מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

כמונידיכאון וחרדהחדשותהרפורמה בבריאות הנפש – איך היא תשפיע עליך?

הרפורמה בבריאות הנפש – איך היא תשפיע עליך?

בחודש יולי תעבור האחריות על שירותי בריאות הנפש לקופות החולים. משרד הבריאות עונה על כל השאלות

מאת אלה הר-נוי
08/06/15
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

בתחילת חודש יולי תחום בריאות הנפש צפוי לעבור מידי המדינה לאחריות קופות החולים. בכך יזכו תושבי המדינה לקבל שירותים בתחום בריאות הנפש באופן דומה לזכותם לקבל שירותים בתחומי רפואה אחרים, לרבות בתוך מרפאות ראשוניות משולבות או במרפאות מתמחות.

 

חוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד 1994 נועד במקורו לקבוע את האחריות לאספקת כלל שירותי הבריאות הנכללים בסל הבריאות על קופות החולים. בפועל מסיבות שונות הוחרגו מספר תחומים, ובהם בריאות הנפש, ולא הוכללו בסל שבאחריות הקופות. בשנת 2012 הוחלט סופית להעביר גם את תחום בריאות הנפש - שמצבו כיום בכי רע - לאחריות קופות החולים, כשהתאריך שנקבע למימוש הרפורמה הוא ה-1.7.2015. 

 

במסגרת ההיערכות לרפורמה, נקבעה יחד עם קופות החולים תוכנית מדורגת לפתיחת מרפאות חדשות לבריאות נפש ברחבי הארץ. עד כה, נפתחו 61 מרפאות חדשות של קופות החולים בנוסף על המרפאות הקיימות, ומרפאות נוספות עתידות להיפתח בתקופה הקרובה. 

 

מה מטרת הרפורמה?

 

במשרד הבריאות אומרים כי מלבד שיפור איכות וזמינות השירות, הגדלה משמעותית של מספר מקבלי הטיפול וצמצום תורי ההמתנה הארוכים, המטרה להפחית את הסטיגמה החברתית כלפי המתמודדים עם מצוקה נפשית בישראל. הטיפול הנפשי יוכר כחלק מכלל הטיפול הרפואי בישראל וינוהל כמו רפואת משפחה, רפואת ילדים, רפואת נשים, אורתופדיה וכדומה. 

 

מי זכאי לקבל טיפול נפשי?

 

כל תושב שזקוק לכך לפי שיקול דעת מקצועי, זכאי לקבל שירותי בריאות נפש. אין שינוי בזכאות לטיפול בעקבות הרפורמה - מי שהיה זכאי לטיפול לפני 1.7.15 יהיה זכאי לו גם לאחר מועד זה. במשרד הבריאות מסבירים כי הטיפול בבריאות הנפש מותנה באבחנה פסיכיאטרית מאחר ש"כדי לטפל יש לדעת ממה האדם סובל".

 

מה לגבי מצבי חיים כגון גירושין או אובדן בן משפחה?

 

חששות רבים הועלו לגבי זכאות לטיפול בעת משברי חיים. במשרד הבריאות טוענים כי "מי שיש לו מצוקה נפשית יקבל טיפול". כאשר מצבי החיים כגון גירושין או מוות של אדם קרוב מעוררים מצב נפשי של דיכאון או חרדה, הפרעה רגשית או תפקודית או הפרעה התנהגותית מכל סוג, יינתן הטיפול בהתאם לצורך הנפשי. אבל כאמור, הטיפול מותנה באבחנה פסיכיאטרית.

 

למי פונים כדי לקבל טיפול נפשי?

 

על מנת לקבל טיפול נפשי ניתן לפנות לרופא המשפחה או למוקד קופת החולים.

 

אילו שירותי בריאות נפש כלולים בסל הבריאות?

 

בסל נכללים שירותי אשפוז פסיכיאטרי בבתי חולים פסיכיאטרים או במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים וכן שירותי המרפאה הבאים:

 

• שירותי אבחון, הערכה, ייעוץ וטיפול פסיכותרפויטי, התערבות במשברים, טיפול אישי, משפחתי, קבוצתי, מעקב, תמיכה ואחזקה וביקורי בית במידת הצורך.

• טיפול יום במרפאה.

• מתן חוות דעת פסיכיאטרית או תעודה רפואית על מבוטח, לאחר בדיקה במרפאה, על פי הוראת פסיכיאטר מחוזי או על פי צו בית משפט בהליך פלילי, לפי חוק טיפול בחולי נפש.

• שירות למבוטח המקבל שירות מרפאתי, לצורך סיוע בהגשת בקשות לוועדת שיקום אזורית לפי חוק שיקום נכי נפש ובכלל זה הכנת חוות דעת לוועדה.

 

השירותים יינתנו על בסיס שיקולים קליניים ומקצועיים של אנשי המקצוע המטפלים, כבכל מקצועות הרפואה.

 

האם השירותים כרוכים בתשלום?

 

מרגע כניסת הרפורמה לתוקף, כמו בכל תחום רפואי אחר, תהיה השתתפות עצמית רבעונית עליה יחולו כל הכללים לגבי פטורים מהשתתפות עצמית.

 

מי שיבקש טיפול שלא במסגרת מרפאה לבריאות נפש אלא יעדיף טיפול אצל מטפל עצמאי הנמצא בהסדר עם קופת חולים, יחויב בהשתתפות עצמית של כ-130 ₪ לטיפול בודד. עם זאת יודגש, כי זכותו של כל מבוטח לקבל שירות מרפאתי, לכל היותר בהשתתפות רבעונית בלבד והאפשרות לקבלת השירות על ידי מטפל עצמאי נתונה לבחירת המבוטח בלבד.

 

האם יוגבל מספר הטיפולים הניתנים בבריאות הנפש?

 

מספר הטיפולים בבריאות הנפש אינו מוגבל מראש. כמובן שאין משמעות הדבר טיפולים בלי הגבלה: כל אדם יקבל טיפול נפשי "לפי שיקול דעת מקצועי של מטפליו ועל-פי צרכיו ומצבו".

 

היכן יינתן הטיפול הנפשי?

 

בהתאם להפניית קופת החולים אליה שייכים, הטיפול יינתן במרפאות בריאות נפש של קופות החולים, במרפאות משרד הבריאות או במרפאות נוספות איתן התקשרה הקופה. בנוסף, קופות החולים יוכלו להציע שירות על ידי מטפלים עצמאיים, שלא במרפאה לבריאות הנפש.

 

אני כבר מטופל מזה זמן מה במרפאה לבריאות הנפש. האם אצטרך לעבור מרפאה?

 

מטופל ותיק ימשיך להגיע לאותה המרפאה בה הוא מטופל, אלא אם הופנה על ידי קופת החולים אליה שייך למרפאה אחרת. מטופל שמעוניין להמשיך במרפאה בה טופל עד אותו מועד יכול לבקש זאת מקופת החולים. אם המטופל מסתייג מהחלטת קופת החולים ניתן לפנות לנציבת קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי באמצעות המוקד של משרד הבריאות בטלפון: *5400.

 

למי ניתן לפנות במקרה של תחושת מצוקה נפשית וצורך בטיפול מידי?

 

במקרה של מצוקה נפשית וצורך מידי בטיפול, ניתן לפנות לגורם המטפל או לרופא המשפחה. במידה ואינם זמינים או במקרי חירום, ניתן לפנות לחדר מיון פסיכיאטרי לקבלת טיפול. בכל מרכז לבריאות הנפש קיים חדר מיון פסיכיאטרי הפעיל 24 שעות ביממה וניתן לפנות לחדרי מיון אלה ללא צורך בהפניה וללא כל תשלום או השתתפות עצמית. כמו כן, ניתן לפנות לחדרי המיון של בתי החולים הכלליים, בהם נמצאים יועצים פסיכיאטריים, והתשלום הוא בהתאם לכללים המקובלים בפניה לחדר מיון בבית חולים כללי.

 

מי יהיה חשוף למידע על מצבי הנפשי?

 

עד ל-1.7.2015, וכדי לשמור על רציפות בטיפול, מעבירים המרפאות ובתי החולים מידע מינימלי באישור המטופל לקופות החולים על המטופלים שצפויים להמשיך בטיפול גם אחרי כניסת הרפורמה לתוקף. המידע כולל: מקום הטיפול, מספר ת.ז. ואבחנה בלבד. המידע מאובטח ושמור על-פי כל כללי הסודיות.

 

במידה שמטופל אינו מעוניין שמידע אודותיו יעבור לקופת החולים – עליו לבקש שהמידע לא יועבר. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי אי-העברת המידע עשויה לפגוע באפשרותו של המטופל להמשיך ולקבל טיפול לאחר כניסת הרפורמה לתוקפה באותה מסגרת טיפולית.

 

לאחר העברת האחריות על הטיפול הנפשי לקופות החולים בתחילת חודש יולי, יועבר מידע באופן סדיר ממסגרות הטיפול לקופות החולים, כמקובל וכנהוג בכל תחומי הרפואה והטיפול שבאחריות קופות החולים, אשר מחויבות לכל כללי הסודיות והפרטיות של המבוטחים שלהן, בהתאם לכללי החיסיון של מידע רפואי בישראל.

 

נכון להיום, קופות החולים מנהלות מידע רגיש ביותר ועושות זאת באחריות ובהתאם להוראות הדין בדבר חובת שמירת הסודיות, הפרטיות והאתיקה הטיפולית.

 

מדוע חשוב שרופא המשפחה ידע על הטיפול הנפשי שאני מקבל?

 

רופא המשפחה אחראי על טיפול כוללני למטופליו, ובכלל זה על תיאום בין מומחים מקצועיים שונים המטפלים באדם. מידע על ההיבטים הרפואיים הגופניים והנפשיים של האדם יסייע לרופא המשפחה להשיג עבורו תוצאות מיטביות. מכיוון שיש קשר בין תופעות נפשיות לגופניות (דוגמת מחלות כמו סוכרת ויתר לחץ דם שמושפעות ממתח נפשי), מידע על קשיים נפשיים של האדם יסייע לרופא באיתור מוקדם ובמניעה של תחלואה גופנית האופיינית לאוכלוסיות מסוימות.

 

בנוסף, מידע על הטיפול התרופתי שנוטל אדם, לרבות טיפול תרופתי פסיכיאטרי, הוא קריטי לרופא המשפחה, כדי למנוע תגובות נגד בין תרופתיות.

 

האם המידע עובר גם לצבא?

 

על פי דין ודרישה מידע מועבר לצבא וזאת בהתאם להוראות חוק שירות ביטחון והתקנות. במשרד הבריאות אומרים כי הדילמה לגבי מסירת מידע רפואי לצבא ולא רק בתחום בריאות הנפש ברורה. מאידך, המחיר של אי מסירת מידע עלול להיות גבוה יותר ועלול לחשוף את המטופל וסביבתו לסיכון חיים או לפגיעה משמעותית בבריאותו הגופנית או הנפשית כאחד.

 

האם ניתנת תמיכה לבני משפחה של מטופלים?

 

בני משפחה של מטופל זכאים לקבל הדרכה וייעוץ במרפאה לבריאות הנפש בה מטופל בן משפחתם. היקף הייעוץ ותוכנו נקבע בהתאם לשיקול הדעת של הצוות המטפל וכפוף למגבלות סודיות רפואית.

 

לא קיבלתי את הטיפול המגיע לי לדעתי. למי ניתן לפנות?

 

ניתן לפנות לאחראי תלונות הציבור במסגרת הטיפולית (בבית החולים או במרפאה), למנהל המסגרת הטיפולית, להנהלה מחוזית או ארצית בקופת החולים או לנציבות קבילות הציבור לחוק ביטוח בריאות ממלכתי במשרד הבריאות בטלפונים: 5400*, 08-6241010 או דוא"ל: kvilot@moh.health.gov.il

 

היכן ניתן לקבל מידע נוסף?

 

• במרפאות בריאות הנפש באזור המגורים.

• אצל רופא המשפחה בקופת החולים.

• באתרי האינטרנט ובמוקדים הטלפוניים של קופות החולים.

באתר משרד הבריאות ובמוקד "קול הבריאות" 5400*. במוקד קול הבריאות משרד הבריאות יקיים חדר מצב לשאלות הציבור בנושא הרפורמה החל מ-21.6.2015.

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: