סוכרת סוג-2

סוכרת מוכרת כאחת המחלות הכרוניות השכיחות, ששכיחותה נמצאת לאורך השנים האחרונות במגמת עלייה מתמדת. בעולם, לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), חלה עלייה משמעותית במספר הסוכרתיים מ-108 מיליון בשנת 1980 ל-422 מיליון בשנת 2014, כששיעור הסוכרתיים מקרב האוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 18 עמד בשנת 1980 על 4.7% מהבוגרים וכמעט הוכפל לאורך 34 שנים, והגיע בשנת 2014 ל-8.5% מהבוגרים. בספרות הרפואית ישנן הערכות כי שיעורי התחלואה והתמותה מסוכרת צפויים לעלות בעשרות אחוזים בשנים הקרובות.

כדאי לך לקרוא גם את זה

סוכרת - כך תשמרו על בריאות העיניים

היפוגליקמיה - כל מה שצריך לדעת

על ילדים עם מחלות כרוניות בבית הספר

בישראל, לפי דו"ח המדדים הלאומי של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, בשנת 2015 הגיע שיעור הסוכרתיים ל-9.7% מהבוגרים תושבי הארץ.

הבעיה המרכזית של חולי הסוכרת היא סיבוכי המחלה שעלולים להוביל לנכויות קשות, מחלות נלוות וכן מהווים גורמי סיכון לתמותה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, סוכרת היא סיבת המוות השישית בשכיחותה בעולם. לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, מובילה ישראל בשיעורי התמותה מסוכרת (28.3 למאה אלף, לשנת 2010) מעל לארה"ב (18.1 למאה אלף), גרמניה (14), צרפת (9.1), בריטניה (5.9) ויוון (5.3).

המטרה המרכזית בטיפול במחלת הסוכרת היא שמירה על איזון רמות הסוכר בדם למניעת סיבוכי המחלה. לפי דו"ח מדדי האיכות של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, שיעור חולי הסוכרת המאוזנים בישראל בגילי 18 עד 84 להם נמדדו רמות,HbA1C  הגיע בשנת 2015 ל-67.6% מהסוכרתיים. שיעור חולי הסוכרת הבוגרים בישראל שאינם מאוזנים עם רמת HbA1C  של 9% ומעלה - העשויה להצביע על מחלה לא מאוזנת - עמד בשנת 2015 על 11% מהסוכרתיים.

הסיבוכים האפשריים של סוכרת

התסמונת המטבולית

חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לאבחנה מקבילה בתסמונת המטבולית, המהווה מקבץ של מצבים בריאותיים שמגדילים במשותף את הסיכון לתמותה – מקבץ הכולל השמנה בטנית, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם (טריגליצרידים), כולסטרול טוב (HDL) נמוך ורמות גבוהות של סוכר בדם בצום. אבחון התסמונת המטבולית מבוסס על נוכחות שלושה מתוך חמשת הגורמים הללו. תסמונת זו כשלעצמה מעלה פי 2 את הסיכון למחלות לב וכלי דם ופי 5 את הסיכון לסוכרת סוג 2.

קרוב ל-85% מהאנשים עם סוכרת סוג 2 מאובחנים גם עם התסמונת המטבולית, לפי נתוני המכון הלאומי ללב, ריאה ודם בארה"ב (NHLBI).

עיוורון

הסיכון המרכזי לפגיעה בראייה בקרב חולי סוכרת נוגע לפגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית העין, מצב הרפואי הקרוי 'רטינופתיה סוכרתית'.

לפי מאמר שפורסם במארס 2012 בכתב העת Diabetes Care המסכם 35 מחקרים בתחום, כיום מוערך כי חיים בעולם 93 מיליון איש שמתמודדים עם סוג כלשהו של רטינופתיה סוכרתית, בהם 17 מיליון עם רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית (Proliferative Retinopathy) המאפיינת את הסיבוך בשלביו הראשונים, 21 מיליון עם בצקת מקולרית על רקע סוכרת (Diabetic Macular Edema) ו-28 מיליון עם רטינופתיה סוכרתית קשה וסיכון לעיוורון.

בישראל, בשנים האחרונות אמנם מדווחת ירידה בשיעור העיוורים כתוצאה מסוכרת, משיעור של 2.52 למאה אלף בשנת 2008 ל-2.36 למאה אלף בשנת 2010, כפי שדווח במאמר בפברואר 2013 בכתב העת American Jouirnal of Opthalmology. עם זאת, עיוורון על רקע סוכרת מהווה עדיין בעיה קיימת, ולפי נתוני השירות לעיוור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 2014 הפכו 144 ישראלים לעיוורים כתוצאה מסיבוכים של סוכרת וקיבלו תעודות עיוור – 10.2% מכלל העיוורים החדשים באותה שנה.

במחקר ישראלי שהופיע בפברואר 2012 בכתב העתAmerican Journal of Ophthalmology  המסכם נתונים על הסיבות לעיוורון בישראל נמצא כי סוכרת מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה בקרב 12.5% מהעיוורים בשנת 1999 ו-13.2% בשנת 2008, אחרי הסיבה הראשונה - ניוון מקולרי הקשור בגיל (AMD).

נוירופתיה סוכרתית

סיבוך נוסף בקרב סוכרתיים כולל פגיעה בעצבים, וקרוי בעגה הרפואית 'נוירופתיה סוכרתית', ומתאפיין בתחושות כאב שורף ממקור עצבי, עקצוץ, הירדמות, חולשה, עיכוב ברפלקסים ואובדן תנועתיות בגפיים.

מחקרים מהעולם שסוכמו במאמר שפורסם בנושא באפריל 2016 בכתב העת F1000 Research אומדים את היקף הסובלים מתופעה בכ-50% מהסוכרתיים בשלב כלשהו של חייהם. מדובר, אם כן, בסיבוך הסוכרת השכיח ביותר. נוירופתיה סוכרתית מהווה גורם מוביל לנכות כתוצאה מקטיעת גפיים.

מה עושים? ההמלצה הרפואית קוראת לבצע בדיקות לאבחון נוירופתיה עם האבחון של סוכרת סוג 2 וכעבור חמש שנים לאחר אבחון סוכרת סוג 1. בדיקת האבחון כוללת בדיקה גופנית, לרבות בדיקה נוירולוגית של הולכה עצבית (אלקטרומיוגרפיה) בחמישה עצבים וכן שאלות, ולעתים בשילוב מבחן הקשה עם קולן ובדיקת בלוטות הזיעה.

כדאי לך לקרוא גם את זה

טיפול בסוכרת בגיל השלישי

מהי תנגודת לאינסולין?

איך המחלה משפיעה על כישורי הנהיגה?

 

הטיפול במצב של נוירופתיה סוכרתית כולל את איזון הסוכרת וגורמי הסיכון האחרים הנלווים, צמצום הנזק העצבי וטיפול בכאב המלווה את הנוירופתיה הסוכרתית, כאב המאופיין כחד ושורף, כשמבין הטיפולים שהוכחו כיעילים כנגדו נכללים גם משככי כאבים חזקים מסוג אופיאטים, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נגד אפילפסיה.

עוד על נוירופתיה סוכרתית 

קטיעות גפיים

קטיעות גפיים מהוות את אחד הסיבוכים הקשים של סוכרת, הגורמים לנכות תפקודית קשה לצמיתות. קטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת נגרמות לרוב כתוצאה מ'כף רגל סוכרתית' – מצב שבו מתפתחים בכפות רגליהם של חולי סוכרת פצעים שאינם נרפאים כתוצאה ממחלה בכלי הדם ההיקפיים, העלולים להוביל להתפתחות נמק המחייב כריתה.

קטיעת גפיים פוגעת במטופלים חולי סוכרת לא רק נפשית, אלא גם פיזית: בקרב 18% מהמקרים מתפתח לאחר הקטיעה זיהום מקומי או שהגלד הניתוחי אינו מחלים ו-30% מהקטועים מפתחים בסמוך אי ספיקת לב, אירוע מוחי או מחלה לבבית קטלנית. כמו כן, כעשירית מאלו העוברים קטיעה נזקקים לקטיעה נוספת באותה הגפה כעבור שנה.

