לא יכולה לשאת יותר את הכאב , לא משנה מה ניסיתי
כל כך כואב לי ואני בוכה כל יום בלי סוף
לא מצליחה לתפקד , אין פתרון למצב שלי
בא לי כבר שיגמר
לא יכולה לשאת יותר את הכאב , לא משנה מה ניסיתי
כל כך כואב לי ואני בוכה כל יום בלי סוף
לא מצליחה לתפקד , אין פתרון למצב שלי
בא לי כבר שיגמר
פעם אחרונה שפירסמתי פה דיווחו עליי זה היה ממש לא נעים וגם לא באמת עזר , עשיתי מה שתיכננתי ולצערי גם ניצלתי
יש אנשים שפשוט צריך לתת להם לעשות מה שהם רוצים , לא את כולם אפשר להציל
היי קראתי את ההפרסומים האחרונים שלך ואני רוצה לשתף אותך במשהו שאני עברתי מקווה שזה יעזור לך, אני במשך 4 שנים עברתי חרם בכיתה שלי ואף פעם לא הייתי מוכן לדבר על זה (היום אני בן 17) גם לא עם ההורים שלי כי פחדתי שיחשבו שאני חלשלוש ונמושה וכו, וככל שזרמתי עם זה עם השנים יותר נשבר לי הלב ויותר הרגשתי בודד עד זמן אחד שפשוט הכל התפןצץ והייתי חייב לדבר על זה עם מישהו למרות שפחדתי מה יחשבו עלי אז ביקשתי מהמורה שלי אם אפשר לשבת ולדבר ובהתחלה היה לי קשה לפתוח בפניו אבל לאט לאט נפתחתי וסיפרתי לו אפילו בכיתי אחרי שדיברתי איתו הרגשי מובס כי חשבתי שה
הי יקרה, אני מצטערת על החוויה הקשה שעברת. אני בטוחה שלא היה לך נעים בלשון ההמעטה. מצד שני, יש הרבה ראדרים על איומי אובדנות והנטייה היא להציל את כולם וזאת משום שהניסיון מוכיח שאנשים עושים דברים קשים ומסוכנים ברגע מסויים או בתקופות מסויימות שבהם הכל שחור אבל התקופות האלו חולפות ורבים מן האנשים שניצלו חווים גם הרבה שימחה, משמעות ואושר ומודים לאלוהים או למי שקיים שם שחייהם ניצלו. להערכתי , אפילו גילה אלמגור דיברה על כך באחד מהריאיונות שעשתה בתקופה האחרונה. הרצון למות נובע מן הרצון להפסיק לסבול אבל לא מתוך רצון עמוק לא לחיות.
אני מבינה שכר
היה לי חבר ממש טוב שהיה לצידי ועודד אותי , הוא ניתק איתי קשר וחסם אותי , זה כמו סכין בלב אני בוכה כל היום חושבת להתאבד
ואוו זה נשמע ממש מבאס, ואני מבין אותך לגמרי ומנסה לדמיין מה את מרגישה.
אבל אל תשכחי שאת נשארת את לפני שהוא הגיע ואחרי שהוא הלך. את זאת את! עם כל החיים שעברת...
ולכן ברור שאל תחשבי על לוותר דווקא בגלל מישהו אחר.
אני בטוח שאת תצליחי לנצח את זה ולהצליח בחיים.
רק לחשוב על הימים שאחרי, שאת תחשבי שהיה לך כאלו מחשבות....
והיום הזה יגיע כי כמו שהצלחת לנצח הרבה דברים שעברת בחיים, את תצליחי גם את זה
אם את רוצה יותר לפרט פה או בפרטי תרגישי בנח חופשי :)
הי יקרה, מה איתך היום? איך את מרגישה? אני ממש מבינה לליבך,זאת טראומה קשה שאדם שהיה קרוב אלייך מנתק קשר ובאופן כל כך חד צדדי והרמטי. מצד שני , אדם שמנתק קשר באופן כזה קצת חשוד בעיני.... האם את יודעת למה הוא ניתק את הקשר? בואי תכתבי לנו וננסה להבין ביחד מה קורה כאן. לפעמים אנשים שמנתקים גם חוזרים.... אבל צריך לדעת לפעול נכון ולהבין את הסיטואציה...
מה עושים שמבינים שהחיים נגמרו ואין שום פתרון לא משנה כמה נלחמת וניסית
אני במלחמה יום יומית עם עצמי
אבל פשוט הבנתי שלאף אחד לא באמת איכפת ממני וזהו הכל נגמר בשבילי
אותי מעודד לחשוב ברגעים כאלה שיש בורא לעולם, איכפת לו ממני, יש לו תוכנית עבורי ואני אשתדל ליישם אותה.
תישארי חזקה!
יקרה, אני מבינה שאת מרגישה במלחמה יומיומית וכשנמצאים במצב כזה של הישרדות ומאבק לפעמים הכוחות נגמרים ואז באות תחושות הריקנות והייאוש והרגשה נוראית של בדידות. קל מאוד להישאב לתחושה הזאת כשמרגישים לבד אבל האמת, שלכול אחד מאיתנו, בכל מצב יש מקום בעולם הזה.... יש ייעוד ויש כיוון וכנראה שעוד לא מצאת את המקום שלך -זה שלא תלוי באנשים, במה הם עושים עבורך או עד כמה הם שם בשבילך בכל זמן נתון. אשמח לשמוע יותר עלייך ועל המלחמה הזאת שאת מרגישה ואולי נצליח לסייע לך לנוח רגע. לנשום, להאזין למוזיקה או לראות סרט בלי להילחם.... מה דעתך?
אני רוצה לכתוב צוואה לדאוג לילדים אין לי כסף או רכוש רק רוצה לוודא שידאגו להם בעתיד
איך עושים את זה אני רוצה לסיים עם זה עוד היום או גג מחר
אל תנסו לשכנע אני בשפל המדרגה רק רוצה עצה
שלום לך יקרה, האם היית רוצה שמישהו יגיע אלייך ויחשוב איתך מה לעשות?. האם יש לך עזרה?, טיפול?.
אני לא חושבת שמישהו בעלום ידאג לילדים שלך כמו שאת האמא שלהם דואגת. כסף ורכוש הם ממש לא הסיפור. ילדים צריכים אמא ואת צריכה עזרה כי אף אחד לא אמור לרצות למות.... ושפל המדרגה הוא הרבה פעמים תחושה שחולפת. אנא כתבי לי...
אין מי שיעזור לי אני לבד בזה
אני בסבל נוראי ובדיכאון עמוק כבר חודש וחצי יושבת בבית ובוכה לא מצליחה לצאת מהמצב
לא יכולה יותר ככה
אני יודע שאי אפשר להפסיק סבל סתם ככה ובמיוחד דכאון אבל צריך לדעת מאיפה זה מגיע אם את נותנת כאלה מקום לרגשות שלך לצאת זה כבר אומר שאת אישה רגישה ויכול מאוד להיות בלי להכיר אותך להבין שאת מקסימה ואת בתקופה לא טובה ותמיד אפשר לשתף אם תרצי לדבר על זה אני כאן שיהיה בשורות טובות
הי ילדה עצובה,
אני כבר שנה במיטה ויוצא מהבית בערך פעם בשבוע. אבל בשאר הזמן במיטה קובר את עצמי מתחת לשמיכה. כמה הנשמה סובלת איףףף. ליבי יוצא אלייך.
יקרה, בת כמה את? האם זאת הפעם הראשונה שאת חווה רגשות כאלו?, מי מסייע לך?
זה טוב שאת בוכה זה אומר שקשה לך עם המצב הזה כי הוא שונה ממה שאת רגילה עליו
מה המחשבות שיש לך לפני שאת הולכת לישון ? תנסי לכתוב אותם למרות שהם כניראה מחשבות מזעזים ואז יום אחרי לנסות לחשוב על איך לתקן את זה תנסי לחשוב מה שונה בחדש וחצי הזה ?
זה יכול להיות כל כך הרבה דברים
אני חדשה פה , סובלת שנים מחרדות ודיכאונות , החליפו לי מספר תרופות היום לוקחת רסיטל שלא עוזר לצערי
אני במצב לא טוב כבר כמה חודשים תורים יש פעם בחצי שנה וגם בקו חירום לא יודעים לעזור
מה עושים?
מאחל לך אחות יקרה רק טוב, הצלחה, שלווה ורק טוב, העיקר זה להרגיש טוב, במשך כמעט 15 שנה לא יצאתי מהבית בעקבות חרדות, התחלתי ללכת לפני ארבעה חודשים לטיפול פסיכולוגי שמתמקד במחשבות ודיבורים טובים, והמצב שלי השתפר ותחלתי לצאת מהבית לכמה שעות כל יום. ורציתי לשתף אתכם בתהליך. במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT (סיביטי) מלמדים אותי שדיבורים טובים חיוביים הם אסטרטגיית חשיבה ודיבור עצמי שמטרתה לשפר את התחושה, הביטחון העצמי וההתמודדות עם קשיים. הם כוללים שימוש במחשבות והצהרות חיוביות, כמו "היום אני רוצה לראות את היופי שבחיים, לא את הקושי." או "
הי יקרה, אני מבינה את התסכול. לא תמיד מצליחים "לקלוע" בטיפול התרופתי ולפעמים לוקח זמן להתאים את הטיפול הנכון. האם תוכלי לפרט מה ניסית עד היום? האם את בטיפול רגשי? לפעמים הטיפול התרופתי הוא רק חלק מהעניין - רק הקביים והשינוי האמיתי מתחיל עם טיפול רגשי מתאים. בנוסף, אם יש לך יכולת כלכלית הייתי מציעה לך לפנות לפסיכיאטר באופן פרטי שמתמחה בדיכאון עמיד - לפעמים יש להם יותר יכולת לדעת "לשחק" בין תרופות שונות תוך התאמת מינונים נכונים ולהגיע לפורמולה שעשויה לעזור. בנוסף, ישנן עוד אפשרויות לטיפול בדיכאון במידה וטיפול תרופתי לא מספיק יעיל עבורך