הקהילות שלי
בלוגים שמעניינים אותי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.לאחר שיחה עם כמה מומחים להפרעות אכילה הוחלט להוריד לי את רף המשקל שהוצב בהתחלה באשפוז בשלוותה, למשקל הגיוני יותר שאני יכולה לעמוד בו במצב שהאנורקסיה שלי נמצאת כרגע. ובגלל שהתנהגתי יפה והתאפקתי לא לפגוע בעצמי החזירו אותי להיות כאן בהסכמה כך שההוראה לאשפוז הוסרה ואני אפילו יוצאת מחר הביתה לסופ״ש. מקווה שדברים ילכו לכיוון חיובי ואת קדם כמה שיותר מהר לשיקום כי אני פה כבר כמעט חמישה חודשים וזה בלתי נסבל. השהייה פה יותר קשה כבר מהסיבות שבגללן התאשפזתי :/
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 4.12.2015שמחה על הבשורות הטובות. שיהיה בהצלחה! -
Edit
א חבר קהילה · 4.12.2015תודה דנה
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.הוציאו לי הוראת אשפוז ועכשיו אני בשלוותה בכפייה. איימו עלי שאם אסרב לתוכנית האכילה שלהם יתנו לי זונדה בכפייה. האם מותר להם לכשות את זה כשהבי אמ אי שלי לא מסכן אותי? אשמח להיות יותר ספציפית ולשלוח למי שיודע את הבי אמ אי בשביל לבדוק. אני לא צמה. המדדים שלי תקינים.
-
Edit
א חבר קהילה · 24.11.2015מישהו? זה דחוף -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 24.11.2015הי. ראיתי את השאלה ואני לא יודעת את התשובה :( יקח לי קצת זמן לבדוק. אשתדל מחר. שאלה לי אלייך: אם המשקל והמדדים תקינים, מה ההסבר שלהם להזנה בכפיה? -
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 25.11.2015אוי, אני מצטערת לשמוע! אני מניחה שהדברים לא נאמרו לך סתם. אולי יש לכך קשר להתנהגות האכילה ולהתנהגויות והמחשבות האובדניות. מבינה שקשה קשה עכשיו. קחי נשימה עמוקה ומאחלת שיהיו ימים טובים ורגועים יותר. -
Edit
א חבר קהילה · 25.11.2015דנה, המשקל לא תקין אבל גם לא מסכן חיים. והם טוענים שבגלל המשקל התרופות לא משפיעות ואני בדכאון ואובדנית
-
Edit
א חבר קהילה · 25.11.2015יש לי מחר ועדה שתדון בסטטוס החוקי שלי כאן. אני רוצה להשאר ולקבל טיפול אבל שלא יתערבו לי בצורה כ״כ בוטה בעניין האוכל והמשקל זה מרגיש ככ פולשני. לא בשביל זה התאשפזתי אחרת הייתי הולכת למחלקה להפרעות אכילה
-
Edit
א חבר קהילה · 26.11.2015דנה יש לך תשובה ? -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 26.11.2015לא. מצטערת. למרות שניסיתי לברר... -
Edit
א חבר קהילה · 26.11.2015תודה בכל זאת. אני עדיין בהוראה, בהסתכלות, נשארת גם סופ״ש. זה פשוט גיהנום
-
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 27.11.2015יקרה, נסי לראות זאת כניסיון לשמור עליך.. העיסוק באוכל אכן פולשני לפעמים, אך המטרה היא החשובה כעת - לעזור לך לשמור על עצמך. שבת רגועה. -
Edit
א חבר קהילה · 28.11.2015אני רוצה הביתה :,(
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 18.11.2015הי לך. מדוע חושבים שאת תרמי? ובלי קשר, האם עניין החרדה הגדולה מדובר? האם ביקשת עזרה בעניינה? נשמע שאת סובלת סבל רב ואני מאמינה שתנאי המשקל המוצבים לך הם על מנת לשמור עלייך מהדרדרות גופנית. -
Edit
א חבר קהילה · 18.11.2015כי אנורקסיות שקרניות? לא יודעת, אולי סתם לא רוצים לקחת סיכון. הם יודעים על הבחילות והלחץ אבל אין להם איך לעזור. הקאתי כבר פעמיים בלי להתכוון. אני גם מאוד בדכאון והפרוזאק לא עוזר. אני כנראה אלך למקום שיקומי בתל אביב, שלא קשור להפרעות אכילה כי אני לא עומדת בקריטריונים של בית שיקומי ואני מאוד מודאגת. אני באמת מיואשת מהחיים ולא יכולה לשאת אותם.
