מצרפת את תשובתה של דר  מיכל גילאון קרן, הדיאטנית האחראית במרפאת אנדו ילדים בשניידר--

שלום,

יש מקורות תזונתיים נוספים לסידן:

ירקות: בעיקר ירקות ירוקים כמו: תרד, כרוב, עלי לפת, עלי סלק, במיה, ברוקולי, ארטישוק, בצל ירוק, סלרי, כרוב ניצנים, חסה, אספרגוס, קולורבי.

קטניות: לוביה, שעועית, חומוס, אפונה, עדשים וכמובן שגם הסויה ומוצריה כמו חלב סויה, גבינת סויה, טופו ומיסו.

פירות: פפאיה, תפוז, צימוקים, תאנים מיובשות, משמש מיובש, אשכולית ואוכמניות.

שומנים: שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזים, פיסטוק, טחינה (עדיף משומשום מלא).

לחם ודגנים: שעורה, שיבולת שועל, דגני בוקר מועשרים בסידן.

חלבונים: סרדינים, שפרוטים

שלום רב, הורמון גדילה אינו משפיע על תהליך התבגרות מינית -לא מאיץ או מעקב אותו.

לגבי אפשרות לטפל בהרומון גדילה לביתך, את צריכה לגשת לרופא ילדים שיפנה לאנקרנלוג ילדים לפי צורך. החלטה לטיפול צריך להיות מותאמת באופן אישי לכל מקרה 

שלום רב,   תהליך  הערכה של גדילה- מתחיל בתשאול  אנדקרנלוג על היסטוריה מילודתית, תלונות רפואית  ורקע רפואי, בדיק גופנית,מעקב תקופי של קצב הגדילה, בדיקות דם, בגיל כל כך צעיר לעיתים ממתינים עם הערכה של צילום כף יד שמאל לגיל עצמות, אך לעיתים גם זה מבוצע.

בגיל 2.8 שנים קצב הגדילה התקין  הוא בין 4-6 סמ לשנה ולכן אכן המעקב  המקובל הוא אחת ל6-8 חודשים, להערכת קצב גדילה. במידה ומחליטים שקצב הגדילה אינו תקין או מדובר באחזון גובה נמוך או שאינו תואם גנטיקה, האנדקרלוג יכול לשלוח להשלמת תבחין למלאי הורמון גדילה. 

הבדיקה מתבצעת לאורך מספר שעות ע"י גיורי עם חומר ( כמו גלוקגון או ארגינין)  במתן תוך ורידי/ לשריר או דרך הפה ואז נטילת בידקות דם חוזורת דרך עירוי.

היות ומדובר בילדה מאד צעירה ,  בהנחה שהילדה מרגישה טוב ללא תלונות כולשהן, אין חשש " לפספס" את חלון ההזדמנויות

שלום רב,   באופן כללי קומה נמוכה קיוצנית מוגדרת  כ2.25 סטיות תקן נמוך מהממוצע . לצורך העניין אחוזון3 הוא 1.8 מתחת לממוצע.

כלומר האינדקציה לטיפול בהורמון גדילה היא מתחת לאחזון 3 ( ולא במעט)

כמובן שכל מקרה צריך להבחן לגופו :חשוב להעריך את קצב הגדילה, קומה משפחתית, התבגרות מינית, גיל עצמות , בידקות דם וכו', אין לי ספק שאת זה האנדוקרלוג שלך עשה