שלום עירית:

ברוכה הבאה לקהילת בני משפחה מטפלים.

האוכלוסיה בד"כ מחלוקת לצעירים (גברים עד גיל 67) ולמבוגרים (גברים מעל גיל 67).

בד"כ כשאדם צעיר מתמודד עם מחלת נפש ויש פגיעה בתפקודו יתאימו לו מסגרות לבריאות הנפש כמובן ע"פ תפקודו הפשי והפיסי, ישנם הוסטלים המיועדים לאנשים עצמאיים יותר בתפקוד, ישנם הוסטלים שבהם ניתנת גם תמיכה סיעודית.

לגבי אנשים מעל גיל 67, כמדומני המסגרות הן תחת קטגוריה אחרת ולא תחת בריאות הנפש.

בכל אופן, זהו הסבר כללי מידי וצריך לראות באופן יותר ספיציפי לגבי בעלך, בן כמה הוא וכמה זמן מתמודד עם סכיזופרניה? האם מוכר למערכת ברעאות הנפש ולביטוח לאומי, האם מקבל קיצבת נכות/זיקנה. בכל גיל הפתרון הוא לאו דווקא מסגרת חוץ ביתית, לעיתים ניתן להתאים לאדם גם מסגרות אמבולטוריות או מסגרות של אשפוז יום/ מרכז יום ולראות האם יכול להישאר במסגרת הבית.

אפשר להתייעץ עם עו"ס במרפאה שהוא מטופל בה (קופ"ח או מרפאה לבריאות הנפש).

אם תירצי, אשמח שתשתפי בפרטים נוספים לגביו ונוכל להפנות אותך בהתאם.

ההרכה,

ורד

שלום זקי וברוך הבא לקהילת בני משפחה.

ספר עוד קצת על בנך. הרצף האוטיסטי הוא רחב ולא ברור מה מצבו התפקודי של בנך. למה אתה מטפל בו "במקום עובד זר" , האם מצבו סיעודי ומצריך טיפול צמוד?

במידה והוא מוכר בביטוח לאומי , אולי הוא זכאי לשירותי שיקום כלשהם, בד"כ לאנשים עם הפרעות תקשורת יש סל שירותים חוץ מהקצבה, צריך לברר מה לגבי מבוגרים- שיקום, מסגרות של לימוד או עבודה וכד'.