10 מיתוסים על גדילה לגובה

1. אפשר לצמוח לגובה בכל גיל

יש שמאמינים כי פעולות שונות – למשל פעילות גופנית מסוימת, אכילת מזון כלשהו, נטילת תוסף או הורמון גדילה – יוכלו להוסיף לגובה גם בגיל המבוגר. אבל מדובר במיתוס. 

פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ומנהל תחום בעיות גדילה בכמוני מסביר כי למעשה, הגובה נקבע לפי גיל העצמות – הגדילה מסתיימת בבנות בגיל עצמות 14 עד 14.5 ואצל בנים בגיל עצמות 16 עד 16.5. סיום הגדילה מושפע מהורמוני המין שתחילה מאיצים את הגדילה, אך בו זמנית גם מזרזים את מעבר סחוס הגדילה לריקמת עצם שאינה גדלה יותר.

גיל העצמות לא תמיד מתאים לגיל בתעודת הזהות ולא נדיר לראות בנים שעדיין גבהים בצבא, אבל צריך לזכור שתהליך הגדילה לגובה ממוצה לרוב עד גיל 14-16 אצל בנות ו 16-18 אצל בנים.

בגיל המבוגר בלתי אפשרי להוסיף לגובה. גם לא באמצעות הורמון גדילה. עם זאת, ישנם מבוגרים שמטופלים בהורמון גדילה, לא רק לתיקון גובה, אלא לתיקון בעיות בייצור סוכר וחלבונים הנגרמים ממחסור בהורמון גדילה טבעי. 

בגיל המבוגר אפשר גם לאבד מהגובה, על רקע תהליכים ביולוגיים אורתופדיים, לרבות דלדול עצם, יציבה לקויה, כיווץ דיסקיות עמוד השדרה ושחיקת סחוס. אובדן גובה ניכר לעין לרוב החל מגיל העמידה. אדם מאבד 2.5 סנטימטרים בממוצע מגובהו בין גילי 30 ל-70 ועוד 2.5 סנטימטרים בממוצע בין גיל 70 ל-80, ובהמשך מוסיף לאבד גובה.

2. עם ההופעה של וסת ראשונה – סוף הצמיחה לגובה קרוב

אחת האמונות המעוררות חשש בקרב מתבגרות רבות והוריהם היא כי הווסת ראשונה (Menarche) מבשרת על קיצו הקרוב של תהליך הגדילה. למעשה, המציאות היא כי גם לאחר וסת ראשונה, בת מוסיפה לצבור 7-5 סנטימטרים בממוצע לגובהה, והגביהה אף גדולה יותר בקרב בנות שמקבלות וסת ראשונה בגיל מוקדם: ממצאים מתוך מחקר מעקב אמריקאי שפורסמו עוד בשנת 1989 העלו כי בנות שמקבלות וסת ראשונה בגיל עשר מוסיפות בהמשך בממוצע 10 סניטימטרים לגובהן, ואילו בנות שהווסת הראשונה שלהן היא בגיל 15 מוסיפות בהמשך לגובהן 5 סנטימטרים בלבד.

כלומר, התבגרות מינית מוקדמת לא תוביל בהכרח לכך שהבת תישאר נמוכה כל חייה. "לא המחזור הראשון אלא גיל העצמות הוא שקובע את סיום תהליך הגדילה לגובה, כשהמחזור הראשון מסמל בדרך כלל את התחלת האטת קצב הגדילה" מבהיר פרופ' פיליפ.

2. אכילת מזונות עשירים בוויטמינים תסייע לגדילה לגובה

נכון שטיפול בוויטמינים עוזר לאלו שיש להם חוסר בוויטמין הספציפי. אך נראה שהשתרשה אמונה כי צריכת מזונות עשירים בוויטמינים מסוימים – ובייחוד ויטמינים מסוג A, D ו-E – תוביל לצמיחה בגובה אצל כאלו שאין להם חוסר. ויטמינים אלה אמנם הוכחו כיעילים בשמירה על עצמות מפני תהליכי הזדקנות, אובדן מסת עצם והתפתחות אוסטיאופורוזיס,

עם זאת, העיקרון נכון, ולדברי פרופ' פיליפ, "קיים קשר ברור ומוכח בין תזונה לגדילה, ותזונה לקויה במפורש עלולה לפגוע בגדילה, כמו למשל אצל נערות עם אנורקסיה".

מחקר שנערך במרכז שניידר ופורסם בדצמבר 2014 בכתב העת Journal of Pediatrics העלה כי תוסף תזונה שפותח על ידי צוות החוקרים בבית החולים בראשות פרופ' פיליפ ופרופ' שמיר , פרופ' לזר ד"ר מכל גוון ד"ר טננבאום פרופ' שליטין וד"ר לבנטל הצליח להוסיף לגובהם של ילדים בגילי 3 עד 9 שנטלו אותו בקביעות למשך חצי שנה, בהשוואה לקבוצת ביקורת שקיבלה טיפול דמה (פלסבו). התוסף מכיל כמות גבוהה של חלבון (28% מהקלוריות), שמן קנולה (25%) ופחמימות (47%) וכן ויטמינים ומינרליים.

גם חלב הוכח בעבודות שונות ככזה שעשוי להוסיף לגובה. בין המחקרים שהדגימו כיצד חלב מגביה את הקומה, מחקר מיפן שפורסם באוקטובר 2004 בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition העלה כי בקרב 122 ילדים שנבדקו לאורך שלוש שנות מעקב, נמצא כי אלו שצרכו חלב בכמויות גדולות הוסיפו לגובהם בממוצע 2.5 סנטימטרים יותר מאלו שאופיינו בצריכה נמוכה של חלב. גם בשניידר נבדק הנושא במסגרת המחקר אודות תוסף התזונה שהיה עשיר בחלבון מחלב פרה (Whey Protein).

לצד ממצאים אלה, קיים מיעוט מחקרים על ויטמינים, תוספי תזונה ותרכובות צמחיות שעשויים לתרום לגובה. בין עשבי המרפא שזוכים לשבחים ללא ביסוס מדעי נרחב על סיוע בצמיחה לגובה נכללים האספרגוס ההודי (Asparagus Racemosus), צמח האשווגנדה (Ashwagandha), זרעי ראשד (Cress Seeds), פוארריה (Pueraria Tuberosa) ואמלה/ חזרזר הודי (Indian Gooseberry).

יתרה מכך – תוספים צמחיים מסוימים גם עלולים לגרום לתופעות לוואי וכן לעלייה במשקל, וככל שאדם צובר יותר משקל גוף – הוא דווקא ייראה נמוך יותר.

4. ירידה לעשירון נמוך יותר בעקומת הגדילה מעידה בהכרח על מצב פתולוגי.

רבים חוששים כי ירידה לעשירון נמוך יותר בעקומת הגדילה שמובחנת לעתים בקרב מתבגרים בעת מדידות גובה תקופתיות אצל הרופא או בבית הספר – מבשרת על התפתחותה של מחלה כלשהי שפוגעת בגובה. למעשה, מצב זה עשוי להעיד פשוט על עיכוב בתהליך ההתבגרות המינית והגדילה, ולעתים ללא כל מחלה ברקע.

אנשים עם גביהה מעוכבת לרוב ירדו בעקומות הגדילה בסביבות גיל שלוש, ויישארו באחוזונים הנמוכים לאורך רוב שנות הילדות המוקדמת, ואילו בסביבות גילי 14-12 בקרב בנים וגילי 12-10 אצל בנות, מדווח שוב על ירידה באחוזוני עקומות הגדילה בקרב חלק מהנוער על רקע עיכוב בהתבגרות המינית שאינו בהכרח מעיד על מחלה.

יחד עם זאת, ירידה בעקומות הגדילה עשויה להוות סמן למחלה אפשרית, ומחייבת בירור רפואי כדי לשלול תחלואה. כיום, לדאבוננו, אין שיטה ברורה כדי להבדיל בין מתבגרים בריאים שגדילתם מעוכבת ויוסיפו לגובהם בגיל מאוחר יותר, לבין אלו שסובלים ממצב פתולוגי הפוגע בצמיחה לגובה.
לדברי פרופ' פיליפ, "אנו עוקבים אחרי עקומות גדילה כדי לראות האם ילדים חוצים אחוזון, כשכל ירידה או עלייה בלתי צפויה מחייבת בירור, ומשמשת כלי שמתריע מפני מצב אפשרי של מחלה. עקומות גדילה הם כלי ראשון במעלה כמדד בריאות, וכל סטייה מהם צריכה להדליק נורה אדומה שמא יש בעיה מסוימת, לעתים בעיה בהורמון גדילה, ולעתים מחלה אחרת כמו צליאק או מחלת מעי דלקתית, ולעתים עשוי להיות גם עיכוב שלא ניתן להסבירו".

5. טיפול בטסטוסטרון לבנים עם עיכוב בגדילה יפגע בגובהם הסופי.

קיימת אמונה רווחת כי בקרב בנים עם עיכוב בגדילה, טיפול בטסטוסטרון על ידי הרופא יוביל לפגיעה בגובה סופי, ולכן קיימת רתיעה בלתי מוצדקת מהטיפול.

אמנם בעבר פורסמו עבודות שהצביעו על פגיעה בגובה הסופי המקסימאלי בקרב בנים שטופלו בטסטוסטרון להאצת ההתבגרות המינית, אולם במחקר אמריקאי שפורסם עוד בשנת 1988 בכתב העת New England Journal of Medicine נמצא כי אצל בנים עם עיכוב בהתפתחות במינית שיש להם גיל עצמות גדול מעשר שנים, אמנם הטיפול בטסטוסטרון צפוי לזרז את תחילת האצת הגדילה בשנה בממוצע, אך טיפול במינונים נמוכים (לרוב 50 מ"ג טסטוסטרון לחודש למשך 12-3 חודשים – יוביל להאצת גדילה ולזירוז ההתבגרות המינית, מבלי לפגוע בפוטנציאל הגובה הסופי שלהם.

גם מינונים נמוכים של סטרואידים אנבוליים (עד ל-2.5 מ"ג ליום) עשויים להאיץ את הגדילה אולם אינם משפיעים באופן שלילי על הגובה הסופי, אם כי השימוש בהם פחות מזה שבטסטוסטרון מאחר ויש להם תופעות לוואי נרחבות ושיפור ירוד יותר במאפייני ההתבגרות המינית.

לדברי פרופ' פיליפ, "יש יותר מ-50 שנות ניסיון בטיפול בבנים עם איחור בהתבגרות על ידי טסטוסטרון, ומינון נמוך של ההורמון בטוח ביותר". בשנים האחרונות פותחו תכשירים המאפשרים מתן טסטוסטרון לנערים באמצעות ג'ל למריחה.

במינונים גבוהים טסטוסטרון צפוי לפגוע בגובה הסופי של בנים המטופלים בו, כפי שנצפה בעיקר בקרב ספורטאים שצורכים טסטוסטרון ללא פיקוח לשיפור ביצועים, וזאת בעקבות השפעתו במינון גבוה על הבשלת לוחיות הגדילה באופן מהיר יותר מהנורמה.

6. ילדים יהיו גבוהים לפחות כמו הוריהם 

גדילה היא לא רק גנטיקה. למעשה קיימות השפעות סביבתיות שונות לצמיחה לגובה. ככלל, 70% מהגובה נקבע בגנטיקה ו-30% מהסביבה – החל מהסביבה התוך רחמית ועד להשפעות של חיים מחוץ לרחם, לרבות תנאים סוציואקונומיים, תחלואה – למשל הידבקות בזיהומים שונים וכן תזונה. במחקר מעקב שנערך בפיליפינים על ידי חוקרים אמריקאים, וממצאיו הוצגו בספטמבר 2005 בכתב העת Journal of Nutrition, נמצא כי כל צריכה של מאה קלוריות מוסיפה בגיל ההתבגרות 0.05 סנטימטר לגובהם של בנים ו-0.02 סנטימטר לגובהן של בנות. 

החל מאמצע המאה ה-19 עם מגמת התיעוש והשיפור ברמות החיים ובמצב הסוציואקונומי – ילדים החלו לגדול להיות גבוהים יותר מהוריהם. מחקר שפורסם ביולי 2016 בכתב העת eLIFE בחן את הגביהה לאורך הדורות במאה החולפת, בין 1914 ל-2014, והעלה כי הצמיחה לגובה בין הדורות הגיעה לאחרונה לשיאה אצל גברים הולנדים ונשים מלטביה – שהם הגבוהים בעולם. בישראל תועד לפי הממצאים שעובדו במחקר בשנת 1914 גובה ממוצע של 152 סנטימטרים, ובשנת 2014 גובה ממוצע של 161.8 סנטימטרים – תוספת של 9.8 סנטימטרים לגובה הממוצע תוך מאה שנים. אגב, התוספת לגובה בשנים אלה הייתה גבוהה במיוחד בדרום קוריאה (20.1 ס"מ), סרביה (15.7 ס"מ), לטביה (14.3 ס"מ) ופולין (14.1 ס"מ).

לדברי פרופ' פיליפ, "קיימת בעשורים האחרונים נטייה בעולם עם התקדמות הדורות להגשמה טובה יותר של פוטנציאל הגדילה, בעיקר באזורים עם מצב סוציואקונומי טוב". הערכות החוקרים כי מקור התופעה בצמצום התחלואה ובשיפור התזונה ותנאי התברואה. עבודות משנות ה-60 וה-70 העלו כי ילדיהם של מהגרים בעקבות מלחמת העולם השנייה נטו לגדול להיות גבוהים מהם. עבודות עדכניות מראות כי הנטייה של ילדים לגדול להיות גבוהים מהוריהם חזקה במיוחד אצל ילדים ששני ההורים שלהם נמוכים.

יחד עם זאת, תופעה זו מדווחת בעיקר במדינות המערב ואינה נצפית בהיקפים דומים במדינות העולם השלישי, וגם במערב – נטייה זו הולכת ומצטמצמת בעשורים האחרונים, מאחר וכיום גם ההורים בדור הנוכחי במדינות המערב חיים בתנאים סוציואקונומיים טובים.

9. ילדים שהולכים לישון מוקדם יצמחו לגובה.

לא נדיר לפגוש בהורים שמבקשים לשכנע את ילדיהם המתבגרים ללכת לישון מוקדם כדי להעלות בגובה. אולי שינה מוקדמת עשויה להועיל לילד או להוריו – אולם אין לה בהכרח השפעה על הגדילה לגובה.

יחד עם זאת, לאיכות השינה בגילי הילדות וההתבגרות יש השפעה מוכחת על מצוי פוטנציאל הגובה שלנו, כשהמחקרים עד כה הוכיחו בעיקר כי חסימת דרכי האוויר בלילה, ובייחוד תופעת דום נשימה בשינה – עלולים לפגוע בגדילה. הורמון הגדילה שאחראי על תהליך הגביהה משוחרר בגוף בעיקר בלילה כשאנו ישנים, החל מחצי שעה לאחר שנרדמנו ולמשך שעה שלמה. יקיצות מרובות באמצע הלילה בעקבות חסימת דרכי האוויר, גם אם הילד או המתבגר לא זוכרים אותן, ובייחוד בשלב שבו משוחרר בגוף הורמון גדילה, עלולות להפסיק את הפרשתו ולפגוע בגדילה לגובה.

מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי סורוקה שפורסם בשנת 2014 בכתב העת Mediators of Inflammation העלה כי דום נשימה בשינה עלול לפגוע בגדילה, וילדים קטנים עד גיל 3 שסבלו מהתופעה ועברו ניתוח להסרת שקדים ואדנואידים (Adenotonsillectomy) השתפרו באופן משמעותי בגדילה.

גם התנהגות של מתבגרים המאופיינת ביקיצות רבות בלילה ובצריכת מזונות מעוררים לפני השינה – כמו קפה, אלכוהול ושוקולד – עלולה להשפיע באופן שלילי על הפרשת הורמון גדילה ועל הצמיחה לגובה.

10. יוגה ומתיחות תורמים לתהליך הגביהה.

רבים מאמינים כי מתיחת הגוף בשיטות שונות – למשל באמצעות יוגה או פילאטיס או בשחייה– עשויה להוסיף לגובה, בייחוד עם מבוצעת בגיל ההתבגרות בשלב האצת הגדילה. יש גם מי שמאמינים כי אם הילד ישחק כדורסל ויקפוץ גבוה, הוא יהפוך להיות גבוה יותר.

אבל אמונות לחוד ומציאות לחוד. מתיחות לא הוכחו במחקרים מבוקרים כמשפיעים באופן כלשהו על הגדילה לגובה, וזאת למרות שבמזרח הרחוק רבים מאמינים בכוחן של מתיחות לשפר את הגביהה. כך, למשל, בכתב העת Yoga דווח על עבודה שהראתה כי ביצוע יוגה בקביעות בשיטות של תנוחות (asanas) ותרגילי נשימה (pranayamas) בשילוב עם תזונה נכונה ואורח חיים בריא – משפרים את גובהם של ילדים בגילי 10 עד 16 – אולם עיתון זה לא נחשב למדעי, וגם השפעת היוגה נבחנה לצד גורמים נוספים שהוכחו כבר ככאלה משפיעים על הגדילה – כמו תזונה.

מעבר לכך – "למרות שפעילות גופנית היא מומלצת, והעדר עומס על פלטות הגדילה אינו רצוי, גם עומס יתר על פלטות הגדילה עלול לפגוע בגדילה", מדגיש פרופ' פיליפ. לכן בגיל ההתבגרות מומלץ שלא להעמיס על הגוף בהרמת משקולות.

תאריך עדכון אחרון: ספטמבר 2016