והגיעו ( ולא קל להפסיק..מפריע לי שזה עדין קורץ לי .)חרדות,דיכאון,מחשבות אובדניות או,סי די ועוד .וגם אם אני פחות נוקשה ופחות עם חרדות ואוסידי שקשורים להפרעות אכילה.באים חרדות ואוסידי מדברים חדשים..
יש סיכוי לצאת מהכול???אין





הי יקרה, פעמים רבות רואים את המצב הזה של סימפטומים שמתחלפים, באים והולכים. כמובן שמאד קשה לדעת ולומר מה צופן העתיד. מצד אחד, בהחלט יש דברים שיכולים להפוך להיות נחלת העבר, ומצד שני, יש תחושות ומצבים שלא בהכרח נעלמים אך העוצמה שלהם יכולה לרדת עם הזמן או לחלופין ההתמודדות איתם משתנה עם הזמן ונעשית קלה יותר. נטייה חרדתית לדוגמא זו לרוב לא נטייה שנעלמת (ובכלל, חרדה זה רגש אנושי ונפוץ) אבל כשלומדים איך להתנהל בצורה טובה יותר עם החרדה, גם אם היא עדיין שם, יכולים לחיות חיים מלאים וטובים לצידה, ולרוב עם הזמן גם העוצמה שלה משתנה. העובדה שהצלחת
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו