לקראת כיפור: סליחות עשויות לסייע במאבק בהתמכרות לטלפונים סלולאריים
חוקרים הדגימו כיצד היכולת לסלוח היא כלי מועיל בהתמודדות עם התופעה החברתית המתרחבת של ההתמכרות לסמארטפונים
היכולת לסלוח נמצאת מזה שנים במוקד מחקרים מדעיים ורפואיים, אשר מזהים בה תכונות המקדמות אורח חיים בריא. מספר עבודות מתארות כיצד הסליחה מאפשרת להקל על לחץ ומתח נפשי מוגבר – אחד הגורמים להתפתחותן של מחלות כרוניות רבות המאופיינות בדלקתיות מוגברת בגוף.
מטה אנליזה בנושא של חוקרים מארה"ב ודרום קוריאה שפורסמה במאי 2019 בכתב העת Psychology & Health, בחנה 128 מחקרים שבדקו את השפעות הסליחה על הבריאות בהשתתפות מעל ל-58,500 נבדקים, והצביעה על קשר חיובי מובהק בין היכולת לסלוח לאחרים לבין בריאות גופנית – קשר ישיר שאינו מתווך על ידי גורמים מתערבים. חוקרים אמריקאים, לרבות מאוניברסיטת הרווארד, דיווחו ביולי 2019 בכתב העת Psychology & Health על ממצאי מחקר שנערך בקרב 1,423 בוגרים ומצא כי אימוץ דפוסים של 'סליחה עצמית' ו'סליחה כלפי אחרים' משפר את איכות השינה בלילה, ובאופן הזה מוביל לשיפור במצב הרפואי הכולל.
מחקרים מהשנים האחרונות גם מציעים להשתמש בסליחה ככלי טיפולי של ממש. לפי מטה אנליזה של חוקרים מבריטניה שפורסמה בינואר 2018, טיפולים התערבותיים לאנשים עם מצוקה נפשית שכללו חיזוק ביכולת לסלוח הובילו לירידה בתסמיני דיכאון, כעס ועוינות. בספטמבר 2015 דיווחו חוקרים משוויץ על יתרונותיו של 'אימון חמלה' שמחזק יכולות סליחה אצל מטופלים, ומצאו כי אימונים לגמישות המוח בתהליכים שמפעילים רגשות חברתיים, אשר מעודדים רגשות חיוביים של סליחה וחמלה, תורמים להפחתת תחלואה ושיפור מצב הבריאות הכולל.
עתה מזהים חוקרים מסין יכולת נוספת במסגרתה ניתן לרתום את הסליחות לטובת בריאותנו – בהפחתת הנטייה להתמכרות לטלפונים סלולאריים.
השפעות גופניות ונפשיות
התמכרות לטלפונים סלולאריים היא תופעה חברתית מתרחבת בדורנו, ועלולה להשפיע לרעה על הבריאות בהיבטים רחבים גופניים ונפשיים, ככל התמכרות אחרת. ההערכה כי לתופעה זו גורמים שונים, בהם גם נטייה פיזיולוגית, ויתכן כי אף גנטית, לצד השפעות סביבתיות וחברתיות.
בין ההשלכות הקשות של תופעת ההתמכרות לסלולאר המתוארות בספרות המדעית נכללות השפעות גופניות, ובהן הפרעות שינה הנגרמות על רקע הפרות בשעון הביולוגי הפנימי של הגוף (השעון הצירקדי) – כמו נדודי שינה (אינסומניה), יובש בעיניים כתוצאה מצפייה מתמשכת במסכים שכבר זכתה לכינוי "תסמונת העין הדיגיטלית" ו"תסמונת ראיית מחשב", בעיות שלד-שריר, נטייה לפגיעות ותאונות כתוצאה מהסחות דעת וירידה בפעילות הגופנית שעלולה להשפיע על הנטייה להשמנה, סוכרת ותחלואה לבבית; השפעות נפשיות ובהן עלייה ברמות חרדה ודיכאון, הנזקים הנפשיים המאפיינים התמכרויות התנהגותיות, ירידה ביכולות קשב וריכוז ופגיעה בכישורים קוגניטיביים; וכן נזקים חברתיים והתנהגותיים מגוונים. בין הפגיעות הנפשיות, בספרות המדעית מתועדת בשנים האחרונות גם .חרדה ספציפית על רקע העדר טלפון סלולארי המכונה 'נומופוביה' (Nomophobia).
חוקרים מאוניברסיטת Southwest Minzu במחוז סצ'ואן בסין ביקשו לבחון את היכולת להשפיע על ירידה בנטייה להתמכרות לטלפונים סלולאריים באמצעות מנגנונים פסיכולוגים שונים בסדרה של ניסויים. החוקרים ביקשו לבחון היפותזה ולפיה הסליחה, כצורה של פיצוי פסיכולוגי, עשויה לספק השפעה מגִנה מפני התמכרות לטלפון נייד שנגרמת על רקע בעקבות פגיעות בין־אישיות – זאת כאשר אצל רבים מהמכורים לטלפונים סלולאריים ניתן למצוא דפוס של פגיעה מאינטראקציה עם אדם מסוים דרך הטלפון הנייד כגורם שתרם להתפתחות התמכרות זו.
במסגרת הניסוי הראשון בסדרה הופץ סקר בקרב 391 סטודנטים שקשר בין אירועי חיים שליליים לבין התמכרות לטלפונים סלולאריים. אלמנטים הנוגעים לקשרים בינאישיים זוהו בניסוי זה כקשורים לנטייה להתמכר לטלפון הנייד. ניסוי שני, בהשתתפות 256 נבדקים, הדגים כי רמות גבוהות של סליחה הובילו להתמתנות ההשפעה השלילית של פגיעה ביחסים בין אישיים על התפתחות התמכרות לטלפונים סלולאריים. בניסוי שלישי ואחרון בסדרה שבוצע בהשתתפות 175 נבדקים, נערך ניסוי שתיעד את הקשר בין אכזבה ופגיעה ביחסים בין אישיים לבין עלייה בנטייה להתמכר לטלפון הנייד.
התמכרות לטלפונים ניידים הוערכה במחקר באמצעות שאלון שבו נתבקשו הנבדקים להסכים להצהרות שונות, ובכללן "אני מעדיף.ה שיחה בטלפון על פני אינטראקציה חברתית פנים-אל-פנים" ו"אני חווה לחץ במצבים שבהם אני ללא הטלפון הנייד".
העבודה זיהתה כי בתנאים של פגיעה בין־אישית, כתוצאה מפגיעה ביחסי אהבה או חברות, נבדקים שאימצו דפוס סלחני קיבלו ציונים נמוכים באופן מובהק במדדי התמכרות לטלפון הנייד לעומת אלה שלא אימצו דפוס של סליחות.
החוקרים ציינו כי ממצאי המחקר מדגמים ש"קִשר חברתי – ובפרט צמצום המרחק החברתי והגברת התחושות החיוביות כלפי הפוגעים – תורמים לחיזוק ההשפעה של הנטייה לסלוח על צמצום ההתמכרות לטלפונים ניידים".
המחקר נתמך על ידי קרן המחקר של האוניברסיטה הסינית Southwest Minzu, וממצאיו מדווחים בגיליון ספטמבר 2025 של כתב העת Behavioral Sciences.
בעיה חברתית משמעותית
החוקרים מסבירים את ממצאי המחקר בכך שסליחה מקלה באופן משמעותי על מתחים בין־אישיים ומשפרת את איכות הקשרים החברתיים, ובהמשך באמצעות תהליך הסליחה יכולים אנשים לתקן ולחזק קשרים שנפגעו ולפצות על השיבושים ביחסים שנגרמו כתוצאה מפגיעות בין־אישיות במנגנון מועיל יותר בהשוואה לתחושת ה"פיצוי" שמספקת ההתמכרות לטלפונים ניידים.
החוקרים מציינים כי על בסיס הממצאים, הם מבקשים לפתח בעתיד טיפולים התערבותיים המבוססים על חיזוק היכולת לסלוח כדי להפחית תופעות התנהגותיות כמו התמכרות לטלפונים ניידים.
המחקר הנוכחי מעלה מודעות לתופעת ההתמכרות לטלפונים סלולאריים שהפכה בשנים האחרונות לבעיה חברתית משמעותית במדינות רבות בעולם, ובכללן ישראל. התמכרות לסמארטפונים אינה כלולה עדיין במהדורה הנוכחית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות ה-DSM, אולם היא נושאת מאפיינים הדומים להתמכרויות מוכרות, כמו התמכרות להימורים.
היקפי התופעה נרחבים עד בלתי נתפסים. מטה אנליזה מסין שפורסמה בכתב העת Clinical Psychology Review במארס 2022, לאחר תקופת הקורונה, בחנה עבודות מ-64 מדינות בהשתתפות מעל ל-2.1 מיליון נבדקים, וזיהתה כי מעל לרבע מהאוכלוסייה (26.99%) מכורים לטלפונים הניידים, 17.42% מכורים לרשתות חברתיות, 14.22% מכורים לאינטרנט, 8.23% מכורים למין וירטואלי (סייברסקס) ו-6.04% מכורים לגיימינג.
סקרים מהארץ מזהים עלייה מתמדת עם השנים בזמן החשיפה לטלפונים סלולאריים בכל האוכלוסייה, ובפרט אצל ילדים ומתבגרים, באופן המייצג למעשה דפוס של התמכרות. לפי דו"ח בזק לשנת 2023, המבוסס על סקר בקרב 4,500 מרואיינים, בני הנוער מבלים מול מסכים כ-12.1 שעות ביום. לפי נתוני דו"ח בזק לשנת 2024, המבוסס על סקר עדכני יותר בקרב 4,500 מרואיינים, כמחצית מהנבדקים (53%) העידו כי הם צמודים יותר לטלפונים הניידים כתוצאה מהתמשכות מלחמת "חרבות ברזל", מחצית מהבוגרים (48%) וקרוב לשני שליש מהנוער (63%) העידו כי הם מתעדכנים ברשתות חברתיות לפחות שלוש שעות בכל יום, וכרבע מהבוגרים (23%) ושליש מהנוער (34%) נמצאים ברשתות החברתיות לפחות חמש שעות ביום. מחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות ICA שבוצע בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" זיהה עלייה בנטייה של ישראלים להתנהגויות ממכרות כתוצאה מהמלחמה, כאשר 3.4% אימצו דפוס ממכר לגיימינג (עלייה מ-2.3% לפני המלחמה) ו-8.1% אימצו דפוס של עיסוק כפייתי ברשתות חברתיות (עלייה מ-5.5% לפני המלחמה).
