סוכרת סוג-2

כמוניסוכרת סוג-2מדריכיםאבחון סוכרת – כל מה שצריך לדעת

אבחון סוכרת – כל מה שצריך לדעת

מהם התסמינים של סוכרת? איזה בדיקות צריך לעבור? איך יודעים אם מדובר בסוכרת סוג 1 או סוג 2?

מאת דן אבן
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

סובלים מהשמנת יתר והשתנה מרובה? ירדתם במשקל ואתם מרגישים חולשה ותשישות? יש לכם גם עקצוצים או חוסר תחושה בגפיים? ייתכן שחליתם בסוכרת, ולא ידעתם. בישראל חיים יותר מ-450,000 חולי סוכרת המטופלים בתרופות ולפי הערכות של המועצה הלאומית לסוכרת המייעצת למשרד הבריאות, יש עוד 200,000 אנשים עם סוכרת שאיננה מאובחנת ואיננה מטופלת.

 

אבחון סוכרת חשוב כדי לטפל במחלה ולמנוע את הסיבוכים הנלווים לה, לרבות פגיעה בכליות, אובדן ראיה, כיבים ופצעים שאינם נרפאים, פגיעות עצביות וכאבים ממקור עצבי וכן עלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ריכזנו את כל מה שצריך לדעת על אבחון של מחלת הסוכרת והסיבוכים הנלווים לה בשלביה השונים.

 

תסמינים

 

לסוכרת שאיננה מטופלת רפואית מגוון רב של תסמינים אפשריים, מעבר לעלייה הנצפית ברמת הסוכר בדם המאובחנת לרוב רק בבדיקת דם אקראית.

 

התסמינים האופייניים למחלה, שיכולים להדליק נורה אדומה בדבר הצורך לבקש הפנייה מרופא לבדיקות מעבדה, כוללים לרוב עלייה במתן שתן, הקשורה לכך שהדם הרווי בסוכר סופח יותר נוזלים ומגדיל את כמות הפרשות הנוזלים מהגוף בשתן; צמא ויובש בפה שמקורם בהשתנה מרובה ובספיחת הנוזלים הגורמת לה; ירידה במשקל העשויה להיגרם מניצול של שכבות השומן על ידי הגוף לצורכי אנרגיה, מאחר והסוכר המשמש את רוב האנשים ליצירת אנרגיה מווסת למחזור הדם; עקצוצים ותחושות חום, קור או אובדן תחושה בגפיים, הנגרמות מהנזק של רמות סוכר גבוהות למערכת העצבים, ומכונות בשם הכולל 'נוירופתיה סוכרתית'; וגם חולשה, עייפות, תשישות ורעב וכן סיבוכים במערכת העיכול העשויים להיגרם כתוצאה מהפגיעה ביכולתו של הגוף להשתמש בסוכר לצרכי אנרגיה.

 

עם זאת, סימנים אלה לרוב יאפיינו סוכרת סוג 1 (שכונתה בעבר "סוכרת נעורים"), ואילו סוכרת סוג 2 לרוב איננה נושאת תסמינים אופייניים, פרט לעובדה שרוב המאובחנים בה גם מתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. בסוכרת סוג 2 האבחון יהיה לרוב בבדיקות דם שבוצעו באקראי.

 

אבחון בבדיקות לרמת הסוכר

 

שיטות האבחון המעבדתיות של מחלת הסוכרת השתנו ברבות השנים, ולצדן השתכללו בדיקות המעבדה השונות המבוצעות במסגרת ההליך האבחוני.

 

מאז 1997 מאובחנת מחלת הסוכרת בבדיקה לרמת הסוכר בדם כעבור שמונה שעות לפחות של צום (ניתן לשתות מים), כשתוצאת הבדיקה היא 126 יחידות מ"ג גלוקוז לדציליטר דם ומעלה בשתי בדיקות חוזרות המבוצעות במועדים נפרדים. עד לאותה שנה אובחנה סוכרת כשתוצאת הבדיקה הייתה גבוהה מ-140 יחידות בלבד.

 

תוצאה של עד 100 יחידות (מ"ג גלוקוז לדציליטר דם) בבדיקה המבוצעת בצום נחשבת לתקינה, ותוצאה של 126-100 יחידות מוגדרת כמצב טרום סוכרתי

 

מעבר לבדיקה בצום, רמת סוכר של 200 יחידות (מ"ג גלוקוז לדציליטר דם) בבדיקה אקראית הנעשית ללא צום, מהווה אף היא סמן לכך שהמטופל סוכרתי, ובמקרה של תוצאה זו הוא לרוב יופנה לבדיקת סוכר בצום לאימות האבחנה.