-
Edit הי אף אחד לא רואה. רציתי להגיד לך שאני רואה אותך. רואה קוראת ומבינה את מה שאת כותבת. אם תרצי לדבר או להתכתב לפעמים אני כאן, מאמינה שאפשר להתגבר ביחד על הייאוש. -
Edit
א חבר קהילה · 19.11.2015הייאוש גדול ממני. סגרו אותי סופ״ש במחלקה אחרי סיטואציה מאוד אובדנית שהייתי בה היום. אני מרגישה שאני מאכזבת את כולם. התנאי שלי לכל התהליך והשיקום פה הוא משקל מסויים ואני לא מצליחה לאכול כמו שצריך.
-
Edit כן, מן הסתם כרגע הייאוש גדול ממך וגם ממני, נכון, לפעמים הוא מנצח במערכה זו או אחרת אבל במלחמה הגדולה והאמיתית יש אפשרות לנצח גם דברים שהם גדולים וחזקים מאיתנו. נמשיך להילחם ובסוף ננצח אני מאמינה.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.אני עדיין באשפוז בשלוותה, ארבעה חודשים כבר. אני נמצאת בהסכמה אבל זה קצת יותר מורכב מזה כי אני גם לא שייכת לאיזור הזה מבחינת מקום מגורים. ואני ממש נאבקת פה כי אני חייבת לשים את האנורקסיה בצד כדי לטפל בדיכאון והאובדנות. אני רוצה טיפול אבל ברירת המחדל הזו גורמת לי סבל רב. מציבים לי פה תנאים שהם כמעט לא רציונליים למצב הנפשי שלי בעניין האנורקסיה. סתם רציתי לשתף, קשה לי נורא.
-
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 12.11.2015אני מצטערת מאוד לשמוע! נשמע שבאמת חשוב כעת לתת מקום למאבק על החיים. זכרי כי כל דבר בזמנו. טפלי בדיכאון ובאובדנות ככל יכולתך, אני בטוחה שלאחר מכן יהיו גם יותר כוחות בכדי להתמודד עם הפרעת האכילה. ההפרדה בין החלקים והסימפטומים קשה גם היא, אך נראה שאין ברירה כרגע. החזיקי מעמד! מוזמנת להמשיך ולשתף אותנו.
-
Edit
א חבר קהילה · 13.11.2015יש לי מחשבות אובדניות קשות. אני בתהליכים לקבלת שיקום אבל אין לי תקווה שזה יצליח. אני רגילה שדברים לא מצליחים. אין לי טעם לחיות.... הרגע הזה לפני שמחליטים סופית על המוות הוא הרגע הכי קשה, כי מפחדים לחיות ומפחדים למות
-
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 13.11.2015אני מבקשת מאוד שתביאי את המחשבות הקשות שלך לידיעת הצוות המטפל. את יכולה??? נשמע שיש קולות חזקים לכיון טיפול בעצמך ובאותו משקל פועלים כוחות מנוגדים. צריך לחזק אותך כעת ואת היכולת להאמין כי זהו מצב רגעי וכי ניתן לחוות גם סוגים שונים של חוויות מוצלחות. שיקום הוא חשוב!!! ויכול להיות מוצלח! המוות לעומת זאת הוא סופי מאוד. את מי תשתפי היום במתרחש?? אני מבקשת לדעת. -
Edit
א חבר קהילה · 13.11.2015לא רציתי לשתף אף אחד כי רציתי לצאת הביתה לסוף שבוע. אני יותר סובלת במחלקה
-
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 13.11.2015יקירה באם יש מחשבות אובדניות אזי את חייבת לשתף כדי שאפשר יהיה לשמור עליך. אם את יוצאת הביתה, דאגי לכך שזה בסדר עבורך ולא מסכן אותך. וכמובן שעדכני אותנו מה שלומך. שבת רגועה.
