יום השואה יום כל כך כואב, בלתי נתפס הרוע האנושי, השנאה לאדם בגלל מוצאו, לאום, דת. וגם היום אנחנו עדים לאנטישמיות הגואה, לרוע האנושי, לשתיקה של העולם לנוכח חטופים. בעיניי זה מחזק את הצורך שלנו כעם כלאום להתחזק, להתאחד, לאהוב יותר לשפוט פחות. לבוא לכל אדם ואדם בצניעות גדולה, הרי מכל אחד יש מה ללמוד ולהכיר. אז באמת מאחלת שלפחות למען אותם קדושים שמתו בשואה, שנהיה טובים, שלא נוותר, שלא ניקח דבר כמובן מאליו. כמו שאמר אלי שרעבי אנלנו צריכים להודות כל יום שאנחנו פותחים מקרר והוא לא ריק.

שיתפתי במה שעובר עליי. לא רוצה לחזור על עצמי, אבל שוב לקראת לילה לבן והמחשבות מתרוצצות בראש. מה יכל להיות בשבילי ומה יש לי היום. בעיקר עצובה....

זה הזמן להיפרד מהעולם ולהודות לו על כל הטוב שהקב"ה העניק ונתן לב טוב עין טובה והרבה שמחה 

לא הכל הולך כפי שרוצים אי אפשר להתעלם מכאבים בלתי פוסקים שאף אחד לא עוזר כדי שפחות יכאב אגיד לכם שלום והמון הצלחה גדולה בחיים 

מצטערת שלא החזקתי מעמד יכול להיות שהחתך לא יספיק כדי שאמות אבל לפחות לא אסבול אין לדעת מה יהיה

כרגע בנסיעה כך שלא יכולה עדיין להשתחרר מהכאב בעז"ה הקב"ה יעזור למצוא את הדרך 

אין עלי כלום לכן אין מה לדאוג או לחשוש הכל בגדר מחשבה לא פעילה

הַלְּוַאי שֶׁהָיְתָה לִי שַׁלְוַת נֶפֶשׁ,

וְהָיָה בִּי – הַרְבֵּה פָּחוֹת רֶפֶשׁ.

הַלְּוַאי וּבְתוֹכִי הָיְתָה זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ,

וְהָיְתָה הַתְאָמָה – בֵּין הַשֵּׂכֶל לָרֶגֶשׁ.

.

הַלְוַאי וְהָיִיתִי יוֹתֵר רָגוּעַ,

פָּחוֹת פָּגוּעַ.

שֶׁלֹּא מֻשְׁפָּע – מִכֹּל תַּעֲתוּעַ,

וְלֹא צָרִיךְ בְּכֹל רֶגַע לִהְיוֹת מוּכָן – לְעוֹד פִּגּוּעַ.

.

הַלְּוַאי שֶׁהָיִיתִי – פָּחוֹת שָׁבוּר,

הַלְּוַאי שֶׁהֶעָתִיד שֶׁלִּי – לֹא הָיָה קָבוּר.

הַלְוַאי וְהָיִיתִי מַצְלִיחַ בַּבִּעוּר,

וְהָיִיתִי הוֹפֵךְ אֶת הַכְּאֵב לְשִׁעוּר.

.

הַלְּוַאי וְהַחַיִּים – לֹא הָיוּ מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ קְרָב,

וּמִפְגָּשׁ מִשְׁפַּחְתִּי – לֹא הָיָה מַרְגִּישׁ מַאֲרָב,

הַלְּוַאי שֶׁהָעֲקִיצוֹת הֲכִי כּוֹאֲבוֹת – הָיוּ שֶׁל עַקְרָב,

וְהַכְּאֵב הַנַּפְשִׁי – הָיָה פָּחוֹת נִצְרַב.

.

הַאִם אַגִּיעַ לִמְנוּחָה – בְּלִי לִהְיוֹת מָנוֹחַ?

הַאִם אֵי פַּעַם – יִהְיֶה לִי פֹּה בֶּאֱמֶת נוֹחַ?

הַאִם יוֹם אֶחָד – אַפְסִיק לִבְרֹחַ?

הַאִם אַצְלִיחַ – לְהַמְשִׁיךְ לִזְרֹחַ?

.

לֹא קַל – בָּעוֹלָם הַזֶּה לִהְיוֹת,

כְּשֶׁאָדָם שׂוֹרֵד – בְּלִי לִחְיוֹת.

וְאוּלַי הָ"אוֹר" יִדָּלֵק – בָּעֵינַיִם הַכְּבוּיוֹת,

וּפִתְאוֹם הוּא יוּכַל לִרְאוֹת – מֵעֵבֶר לָאַשְׁלָיוֹת?

.

.

בְּמַסַּע נֶפֶשׁ קוֹגְנִיטִיבִי – תּוֹהֶה לְעַצְמוֹ אִינְטְרוֹסֶפְּקֶטְפֹבִי,

מִבֵּין שְׁלַל מַחְשֵׁבוֹתָיו – מָה אוֹבְּיֶקְטִיבִי, מָה סוּבְּיֶקְטִיבִי וּמָה בִּכְלָל פִיקְטִיבִי?

.

.

וְאוּלַי גַּם אֲנִי – אַצְלִיחַ לְהִנָּצֵל?

וְאֶהְיֶה אוֹר – וְלֹא צֵל?

וְאַפְסִיק לְהִתְעַצֵּל,

כִּי בֵּין רְצוֹנוֹת – כְּבָר לֹא אֶתְפַּצֵּל?

השבוע הקרוב יש לי יום הולדת ביום שכולם שמחים בו אצלי המחשבות מתחילות להתערער 

הסיבה לכך היא שנולדתי בה' באייר זה יום העצמאות העברי לא קל להתמודד עם זה שעוד שנה עברה וגם שהיא הייתה שנה מלאה באתגרים ועוצמתית 

לא רוצה לעבור עוד כאב רוצה להצליח להנות ביום הזה ולא לברוח ממנו להתחמק מהחברות זה לא נחמד