 

כשמופיע ערך גבולי לסוכרת בבדיקת הדם בצום, או כשהערך בבדיקה בצום תקין ועדיין קיים חשד למחלה לאחר הופעתם של תסמינים שונים, מתבצעת בדיקת העמסת סוכר, במהלכה שותה הנבדק כוס מים רוויה ב-75 גרם סוכר, ומוסר דם כעבור שעתיים. ערך של עד 140 יחידות (מ"ג גלוקוז לדציליטר דם) מוגדר כבדיקה תקינה, טווח של 199-140 יחידות מוגדר כגבולי, וערך של 200 יחידות ומעלה מוגדר כסוכרת.

 

בישראל אין כיום המלצה רשמית לביצוע בדיקות דם לנוכחות סוכר בדם מדי תקופה כלשהי. ההמלצות החדשות של כוח המשימה הישראלי לקידום בריאות ורפואה מונעת של איגוד רופאי המשפחה, שעודכנו לאחרונה ביולי 2013, קוראות רק לביצוע שגרתי של בדיקות דם לכולסטרול לגברים מגיל 35 ונשים מגיל 45 אחת לחמש שנים.

 

בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1C)

 

HbA1C הוא המוגלובין מסוכרר, וערכיו מבטאים את שיעור כדוריות הדם האדומות המכילות המוגלובין אליו התחבר הגלוקוז שבדם. בדיקת המוגלובין מסוכרר משמשת מזה שנים ככלי חשוב למעקב אחר מצבם של חולי סוכרת, אך בשנים האחרונות הופכת הבדיקה גם לשימושית יותר בשלב הראשוני של אבחון המחלה. הבדיקה הוכרה כבדיקה למטרות אבחון סוכרת בינואר 2011 על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO). ההנחיות המעודכנות של איגוד הסוכרת האמריקאי (ADA) שפורסמו בינואר 2014 מצהירות לראשונה במפורש כי היא אחת משלוש הבדיקות המאפשרות לאבחן סוכרת, לצד בדיקה לרמות הסוכר בדם בצום ובדיקת העמסת סוכר.

 

תוצאות בדיקת HbA1C ניתנות באחוזים, כאחוז המוגלובין מסוכרר מסך ההמוגלובין בדם. כשהרמה גבוהה מ-6.5% הנבדק מאובחן כסוכרתי. רמות של 6.5%-5.7% נחשבות לסוכרת סמויה/טרום סוכרת ואילו רמות נמוכות מ-5.7% נחשבות לתקינות.

 

"יש השקה ברורה בין תוצאות בדיקת HbA1C לבין רמות סוכר בדם" מסביר ד"ר חוליו ויינשטיין, מנהל היחידה לסוכרת במרכז הרפואי וולפסון ורופא במרכז DMC לטיפול בסוכרת בתל-אביב "תוצאה של 7% בבדיקה זו מצביעה על רמות ממוצעות של 154 מ"ג לדציליטר סוכר, וכל תוספת של אחוז מהווה תוספת של 30 מ"ג". כך לדוגמה, תוצאה של 8% בבדיקת HbA1C, משמעותה רמות סוכר בדם של כ-180 מ"ג לדציליטר.

 

לדברי ד"ר ויינשטיין, "כיום ניתן לוותר על העמסת סוכר, ולבצע את הבדיקה לרמות HbA1C. זו בדיקה אמנם יקרה יותר, אך לא נדרש לבצעה בצום. מאחר ומשך החיים של כדוריות דם אדומות הוא לרוב 4-3 חודשים, הבדיקה מאפשרת לאמוד בממוצע את חשיפת הדם לרמות גבוהות של סוכר ב-4-3 חודשים האחרונים".

 

בדיקת HbA1C חשובה לביצוע בקרב חולי סוכרת מסוג 2 לפחות אחת לשנה, במטרה לעקוב אחר מצב המחלה, ובשנים האחרונות אף הוכנס ביצועה בקרב חולי סוכרת למדדי האיכות בקופות החולים. לפי דו"ח מדדי האיכות של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות ומשרד הבריאות, נכון לשנת 2012 ביצעו את הבדיקה בישראל 88.9% מתוך 458,769 חולי סוכרת החיים בישראל ומטופלים בתרופות, ירידה קלה בהשוואה לשנת 2010 (92.6%). מתוך אלה נמצא כי רק 63.1% היו עם רמות המוגלובין מסוכרר הנמוכות מ-7% - רמה המצביעה על מצב של סוכרת מאוזנת תרופתית.

