אז למה אני כותבת? כנראה שוב אני כ'כ ברע ולבד בזה שאני חייבת אפשהו לצרוח..
נמאס לי!!!!!!! אני כ'כ עיפה!!!
לא מרגישה את כל ההתקדמות שהמטפלים אומרים.
מרגישה תקועה,חסרת סיכוי, יאוש.
יאוש מהכול,במובן הרחב של המילה..
מהחיים , מההפרעה,מ..מ.. ומעצמי..
חיה בשבועות האחרונים במין בועה העיקר לא להתחבר למה שאני בפנים כי אחרת אני לא אצליח להמשיך לחיות.(ואולי זה עדיף..)סופר מתפקדת בחוץ ובפנים דועכת..
בחוץ כמו תמיד אני ממש נוצצת..
רציתי להצליח להיות סיפור הצלחה גדול..
בשבילי זה לא הצלחה.נכון שאני בלי סיפטומים מעשיים ואני מאוזנת.אבל לא רציתי רק את זה