?? - כמוני

מחפשת תקווה 1 · 2020-12-17T15:27:02+02:00

האמתי שאני מבולבלת נורא ובהלם מעצמי שבכלל נרשמתי ואני כותבת...אולי זה מראה כמה המצב שלי דפוק.. מבחינת ההפרעת האכילה שלי אני במקום טוב יחסית( באופן המעשי).אבל נפשית אני נגמרת.זומבית לחלוטין.. נגמר לי הכוח..ריקה כ'כ.. אני מפחדת שאולי אני מפספסת משהו בדרך.ואל תגידו לי שזה התהליך ואני מתקדמת.כי אני לא בטוחה שאגיע נורמלית ושפויה לסוף התהליך.. ההפרעה שלי חדשה יחסית ( לא הרבה שנים) אבל גם חזקה..( הייתי מאושפזת..)אני כ'כ רוצה לצאת ממנה ולצאת איזה סיפור הצלחה. אבל תכלס נפשית נפלתי..( הפסקתי עם סיפטומים של הפרעת אכילה וכול הזמן באים לי דברים 'חדשים'- חרדות,ocd, פגיעות עצמיות אחרות.. ועכשיו הדכדוך..) אני במצב דרוך מה הדבר הבא שיקפוץ עלי.. רוצה כ'כ להיות נורמלית..רוצה שיהיה לי טוב ולא מצליח לי.. יודעת שזה חלק מהתהליך אבל מרגישה שזה מעבר למה שאני מסוגלת כבר להכיל.. לא מצליחה להרים את עצמי .כבויה לחלוטין.. מבחוץ ממשיכה לשחק את האישה הנורמלית המתפקדת אבל בפנים כ'כ רע וחסר חיות.אז למה בכלל אני נלחמת??מפחדת מהמקום שנמצאת בו..מפחדת שעוד מעט כבר לא אצליח לשחק.. מנסה כ'כ לצאת מהחור השחור( ולפעמים בכלל בטוחה שאני סתם מדמינת את השחור הזה..)ולא הולך לי.. לא יודעת מה בדיוק אני מחפשת..האמתי, מחפשת עזרה.. שמשהו יעזור לי להתניע את עצמי.. מפחדת שעוד מעט כבר לא אחפש..