-
Edit
א חבר קהילה · 16.11.2015אני על סף תהום. אני מתכוונת לקחת הרבה כדורים ברגע שאשתחרר מכאן. אני רוצה למות. הפעם זה יצליח
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 16.11.2015יקרה, מאד קשה לקרוא את מה שאת כותבת. אני מניחה שסבלך גדול פי כמה....האם אנחנו כאן יכולות לעזור? האם היית רוצה שנפנה עבורך למישהו שיעזור? אולי תפני לערן או לסהר? מה את אומרת? -
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 16.11.2015מצטרפת לדבריה של דנה, כדאי לחשוב מה יכול לסייע כרגע להחזיק את נמצוקה, מה יהיה יעיל עבורך.. פניה לסיוע חשובה חשובה! האם את מצליחה להיעזר בצוות המטפל במחלקה? -
Edit
א חבר קהילה · 17.11.2015אני מיואשת:( האשפוז הזה מתיש. היום יותר טוב אחרי ערב קשה אתמול. הייתי אובדנית ופניתי לצוות אז סגרו אותי במחלקה לקחו לי את כל הבגדים ואת המטען כי חנקתי את עצמי לא מזמן כאן עם חולצות. והייתי קצת בהשגחה והסתכלות. רצו לקשור אותי כי זה הכי קל אבל סירבתי בתוקף. בסוף נהייתי מותשת ונרדמתי. ועכשיו לא בטוח שיתנו לי לצאת מחר עם המטפלת שלי לראות מקום שיקומי, הם יחליטו בבוקר. תודה על הרצון לעזור
-
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 17.11.2015טוב עשית ששיתפת במתרחש! כל הכבוד. בטוחה שתצאי עם המטפלת כשהעת הנפשית תתאים. ימים רגועים.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.מצבי רע מאוד, ירדתי במשקל וניסיתי להתאבד מה שלצערי לא הצליח ואני כרגע מאושפזת בבי״ח פסיכיאטרי שלוותה. קשה מנשוא. כל יום שאני שורדת כאן זה נס. באתי בשביל לטפל בדכאון ואובדנות ומכריחים אותי לאכול כמות מסויימת של אוכל ואם לא אעמוד בתנאי זה פשוט יוציאו לי הוראת אשפוז ויעבירו אותי בכפייה למחלקה סגורה באברבנל. שם כבר היתי ולא רוצה לחזור כי זה הגהנום עלי אדמות. אז אני משתדלת. נלחמת. מדוכאת מאוד ומרגישה מלוכלכת ומזוהמת מבחוץ ומבפנים. אני בחרדות קשות ומרגישה מנותקת מהסביבה. יש לי שאלה שאני מקוה שמישהו ידע לענות. זה משהו שכבר נמצא במחשבה של
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 1.8.2015יקרה, ראשית, אני ממש מצטערת לשמוע על הסבל שלך. שנית, אני לא מומחית גדולה, אבל עד כמה שאני יודעת, התשובה לשאלתך היא - כן. יכול להיות מצב שבו אדם עובר טראומה שהוא מצליח להדחיק כל כך חזק, כמנגנון הגנה, עד שהוא לא זוכר. לפעמים הזיכרון מגיע אחרי הרבה שנים, לפעמים לא. בכל מקרה. נועה מבינה הרבה יותר ממני אז בואי נחכה לשבוע הבא כדי לקבל את דעתה בעניין. בנתיים, אולי האינטואיציה החזקה שלך, בשילוב הסבל הנוראי שלך עכשיו, יולידו הבנה חדשה, כך שאולי לא הכל לשוא. שבת שלום :) -
Edit
ד"ר נועה גור-אריה עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, ד"ר בעבודה סוציאלית P.h.D, מטפלת בהפרעות אכילה בנשים ובנערות, ומומחית בפסיכולוגיה של האישה. ראש צוות ומדריכה קלינית במרפאה לבריאות הנפש ברשלצ, בעלת קליניקה פרטית באשדוד.מומחה כמוני · 1.8.2015אחה"צ טובים, מצטרפת לדבריה של דנה - את מתארת חוויה קשה מנשוא ואני מצטערת לשמוע שזה מה שעובר עליך כרגע. השאלה שלך במקומה ונדמה לי שבתוכך את יודעת את התשובה ואף מספרת לנו אותה. את בהחלט צודקת, תיתכן בהחלט קיומה של טראומה מוקדמת מעברך אשר טרם קיבלה מילים והכרה במציאות ובמודעות ולכן היא נותנת את סימניה באמצעות הגוף ושלל החוויות המורכבות שאת מתארת, כולל החלקים האובדניים, מאחר וכרגע אין מילים וזיכרון. וזוהי הדרך היחידה ל הטראומה לבוא לידי ביטוי. יש מה לעשות וטיפול מותאם חשוב מאוד מאוד! יש תקווה! -
Edit היי אף אחד לא רואה! אני יכולה לענות לך מניסיון שזה יכול לקרות זה קרה גם לי. שנים לא זכרתי כלום ממה שעברתי ולאט לאט עכשיו הכל חוזר ואני מתחילה לדעת מה עברתי. -
Edit
א חבר קהילה · 2.8.2015תודה לשלושתכן על ההתייחסות. ניסיתי לדבר על הנושא בטיפולים אבל אף פעם לא באופן ברור וישיר ולא הגעתי לאיזה תוסנה מלבדהתחושות הקשות האלה והמחשבות. עכשיו, כשאני באשפוז פסיכיאטרי מלא וקשה מאוד חשבתי לנצל את זה בשביל לנסות לדבר יותר אבל אני לא יודעת איך לגשת לזה. עצם הדיבור על זה גורם לי חרדות ואני גם ככה בנאדם מופנם. אני מאוד מתביישת וחוששת. תמיד כשזה עולה באיזשהי צורה אני מרגישה מנותקת וילדותית ולא יכולה להסתכל למטפלת בעיניים:( יש למישהו עצה איך לנסות לעלות את הנושא?
