יום השואה יום כל כך כואב, בלתי נתפס הרוע האנושי, השנאה לאדם בגלל מוצאו, לאום, דת. וגם היום אנחנו עדים לאנטישמיות הגואה, לרוע האנושי, לשתיקה של העולם לנוכח חטופים. בעיניי זה מחזק את הצורך שלנו כעם כלאום להתחזק, להתאחד, לאהוב יותר לשפוט פחות. לבוא לכל אדם ואדם בצניעות גדולה, הרי מכל אחד יש מה ללמוד ולהכיר. אז באמת מאחלת שלפחות למען אותם קדושים שמתו בשואה, שנהיה טובים, שלא נוותר, שלא ניקח דבר כמובן מאליו. כמו שאמר אלי שרעבי אנלנו צריכים להודות כל יום שאנחנו פותחים מקרר והוא לא ריק.

זה מצחיק שחשבתי שיהיה חודש יותר רגוע ושאם הבטחתי לעצמי לפחות עד היומולדת אז זה לפחות עד היומולדת ושאני לא אעשה כלום  מצחיק לחשוב על זה

הֵם תָּמִיד נִסּוּ לְהַשְׁמִיד אוֹתָנוּ,

אוֹמְנָם - בְּצֶלֶם אֱלוֹקִים כֻּלָּנוּ נִבְרֵאנוּ,

אַךְ לְהוֹבִיל אֶת הַתִּקּוּן - אָנוּ נִבְחַרְנוּ.

הֵם קִנְּאוּ - וְרָצוּ לְכַלּוֹתֵינוּ,

וּמֵאֵפֶר הַקְּדוֹשִׁים - בָּנִינוּ אֶת מְדִינָתֵנוּ.

.

וְעַכְשָׁו הֵם רוֹצִים לִשְׂרֹף אוֹתָנוּ שׁוּב,

הַאִם הַפַּעַם הָעָם - לָאִיּוּם יִהְיֶה קַשּׁוּב?

בֵּין יוֹם שָׂמֵחַ - לְיוֹם עָצוּב,

גַּם עַכְשָׁו - הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ קָצוּב.

.

הַאִם נָגִיב לָאֵשׁ - אוֹ לַמַּצִּיתִים?

אִם זֶה אַרְצָם - אָז לָמָּה הֵם אוֹתָהּ מַשְׁחִיתִים?

וּמָה יִהְיֶה עוֹנְשָׁם - שֶׁל כֹּל הַמְּסִיתִים?

הֵם עֲלוּלִים לִגְרֹם - לְאַלְפֵי מֵתִים.

.

אַךְ זֶה עוֹד לֹא - סוֹף הַ"סֵפֶר",

עַם הַנֶּצַח - קָם מֵהָאֵפֶר.

אֶת הַבִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי - עוֹשֶׂה עוֹף הַחוֹל,

וְאֶת זֶה גַּם עַם יִשְׂרָאֵל יָכוֹל.

.

אַךְ לֹא רַק מֵהָאֵפֶר - אָנוּ יְכוֹלִים לִצְמֹחַ,

אָנוּ צְרִיכִים  - אֶת הָעֵינַיִם לִפְקֹחַ,

וּלְהִלָּחֵם - בְּכֹל הַכּוֹחַ.

לַמְרוֹת כֹּל הַכְּאֵב - אֶפְשָׁר לִשְׂמֹחַ,

שֶׁסּוֹף סוֹף אֶפְשָׁר לְהִלָּחֵם - וְלֹא רַק לִבְרֹחַ.

.

אָז גַּם אִם הָעַצְמָאוּת - עֲדַיִן לֹא מְלֵאָה,

וְיֵשׁ לָנוּ עֲבוֹדָה רַבָּה - בְּסִלּוּק הַטֻּמְאָה.

וְגַם אִם עֲדַיִן אֵין נְבוּאָה,

וְיֵשׁ רַק מְעַט אַהֲבָה - וּקְצָת יוֹתֵר יִרְאָה.

הָעָם הַזֶּה - יִתְעַלֶּה עַל הַשִּׂנְאָה,

וְיוֹבִיל אֶת הָעוֹלָם - לִתְקוּפָה נִפְלָאָה.

.

אָז תּוֹדָה לַבּוֹרֵא,

וְעַל כֹּל אָדָם - שֶׁלַּהֲגַנָּתֵנוּ יוֹרֶה.

תּוֹדָה לְאֵלֶּה שֶׁבַּפְרוֹנְט - וּלְאֵלֶּה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי,

וְתוֹדָה לְכֹּל מִי - שֶׁאֶת הֲגִיגַי קוֹרֵא.

.

מְדִינַת יִשְׂרָאֵל - חוֹגֶגֶת שִׁבְעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים,

הַלְּוַאי וְנִהְיֶה - לַעֲרָכַיִךְ נֶאֱמָנִים.

שֶׁנִּזְכֶּה לְגַדֵּל בָּךְ - בָּנִים נְכָדִים וְנִינִים,

וְשֶׁלִּגְאֻלָּה - נִהְיֶה מוּכָנִים.

.

שֶׁנִּגָּאֵל בְּרַחֲמִים,

וְלֹא נִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם - אֶת מְחִיר הַדָּמִים.

וְהַלְוַאי וְזֶה עִנְיָן שֶׁל כַּמָּה יָמִים,

וְהַחַיִּים סוֹף סוֹף - יִהְיוּ מֻשְׁלָמִים.

.

וְאוּלַי אִם רַק נְנוֹפֵף בְּדֶגֶל "יִשְׂרָאֵל",

כְּבָר הַיּוֹם - נִגָּאֵל?

כל הארץ בוערת, ולא כמטאפורה,

ואני שרועה במיטה, צופה בסדרה.

מנסה לאטום את עצמי אל החוץ.

חייבת לשרוד.

איך אתם שורדים?

מי פנויה לדבר על החיים ? קצת לנסות להחזיק מעמד בתוך ים של כאב ומחשבות 

אי אפשר שוב להגיע לתחתית כי אני רוצה סל שיקום