יסכה יצחקי

אין לי כח יותר לכלום נמאס לבכות אני מרגישה עם לב מפורר אני כל הזמן צריכה להיראות בסדר שמחה כי אסור לי להראות שקשה לי כי אז מתנהגים אלי רע נמאס לי אבא כבר לא מדבר איתי חודשיים והוא עוד אומר לסבתא שלי אל תעבירי לי ממנה מסרים לא רוצה לשמוע ןאני המון פעמים היתנצלתי וביקשתי סליח אני כבר מרגישה רע בגללו אני לא טיפוס שמח יותר בכלל לא ואני מותשת ערה בשעות לא שעות אם מישהו ער אני אשמח שיכותב לי

נמאס לי !!זהו נמאס לי!הלב שלי שבור ונשאר לי חתיכה קטה שתכף נשברת גם היא דיייייי

לא יכול יותר הצער והתיסכול הורגים אותי אבא לא מדבר איתי כבר תקופה מאז ואותו מקרה נמאסססס

תעזרו ליייייייייייי

אז כך הייתי בחג אצל אמא היה לי נחמד בהתחלה כי הכל היה טובאבל היום ואתמול היה קשה רצח ובכיתי היום המון וכל זה בגלל אחותי שהציקה בלי סוף היום אמא שלי הלכה לתפילה ואז אני הכנתי המון סלטים סלט חסה עם עגבניות עוד סלט חסה עם נישנושים כרוב במינוז וכרוב חמוץ קיצר אחותי לא אוהבת כרוב במינוז אז הכנתי לה חמוץ ושמתי טיפונת פלפל שחור והיא התחילה לבעוט ברצפה ולהישתולל ולקלל והיא ילדה בת 9 קיצר אח"כ היא התעצבנה ששמתי נישנושים בחסה אז היא צרחה ואז אמא נכנסה וכעס עלי שלמה היא צריכה לשמוע אותה בוכה עד לתחילת הרחוב סיפרתי לה והיא התעצבנה עלי קיצר בכיתי

המון זמןלא פרקת כאן את ליבי עוברים עליי ימים קשים מאוד אבא שלי לא מדבר איתי כבר חודש נמאס לי מהטלטלות האלה הייתי בחופש שלוש שבתות בבית של אבא שלי והוא רק חיפש אותי אחרי זה היה לי סיפור כואב שאני נורא שבורה ממנו בחופש פניתי לרווחה כי הייתי במצוקה כל הגירושים ומה שקורה לי החתכים העצמיים שרק הולכים ומתרבים מצערים אותי וביקשתי מאבא עזרה כתבתי לו מה קורה לי והוא בתגובה אמר לי שהכל בסדר ויעבור ואני הייתי במצקה קיצר באותו יום הייתי במחזור וגם בסערת רגשות קיצונית קיצר פניתי ל118 בווצאפ והמוקדנית הפנתה אותי למוקד שלהם לשיחה עם עובדת סוציאלית ו

המון זמןלא פרקת כאן את ליבי עוברים עליי ימים קשים מאוד אבא שלי לא מדבר איתי כבר חודש נמאס לי מהטלטלות האלה הייתי בחופש שלוש שבתות בבית של אבא שלי והוא רק חיפש אותי אחרי זה היה לי סיפור כואב שאני נורא שבורה ממנו בחופש פניתי לרווחה כי הייתי במצוקה כל הגירושים ומה שקורה לי החתכים העצמיים שרק הולכים ומתרבים מצערים אותי וביקשתי מאבא עזרה כתבתי לו מה קורה לי והוא בתגובה אמר לי שהכל בסדר ויעבור ואני הייתי במצקה קיצר באותו יום הייתי במחזור וגם בסערת רגשות קיצונית קיצר פניתי ל118 בווצאפ והמוקדנית הפנתה אותי למוקד שלהם לשיחה עם עובדת סוציאלית ו

למה למה למה כל פעם שאני ינסה להראות שהכל טוב אבא שלי ילגה שמשהו לא תקין איך הוא אמר לי היום יסכה יש לך מבט מדוכדך ואמרתי לו לא מה הקשר הכל בסדר הוא ניסה כמה פעמם לא צלח לא מי מספר לו שאני מרוסקת שבורה ומתחבטת עם עצמי המון גם עכשיו לאן אני ילך שבת אני לא יודעת וואיייייייייי אני על סף שיגעון

הרבה זמן לא קיבלתי התקף חרדה ואתמול קיבלתי אני מרגישה רע מפעם לפעם אני מנסה להייטיב עם עצמי קשה לי אין לי כח לאכול ולראות אנשים אין לי כח לחיות אין לי אני חוזרת למה שייתי בעבר לחרדות דכאון וזה הסימן שלא היתקדמתי בכלום מה אני יעשה??? אני צריכה כוחות אני רוצה שמחה ומאין אין לי כחחחחחחחחחחחח הלוואי והייתי יכולה לקבור את עצמי ולצאת אחרת או להעלם למקום אחר עם שקט ולבכות שם את חיי אין לי את ההורה שאני באמת בוטחת בו ויכולה לספר לו מה קורה איתי ומה מעיק עלי פשוט מחפשת את עצמי לא ברור לי מה אני רוצה אני מבולבלת ברמות לא נורמליות פליז אם יש לכם

אחרי שנה וחצי אני הייתי השבוע בבית ליום אחד היה לאחותי בת מצווה והסכימו לי לבוא וואי חברים אני מישום מה היה לי כייף אבל רע לי אני בסערת רגשות חמורה לא מצליחה להירגע תעזרו לי קריטי

ויש לי מחשבות אובדניות אני מרגישה חרא

אני נואשת מעצמי אני חסרת כח הצלחתי להוציא מהמורה שלי אישור לא לבוא מחר לתיכון אמרתי לה שיש לי סחרחורות ואין לי כח ללימודים יותר יאללה האריכו לנו את התיכון עד השביעי לשביעי ויש לי עוד שני בגרויות ואני ממש מנסה לעבור אותן בשיניים וזה גומר עליי אין לי כח יותר לא לחיים ולא ללימודים וגם ילדה הטרידה אותי השבוע בפנימיה היא נגעה לי בתחת ואמרה לי עכשיו תגידי שאני מטרידה אותך והיא עושה את זה המון תופסת לי שם וגם היא ממש מעיקה אוף למה נועדתי אם כולם מתנהגים כך כל אחד ברוע שלו באמת שאני עייפה מהחיים ואין לי כח לכלום אני מנסה לעודד את עצמי ונופלת

נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?

נראה לי לא כתבתי פה מעולם אבל עכשיו הגיע הזמן אני מאז המלחמה [אני גרה בצפון ונמצאת בפנימיה במכז ומידי פעם חוזרת לצפון]אז אני ספגתי שני המקומות קיצר אני מדמיינת המון אזעקות וכל בום קטן אני נבהלת וצורחת נגיד בפורים בבני ברק עשו כמו פצצות קקטוס לשמיים ואני התחלתי לבכות ולצרוח ואני לא יודעת כבר לעשות אני נורא מפחדת כל מטוס נראה לי עוד מלחמה מה עושים?