9 מיתוסים על גדילה – ומה אומר המדע

גדילה היא מהתהליכים המשמעותיים בחיי האדם, לכן נוצרו סביבה מיתוסים רבים. בתהליך הגדילה המורכב מזנקות מידות הגוף בשנים הראשונות לחיים, ובהמשך מוסיפות לעלות, עם "קפיצה" בגיל ההתבגרות ועד להתקבעות הגובה בחיים הבוגרים.

למרות שהמדע כבר הצליח להתחקות אחר תפקידם של לוחות הגדילה – אזורים סחוסיים בקצות העצמות הארוכות אצל ילדים ומתבגרים שבהם מתרחשת בפועל הצמיחה לגובה, ולמרות שהתגלתה השפעתם של הורמונים שונים בגוף ושל תהליכים סביבתיים על הגדילה, עדיין רב הנסתר בכל הקשור למהלך הגדילה. כך, למשל, המדע עדיין מתקשה לספק הסברים מלאים מדוע שני ילדים בריאים באותו גיל ומאותה אוכלוסייה, שאוכלים מזונות דומים, עשויים לגדול בקצב שונה. גם הרצון לשלוט בקצב הגדילה מזין את התבססותם של מיתוסים סביב הגדילה. במקרים רבים אנשים נוטים לבצע הכללות ממקרה אחד בדבר השפעותיהם של גורמים שונים על הגדילה, או לשייך באופן שגוי תקופות של "קפיצה בגדילה" אצל ילדים ומתבגרים לחשיפות או פעולות מסוימות.

בפועל, לפי הערכות ממחקרים, כ-80% עד 90% מתהליך הגדילה מושפע מגנטיקה, וברבות השנים זוהו גורמים נוספים שעשויים להשפיע על קצב הגדילה, ובהם איכות ומשך השינה, הפרעות הורמונאליות ומחלות מסוימות, הקדמה או איחור של גיל ההתבגרות המינית, לידה במשקל נמוך ופגות, חשיפה לעישון סיגריות, לחץ ומתח נפשי ומזהמים סביבתיים.

בשנים האחרונות עם החשיפה הגוברת למידע לא אמין ולא מבוסס ברשת, שאף מחמירה בעידן הבינה המלאכותית (AI), חשוב להכיר את האמונות הטפלות שהתפתחו סביב הגדילה ולהבחין בין מיתוס למציאות.

1. ילדים שאוכלים הרבה – יגדלו להיות גבוהים יותר

האם מי שאוכלים כמויות גדולות של מזון בילדותם יגדלו להיות גבוהים יותר? כך לפחות מאמינים במשפחות רבות כשמבטיחים לילדים קומה גבוהה בתמורה להשלמת האכילה של כל אשר על הצלחת. רבים שמעו בילדותם את המשפט "לא תאכל/י, לא תגדל/י". בפועל, המסר הנכון צריך להיאמר בכיוון ההפוך, כפי שמדגישה ד"ר שרי קרפל וולסקי, מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה של ילדים ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית ומנהלת בקהילת גדילה באתר כמוני: "ידוע שילדים במצב של תת תזונה שאוכלים פחות טוב – לא גדלים באופן תקין, ולכן חשוב אוכל מזין בילדות כדי לגדול נכון".

מחקרים כיום מצביעים בעיקר על קשר בין תזונה מאוזנת לצמיחה תקינה לגובה, כשיש חשיבות לפריטי מזון מסוימים שעשויים לתרום לגדילה תקינה, ואילו מזונות לא בריאים, המכילים כמויות גבוהות של שומן רווי וסוכר – עשויים לפגוע במהלך הגדילה. מחקר המבוסס על נתונים שנאספו על תזונת ילדים בסקר הבריאות והתזונה הלאומי האמריקאי (NHANES), שממצאיו פורסמו במאי 2021 בכתב העת Nutrients, מצא כי בין המזונות שנצרכים בכמות גבוהה אצל ילדים שתהליך בגדילה שלהם נפגע נכללים משקאות ממותקים, מוצרי חלב עתירי שומן, עוגות, עוגיות, מאפים ופשטידות, ואילו ילדים שצמחו לגובה ניזונו יותר ממוצרי חלב דלי שומן, תה ומיצי פירות מופחתי קלוריות.

