לגמרי מזדהה. אצלי יותר טוב עכשיו. קודם כול אל תילחצי. זה יעבור. כמו שזה בא זה הולך. אשתך אותך במה עוזר לי: קודם כל בעקבות המלחמה התחלתי לקחת נוגדי חרדה, זה מציל את המצב. שנית, מודעות ומודעות ומודעות ולדבר על הדברים ולהיתמך - בטיפול, בקווי עזר, כאן לכתוב, קבוצה ועוד. ומדיטציה ונשימות. אניממקווה שאת מכירהא ת הנשימות העמורות לבטן ואז הוצאת אויר איטית. יש מדיטציו של שחר כהן ביוטיוב.. אולי תנסי להתחיל מאחת מהן.  לאט לאט תרגישי יותר טוב

מזדהה איתך. תקופה ארוכה קמתי כל לילה בבהלה.  אני נעזרתי עם תרופות, שיחות והשחת דעת - נטפליקס לדוגמה. בסי הקושי פניתי למיון ועזרו לי. מאחלת לך כוח וכל טוב.