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 3.8.2015אולי תכתבי ותתני למטפלת שלך לקרוא? כאן כשאת כותבת את בכלל לא נשמעת ילדותית ומאד ברור מה מטריד אותך בעניין הזה. -
Edit
א חבר קהילה · 7.8.2015הבאתי למטפלת מהאשפוז לקרוא. דיברנו קצת על כל מיני סוגים של טראומה. הפגישות נורא קצרות ונמשיך לדבר על זה ביום ראשון. המחשבות לא מפסיקות. סופי השבוע הכי קשים. ויש כאן מטופל שטורח לומר בכל הזדמנות שאין לי הפרעת אכילה שאני ממציאה ובכלל לא נראית אנורקסית. שונאת את עצמי
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit אני לא נמצאת במצב לעודד אותך. אבל אני כן רואה. וקראתי כל מילה. -
Edit
א חבר קהילה · 3.2.2015תודה. מעריכה את זה. -
Edit אני לא יכולה להבין מה את עוברת אבל מאחלת לך המון בהצלחה ועוד משהו קטן שקשה לך תיזכרי תמיד שאין יאוש בעולם כלל גם בחושך הכי גדול יש נקודה של אור אל תתיאשי ותלחמי ותמשיכי לשתף כי לי אכפת ממך ואני קורא כל מילה שלך ותומכת בך מהצד השני של המסך ומאחלת לך המון בהצלחה ! -
Edit
א חבר קהילה · 4.2.2015דניאל, תודה -
Edit
א חבר קהילה · 4.2.2015אני מרגישה פרה שמנה וענקית וזללנית. כל דבר שאני אוכלת עושה לי ייסורי מצפון. אני לא יכולה לקבל את העובדה שהולכות ברחוב בנות יותר רזות ממני.לא יכולה לסבול שאומרים שאני נראית בסדר או טוב. לא רוצה להראות טוב. רוצה להיות רזה ושברירית שלא יעיזו לגעת מהפחד לנפץ לרסיסים -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 4.2.2015כי מה זה אומר עלייך שיש בנות יותר רזות? מה זה אומר עלייך שאת נראית בסדר? מה כל כך בלתי נסבל בזה עבורך? -
Edit כשהראש חולה, לראות בנות יותר רזות ממך אומר רק דבר אחד. הן הצליחו ואני נכשלתי. פשוטו כמשמעו. -
Edit
א חבר קהילה · 4.2.2015הפגיעה העצמית החולי והאנורקסיה זו הדרך היחידה בה הצלחתי להתאים את עצמי לעולם -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 4.2.2015תחושת כשלון היא תחושה קשה. אף אחד לא צריך לחיות בתחושה שכזו לגבי עצמו. הפרעת אכילה, זה מה שהיא מספרת לכן: אם את לא מספיק רזה (מה זה לעזאזל מספיק רזה?!) אז את כשלון. כשהאמת היא, שאין כזה דבר בן אדם שהוא כשלון. יש דברים שנכשלים בהם, בודאי, כולנו. רק שזה לא הופך אותנו כבני אדם לכשלון. וזה מה שההפרעה לא מאפשרת לכן להאמין בו. היא לא מאפשרת לכן לייחס חשיבות למקמות בהן אתן כן מצליחות. הלוואי ותפסיקו להאמין לה... -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 4.2.2015אף אחד לא רואה, לא מבינה משהו. את מתארת בפוסטים שלך סבל קיומי כל כך גדול בעולם הזה. איך ההפרעה עזרה לך להתאים? זה יותר נשמע כאילו היא עזרה לך להתנתק...או שאולי אני לא מבינה למה את מתכוונת -
Edit ההפרעה מנתקת, אין בכך כל ספק דנה. היא מנתקת מהעולם הרגיל אבל מחברת אותך לעולם אחר. הבעיה היא שכשאת ימתחילה לצאת מהפרעת האכילה את נתקעת במעין לימבו. נמצאת בין שני עולמות ולא מתאימה לאף אחד מהם. את כבר לא מספיק רזה לעולם הישן ולא מספיק נורמאלית לעולם החדש.
ואז מגיע הסבל הקיומי והרצון היחידי הוא לחזור לעולם הישן, המוכר והטוב. העולם בו הצלחת להרגיש מתאימה.
