ער"ן - עזרה ראשונה נפשית

על ער"ן תמיד שמעתי במעומעם בכל מיני מקומות, אבל חשבתי שזה מקום לאנשים עם בעיות קיצוניות. יום אחד לא מזמן הגעתי לאתר וראיתי את המשפט "גם לאנשים חזקים יש רגעים חלשים".
המשפט הזה, מאוד חזק ומאוד נכון, לגבי כולנו. ואתם/ן מתנדבים ומתנדבות יקרים/ות נכללים בתוכו. (אעבור כעת ללשון זכר בגלל נוחיות אבל זה נוגע לשני המינים)- עצם זה שאתם באים ומתנדבים ונותנים מעצמכם למען הקהילה, זה מאוד לא מובן מאליו. גם אתם עוברים קשיים, וגם לכם לפעמים לא טוב ומבאס, ובכל זאת מצאתם את תעצומות הנפש האלה לדבר איתנו ולהקשיב לנו ולהיות לכתף תומכת. אתם אנשים חזקים, ויש לכם לב טוב. עד שהגעתי לכאן כבר די איבדתי תקווה באנושות, חשבתי שאין יותר אנשים שאכפת להם ושכל אחד סובב סביב הבעיה של עצמו. והנה אתם באים ומוכיחים אותי אחרת, שיש אנשים טובים, שלמרות! שקשה להם, עדיין באים ומקשיבים ותורמים ומחפשים לעשות טוב לאחרים.
אני מעריכה כל אחד ואחת מכם, הרבה מהשיחות שקיימתי היו מביאות אותי לדמעות, של התרגשות, של אושר, מהידיעה שיש אנשים עם לב זהב כמוכם. רק לדעת את זה כבר עושה לי נחת ומרחיב לי את הלב. הרבה זמן שלא הרגשתי כל כך...

אין מקום
איפה יש מקום
חוץ מהדף
לצעוק, לקלל, להרביץ, לבכות, לצרוח, ליפול, לדפוק את הראש, לדקור מיטות, לשבור טלוויזיות.
בלי שזה יפחיד מישהו
בלי שישפטו
בלי שירחמו
בלי שיגידו את דעתם מנקודת מבטם
בלי למה
בלי אויש זה נורא
בלי יאללה הלאה
בלי
בלי
בלי
בלי
(טריגר)
בלי
בלי
בלי
בלי
בלי חיים יותר
אין לי כוח
ושונאת פסיכולוגים
ממש שונאת
זה נוראי הגישה הזאת ומה שמלמדים אותם להגיד
אם שרטו אותי יותר ממה שנשרטתי או שרטתי, זה הפסיכולוגים האלה. ספיציפית פסיכולוגים. משהו שם מקולקל. מקלקל. מזיק.
יצאתי ממנה רק הסתכלתי לשמיים וחיפשתי מתקן תלייה.
התאפסתי על עצמי. אבל לא יודעת מה לעשות יותר.
פניתי לרווחה לפני שבוע שאולי יעזור לי הם למצוא טיפול או מימון לטיפול בלי החרא הזה של הטיפול יום שלא מתאים ומקלקל. והאישפוז יותר גרוע. היחס, ההתנהלות…
הכל עקום. ואנשים מקבלים כי זה מה שיש. אני לא מקבלת. מה שמזיק זה רע! וזה גם רע שזה הדבר היחידי שיש! מה יותר גרוע? להיות כמוני, כל יום כבר איזה שנה ללכת לשם, לנסות לזרום איתם, להתאכזב, לריב, לצעוק, ושוב הם מתנצלים, ומנסים, אבל זה מה יש… לא עוזר...

שאכפת לי מכם ואני חושבת עליכן.
לא אנקוב בשמות כי אולי אשכח בטעות מישהי,
אני מדברת בלשון נקבה לא כי אין גברים, אלא כי הרוב הן נשים.

רציתי לומר לכן ש... לפעמים אני מרגישה כמו איזה גל עכור עובר בשטח ושוטף את כולן, זה כשפתאום צץ פוסט אחרי פוסט שאני מרגישה כמה יותר קשה לכל אחת ההתמודדות.

רציתי לומר לכן ש... כמה נפלא אתן יודעות להגיב, לתמוך, לפרגן, לייעץ ולהיות שם אחת בשביל השנייה. אינטליגנציה רגשית ברמה גבוהה.

רציתי לומר לכן שיש תקופות של שתיקה של זו או אחרת,
ואני שמה לב כשמישהי לא כותבת ולא מגיבה כאן מספר שבועות.
אז אני חושבת לעצמי, אולי היא בטוב עכשיו ולכן לא נכנסת?
אם זה ככה אז זה משמח. אבל אולי היא דווקא במצב כזה גרוע שאפילו לא בא לה לכתוב?
וכמובן שאני לא באמת יכולה לדעת.

וכשאתן כותבות אני קוראת ומגיבה מכל הלב כי אכפת לי,
באמת אכפת לי. מרגישה שיש פונות קבועות שאני כמו מכירה אותן, מרגישה קרובה אליכן...

היום היה לי צו ראשון.
באתי עם טפסים וביקשתי לראות קב"ן.
אחרי משהו כמו שעה אמרו לי לעלות לחדר של הקב"ן והוא שאל אותי אם אני רוצה לשרת בצה"ל, אמרתי שלא.
הוא נתן לי טופס כדי להחתים את ההורים ולשלוח בחזרה באתר מתגייסים כדי שוועדה תוכל לדון אם לתת לי פטור או לא.
כפי שזה נראה כרגע, יתנו לי את הפטור. ראיתי ילדים אחרים שאמרו שיש להם דיכאון שלא נתנו להם לראות קבן, גם כאלו שבאו עם טפסים.
גם לי כשביקשתי בהתחלה אמרו שמביאים רק בפעם השנייה שבאים לבקו"ם למיונים, אבל לאחר שהראיתי להם את הטפסים הם ישר העבירו אותי לקב"ן, ככה שאני מאמין שיש סיכוי טוב מאוד שלא אשרת (למזלי).

אני לא חושב שאני מתאים לצה"ל עם הנטיות האובדניות שלי ועם כל הבעיות הנפשיות שמסביב, אני לא חושב שאני אהיה מסוגל לתרום כשאני לא אצליח להרים את עצמי בבוקר להגיע לבסיס. אני לא חושב שזה מעשה חכם לתת לי נשק חם.
אני כן חושב שצריך לשרת את המדינה כמו שרוב האנשים עושים לאחר בית הספר, ולכן אני אלך להתנדב או לעשות שירות לאומי אחרי שאקבל טיפול....

פעם זה היה הורג אותי
היום כבר למדתי
זה גל
זה עלול להיות יום שבוע או חודש..
אבל זה גל כואב משתק ומייאש....................................
בתוך הגל הכל נראה רע
כל העולם נגד
אין טוב
ובעצם אין בעיה שהכל רע....


כבר אין מה להפסיד הכל יבש מצמיא וחולני!!!


ובמחשבה שניה אולי הפוך

עכשיו אני בחיים האמתיים
חיים שפשוט אין בהם


ופשוט לפעמים אני בגלים של ריגוש או עשיה

וכשאין גל אני חוזר לחיים עצמם

ואולי זה פשוט חשיבה של מי שבתוך גל


מה שבטוח שעכשיו אני צריך להוריד את...