כ-40% מחולי הסוכרת מפתחים מחלות בכלי הדם ההיקפיים כעבור עשרים שנות מחלה וכ-4% עד 10% מחולי הסוכרת סובלים מפצעים קשיי ריפוי בכף הרגל.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי מדי שנה עוברים 1,100 ישראלים קטיעות גפיים כתוצאה מסוכרת, ובשנים האחרונות 78%-70% מהקטיעות נגרמות כתוצאה מסיבוכי סוכרת.

מדו"ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמועצה הלאומית לסוכרת הנוגע לשנת 2007 עולה כי מתוך 1,097 הישראלים שעברו קטיעות גפיים כתוצאה מסוכרת הרוב היו גברים (63%). מבין הגברים, הרוב היו בגילי 74-65 (32.6%), ומבין הנשים הרוב היו בגילי 84-75 (31.3%).

סיבוכים בכליות ודיאליזה

אחד הסיבוכים המרכזיים של סוכרת היא פגיעה בתפקודי כליות המכונה 'נפרופתיה סוכרתית', העלולה להידרדר עד כדי אי ספיקת כליות הדורשת טיפולי דיאליזה והשתלת כליה.

ככלל, 20% עד 40% מחולי הסוכרת מפתחים נפרופתיה לאורך השנים, כשהשלב המוקדם מתבטא בהפרשה מוגברת של חלבון האלבומין בשתן.

בישראל, לפי דוח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות והאיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, שיעור הסיבוכים המאובחנים בכליות בקרב חולי סוכרת גדל משמעותית פי 2.5 לאורך עשור - משיעור של 18.1% סוכרתיים מקרב מטופלי הדיאליזה בשנת 1990, דרך 35.7%  מהמטופלים בשנת 2000 ועד ל-44.7% מהמטופלים בשנת 2010. גם אחוז הסוכרתיים מקרב מושתלי הכליה בישראל עלה פי 4.4 באותם שנים.

מנתוני רישום מחלות הכליה בארה"ב (USRDS) לשנת 2009 עולה כי בעוד שבישראל סוכרת היוותה את הסיבה לסיבוכים בכליות בקרב 43.1% ממטופלי הדיאליזה, השיעור דומה לארה"ב (43.7%), הוא גבוה מרוב מדינות המערב, לרבות אוסטרליה (32.6%), בריטניה (25.6%), שבדיה (25%), צרפת (22%), פולין (20.6%), רוסיה (16.8%) ורומניה (13.1%).

כדאי לך לקרוא גם את זה

הכל על נוירופתיה סוכרתית

איך מריחה המחלה שלך?

התיק הרפואי: כל מה שצריך לדעת

מחלות לב וכלי דם

סוכרת מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, וחלק מהתרופות לסוכרת גם מוגדרות כתרופות למניעת אירועי לב.

לפי עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO), סוכרת מהווה את אחד מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, לצד יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומנים בדם (היפרליפידמיה).

לפי נתוני האיגוד הקרדיולוגי, שיעור חולי הסוכרת מתוך מדגם של 1,898 ישראלים שעברו התקפי לב בשנת 2013 ואושפזו ב-25 בתי חולים ברחבי המדינה, עמד על 39.3% סוכרתיים, וסוכרת נמדדה בסקר כגורם סיכון זהה למחלות לב כמו עישון סיגריות בהווה (39.3% מהמדגם מעשנים), וגבוה מהיסטוריה של אירועי לב במשפחה (28.9%) ומעישון בעבר (20.6%). באיגוד אף זוהתה עלייה משמעותית של 20% בשיעור הסוכרתיים מקרב העוברים התקפי לב בין סקר משנת 2000 לסקר של 2013.

למידע נוסף על הקשר בין סוכרת למחלות לב וכלי דם

השמנה וסיבוכים במערכת העיכול

סוכרת קשורה בקשר ישיר ומוכר להשמנה: השמנה מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות סוכרת. והקשר גם הפוך: סוכרת מעלה את הסיכון להשמנה, ואחת הסיבות להשמנה בקרב מי שכבר אובחן כחולה סוכרת היא הטיפול באינסולין.