-
Edit
א חבר קהילה · 6.2.2015ילדת אור הירח הסבירה במדוייק את כוונתי והרגשתי... דנה, אני סובלת מאוד, כבר כ״כ הרבה שנים. וכל יום נתקלת בכל הרבה טריגרים גם כאלה שמעוררים את הפרעת האכילה וגם כאלה שמעוררים את האובדנות והפגיעה העצמית. אני מכורה לעצב ולהרס ולחולי וזה אבוד. לפעמים אני בהיי, ומפחיד כמה מהר זה יכול להשתנות להפך הגמור. הלוואי שהייתי בריאה ונורמלית. אבל נורמלית באמת. לפעמים אני מבקשת מאלוהים שיעזור לי. ואני בכלל לא בטוחה שמאמינה בו. אבל מבקשת בכל זאת. -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 6.2.2015תודה על השיתוף לשתיכן. -
Edit
ל לני'ס ילידת אוגוסט 53. אמא ל- 3 בוגרים ולעת עתה ל- 3 נכדים. נשואה לא באושר. במהלך השנים 1982-2019 עבדתי עם בעלי בעסק הפרטי. בשנה האחרונה עובדת בצהרון.חבר קהילה · 7.2.2015אף אחד לא רואה (לכאורה..) יקרה,
אחרי שקראתי את כאבך הגדול ואת התגובות, כל שהייתי רוצה ברגע זה הוא לומר ולכתוב לך מילות קסם שיגרמו לך הארה גדולה וישנו את כל חייך לטובה. אבל בחיים זה לא כך. אומרים שהדבר שהכי רודף אותך הוא הדבר שאתה צריך לעבוד עליו, תיקון, באנו כדי לתקן. איך מתקנים?, בעבודה קשה. לכולנו, כל אחד ואחד מאתנו חבילה פרטית משלו. דבר חשוב מאד הוא הקבלה העצמית, או קבלת המציאות שלנו כפי שהיא. מנסיוני אני לומדת שכשאני מקבלת את המצב כפי שהוא, כשאני אומרת בשקט או בקול לאלוהים או ליקום: "תודה על כל הטוב והפחות טוב שאני מקבלת", "אני
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit :( -
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 25.1.2015זאת שאת רוצה אותה - זאת המטפלת שלך או המחלה שלך? מדהים שהתאור הזה יכול להיות רלוונטי לשני דברים כל כך שונים.... לא?!? -
Edit
א חבר קהילה · 25.1.2015אני כל כך במצוקה. אני מנותקת מעצמי. אף אחד לא יכול לעזור
כולם מאשימים אותי שאני לא נעזרת ולא לוקחת ממה שיש
אני אשמה שאני בדיכאון? שאני רוצה למות?
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 26.1.2015לא. את לא אשמה בכלל. צר לי שזה מה שאת חווה. אני מניחה שהכוונה אינה להאשים אותך, אלא ביטוי לתסכול מהמצוקה שלך. -
Edit כמה שמזדהה...אולי הוא פחות נחשק עבורך, אבל אני תמיד מוכנה לתת לך חיבוק עוטף...אוהבת מרחוק
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.״ואיך השעות נהפכו לימים,לשנים
הרבה התחלפו לי בראש אבל רק את נשארת בלב
אני צועק נו תשמעי אותי
את השירים שנכתבו בגללך
אנלא נושם כשאת לא שלי
ויש כאב שבא חוזר והולך אני נלחם..״
מה עושים עם געגוע בלתי נסבלת למטפלת שכבר לא מטפלת? ובלי קשר (אולי אולי עם?) כלום לא מצליח למלא. רוצה להיות חולה רוצה בטן מקרקרת ריק , רוצה דם על הידיים, רוצה סחרחורת וטשטוש, רוצה בכי כי זה הכי קשה, שהכאב נשאר עצור בפנים, רוצה רזון וחולשה, רוצה ימים שלמים במיטה רוצה לא לתפקד, התפקוד הטכני הזה הוא בלתי נסבל, המועקה קשה.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 23.12.2014התשובה בגוף השאלה: הצמצומים האלה אכן מעאפנים ולא תורמים לכלום, חוץ מלאשליית שליטה, שגם היא בתורה לא מועילה. ולכן התשובה המתבקשת היא בדיוק מה שרשמת: לאכול, להשביע את עצמך ולא לגרום לך לסבול. אז מה את אומרת? -
Edit
א חבר קהילה · 24.12.2014דנה, שכחת להתייחס לאופציה השנייה שהיא המבלבלת ביותר!
