מחשבון גובה עתידי

מחשבון גובה עתידי, ובשמו המלא מחשבון 'גובה גנטי ממוצע של ההורים' (MPH, קיצור של Mid Parental Height calculator), מאפשר לכם לבדוק מה יהיה הגובה הסופי המשוער של ילדכם בהתאם למין הילד (זכר/ נקבה) ולגובה ההורים הביולוגיים, ובהתבסס על נוסחה מדעית מתוקפת.

מעבר לסיפוק יצר הסקרנות, לנתון זה עשויה להיות חשיבות לבריאות ילדכם.
לדוגמא, לילד שאביו בגובה 178 סנטימטר ואימו בגובה 162 סנטימטר – צפוי לפי המחשבון גובה סופי משוער של 176.5 סנטימטר ואילו לילדה שהוריה באותו גובה – צפוי גובה סופי של 163.5 סנטימטר. ילד עם הורים גבוהים – שאביו בגובה 187 סנטימטר ואימו בגובה 170 סנטימטר – צפוי להגיע לגובה סופי של 185 סנטימטר, ואילו ילדה שיש להוריה נתוני גובה זהים צפויה להגיע לגובה סופי של 172 סנטימטר.

הנוסחה לחישוב הגובה העתידי פותחה על ידי פרופ' גיימס טאנר, אנדוקרינולוג בריטי מפורסם מאוניברסיטת לונדון, והיא קרויה על שמו 'נוסחת טאנר' (Tanner Formula).

כדי להעריך אם קיימות בעיות גדילה בילדים המשוות את הפרט מול המדד של הגובה הצפוי באוכלוסייה, הרופאים נוהגים להשוות את גובה הילד לגובה המטרה שלו באמצעות המחשבון. וזאת מעבר לבחינת אחוזון וקצב הגדילה באמצעות עקומות הגדילה או מחשבון גדילה. המחשבון משמש כיום ברפואה בעיקר למטרות מחקר.

האם אפשר לדעת מראש מה יהיה גובה הילד?

גובה המטרה הוא הגובה הגנטי של הילד, ומספק תחזית תיאורטית משוערת לגובהו של אדם לפי המטען הגנטי שלו מבחינה תורשתית, בהנחה שתנאי הסביבה ובריאותו של האדם תקינים. חשוב להכיר בכך שהמדד מהווה אומדן סטטיסטי, והטווח הנחשב לתקין לרוב מוגדר בטווח של 10-8 סנטימטרים מעל או מתחת לתוצאה המתקבלת במחשבון. השימוש במדד זה מקובל בהערכה התפתחותית במסגרת מעקב גדילה אחר ילדים ונוער ובהערכה אנדוקרינית. עם זאת, גורמים רבים משפיעים על גדילת ילדים ולא הכול נקבע על-ידי הגנטיקה, לכן הגובה הסופי של הילד עשוי להיות שונה מגובה המטרה. חוקרים ישראלים מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית דיווחו ביולי 2024 בכתב העת Children כי בהשוואה בין חישוב הגובה העתידי של ילדים לבין הגובה שלהם בפועל כבוגרים, כפי שבוצעה ב-23 משפחות גרעיניות גדולות, המחשבון הצליח להסביר רק 36% מהשונות בגובה הנבדקים, וילדים צמחו לגובה הגדול בממוצע ב-2.7 סנטימטר מעל לגובה שהתקבל בשימוש במחשבון הגובה העתידי.

אילו גורמים נוספים מעבר לגנטיקה משפיעים על הגובה העתידי?

לפי הערכות ממחקרים, כ-80% עד 90% מגובהם של אנשים מבוססים על גנטיקה, והיתר מושפע מגורמים סביבתיים ומצבים רפואיים. מעבר לגנטיקה, הגובה מושפע בפועל בין השאר מהגורמים הבאים:

• תזונה: מחקרים רבים מזהים קשר בין תזונה לקויה לפגיעה בצמיחה לגובה. כך, מחקר נרחב של צוות חוקרים בריטי, שפורסם בנובמבר 2020 בכתב העת Lancet, שקלל נתונים של כ-65 מיליון ילדים ונוער בגילי בית ספר מ-200 מדינות, וזיהה פערים בין מדינות של כ-20 ס"מ בגובה הממוצע בהשפעת גורמים תזונתיים בין המדינות בהן נמדד הגובה הממוצע הגדול ביותר (הולנד ומונטנגרו לשני המינים וכן אסטוניה ובוסניה-הרצגובינה לבנים ודנמרק ואיסלנד לבנות) לבין המדינות עם הגובה הממוצע הנמוך ביותר (מזרח טימור לשני המינים, וכן לאוס, איי סלומון ופפואה ניו גינאה לבנים וגואטמלה, בנגלדש ונפאל לבנות). יש מחקרים שמזהים השפעות של מרכיבי מזון ספציפיים על הגובה. כך, מחקר ישראלי מהאוניברסיטה העברית, שפורסם בפברואר 2022 בכתב העת European Journal of Nutrition מצא כי צריכה של מוצרי חלב לא ממותקים בגילי חטיבת הביניים והתיכון משפיעה על עלייה בצמיחה לגובה וירידה בסיכון לקומה נמוכה בעתיד. יש לציין כי השפעות של משקל הגוף על הצמיחה לגובה עדיין אינן ברורות. מחקר ישראלי שבחן את התופעה ופורסם באפריל 2019 לא מצא קשר בין עודף משקל בגיל ההתבגרות לפגיעה בתהליך הגדילה.
• רמות הורמונים: מחלות אנדוקריניות שמתבטאות בשיבושים בהפרשות הורמונים אשר פורצות בגיל הילדות וההתבגרות – עלולות להשפיע על הגובה העתידי. בין אלה, ניתן למנות חוסר בהורמון גדילה, תת פעילות של בלוטת התריס, הפרשה עודפת של הורמון הלחץ קורטיזול וסוכרת לא מאוזנת שמתבטאת בהפרשות חריגות של אינסולין.
• מחלות בילדות וההתבגרות: מעבר למחלות הורמונאליות, מצב בריאותי חריג בגילי הילדות וההתבגרות עשוי להשפיע על הגובה העתידי מעבר להשפעות הגנטיות של גובה ההורים. בין הגורמים השכיחים לפגיעה בגדילה ניתן למנות מחלות של עצמות השלד כמו עקמת או רככת (שמקורה לרוב במחסור בוויטמין D), זיהומים מסוימים שמתפתחים בילדות, וכן מחלות כרוניות של הילדות כגון אי ספיקת כליות, צליאק, מחלות מעי דלקתיות, אסתמה קשה המטופלת בסטרואידים ומומי לב מולדים מורכבים. חוקרים ישראלים דיווחו בשנת 2020 בכתב העת Digestion כי מצאו קשר אבחון מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית בגיל ההתבגרות לבין פגיעה בצמיחה לגובה, בעיקר בקרב בנים. ביוני 2015 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד על קשר בין אי ספיקת כליות בילדות לבין פגיעה בצמיחה לגובה, בין השאר כתוצאה מפגיעה בפעילות הורמון הגדילה בכליות, דלקתיות מוגברת, חמצת מטבולית והפרעה במטבוליזם של ויטמינים ומינרלים שונים.
• גיל ההתבגרות המינית: התבגרות מינית מוקדמת משפיעה על סגירה מוקדמת של לוחות הגדילה (growth plates) – אותם אזורים המורכבים מסחוס המצויים בקצות העצמות הארוכות אצל ילדים ומתבגרים בהם מתרחש בפועל תהליך הצמיחה לגובה.
• תנאים סביבתיים: תנאים בסביבה עשויים לפגוע בגובה עתידי, ובין השאר תנאי מגורים, סביבה גאוגרפית ואפילו מתח מתמשך. צוות חוקרים בינלאומי ששקלל נתונים מ-29 מחקרי מעקב אחר תאומים, בין השאר גם מישראל, דיווח במאי 2020 בכתב העת Scientific Reports כי צאצאיהם של הורים עם השכלה גבוהה יותר היו בדרך כלל גבוהים יותר, בהשוואה לילדים שהוריהם עם רמת השכלה נמוכה יותר. במארס 2020 דיווחו חוקרים ישראלים בכתב העת Frontiers in Endocrinology כי זיהו במסגרת ניתוח נתונים מ-31 מדינות השפעה על פגיעה בצמיחה לגובה של חיים בילדות בתנאים סביבתיים מעוררי מתח, ובכללם זיהום אוויר, עוני, אלימות בנשק, לחץ כלכלי, אפליה חברתית וגזעית, ואי-שיוויון כלכלי.

דווקא במצבים של השפעות סביבתיות על גדילת ילדים – יש חשיבות בבדיקת גובה המטרה כדי לזהות חריגות. כאשר ילד מזוהה כרחוק מגובה המטרה, חשוב לפנות לבירור רפואי להערכת גדילה.

מאיזה גיל אפשר להעריך את גובה הילד?

ניתן להתחיל להעריך את גובה הילד הצפוי כבר בגילי הינקות, אך רמת הדיוק בניבוי הגיל העתידי משתפרת משמעותית עם ההתקדמות בגיל ובעיקר בגילי ההתבגרות. לכאורה ניתן להתחיל להשתמש במחשבון גובה עתידי בגילי 3-2, אך הוא הופך מדויק יותר ולרוב בשימוש במערכת הבריאות מגיל 5 ועד 12. במהלך ההתבגרות, בגילי 11 עד 16, המחשבון נחשב למדויק ביותר.

מי משפיע יותר על גובה הילד – אימא או אבא?

במחשבון הגובה העתידי שני ההורים תורמים באופן שווה מבחינה גנטית לגובהו העתידי של הילד, ונוסחת גובה היעד מעניקה משקל שווה לגובהה של אם ולגובהו של האב. בפועל, הגובה העתידי של ילד בן מחושב בנוסחה המשקללת את: (גובה האם + גובה האב + 13) חלקי 2, ואילו הגובה העתידי של ילדה בת מחושב בנוסחה המשקללת את: גובה האם + גובה האב – 13) חלקי 2. יש לציין כי חישוב זה תיאורטי בבסיסו, ואילו במציאות אנשים לרוב דומים בגובהם לאחד מהוריהם הביולוגיים ולא לממוצע של שניהם.

באיזה גיל ילדים מפסיקים לגבוה?

מחשבון הגובה העתידי מבקש לחזות את הגובה הסופי ואינו עוקב אחר קצב הגדילה בפועל. קצב הגדילה תלוי בין השאר בהתבגרות המינית ובסגירת לוחיות הגדילה, ולא בגיל הכרונולוגי לבדו.

לפי מחקרים, סביב גיל שנה וחצי עד שלוש שנים ילדים מגיעים למחצית מהגובה הסופי שלהם, כאשר אצל בנים הגיל מעט מאוחר יותר בהשוואה לבנות.

בהמשך, לפי מחקריו של פרופ' טאנר שפיתח את מחשבון הגובה העתידי, אשר פורסמו בשנות ה-60 של המאה ה-20, בנות מגיעות לרוב לגובה הסופי סביב גיל 16-15, ואילו בנים מגיעים לגובהם הסופי מאוחר יותר, סביב גיל 18-17, לאחר סגירת לוחות הגדילה.

לפי מחקר משבדיה, שמתבסס על הדמיות MRI ופורסם בנובמבר 2020 בכתב העת Acta Paediatrica, הגעה למיצוי הגדילה בעצמות הזרוע, הברך, עצם השוקה (בחלק העליון והתחתון) ועצם העקב מתרחשת אצל רוב הבנות עד גיל 17 ורוב הבנים עד גיל 19, כשנתיים לאחר סגירת לוחות הגדילה בעצמות אלה.

האם למחשבון הגובה העתידי חשיבות נוספת מעבר לחישוב הגובה?

מחשבון גובה עתידי עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של הפרעות גדילה ובטיפול בהן בשלבים מוקדמים, גם אצל ילדים שנראים לכאורה בריאים. לאיתור בעיות גדילה חשיבות רבה – ניתן לטפל בקומה נמוכה, וככל שההתערבות נעשית מוקדם יותר, התוצאות יותר טובות. לפי מחקר אמריקאי שפורסם באוקטובר 2016 בכתב העת Clinical Pediatrics, חישוב הגובה העתידי של ילדים במרפאה ראשונית סייע לעדכן אבחנות חריגות אצל 4% מהילדים המטופלים – תוך איתור מקרים שהיה קושי לגלות ללא שימוש במחשבון.

מחשבון הגובה העתידי גם תורם להערכת פוטנציאל הגדילה של אדם, ומאפשר לעתים לזהות בשלב מוקדם גורמים סביבתיים ונוספים שעשויים להשפיע על תהליך הגדילה.

מחקרים חדשים מזהים כי מחשבון הגובה העתידי עשוי להתריע על סיבוכים אפשריים עתידיים. הדבר עלה במסגרת מחקר נרחב של צוות חוקרים מבריטניה וארה"ב המתבסס על שישה מחקרי עוקבה בהשתתפות כ-840 אלף איש, שפורסם בפברואר 2025 בכתב העת NPJ Genomic Medicine, וכן במטה אנליזה שפורסמה באוקטובר 2018 על ידי צוות חוקרים בינלאומי ובחנה את הסוגייה. בעבודות אלה התגלה בין השאר כי כשהגובה החזוי גנטית גבוה מהגובה הממוצע לאוכלוסייה לה משתייכים המטופלים, הדבר עשוי להעיד על עלייה בסיכון לאי ספיקת ורידים כרונית והפרעת קצב מסוג פרפור פרוזדורים, לצד ירידה בסיכון לטרשת עורקים כלילית, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם, המהווים גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם. כמו כן, אצל גברים גובה חזוי גנטית גבוה יותר היה מלווה בירידה בסיכון לפתח חרדה והפרעת פוסט טראומה.

• ד"ר שרי קרפל וולסקי היא מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה של ילדים ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית ומנהלת בקהילת גדילה באתר כמוני

עדכון אחרון: פברואר 2026