כל רגע שאני נחה, או סתם רואה טלוויזיה אני מתמלאת ברגשות אשם. לא יודעת מה הקשר לעובדה שאני ענקית אבל איכשהו זה קשור לכמה רע אני מרגישה. מרגישה שצריכה להחליט. הצמצומים המעפנים האלה לא מועילים בכלום! או שאני אוכל ולא אגרום לעצמי להשאר רעבה ולסבול (כי אני לא יורדת מזה במשקל מספיק מהר ואני בטח לא אתמוטט או אמות מזה) או שאפסיק לאכול לחלוטין. אי אפשר להשאר תקועים באמצע המתסכל הזה. מה לעשות? אני עייפה. מאוד עייפה