-
Edit אולי תתחילי בזה שתכניסי לעצמך לראש שהאופציה השניה לא יכולה להיות אופציה ואז הדברים יתחילו להיות יותר ברורים ופחות מבלבלים. אני גם חושבת שהאושר שלך ותחושת רגשות האשם בכלל לא תלוי בכמה תאכלי או לא תאכלי, תעזרי לעצמך לצאת מהבועה הזו, זה שקר אחד גדול!!! תתחילי לחפש את האושר, סיפוק והגשמה עצמית במקומות אחרים, בטוח יש עוד דברים שאת אוהבת לעשות ומוכשרת בהם, זו מלחמה, אני יודעת, מתמודדת איתה יום יום אבל פשוט אין ברירה אחרת! בהצלחה:) -
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 25.12.2014לא, לא שכחתי בכלל. חושבת כמו נינה שהיא לא אופציה. או לפחות אופציה גרועה ביותר שדוקא את יכולה לדעת עד כמה היא גרועה. לא ככה? -
Edit
א חבר קהילה · 27.12.2014כל הזמן אומרים שתת תזונה מחמיר את הדיכאון. שאם לא אוכל בטח לא יהיה יותר טוב.
אז למה אני מרגישה כ"כ חלשה? למה אני ממשיכה לרצות למות ולרדת במשקל עד שאעלם לחלוטין?
המחשבות האובדניות חוזרות וכל יום שעובר המצב מחמיר... אני קמה עם רוגע מסויים והתחושה החרא מתגברת במהלך היום.. ובלילה אני כבר ממש בתחושה בלתי נסבלת. כמו עכשיו.
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 27.12.2014כי תת תזונה מחמיר את הדיכאון, אבל לא תמיד יוצר אותו (לפעמים דוקא כן). אולי את חלשה כי את לא אוכלת מספיק? כי המשקל שלך נמוך מדי? כי את בדיכאון גם בלי קשר למצבך הגופני? מה דעתך? -
Edit
א חבר קהילה · 27.12.2014הלוואי אבל זהו שלא. התכוונתי חלשה נפשית- בגלל שחזרתי לאכול ואני עולה במשקל. אני שונאת את זה וכבר חושבת איך חוזרת אחורה ויורדת במשקל. אני לא יכולה לסבול את עצמי ויותר מזה לא יכולה לסבול את החיים. את העבודה את השגרה. את הכול. בא לי לבכות ואני צריכה להעמיד פנים בעבודה
-
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 27.12.2014נראה לי שבמקרה שלך תעצומות נפש דווקא נדרשות בשביל לאכול. לא ההפך. כלומר - אם את אוכלת, את מתמודדת, את לא נכנעת לקול החולה, ההרסני, ובשביל זה צריך המון כוחות נפש!! -
Edit אף אחד לא רואה, אני קוראת את מה שאת כותבת ונזכרת התקופה הזו, איזו קשה ומגעילה היא הייתה אבל מה שחשוב שהיא בסוף תעבור אם תילחמי בקולות החולים ולא אם תחזרי אחורה ותרדי במשקל.
אני זוכרת כמה וכמה פעמים רציתי לחזור אחורה בתקופה הזו, כמה לא רציתי לצאת מהמיטה אבל בסופו של דבר לא וויתרתי לעצמי וגם המטפלת שלי מאוד תמכה באותה תקופהו זה עבר! החיים כל כך שווים להלחם בשבילם, אבל זה מצריך ממך כוח, הרבה כוח דווקא בתקופה הזו, אל תוותרי.
ב ה צ ל ח ה ...
-
Edit
א חבר קהילה · 30.12.2014מיכל אם ככה למה אני ממשיכה להרגיש כ״כ גרוע??:(( אני מרגישה כ״כ שמנה ומדוכאת
נינה בדר״כ זה מעודד לשמוע על אנשים שיוצאים מזה אבל באמת שהחיים שלי כאלה סיוטים עד שלפעמים אני לא בטוחה שזו מציאות. מתעוררת השאלה- האם אני קיימת? האם כל זה אמיתי?
-
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 30.12.2014את ממשיכה להרגיש גרוע כי הפרעת האכילה היא מנגנון הגנה. ולוותר על מנגנוני הגנה שנבנו בדם ודצעות זה תהליך מפחיד מאד. זה מותיר אותך בתחושה של חשופה ופגיעה נורא. עם הזמן לומדים, לאט לאט, שזה לא באמת עוזר, שלא את ההגנה הזאת את צריכה, שהעולם פחות נורא ומאיים ממה שהיה נדמה לך בצעירותך ועוד ועוד תובנות. תני צאנס!!
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 17.12.2014כשאת מפנה את כל הזעם והכאב כלפיי עצמך, את סובלת מאד, אבל לא מסתכנת בדחייה או באובדן האהבה. להפנות את אלה החוצה זה לקחת סיכון - אולי יפסיקו לאהוב אותי? אולי לא ירצו להיות איתי יותר? אבל הפיתרון לא כאן ולא כאן. הוא צריך להיות יצירתי יותר. לשלב תקשורת טובה ובריאה עם העולם החיצוני, לא דרך המחלה. מה דעתך?
איך הולך עם הECT? סיימת סיבוב ראשון?