לפי הערכות החברה האמריקאית לחקר השמנה, עד 90% מהסוכרתיים מתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. לגברים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 6.7 לסבול גם מסוכרת, ובקרב נשים השמנת יתר מעלה פי 12.4 את הסיכון לסוכרת.

סוכרת עלולה להוביל גם לסיבוכים במערכת העיכול, לרבות בתפקודי הקיבה, תופעה רפואית המוכרת בשם 'גסטרופרזיס' (שיתוק קיבה), ומתבטאת בהאטה בפעולת ריקון הקיבה למעי.

מחקר ישראלי שבוצע בבית החולים בילינסון אודות התופעה בקרב סוכרתיים, והופיע בפברואר 2014 בכתב העתBMC Gastroenterology  בחן מדגם של 382 חולי סוכרת סוג 2, והעלה כי לנשים סוכרתיות נטייה גדולה יותר להשמנה המתבטאת במדד השמנה BMI ממוצע של 31.9 יחידות BMI) המחושב כמשקל בקילוגרמים חלקי ריבוע הגובה במטרים) הגבוה מזה שנמדד בקרב גברים (29.2 יחידות).

באשר לסיבוכים במערכת העיכול, מכלל המדגם סבלו 57.8% מבטן או כרס בולטת, 53.25 ממראה חיצוני מנופח, 52.6% מתחושת כבדות אחרי ארוחות, 45.7% מתחושת עצירות בבטן, 36.7% מתחושת שובע מוקדמת, 31.8% מבחילות, 23.1% מאובדן תיאבון, 9.8% מרפלקס הקאה ו-6.9% מהקאות.

סרטן

מחקרים רומזים כי לחולי סוכרת עשוי להיות סיכון מוגבר לפתח סוגים שונים של סרטן. חלק מהקשר שאותר בין סוכרת וסיכון מוגבר לסרטן נובע מהשמנה התורמת לעלייה בסיכון לסרטן, אולם הקשר בין סוכרת לסרטן אינו רק עקיף, אלא גם ישיר.

מאמר סקירה שפורסם בפברואר 2018 בכתב העת Lancet העריך כי ניתן לייחס לסוכרת והשמנה כגורמי סיכון עצמאיים המופיעים במשולב 5.6% ממקרי הסרטן המאובחנים בעולם נכון לשנת 2012 – שמהווים קרוב ל-800 אלף מקרים של סרטן. לפי מחקרים הנמנים במאמר, סוכרת הוכחה בעבודות כגורם סיכון עצמאי לסוגים רבים של גידולים ממאירים: סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן שלפוחית שתן, סרטן השד וסרטן הרחם.

מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי רמב"ם שפורסם באפריל 2015 בכתב העת Handbook of Experimental Pharmacology העלה כי השמנה וסוכרת מהוות גורמי סיכון להיפראינסולינמיה – כלומר לרמות גבוהות של הורמון האינסולין בדם. בקרב חולי סוכרת נגרמות רמות אלו כתוצאה מתנגודת של הגוף לאינסולין, ומניסיונו של הלבלב לפצות על כך על ידי ייצור עודף של ההורמון. בהמשך היפראינסולינמיה מהווה על פי מחקרים רבים מצב המעודד חלוקה בלתי תקינה של תאים והתפתחות גידולים סרטניים בגוף האדם.

הקשר בין סוכרת לסרטן עדיין נחקר, ולפי המכון האמריקאי לחקר הסרטן (AICR), הקשר המשמעותי ביותר שזוהה עד כה הוא בין סוכרת סוג 2 לסרטן המעי הגס, כשחוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מצאו כי נשים עם סוכרת נמצאות בסיכון גבוה ב-60% לפתח סרטן במעי הגס בהשוואה לנשים ללא המחלה, ממצא שנסמך על מחקר מעקב נרחב אחר 45,516 משתתפות משנות ה-70, ופורסם באפריל 2010 בכתב העת Cancer Causes and Control.

פרופ' חבר קליני נעים שחאדה הוא מנהל המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת

עדכון אחרון: מאי 2018