רקפת

סליחה שמעיזה אבל לאחרונה פרסמו כאן כמה כותבות bmi ועבורי כמי דמנסה להחלים זה מהווה טריגר ומושך אחורה, מיכל מה דעתך בנושא? האם לגיטימי לבקש לא לציין מספרים או שאולי אני סתם מפגרתש שקשה לה עם כל דבר ואם זה מפריע לי לא להכנס לפורום

נדמה לי שיצאתי מאיזון אני אוכלת רק ירקות ופעם ביום כף גבינה ועליתי 800גר ועכשיו הדיאטנית רוצה שאוכל את כל הארוחות במלאןן ואני לא מסוגלת כי אני בטוח אעלה המון!!!! איך חוזרים לשגרה כשמשמעות היא עליה יותר גדולהה הצילו הגוף בוגד בי על שנים של התעללות מה אז עכשיו כדי לא לעלות אני צריכה לצום ? בתחושה שלי גם אם לא אןכל כלום אעלה אני היסטאית ואבודה הצילו..

היום אני מסיימת את העברת החפצים שלי לאחסון אצל אבי כחלק מהתהליך השיקומי שבסופו אעבור לגור בקהילה תומכת ,מלאת חששות והדסה טרם יצרו קשר כך שיש עוד המתנה ובכלל אני מרגישה שבצעד הזה אני מתחייבת לסיים את כל התהליך(כרגע בשלוותה ממתינה להדסה) אני מרגישה שאני עושה צעד שהדרך חזרה ממנו לא פשוטה ובכלל לא רוצה לחזור אחורה.שהדסה יתקשרו כבר אני ממתינה כבר זמן רב..... יום טוב!

מישהו שהיה בהדסה מבוגרים יכול לומר מה צריך להביא לאשפוז? צריך להביא מצעים,מגבות?ו ויש שם אפשרות לכבס? תודה

מחר אחרי המתנה מרובה אינטייק בהדסה ,מתרגשת חרדה והמון דברים ביחד. אבל נראה לי שבעיקר אופטימית למרות שכבר נאמר לי שאם אתקבל יקח עוד זמן עד האשפוז אבל לפחות אדע שאני ממתינה למשהו ספציפי. ,נראה לי שגם הלילה לא ארדם אני מוצפת מליון רגשות ומחשבות . אחלו לח בהצלחה מחר בבקשה.....

השבוע אני אמורה לקבל תשובה מהדסה לגבי האשפוז ,מצד אחד לאחר המתנה מרובה ושלושה חודשים במחלקה פסיכיאטרית ואני עדין באשפוז ... ,אני כבר רוצה להיות כבר שם ושיהיה לי טיפול מקיף ומותאם אבל מצד שני אני חוששת בעיקר מעוד עליה במשקל ובכלל מפחדת להתאכזב ושזה יקח עוד הרבה זמן ובכלל שבת חרדתית כי מה הם יגידו ומתי הם יגידו ...

כולינה יקרה מצאתי את עצמי חושבת עליך אז אם את קוראת שולחת לך חיבוק חם ומקווה שאת מרגישה טוב יותר

רוצה להתחייב לתהליך שיקומי שידרוש ממני להכניס שינויים באורח חיי ומפחדת וחוץ מזה אני אצטרך לוותר על "המחויבות" שלי להפרעת האכילה מחוייבות ארוכת שנים ... איך מוותרים כשעוד אין משהו מספיק חזק ובטוח להשען עליו מפחדת להשאר בלי כלום

אז היום שקלו אותי ועליתי 3.5 קילו השבוע וזה שאכלתי יותר או מס קלוריות רב שיכול להסביר את זה ובא לי לקבור את עצמי מתחת למשקל...אבל אם אפגע יגבירו את רמת ההשגחה עלי וכדי שלא יעשו זאת אלא יאפשרו לי לצאת קצת לחצר אני אוכלת ארוחת בוקר ונחנקת מהאוכל ובולעת את הדמעות אוףףףףףףף פיל זה מה שאני!

אז פנינו להדסה והמטפלים שלי אומרים שכדי שיקבלו אותי ירצו לראות מוטיבציה כלומר להפסיק לרדת במשקל ואפילו לעלות קצת ...ואני באמת רוצה ומרגישה מוכנה לשתות את האנשורים כמו שהם רוצים רק שהמוכנות הזו מפחידה אותי אני מפחדת לצאת מהסרבנות שלי מפחדת לראות עליה במשקל ,קשה לי מהשינוי הזה כאילו אני נלחמת עם עצמי על הרצון להחלים יותר "נוח" להתנגד ולהמנע מכל מה שיכול להזין אותי. ואני לחוצה האם יסכימו לקבל אותי ומתי ואיך יהיה שם,אפילו מהפרטים התכנים כמו מה צריך להביא ולא נעים לומר אבל איך השקילות שם האם זה כמו בתה"ש? בקיצור אני מפחדת וחרדה מהכל,שונאת עוד...

הי יתכן שאתאשפז בהדסה מבוגרים האם יש. מישהו שיכול לספר איך מתנהל האשפוז שם? מה צריך להביא וכו מה סדר היום? איך מתבצעות השקילות ,אני מכירה את ההתנהלות בתה"ש האם זה דומה? תודה מראש!

מרגישה ש,אני על הקצה ... ואתמול היתה לי פגשיה עם הפסיכיאטר שנמשכה 5דקות בהן הוא שאל לגבי המשקל וכשעניתי שלא חל שינוי הוא כעס וסיים את הפגישה,ואני נותרתי עם המחשבות האובדניות שלא מרפות והתיכנונים והחתכים ,כנראה טעיתי כשציפיתי שמישהו יכיל אותי .והיום אני מרגישה כל כך רע שאני שוקלת אפילו לפנות למיון פסיכיאטרי אבל אני מפחדת שיצחקו עלי וכמובן שאם אלך זה יהי. לבד וזה עוד יותר מפחיד