-
Edit
א חבר קהילה · 19.12.2014אני יותר מידי מפחדת שיעזבו אותי ואני חיה בהרגשה מתמדת שכל רגע זה הולך לקרות!! וכל פעם שאני מנסה להתנהג אחרת וקצת מצליחה ברגע שאני קולטת את השינוי (קטן ככל שיהיה) אני נכנסת לפאניקה וכאילו הכןל מתפרק עליי.. אני נהיית מדוכאת נורא ומרגישה רע מאוד. הריקנות אף פעם לא עוברת יש דבר כזה ריקנות כרונית? מעייף אותי להיות מי שאני. ושאני חושבת על עלייה במשקל אני בכלל מתחרפנת. בנוגע לאיסיטי אני ביום ראשון אמורה להגיע לטיפול האחרון בסדרה הזו. לא ממש ברור מה עם ההמשך בטח יגידו לי אחרי. זה לא ממש עזר ואני מרגישה שמיואשים ממני וחושבים שאין טעם לעוד
-
Edit
מיכל אפק פסיכולוגית קלינית, המרכז להפרעות אכילה ומשקל בתל השומר. קליניקה פרטית ברמת השרון.חבר קהילה · 19.12.2014כן, יש דבר כזה תחושה של ריקנות כרונית. ואני יודעת כמה חוסר שקט זה יוצר וכמה זה מתיששש!! נשמע כמו תוכניות מאד נורמליות :) לאן חשבת לטוס? זאת נשמעת לי מטרה אדירה. ואני מקווה שזה ייתן מעט אנרגיה לשמור על משקל תקין ובריאות טובה. תצטרכי את זה איפה שלא תטיילי!! -
Edit
א חבר קהילה · 19.12.2014אני כבר הרבה זמן לא במשקל תקין ורק מתדרדרת משקילה לשקילה כל שבוע.. הציעו לי אשפוז אבל אני לא מסוגלת. בכל אופן אני רוצה לטוס למרכז/דרום אמריקה..או תאילנד לא יודעת עדיין...ברור לי שאני צריכה להיות במצב יציב בנושא האכילה. בלי קשר למשקל ויותר קשור לעובדה שאני לא אצליח להנות בטיול כשאני רעבה כל הזמן ועצבנית ושהוקעת האכילה שולטת בי כמו עכשיו.
אבל...אני לא מצליחה למצוא שום משמעות לחיים, לאושר לכלום..מה הטעם???? איכשהו אני תמיד נופלת לחור הזה.
האם אתה בטוח שברצונך למחוק את הפוסט?
שים לב: הפוסט יימחק, אך התגובות אליו יישארו זמינות.-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 10.12.2014אף אחד לא רואה יקרה, (אולי את מחליפה את הכינווי?
) אני לא מצליחה להבין איך את מגיעה למסקנה שאת לא זקוקה לאשפוז. רק התאור שלך על הדחף המטורף לחתוך את עצמך מספיק בשביל לחשוב שאת דוקא כן צריכה שמישהו ישמור עלייך. אז היית פעם במצב יתר גרוע/במשקל יותר נמוך, אז מה? זה לא שחור ולבן. אפשר להיות בכל מיני מצבים ועדיין להזדקק שמשהו ישמור עליך, שתהיה מסגרת יותר עוטפת. מידת הסבל שלך נשמעת בלתי נסבלת.
הלוואי ושיוקל לך כבר....
-
Edit אמרת שאת לא חושבת שזה מצב שמצריך לעזוב הכל, להתאשפז ולברוח... לדעתי זה כל כך לא נכון וההפיך הוא הנכון!!! אם תעזבי הכל ותתאשפזי זה יהיה דווקא כדי להלחם ולהציל את עצמך מעצמך וממש ממש לא בריחה, לדעתי מה שאת עושה עכשיו זו בריחה, לתרץ תירוצים של הייתי במצבים יותר גרועים זו בריחה! זה מתיש וקשה להלחם אני יודעת, אני גם נלחמת וגם ברגעי ייאוש שאמרתי שאין לי יותר כוח ואני עומדת לזרוק הכל ולשבור את הכלים לא ממש עשיתי את זה, כי מה לעשות כנראה יצר ההישרדות חזק יותר ואז הבנתי שיש לי שתי אופציות, להמשיך לאמלל את עצמי ולחיות באיכות חיים נורא ירודה או -
Edit העובדה שאת משתפת אותנו במה שעובר עלייך - היא כבר הוכחה בעיניי שאת לא רוצה באמת לחתוך באופן סופי ובלתי הפיך. כלומר, גם אצלך יצר ההישרדות עדיין קיים, וטוב מאוד שכך! קטונתי מלהציע לך כיצד לנהוג, אבל דנה ומיכל - עם כל הניסיון, החמלה והרצון הטוב שלהן - בודאי יכולות לעזור. אנא, נסי להקשיב להן... ואנחנו כולנו כאן תמיד בשבילך!
