קורה למשהו פה שהוא מרגיש שאין באמת משהו שיכול לעזור לו?
שאין משהו יותר נכון שבאמת מסוגל להבין אותו?
נגעלת מעצמי מכול היללות שלי לאחרונה למטפלים כמה רע לי..רוצה כ'כ שיהיה לי טוב!!
לא יכולה עם כל ההלקאות שלי.עם רגשות האשמה שלי.
ובכלל רואה את עצמי מהצד וזה כ'כ רע ומשפיל.
מנסה להסביר לדיאטנית שמה שהכי קשה לי זה לא המשקל.קשה לי שזה מה שקשה לי, שעם זה אני מתעסקת..
יודעת שזה כנראה רק סיפטום ועדיין..למה אני לא יכולה להיות כמו כל הנורמלים מסביבי שיודעים לווסת את עצמן בצורה הגיונית??למה אני צריכה כ'כ הרבה עוגנים מבחוץ ותוקף למה שאני מרגישה?
לא