 

סוכרת סוג 1 או 2?

 

מטופלים שאובחנו כסוכרתיים יופנו בהמשך על ידי קופות החולים לבדיקות דם במטרה לאבחן האם לקו בסוכרת סוג 2, המתאפיינת בעמידות להורמון האינסולין בגוף, או בסוכרת מסוג 1 - מחלה בה מערכת החיסון הורסת את תאי הבטא שמייצרים אינסולין בלבלב - המתבטאת בחוסר מוחלט של הגף להפריש אינסולין. בדיקות אלה בוחנות הימצאותם של נוגדנים בדם התוקפים את תאי הבטא.

 

"הקליניקה עצמה מאפשרת במקרים רבים לסייע באבחנה האם קיים סוכרת מסוג 1 או 2" מסביר ד"ר ויינשטיין, "סוכרת סוג 2 לרוב אופיינית לאנשים עם עודף משקל או השמנת יתר, כשיש סוכרת במשפחה, והרמות הגבוהות של סוכר בדם אינן גבוהות במיוחד, ומתגלות באקראי. לעומת זאת, סוכרת מסוג 1 מופיעה לרוב אצל צעירים עם תופעה סוערת של ירידה במשקל ויובש בפה, השתנה משמעותית וירידה במשקל, ולרוב אין אנשים נוספים במשפחה עם סוכרת, כי ההסבר שלה הוא פחות גנטי".

 

במקרה של אבחנה מבלבלת ניתן לבצע בדיקת אימות לנוכחות נוגדנים בדם האופייניים ללבלב, אך ד"ר ויינשטיין מבהיר כי "אם יש נוכחות של נוגדנים בבדיקה, הדבר מצביע על סוכרת סוג 1, אולם אם הבדיקה שלילית, היא לא בהכרח מצביעה על סוכרת סוג 2. יש מספר גבוה של כ-50 נוגדנים המאפיינים סוכרת סוג 1, ואילו הבדיקות במעבדות כיום מאפשרות לאבחן רק 3-2 מתוכם". בדיקה נוספת המסייעת להבחין בין סוכרת סוג 1 ל-2 היא בדיקה לרמות פפטיד סי (עליה נסביר בהמשך).

 

במידה והקליניקה והבדיקות מצביעות על סוכרת סוג 1, המשמעות עבור הנבדק גדולה: עליו לעבור מיידית לטיפול בהזרקת אינסולין לכל חיים.

 

דיוק בדיקות הדם

 

אחת הסוגיות הנידונות בכלל העולם המערבי היא הבעייתיות בדיוק של בדיקות המעבדה המאבחנות סוכרת, על פיהן מותאם לנבדקים טיפול תרופתי. לדברי ד"ר ויינשטיין, "אין אף בדיקה מדויקת ברפואה, ואנו תמיד לוקחים בחשבון טעות אפשרית של 10% למעלה או למטה בתוצאות. כבר היה לנו מצב של משתתפים במחקרים בינלאומיים שאובחנו כסוכרתיים, שדרשו תוצאות HbA1C של 8% ומעלה, וכששלחנו דגימת דם של נבדק פוטנציאלי לחו"ל, יצאה תוצאה של 7.3% והוא לא יכול היה להשתתף במחקר".

 

יחד עם זאת, בשנים 2013-2012 החלה פעילות אינטנסיבית של המועצה הלאומית לסוכרת בהובלת פרופ' מיכה רפפורט, יו"ר החטיבה הפנימית במרכז הרפואי אסף הרופא ומומחה לטיפול בסוכרת, ליצירת סטנדרטיזציה בין מעבדות ארבעת קופות החולים במדינה, כדי לייצר בדיקות אחידות לרמות סוכר, וחשוב מכך - לרמות של המוגלובין מסוכרר, כדי לאפשר קו אחיד בתוצאות הבדיקות בכל הארץ.

 

בדיקות שתן

 

כחלק מתהליך האבחון בקופות החולים, נהוג לעתים להפנות את המטופל גם לבדיקת סוכר בשתן, שכן בקרב אנשים בריאים שתן אינו מכיל סוכר, ואילו בקרב חולי סוכרת מסוג 2 כשרמת הסוכר בדם גבוהה, מופרש הסוכר לכליה וממנו לשתן.