-
Edit
א חבר קהילה · 10.12.2014דנה... אני לא רואה את עצמי עוזבת הכול בשביל לעלות במשקל. אני כן רוצה טיפול אבל לא לעלות במשקל
אני לא מסוגלת. אני רק חושבת על זה ונתקפת חרדה. אני רוצה את ההפך. ואני יודעת שאלה מחשבות חולות אבל זה כרגע המצב- מבחינתי לעלות זה לוותר... זה להכנע לחולשות של הגוף...כ"כ קיוויתי שהתחלתי טיפול שהוא יעזור אבל עם הזמן זה רק מחמיר... השיחות לא עוזרות... כ"כ הרבה כסף הוצאתי ומוציאה על הטיפול שאני כבר מרגישה שאולי עדיף להפסיק כי חבל זה סתם. ככל שהזמן עובר אני מפתחת יותר שנאה כלפיי עצמי. אני מסתכלת על עצמי ורואה הר אדם.
האם אני בוחרת בזה? יכול
-
Edit
א חבר קהילה · 10.12.2014נינה זה בסדר אני יוודעת כמה אני חלשה, אני חווה את זה כל יום ומודעת לזה טוב. אני לא יכולה אחרת!!! אם הייתי יכולה הייתי עושה!!! אוףףףף -
Edit
א חבר קהילה · 10.12.2014קאפוצניטה תודה אבל אני פשוט מרגישה לא שייכת לעולם.... איך אפשר ככה לחיות? רוצה להעלם
-
Edit
דנה אברמוביץ דיאטנית קלינית, מטפלת בהפרעות אכילה בילדים ובמבוגרים ובירידה במשקל בגישת ה non diet. תמצאו אותי במרפאה להפרעות אכילה לילדים ונוער במרכז הרפואי שיבא (תל השומר), במרפאה להפרעות אכילה מבוגרים בנתניה ובקליניקה הפרטית באבן יהודה ובתל אביב (החל מאוקטובר 2018). http://www.eatinjoy.com/חבר קהילה · 10.12.2014כן, אני חושבת שאני מבינה, לפחות עד כמה שניתן להבין מבחוץ. את מצליחה להעביר את הייאוש שלך בצורה מאד בהירה ומשכנעת. אני חושבת שאת לא בוחרת בשום דבר מכל זה. אני חושבת שזה מה שההפרעה המחורבנת הזו מעוללת לך. אני גם חושבת שאת ממש ממש רוצה להפסיק לסבול ולא מצליחה למצוא את הדרך. אני לא חושבת שאת צריכה להפסיק לנסות. ותראי איזה פרדוקס: ההפרעה שלך מספרת לך שלעלות במשקל זה להכנע לחולשות הגוף, בשעה שהיא מחלישה ומכניעה אותך עוד ועוד....ההפך הוא הנכון! לעלות במשקל זה להתגבר על ההפרעה. זה מדבר אלייך? -
Edit
א חבר קהילה · 11.12.2014דנה הבעיה שזו לא רק ההפרעה:( יש דברים נוספים מלבד ההפרעת אכילה ואני כבר לא מצליחה להשתלט על הכול. כל פעם שנדמה לי שאני מצליחה לגבור על קושי אחד בא קושי נוסף ומחרב את הכול:((
אינקוגניטו טוב לקרוא את הדברים שכתבת. לא באמת טוב כי צר לי שעברת את הסיוט הזה גם אבל מעודד לדעת שזה יכול להיות אחרת.
גם בטיפול אני כל הזמן במצוקה ושומדבר לא מצליח להרגיע אותה. לא מילים לפחות. גם כשאני ממלאה את היום שלי בשגרה אני ממשיכה להרגיש נורא ואיום..מכינה את השטח למפץ הבא..אין לי כבר כוחות. נכון שהחודש + האחרון היה קשה במיוחד ומרובה משברים אבל זה ממשי

- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני מנסה בכל הכוח המעט שנותר לי. יש לי כ״כ הרבה בעיות מלבד האנורקסיה שהאנורקסיה באיזה מקום היחידה שמנחמת אותי. לדעת שיש לי את האופציה לרדת במשקל מקל עלי, וכרגע המצב הוא חרדות קשות סביב משקל שלטעמי לא מספיק נמוך.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחוואני לא יכולה לרדת כי אני עומדת בפני תהליך שיקום שאני צריכה בשביל לחיות. אם בכלל אצליח לחיות
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחונועה, זה באמת מאפשר לשרוד. אין לי הרבה חוץ מזה. עושה מה שיכולה
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו