מתמודדת עם התקפי חרדה ודיכאון ואני ילדה ממש חברותית אני עוברת המון בחיים אבל מאוד משתדלת להישאר בגבולות הנכונים טוב מקווה שתוכלו להמשיך לעזור לי התמיכה שלכם ממש עוזרת לי והמון זמן לא באתי לכאן אז אולי הגיע הזמן
למה למה למה כל פעם שאני ינסה להראות שהכל טוב אבא שלי ילגה שמשהו לא תקין איך הוא אמר לי היום יסכה יש לך מבט מדוכדך ואמרתי לו לא מה הקשר הכל בסדר הוא ניסה כמה פעמם לא צלח לא מי מספר לו שאני מרוסקת שבורה ומתחבטת עם עצמי המון גם עכשיו לאן אני ילך שבת אני לא יודעת וואיייייייייי אני על סף שיגעון
הרבה זמן לא קיבלתי התקף חרדה ואתמול קיבלתי אני מרגישה רע מפעם לפעם אני מנסה להייטיב עם עצמי קשה לי אין לי כח לאכול ולראות אנשים אין לי כח לחיות אין לי אני חוזרת למה שייתי בעבר לחרדות דכאון וזה הסימן שלא היתקדמתי בכלום מה אני יעשה??? אני צריכה כוחות אני רוצה שמחה ומאין אין לי כחחחחחחחחחחחח הלוואי והייתי יכולה לקבור את עצמי ולצאת אחרת או להעלם למקום אחר עם שקט ולבכות שם את חיי אין לי את ההורה שאני באמת בוטחת בו ויכולה לספר לו מה קורה איתי ומה מעיק עלי פשוט מחפשת את עצמי לא ברור לי מה אני רוצה אני מבולבלת ברמות לא נורמליות פליז אם יש לכם
אחרי שנה וחצי אני הייתי השבוע בבית ליום אחד היה לאחותי בת מצווה והסכימו לי לבוא וואי חברים אני מישום מה היה לי כייף אבל רע לי אני בסערת רגשות חמורה לא מצליחה להירגע תעזרו לי קריטי
אחרי שנה וחצי אני הייתי השבוע בבית ליום אחד היה לאחותי בת מצווה והסכימו לי לבוא וואי חברים אני מישום מה היה לי כייף אבל רע לי אני בסערת רגשות חמורה לא מצליחה להירגע תעזרו לי קריטי
ויש לי מחשבות אובדניות אני מרגישה חרא אוף אני ממש צריכה עידוד וואי אורית אולי תתתני לי טיפים להרגעה אני ממש חייבת או שאת מכירה מישהי שעושה מדיטציות טובות אני חייבת דחוף
אני נואשת מעצמי אני חסרת כח הצלחתי להוציא מהמורה שלי אישור לא לבוא מחר לתיכון אמרתי לה שיש לי סחרחורות ואין לי כח ללימודים יותר יאללה האריכו לנו את התיכון עד השביעי לשביעי ויש לי עוד שני בגרויות ואני ממש מנסה לעבור אותן בשיניים וזה גומר עליי אין לי כח יותר לא לחיים ולא ללימודים וגם ילדה הטרידה אותי השבוע בפנימיה היא נגעה לי בתחת ואמרה לי עכשיו תגידי שאני מטרידה אותך והיא עושה את זה המון תופסת לי שם וגם היא ממש מעיקה אוף למה נועדתי אם כולם מתנהגים כך כל אחד ברוע שלו באמת שאני עייפה מהחיים ואין לי כח לכלום אני מנסה לעודד את עצמי ונופלת
נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?
נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?
נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?
נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?
נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?
נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?
היי יסכה 🌸🌿🌸
מצטערת שאת מרגישה ככה.
זה שאבא שלך מרגיש שאת לא בטוב אומר אולי שאיכפת לו ממך? שהוא שם לב אליך?
שולחת לך חיבוק 🩷
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחונכון אבל לי אין כל כך אמון ומאוד קשה לי להיפתח
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחואני לא יודעת לה אני נוטה להאמין באנשים אחרים ובהורים פחות אני מפחדת ואפילו מתביישת לספר מה אני מרגישה אולי בגלל שאתכם נגיד אני לא מכירה ותמיד בנאדם שמכירים קשה לשתף?
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחונכון. את צודקת. יותר קשה לשתף מישהו שמכירים אולי כי לא נעים, כי מה יחשבו עלינו, חשש מביקורתיות ואולי לא יאהבו אותנו או יעריכו אותנו פחות.
באנונימיות מרגישים יותר קל להתבטא. את לא מרגישה שלצד השני יש ציפיות ממך.
אבל כן חשוב לשתף מישהו שקרוב אלינו. לא כל אחד כמובן. את מי שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים לסמוך עליו.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחולצערי לא אה ושרי הייתי עכשיו בבית כאילו שישי שבת ועכשיו חזרתי היה דווקא יותר נחמד
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחותהיי טבעית, אל תחשפי ואל תזייפי. עשי מבט אמתי, מותר שיהיה קצת עצוב. בקשי עזרה רק במה שתחשבי שצריך, והסבירי את עצמך באופן ברור ואמתי. לפני כן, נסי לעזור לעצמך. מותר לך להגיד שאת קצת במצב רוח רע אבל מעדיפה להסתדר בעצמך, ויחד עם זה הודי על הניסיון לעזור.
- 0
- הגיבו
- שתפו
דווחו