 

לדברי ד"ר ויינשטיין, "סוכר מופיע בשתן כשרמתו בדם גבוהה מ-180 יחידות (מ"ג לדציליטר דם), אם כי לא נהוג להתבסס באבחון סוכרת על מדידה זו, כי ישנם אנשים עם סף כלייתי גבוה או נמוך, למשל נשים בהיריון שניתן לאתר אצלן סוכר בשתן מבלי שקיימת רמת סוכר גבוהה בדם המעידה בהכרח על סוכרת".

 

בדיקת שתן שכיחה יותר לסוכרתיים היא בדיקה לרמות חלבון האלבומין (albumin) בשתן. אלבומין הוא חלבון עיקרי בדם, והפרשה של מיקרו-אלבומין בשתן, משמעותה פגיעה בכליות, העשויה להתפתח גם בקרב חולי סוכרת. לדברי ד"ר ויינשטיין, "במידה ובדיקת שתן בקרב נבדק סוכרתי מצביעה על נוכחות אלבומין, ניתן להניח כי החלה פגיעה בכליות, ויש לפעול בטיפול משולב לאיזון סוכר ולחץ דם, דיאטה דלת חלבון ודלת מלח, ולהתחיל במתן תרופות שמורידות את לחץ הדם, גם אם לחץ הדם עצמו תקין, כדי להקטין את כמות האלבומין בשתן ולמנוע את הידרדרות הכליות". בדיקה זו נהוגה בקרב מטופלים שאובחנו כסוכרתיים אחת לשנה, במידה והיא תקינה, ובשכיחות גבוהה יותר במידה ומאובחנות חריגות.

 

ככלל, חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה פי שלושה לפגיעה בכליות בהשוואה לאוכלוסיה הבריאה, וכ-40%-20% מחולי סוכרת סובלים מפגיעה בכליות. כ-40%-15% מכלל מטופלי הדיאליזה ומושתלי הכליה הם חולי סוכרת, ואבחון מוקדם של הפגיעה הכלייתית יכול למנוע או להאט את הידרדרות הכליות לכדי מצב של אי ספיקת כליות הדורש פתרון של דיאליזה והשתלת כליה.

 

בדיקות עיניים

 

סוכרת עלולה לפגוע בראיה. מאובחנים עם סוכרת מסוג 1 יכולים לעבור בדיקת עיניים ראשונה כעבור חמש שנים מהאבחנה, כדי לבחון את תקינות הראיה. לעומת זאת, מאובחנים עם סוכרת סוג 2 - שמתגלה ברוב המקרים באקראי ולעתים לאחר שנים של סוכרת סמויה - מחויבים לעבור בדיקה ראשונה מיד עם האבחנה ובהמשך אחת לשנה, כדי לזהות פגיעות אפשריות בעין האופייניות לסוכרת, בייחוד נזק לרשתית הקרוי 'רטינופתיה סוכרתית', ולטפל בהן מבעוד מועד כדי למנוע את הידרדרות הראיה: טיפול באמצעות לייזר, בהזרקת נוגדני VEGF לתוך העין או בנטילת סטרואידים.

 

בדיקת עיניים למאובחנים עם סוכרת היא למעשה בדיקת רשתית הכוללת צילום של הרשתית לאבחון כלי הדם שברשתית (הקרוי צילום פלואורסצאין), המבוצע לרוב לאחר הזרקת חומר צבע לווריד היד, כדי לזהות כלי דם פגומים ברשתית; בדיקת צילום דרך אישונים מורחבים למיפוי הרשתית ואיתור אזורי בצקת הקרויה OCT) Optical Coherent Tomography); ובמקרים בהם קיים נזק משמעותי בעין המונע הסתכלות על הרשתית, למשל קטרקט מתקדם, יש לבצע אולטרה סאונד המספק תמונה אנטומית של הרשתית.

 

אבחון שלב המעבר לאינסולין

 

כאמור, חולי סוכרת סוג 1 נאלצים להזריק אינסולין מרגע האבחנה. בסוכרת סוג 2 הטיפול לרוב מתחיל בשינויי אורח חיים ותרופות. אבחון שלב המעבר לאינסולין בקרב חולי סוכרת סוג 2 המטופלים בתרופות נעשה לרוב על סמך אבחנה קלינית והחלטה משותפת של הרופא עם המטופל. לדברי ד"ר ויינשטיין, "אם החולה לא מגיב לטיפול התרופתי ולא מגיב לטיפול בשינוי אורח חיים ומשך הסוכרת ארוך, ימליץ הרופא לרוב על מעבר לאינסולין. לאחר עשר שנות סוכרת סוג 2, ל-80%-70% מהחולים אוזל האינסולין, והסוכר לא ירד בדם גם אם יתנו להם הרבה תרופות".

 

ההחלטה הקלינית תלויה בגורמים רבים, לרבות גיל, משך הזמן שחלף מהאבחנה ומצב סוציו אקונומי, לרבות הבנת החולה את מצבו והמוטיבציה שלו לאזן את רמות הסוכר בדמו. ד"ר ויינשטיין מסביר כי "יש חולים צעירים, שנרצה שרמות ה-HbA1C יהיו אצלם נמוכות מ-6%, וכשיש חריגה מהיעד נמליץ על אינסולין, ויש קשישים שפיתחו סוכרת, ולא צריך להעבירם במהירות לאינסולין, כי יש בזה גם סיכון מסוים עבורם בהתקפי היפוגליקמיה".

 

בדיקת מעבדה המסייעת לאבחן האם מטופל חולה סוכרת נמצא בשלב הדורש מעבר להזרקת אינסולין, היא בדיקת פפטיד סי (C-Peptide), המשמשת לבדיקת תפקוד הלבלב וכמות האינסולין שהגוף מייצר.

 

למולקולת אינסולין יש שתי שרשראות שמחוברות בחלבון המכונה C-PEPTIDE. אם נרצה לדעת כמה אינסולין יש בגוף, בירור רמות האינסולין בדם אינו יכול לתת תמונה מספקת, מאחר והאינסולין מגיע למחזור הדם לאחר שהופרש בלבלב ועבר את הכבד. לדברי ד"ר ויינשטיין, "הכבד אינו אדיש לאינסולין ויכול להרוס חלק מהאינסולין, לכן רמות האינסולין בדם אינם בהכרח הרמות שהפריש החולה". בדיקת פפטיד סי מאפשרת לקבוע מהי 'הרזרבה הלבלבית', כלומר כמה אינסולין עדיין מפריש הלבלב אצל חולה הסוכרת. כשרמת הפפטיד בבדיקה גבוהה זה סימן לכך שהגוף מפריש הרבה אינסולין. מאידך, בדיקה שמצביעה על רמה אפסית של פפטיד סי מאפשרת אומדן וודאי לכך שהלבלב הפסיק להפריש אינסולין וכי יש לעבור מהתרופות לשלב ההזרקה של אינסולין.

 

בדיקת פפטיד סי מאפשרת גם לקבוע מאיזה סוג סוכרת סובל המטופל: כשרמת הפפטיד מאוד נמוכה, והגוף אינו מייצר אינסולין, האבחנה היא קרוב לוודאי של סוכרת סוג 1. ואילו בסוכרת סוג 2 בשלביה הראשונים, כשהגוף עדיין מייצר אינסולין, רמת הפפטיד תהייה תקינה ולעתים אף גבוהה מהנורמה. רמות תקינות של הבדיקה בקרב מבוגרים הן 2.5-0.5 ננוגרם למיליליטר לאחר צום של שמונה שעות.

 

מצב טרום סוכרתי

 

בסוכרת מוכרים שני מצבי ביניים, המצביעים על 'מצב 'טרום סוכרת' או 'סוכרת סמויה': האחד הוא מצב של רמות שבין 100 ל-126 יחידות מ"ג לדציליטר דם בבדיקת סוכר סטנדרטית בצום, מצב הקרוי IFG - Impaired Fasting Glucose. השני הוא מצב של רמות גלוקוז שבין 140 ל-200 מ"ג לדציליטר דם לאחר העמסת סוכר - הקרוי IGT - Impaired Glucose Tolerance.

 

כשמאובחן בבדיקת דם בצום אחד משני מצבים אלה, נטיית הלב של הרופאים היא לרוב לנסות ולטפל במחלה ללא תרופות, באמצעות הטמעת הרגלי תזונה בריאה (הפחתת סוכרים ושומנים) ופעילות גופנית, בניסיון להוריד את רמת הסוכר בדם.

 

עם זאת, בשנים האחרונות מחקרים העלו כי טיפול יומיומי בתרופה מטפורמין/גלוקופאז' הנמצאת בסל הבריאות ונחשבת לתרופת קו ראשון בסוכרת, בקסניקל, המשמשת כגלולה להרזיה הנמכרת בישראל במרשם רפואי או בפרנדאז, הכלולה בסל הבריאות, עשוי למנוע את המשך ההידרדרות ברמת הסוכר בדם ולעכב את הופעת הסוכרת.

 

לדברי ד"ר ויינשטיין, "כיום רופאים רבים בארץ ובעולם נותנים מטפורמין למטופלים עם טרום סוכרת, בייחוד אם הם סובלים מהשמנה, ונותנים להם שלושה חודשים להפחית 10%-5% ממשקל גופם באמצעות דיאטה. אם הם לא מצליחים, מומלץ להתחיל בטיפול תרופתי, שמטרתו כמובן להשיב במהירות את רמת הסוכר בדם לנורמה".

 

בדיקות עתידניות

 

חוקרים עמלים בשנים האחרונות על שיטות נוספות לאבחון סוכרת בשלביה המוקדמים של המחלה, בניסיון למנוע התפתחות של הנזקים הנלווים.

 

חוקרים מבית הספר למדעי החיים במכון הטכנולוגי בבייג'ין שבסין דיווחו בנובמבר 2013 בכתב העת Diabetes כי הצליחו לאתר שמונה פפטידים בנוזל הדם המשתנים בהתאם לרמות הסוכר בדם, ומתוכם שלושה מרכזיים העשויים בעתיד לשמש לבדיקות אבחנתיות לסוכרת (פפטידים המכונים  KDLGEENFK, LDELRDEGKו-KVPQVSTPTLVEVSR).

 

בנוסף, צוות חוקרים מספרד דיווח בפברואר 2014 כי הצליח לאבחן סמן בדם שיוכל לשמש לאבחון סוכרת סוג 2. המדובר בסמן אפיגנטי המשפעל את פעילות המטען הגנטי בגרעיני התאים (DNA) ומצביע על שינוי בפעילות באזור הקרוי 25 CpG המאפיין חולים בסוכרת סוג 2. זאת על רקע הצורך לפתח שיטות חדשות לאבחון סוכרת שאינן נסמכות על הצורך בצום מקדים.

 

חוקרים מנציגות בית הספר לרפואה Weill Cornell בקטאר דיווחו בינואר 2014 בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism על שיטה חדשה לאבחן סוכרת בבדיקת רוק. הבדיקה מאבחנת סמן ברוק הקרוי 1,5- 1,5-AnhydroGlucitol, שרמות נמוכות שלו ברוק, כפי שמצאו החוקרים, מצביעות על אדם סוכרתי. הסמן נבחן על מדגם ראשוני בקרב 369 נבדקים, ולטענת החוקרים ביכולתו לשפר את תהליך אבחון הסוכרת ולהנגיש בדיקות סקירה לאבחון סוכרת באוכלוסיות נרחבות.

 

ביוני 2011 דיווחו בכתב העת Physical Review Letters חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת Purdue כי פיתחו בדיקת הדמיה מיוחדת לאיתור סוכרת, המבוססת על מדידת אותות אולטרה סאונד ממולקולות שנחשפות לקרן לייזר. הקרן מכוונת לגוף ופולטת אותות קצרצרים (לפרקי זמן של ננו שניות) באורך גל שבטווח אינפרה אדום, ומייצרת תנודות בגוף שגורמות לרקמות להתחמם ולהתפשט ולייצר מצידן תנודות של גלים בתדירות של אלטרה סאונד, כלומר בתדירות על קולית. תנודות אלו נקלטות על ידי מכשיר חיצוני הקרוי transducer, שמתרגם אותן לתמונת הדמיה תלת ממדית. הטכנולוגיה החדשנית מאפשרת לאתר היווצרות רובד טרשתי פנימי בכלי דם, ויש באפשרותה גם לאתר מולקולות שומן בשרירים ולזהות באמצעותן התפתחות של סוכרת. זאת על בסיס מחקרים שמצאו כי מחלת הסוכרת מעכבת את עיבוד השומן ברקמות שריר ובכבד, וגורמת להתפתחות מצבורים גבוהים של שומן בשרירים.

 

במארס 2013 דיווחו חוקרים הולנדים מאוניברסיטאות איינדהובן ומאסטריכט בכתב העת Diabetologia כי הצליחו לאבחן סוכרת באמצעות מדידת רמות מולקולות שומן בשרירים ובכבד בעזרת טכנולוגיית הדמיה מסוג MRI.

 

 

קישור:
כינוי:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב:
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: