מסתכלים על השנה האחרונה בתסכול

על המתים והחטופים

על זחיחות ומחטפים

לא ניתן לתסכול להוביל אותנו

נסתכל על השנה שחלפה בגאווה

על הכוחות שמצאנו להתמודד עם קשיים

על האחדות שמצאנו כנגד השיסויים

על העם המתפקד, סך הכל לא רע.

נפנה מבטינו קדימה, לשנה שתבוא

אתגרים מאופק לאופק

חששות מן החדשות

פחדים ושנת נדודים

ויחד עימם

אנו עומדים זקופים

כואבים ועם זאת נחושים

מחזיקים ידיים

במעגלי עוצמה בכל מקום ומקום

אין לנו ארץ אחרת,

אין לנו חיים אחרים

שנה טובה

שתאפשר לנו להתמודד עם השדים שלנו

ולא עם של כולם

שתאפשר לנו להרגיש טוב עם הצרות שלנו

ולא עם של כולם

שתגרום לנו לדעת

שאנחנו זה כולם

אתמול היה לי קשה מספיק שעצבנתי אנשים והרגשתי מחוייבת לחלק התנצלויות. אחת כבר ענתה שהיא מקבלת אבל נזק נגרם בכל זאת. חייבת עכשיו את עצמי לסלוח ולקבל שהתפרצויות כאלה *קוראים* חלק מהחיים לפחות חיים *שלי*. מועדים לשמחה.

ככול שעובר הזמן,

לא רק שאני לא מרגישה טוב יותר,

ההפך.. אני מרגישה רע יותר,

אני במצב כולכך גרוע..

אני לא מתכוונת להלחם כבר בשום דבר שיגיע אליי,

מה זה משנה כבר?

התייאשתי

הָעוֹלָם הַזֶּה – דּוֹמֶה לְמִסְדְּרוֹן,

כֹּל אֶחָד בְּרַכֶּבֶת הַחַיִּים – רוֹצֶה לְשַׁפֵּר אֶת הַקָּרוֹן,

אַךְ אַף אָדָם לֹא יוֹדֵעַ – מָתַי יִהְיֶה הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן.

מָתַי הוּא יַהֲפֹךְ עֲבוּרֵנוּ – לְזִכָּרוֹן?

הַיּוֹם הָאָדָם חַי וּפָעִיל – וּמָחָר כְּבָר בְּאָרוֹן.

.

וְרַבִּים חוֹשְׁבִים עַל הַקַּרְיֵרָה,

עַל הָאֶפְשָׁרוּת לִקְנוֹת דִּירָה,

עַל הָרָצוֹן שֶׁהִיא תִּהְיֶה טִירָה.

עַל דִּירָה לְהַשְׂכָּרָה,

עַל מְכוֹנִית נְדִירָה,

עַל יְצִירָה, עַל שִׁירָה,

וְאָז מַגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה הַמָּרָה.

.

הַחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה מִסְתַּיְּמִים,

רֶגַע הֵם פְּעִילִים וְאַקְטִיבִים – וּבָרֶגַע הַבָּא דּוֹמְמִים.

וּבָאִים הַרְבֵּה מְנַחֲמִים,

וּמַבִּיעִים רַחֲמִים,

וְכֻלָּם בְּדִיעֲבַד – מְאוֹד חֲכָמִים.

.

הֶעָנִי וְהֶעָשִׁיר – בְּאוֹתוֹ גֹּדֶל קֶבֶר נִקְבָּרִים,

אָז מָה שָׁוִים כֹּל הַדְּבָרִים,

שֶׁבְּמַהֲלַךְ חַיִּים שְׁלֵמִים נִצְבָּרִים?

הַמְּכוֹנִית, הַדִּירָה, הַתְּאָרִים,

עֲבוֹדָה שֶׁל שָׁנִים – בִּשְׁבִיל עוֹד כַּמָּה חֲדָרִים,

שֶׁעַל יְדֵי הַיּוֹרְשִׁים הֵם נִמְכָּרִים,

וְרֶגַע אַחֲרֵי – מִתְגּוֹרְרִים בָּהֶם זָרִים.

הַאִם שָׁוָה הַהַשְׁקָעָה – בִּדְבָרִים שֶׁנִּגְמָרִים?

.

וְרַבִּים שׁוֹאֲלִים – מַהִי הַמַּשְׁמָעוּת?

בְּרֶגַע שֶׁכְּבָר מְאֻחָר מִדַּי - לְתַקֵּן אֶת הַטָּעוּת.

וּפִתְאוֹם הֵם מְבִינִים אֶת הַמַּהוּת,

וְעַכְשָׁו – יֵשׁ לָהֶם וַדָּאוּת,

אַךְ כְּבָר אִי אֶפְשָׁר – לְשַׁנּוֹת אֶת הַמְּצִיאוּת.

.

בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,

מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?

.

אִם הָיִיתָ יוֹדֵעַ – שֶׁמָּחָר אַתָּה עוֹזֵב אֶת הָעוֹלָם,

מָה הָיִיתָ עוֹשֶׂה הַיּוֹם – לִפְנֵי שֶׁמֵּהַמֵּמַד הַזֶּה אַתָּה נֶעְלָם?