לפי מחקרים, אכילת יתר בילדות כשלעצמה לא מגדילה בהכרח את פוטנציאל הגובה הגנטי, אך עשויה להשפיע על דפוסי הגדילה ולהאיץ גדילה מוקדמת, והתבגרות מינית מוקדמת, אך מבלי להשפיע באופן משמעותי על הגובה הסופי בבגרות. ביולי 2025 סיכמו חוקרים מיוון סקירה בנושא וקבעו כי ילדים עם השמנה עשויים להיות גבוהים יותר בילדותם, אך "קפיצת הגדילה שלהם בגיל ההתבגרות מופחתת עקב סגירה מואצת של לוחות הגדילה, והגובה הסופי שלהם דומה או אולי אף נמוך מהפוטנציאל הגנטי", וזאת מאחר והשמנה בילדות נוטה לפגוע בהפרשת הורמון הגדילה. מחקר ישראלי שפורסם באוקטובר 2017 אף מצא כי מתבגרים עם השמנה מציגים פגיעה במימוש פוטנציאל הגובה הגנטי בבגרות, בהשוואה לנבדקים במשקל תקין.

עם זאת, מחקר אמריקאי מאוניברסיטת מישיגן, שפורסם ביוני 2025 בכתב העת JAMA Network Open, מצא כי אצל ילדים ממאלי שבמערב אפריקה אשר היו בילדותם למצב של תת תזונה – אכילת יתר של כמויות גדולות של מזון דווקא מתיישבת עם המיתוס המוכר, ונוטה להשפיע על עלייה בצמיחה לגובה, וזאת מבלי להעלות את הסיכון להשמנה.

2. אחוזון גדילה נמוך – מעיד בהכרח על משהו לא תקין בגדילה

קומה נמוכה שמלווה באחוזון גדילה נמוך במחשבון הגדילה – אינה מעידה בהכרח על בעיה רפואית. לעתים המקור לקומה נמוכה גנטי, ולא מדובר במחלה, וכך ברוב המקרים, כאשר גנטיקה מסבירה לפי הערכות עד כ-90% מגובהם של אנשים. ככלל, המשמעות הקלינית של אחוזון גדילה נמוך תלויה בהקשר, בגובה הגנטי ובקצב הגדילה.

מזה עשרות שנים שחוקרים מדגישים כי יש חשיבות רבה יותר לקצב הגדילה ובדיקת התאמה לגובה ההורים מאשר למיקום על גבי האחוזון בעקומות הגדילה. יש ילדים שגדלים על אחוזון נמוך בקצב גדילה תקין, עם גיל עצמות תואם לגילם ועם הורים נמוכים, ואצלם תהליך הגדילה עשוי להיות תקין.

מצב תקין נוסף במהלך הגדילה, שאינו מעיד בהכרח על פגיעה, הוא 'עיכוב צמיחה קבוע' (CDGP, קיצור של Constitutional Delay of Growth and Puberty).תופעה זו, שמאפיינת לפי הערכות כ-15% מהילדים, מתבטאת בקומה נמוכה בילדות, התגברות מאוחרת והמשך הצמיחה לגובה גם מעבר לגיל הממוצע באוכלוסייה, ורוב האנשים שתופעה זו ניכרת אצלם יגיעו לבסוף לגובה תקין בבגרותם, בהתאם לפוטנציאל הגנטי.

בכל זאת, ברשימת המחלות שלעתים גורמות לקומה נמוכה שתואמת אחוזון גדילה נמוך נכללות מחלות אנדוקריניות-הורמונאליות; מחלות של עצמות השלד כמו עקמת או רככת שמקורה לרוב במחסור בוויטמין D; זיהומים מסוימים שמתפתחים בילדות; וכן מחלות כרוניות של הילדות כגון אי ספיקת כליות, צליאק, מחלות מעי דלקתיות, אסתמה קשה המטופלת בסטרואידים ומומי לב מולדים מורכבים.

יש לציין כי גם קומה נמוכה על רקע גנטי מסווגת לעתים כמחלה גנטית, כשהיא מבטאת שינוי גנטי ספציפי (מוטציה), למשל גמדות שנקשרה במחקרים לשינויים בגן FGFR3, המכונה בלעז אכונדרופלזיה (Achondroplasia).

ככלל, לילדים מומלץ לבצע מעקבי גדילה אחת לחצי שנה, ובגיל ההתבגרות מומלץ מעקב אחת ל-5-4 חודשים, כדי להתחקות אחר תהליך הגדילה ולבחון את קצב הצמיחה לגובה.

3.  להורים גבוהים תמיד ייוולדו ילדים גבוהים

ככלל, אמנם גנטיקה היא הגורם המשמעותי ביותר שמשפיע על הגובה, אך ישנם גורמים נוספים שביכולתם להשפיע, לרבות הרכב התזונה, איכות השינה, מחלות, תפקוד הורמונאלי ותנאים סביבתיים – למשל זיהום אוויר חריג ואף חשיפה לעישון סיגריות.

מעבר לכך, ייתכן מצב של הורים ביולוגיים גבוהים שהילד שלהם נמוך יותר – אולי בהשפעה של גן כלשהו שעבר מקרוב משפחה מרוחק יותר ומתבטא באופן דומיננטי. זאת מאחר והגובה נקבע על ידי הרכב של שינויים (וריאנטים) גנטיים רבים בגנום האנושי, ולא כתוצאה מגן בודד שאפשר להתחקות אחריו ולנבא בוודאות את גובה הילד לפי גובה הוריו.

הנוסחה המשמשת במחשבון הגובה העתידי, שמאפשרת לחשב את הגובה המשוער בבגרות לפי גובה ההורים ומין הילד, נחשבת כיום למורכבת ולא בהכרח תואמת את המציאות, והשימוש בה רווח בעיקר במחקרים רפואיים. חוקרים ישראלים ואמריקאים שבחנו את המיתוס, דיווחו ביולי 2024 בכתב העת Children, כי הגובה של הורים יכול להסביר רק 36% מהשונות בגובה של ילדיהם.

4. שתיית חלב מעודדת צמיחה לגובה

מאחר וחלב ומוצריו מהווים מקור חיוני לסידן – המינרל שאחראי לחיזוק ובנייה של עצמות הגוף, התפתח בחלוף הזמן המיתוס ולפיו שתיית חלב בכמויות גדולות בילדות תעודד צמיחה לגובה.

בפועל תמונת המצב מורכבת, ומחקרים מאששים כי צריכת מוצרי חלב קשורה בצמיחה לגובה, אך היא לא זוהתה ככזו שמשנה באופן משמעותי את הגובה הסופי המושפע בעיקרו מגנטיקה. לדברי ד"ר קרפל וולסקי, "המשפט ההפוך מדויק יותר: חוסרים בסידן שעשויים לנבוע מצריכה לא מספקת של מוצרי חלב, עשויים להשפיע על פגיעה במבנה העצמות ובגדילה".

מספר מחקרים מזהים קשר בין צריכת מוצרי חלב לצמיחה לגובה. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד דיווחו עוד ביוני 2009 על בסיס מחקר לאומי בארה"ב, כי צריכת חלב ומוצריו בקרב נערות קשורה לצמיחה לגובה – כאשר התופעה קשורה בחשיפה לחלבונים המצויים החלב. מחקר ישראלי שפורסם במהדורת 2022 של כתב העת European Journal of Nutrition שהתבסס על סקר התזונה הלאומי של משרד הבריאות בקרב תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים, מצא כי בעוד שהצריכה הממוצעת בקרב מתבגרים ישראלים עומדת על 2 מוצרי חלב ליום, צריכה של 4-3 מנות מוצרי חלב לא ממותקים ליום (מנות של חלב, גבינות ויוגורט) קשורה בעלייה בסיכוי להשיג את פוטנציאל הגביהה בגיל ההתבגרות. 

חשוב להדגיש כי צריכת יתר של סידן אינה מומלצת, ואף עשויה להיות מסוכנת. עודף סידן בדם – היפרקלצמיה, נקשר במחקרים לתסמינים אופייניים ובהם עייפות, ירידה בריכוז, הפרעות בקצב הלב, אבנים בכליות ופגיעה בתפקוד הכליות ובחילות וכאבי בטן ובמקרים חמורים במיוחד גם ירידה במצב ההכרה. עודפי סידן גם עשויים לפגוע במנגנוני ויסות הורמונאליים ובכך עלולים לפגוע במהלך הגדילה. מחקר מדרום קוריאה שפורסם באוקטובר 2021 בכתב העת Nutrients אף מצא כי צריכת חלב בכמות של מעל ל-500 מ"ל ליום בשנה השלישית לחיים (בין חודש 30 לחודש 36) מגדילה את הסיכון להשמנה בילדות.

5. שתיית קפה פוגעת בגדילה

אחת האמונות הנוגעות לגדילה טוענות כי שתיית קפה פוגעת בגדילה. ככל הנראה – מדובר באמונה אורבנית, או אולי בניסיון להרחיק את הקפה ממתבגרים ולנסות למנוע תלות בקפאין ותסמינים מאפיינים הכוללים חוסר שקט וכאבי בטן וראש. לדברי ד"ר קרפל וולסקי, "ילדים שגדלים לא אמורים לשתות קפאין, וגם אצל מתבגרים לא זוהו השפעות של קפאין על הגדילה".

קפאין, החומר הפעיל בקפה, נקשר בשנים האחרונות ליתרונות בריאותיים בלתי נדלים, ובין השאר הוכח כמועיל במניעת מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן. אצל בוגרים קפה זוהה בעבודות בהשפעתו המגנה על בריאות העצמות. מטה אנליזה של חוקרים מסין שפורסמה בספטמבר 2022 בכתב העת Osteoporosis International מצאה כי שתיית קפה מלווה בירידה של 21% בסיכון לפתח דלדול עצם ואוסטאופורוזיס. באוקטובר 2022 דיווחו חוקרים מסין כי לשתיית קפה ככלל השפעה חיובית על שיפור בצפיפות עצמות עמוד השדרה, אולם אצל גברים בגילי 49-40 נמצא כי שתיית קפה דווקא פוגעת בצפיפות העצם. עם זאת, גם פגיעה בצפיפות העצמות שזוהתה בקבוצה זו – אין בה כדי להעיד על מנגנון כלשהו המצוי בקפה שעלול לפגוע בתהליך הגדילה.

למרות העדר ראיות להשפעות על הגדילה, סקירה מארה"ב שפורסמה בפברואר 2023 ממליצה למתבגרים להמעיט בשתיית קפה בגלל סיכונים אחרים שעשויים להתפתח, וקובעת כי "למרות שעשויות להיות מספר השפעות חיוביות של קפה על ביצועים אתלטיים וקוגניטיביים, מרבית הראיות הקיימות מצביעות על כך שקפאין מזיק לשינה, למצב הרוח ולתפקוד הגופני של מתבגרים".

6. סוגים מסוימים של ספורט בילדות, כמו כדורסל וקפיצות – מאיצים צמיחה לגובה

יש שמאמינים כי עיסוק בילדות בסוגים מסוימים של ספורט שמאפיינים אנשים גבוהים – כמו כדורסל, כדורעף וקפיצות לגובה ולרוחק – עשוי להאיץ צמיחה לגובה. מיתוס זה גם צבר מאמינים גם במדינת צפון קוריאה, כאשר מנגנון התעמולה במדינה המסוגרת מקדם עוד מסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 את המסר ולפיו ילדים יכולים להגדיל את גובהם העתידי באמצעות משחקי כדורסל. בנובמבר 2021 אף שידרה הטלוויזיה הממלכתית במדינה תוכנית שיועדה לילדים וחזרה על הטענה המפוקפקת.

ואולם, בעוד שפעילות גופנית סדירה בילדות חשובה לבריאות ולחיזוק העצמות והשרירים – לא נאספו עד כה הוכחות מדעיות כי זו מגדילה את גובהם של אנשים מעבר להשפעות הגנטיקה וגורמים סביבתיים נוספים שהוכחו כקשורים לגובה. בקהילה המדעית יש המסבירים זאת בכך שהמתאם בין סוגי ספורט מסוימים לגובה לא בהכרח מעיד על סיבתיות: ספורטאים גבוהים נפוצים בענפי ספורט כמו כדורסל או כדורעף, אך אין ראיה לכך שההשתתפות בענפים הללו תוביל לצמיחה לגובה. במחקר מפולין שעקב אחר נערות שחקניות כדורסל בגיל 15.5 בממוצע, שממצאיו פורסמו באוקטובר 2015, אכן לא נמצאו ראיות במעקב שנמשך שמונה שנים כי כדורסל השפיע על גובהן של הנבדקות לאחר גיל ההתבגרות.

עם זאת, כדורסל וענפי ספורט נוספים הוכחו במחקרים ככאלה שמשפרים את פוטנציאל הגביהה הגנטי של אנשים, כפי שנקבע על ידי הוריהם. סקירה של חוקרים אמריקאים מפברואר 2011 מציגה ראיות כי פעילות גופנית בילדות מסייעת להתפתחות תקינה של לוחות הגדילה, ואילו העדר פעילות עלול לפגוע בצמיחה לגובה.

ככלל, לתהליך גדילה תקין מומלץ בילדות להקפיד על פעילות סדירה לפי המלצות ארגון הבריאות העולמי (WHO), לילדים ומתבגרים בגילי 5 עד 17: לפחות 60 דקות של פעילות בעצימות מתונה עד גבוהה מדי יום, תוך שילוב פעולות אירוביות כמו הליכה, ריצה ושחייה, תרגילי התנגדות אנאירוביים לחיזוק השרירים ותרגילים לחיזוק העצמות, בין השאר בקפיצה וריצה. לדברי ד"ר קרפל וולסקי, "ספורט הוא דבר מאוד בריא בילדות וחשוב להקפיד עליו באופן סדיר לצורך גדילה והתפתחות תקינים".

7. הרמת משקולות מעכבת גדילה

אחד החששות שנשמעים לעתים ביחס למתבגרים שמבקשים ללכת לחדר הכושר מתייחס לסיכון לעיכוב גדילה אצל מי שנוהגים להתאמן בהרמת משקולות. כפי הנראה מדובר במיתוס, אשר אינו נתמך במחקרים עדכניים, ומקורו ככל הנראה באי הבנה של תהליך הגדילה לאשורו: הגדילה לגובה מתרחשת בלוחות הגדילה שבקצות העצמות הארוכות, אשר נותרים פתוחים במהלך הילדות וההתבגרות, ונסגרים בהדרגה. החשש כי הרמת משקלים כבדים עלולה לפגוע בלוחות אלה או לגרום לסגירתם המוקדמת וכך לפגוע בתהליך הגדילה – אולם מדובר כאמור חשש שאינו מגובה בממצאים.

מחקרים בעשורים האחרונים אינם מזהים פגיעה בגדילה אצל מרימי משקולות צעירים. חוקרים ישראלים ממכון וינגייט דיווחו בשנת 2003 כי לא מצאו עדות לכך שאימוני התנגדות באמצעות הרמת משקולות משפיעים לרעה על הגדילה לגובה במהלך הילדות וההתבגרות. מחקר שסקר 22 פרוטוקולים של אימוני התנגדות לצעירים, שממצאיו פורסמו בנובמבר 2006, לא מצא השפעות של הרמת משקולות על תהליך הגדילה ועל הגובה והמשקל. הקווים המנחים של הארגון הבינלאומי לאימוני כוח וכושר גופני (NSCA) שפורסמו באוגוסט 2009, קבעו כי אימוני התנגדו בטוחים בגיל צעיר, ו"יכולים להציע יתרונות ייחודיים לילדים ולמתבגרים כאשר הם מותאמים כראוי ומבוצעים תחת פיקוח מתאים".

העמדה הרווחת בקהילה הרפואית קוראת למתבגרים להיזהר בעת הרמת משקולות, כפי שמבהירה ד"ר קרפל וולסקי: "בגדול, הרמת משקולות לא אמורה לפגוע בגדילה, אך אנו נוהגים להמליץ לנקוט במשנה זהירות". בין ההמלצות המקובלות כיום המיועדות למתבגרים שמבקשים להתאמן בהרמת משקולות:

• לא מומלץ להתאמן בהרמת משקולות לפני גיל 15-14, כאשר הגוף אינו מפריש די הורמונים לצורך פיתוח נפח שריר.
• אם מחליטים להתחיל להתאמן בהרמת משקולות – חשוב לבצע זאת תחת פיקוח, כדי למנוע פציעות.
• לא מומלץ להרים משקולות הכבדות יותר מרבע ממשקל הגוף.
• לא מומלץ למתבגרים להרים משקולות בעמידה – כדי שלא לדחוק את עמוד השדרה ולגרום לפציעות.

לדברי ד"ר קרפל וולסקי, "ההמלצות הללו לא מעוגנות בהכרח במחקרים, אך מוטב להיות זהירים מאשר להצטער מאוחר יותר".

8. נטילת הורמון גדילה משפיעה בכל מצב על הצמיחה לגובה

הורמון גדילה הוא הטיפול המרכזי כיום בהפרעות גדילה, ומותאם גם לילדים עם מחסור מאובחן בהורמון וגם לילדים ללא חסרים בהורמון גדילה. עם זאת, לא מדובר בתרופת קסם שבכל מצב תשפיע על עלייה בצמיחה לגובה.

במספר מצבים רפואיים הורמון גדילה לא יוכל לסייע בהאצת הצמיחה לגובה, ובין השאר במקרים הבאים:

• לאחר השלמת גיל ההתבגרות וסגירת לוחיות הגדילה שבקצות העצמות – האזורים הסחוסיים בהם מתרחשת הצמיחה לגובה בפועל.
• במקרים בהם מקור הפרעת הגדילה במחסור בהורמון גדילה דמוי אינסולין IGF-1 – יש להתאים טיפול בגורם זה, מאחר והורמון גדילה לא ישפיע באופן משמעותי על תהליך הגדילה.
• במקרים בהם הגוף מפתח מסיבות שונות תנגודת להורמון גדילה. במקרים אלה יותאם לעתים טיפול בגורם גדילה דמוי אינסולין IGF-1.
• במקרים של תת תזונה קשה המלווה בחסרים בקלוריות ובמרכיבים תזונתיים חיוניים – הורמון גדילה לבדו לא יסייע לצמיחה לגובה. תת תזונה עשויה להתפתח גם כתוצאה מהפרעות אכילה בגיל ההתבגרות, למשל אנורקסיה.
• מחלות כרוניות מסוימות עשויות להשפיע על דלקתיות מוגברת ולפגוע בפעילות הורמון הגדילה, לרבות אי ספיקת כליות כרונית, מחלות מעי דלקתיות, מחלות לב ומחלות ריאה כרוניות כמו אסתמה.
• בהפרעות גדילה שמקורן במחלות אנדוקריניות המתבטאות בחוסר איזון בהורמונים אחרים, שאינם הורמון גדילה, גם אין מקום לטפל בהורמון גדילה, למשל בהפרעה בתהליך הגדילה על רקע תת פעילות של בלוטת התריס או עודף הורמון הקורטיזול.
• יש מצבים גנטיים מסוימים בהם הורמון הגדילה לא צפוי להשפיע על צמיחה לגובה, למשל בנוכחות מוטציות גנטיות שמשפיעות על פגיעה במבנה העצמות.

חשוב להבהיר כי נכון לתחילת 2026 לא נמצאה תרופת הפלא שתעודד בכל מצב צמיחה לגובה, גם לא בין תוספי תזונה, שיש הקושרים לחלקם תכונות של שיפור הגובה, נכון להיום ללא הוכחות חותכות.

9. סיום הגדילה מתרחש בגיל קבוע – גיל 16 לבנות וגיל 18 לבנים

רבים מאמינים כי תהליך הגדילה והצמיחה לגובה מסתיים עד גיל 16 אצל בנות ועד גיל 18 אצל בנים, אך מדובר בהערכות כלליות, ובפועל יש שינויים רבים בין אנשים בהיבטים הקשורים להשלמת הגדילה.

ככלל, שני גורמים מרכזיים משפיעים על סיום הגדילה: גיל ההתבגרות המינית וגיל העצמות, ויש לגביהם שוני רב באוכלוסייה. מחקרים מצאו כי לרוב אנשים ישלימו את תהליך הגדילה כשנה לאחר ההתבגרות המינית וכן לאחר סגירת לוחות הגדילה שבקצות העצמות הארוכות.

בינואר 2019 דיווחו חוקרים מישראל ופולין בכתב העת PLOS ONE כי מצאו שגוף האדם מתזמן לרוב את גיל ההתבגרות המינית במטרה לאפשר להגיע לגובה המקסימלי, בהתאם למטען הגנטי של ההורים. החוקרים מצאו כי הגיל שבו בנים מתחילים להראות סימנים של שיער ערווה, ובנות מקבלות וסת ומציגות סימנים של הגדלת שדיים, קשור ל"פער הגובה" של הילד — כלומר הפער בין אחוזון הגובה של הילד ביחס לקבוצת הגיל שלו לבין הגובה הסופי הצפוי שלו, כפי שמחושב במחשבון גובה עתידי בהתבסס על גובה ההורים ומינו של הילד.

ברפואה נהוג להגדיר את גיל סיום הגדילה כאשר קצב הגדילה נמוך מ-0.5 ס"מ לשנה; כאשר קיימת סגירה מלאה של לוחות הגדילה בעצמות; ו/או כאשר לא ניכרת עלייה משמעותית בגובה במשך שנה.

• ד"ר שרי קרפל וולסקי היא מומחית ברפואת ילדים ובאנדוקרינולוגיה של ילדים ורופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים מקבוצת הכללית ומנהלת בקהילת גדילה באתר כמוני

עדכון אחרון: פברואר 2026