סוכרת סוג-2
כל הסיבוכים של מחלת הסוכרת
מהם הסיבוכים שעלולים להיווצר עקב מחלת הסוכרת? ואלו בדיקות חשוב לעשות כדי לעקוב אחר התפתחותם?
(2).jpg)
סוכרת מוכרת כאחת המחלות הכרוניות השכיחות, ששכיחותה נמצאת לאורך השנים האחרונות במגמת עלייה מתמדת. בעולם, לפי הערכות ארגון הבריאות העולמי (WHO), חלה עלייה משמעותית במספר הסוכרתיים מ-108 מיליון בשנת 1980 ל-422 מיליון בשנת 2014, כששיעור הסוכרתיים מקרב האוכלוסייה הבוגרת מעל גיל 18 עמד בשנת 1980 על 4.7% מהבוגרים וכמעט הוכפל לאורך 34 שנים, והגיע בשנת 2014 ל-8.5% מהבוגרים. בספרות הרפואית ישנן הערכות כי שיעורי התחלואה והתמותה מסוכרת צפויים לעלות בעשרות אחוזים בשנים הקרובות.
בישראל, לפי דו"ח המדדים הלאומי של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, בשנת 2015 הגיע שיעור הסוכרתיים ל-9.7% מהבוגרים תושבי הארץ.
הבעיה המרכזית של חולי הסוכרת היא סיבוכי המחלה שעלולים להוביל לנכויות קשות, מחלות נלוות וכן מהווים גורמי סיכון לתמותה. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, סוכרת היא סיבת המוות השישית בשכיחותה בעולם. לפי נתוני ארגון המדינות המפותחות ה-OECD, מובילה ישראל בשיעורי התמותה מסוכרת (28.3 למאה אלף, לשנת 2010) מעל לארה"ב (18.1 למאה אלף), גרמניה (14), צרפת (9.1), בריטניה (5.9) ויוון (5.3).
המטרה המרכזית בטיפול במחלת הסוכרת היא שמירה על איזון רמות הסוכר בדם למניעת סיבוכי המחלה. לפי דו"ח מדדי האיכות של המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, שיעור חולי הסוכרת המאוזנים בישראל בגילי 18 עד 84 להם נמדדו רמות,HbA1C הגיע בשנת 2015 ל-67.6% מהסוכרתיים. שיעור חולי הסוכרת הבוגרים בישראל שאינם מאוזנים עם רמת HbA1C של 9% ומעלה - העשויה להצביע על מחלה לא מאוזנת - עמד בשנת 2015 על 11% מהסוכרתיים.
הסיבוכים האפשריים של סוכרת
התסמונת המטבולית
חולי סוכרת נמצאים בסיכון גבוה לאבחנה מקבילה בתסמונת המטבולית, המהווה מקבץ של מצבים בריאותיים שמגדילים במשותף את הסיכון לתמותה – מקבץ הכולל השמנה בטנית, יתר לחץ דם, עודף שומנים בדם (טריגליצרידים), כולסטרול טוב (HDL) נמוך ורמות גבוהות של סוכר בדם בצום. אבחון התסמונת המטבולית מבוסס על נוכחות שלושה מתוך חמשת הגורמים הללו. תסמונת זו כשלעצמה מעלה פי 2 את הסיכון למחלות לב וכלי דם ופי 5 את הסיכון לסוכרת סוג 2.
קרוב ל-85% מהאנשים עם סוכרת סוג 2 מאובחנים גם עם התסמונת המטבולית, לפי נתוני המכון הלאומי ללב, ריאה ודם בארה"ב (NHLBI).
מה עושים? הטיפול העיקרי בתסמונת ניתן בהמלצות לשינוי אורח החיים: שיפור התזונה, הגברת הפעילות הגופנית והפסקת עישון, ובמידה והמדדים אינם משתנים – התאמת תרופות לצורך איזון גורמי הסיכון, באופן שיוכל להפחית את הסיכון לסיבוכים משמעותיים בקרב סוכרתיים הסובלים מהתסמונת.
עיוורון
הסיכון המרכזי לפגיעה בראייה בקרב חולי סוכרת נוגע לפגיעה בכלי הדם הקטנים ברשתית העין, מצב הרפואי הקרוי 'רטינופתיה סוכרתית'.
לפי מאמר שפורסם במארס 2012 בכתב העת Diabetes Care המסכם 35 מחקרים בתחום, כיום מוערך כי חיים בעולם 93 מיליון איש שמתמודדים עם סוג כלשהו של רטינופתיה סוכרתית, בהם 17 מיליון עם רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית (Proliferative Retinopathy) המאפיינת את הסיבוך בשלביו הראשונים, 21 מיליון עם בצקת מקולרית על רקע סוכרת (Diabetic Macular Edema) ו-28 מיליון עם רטינופתיה סוכרתית קשה וסיכון לעיוורון.
בישראל, בשנים האחרונות אמנם מדווחת ירידה בשיעור העיוורים כתוצאה מסוכרת, משיעור של 2.52 למאה אלף בשנת 2008 ל-2.36 למאה אלף בשנת 2010, כפי שדווח במאמר בפברואר 2013 בכתב העת American Jouirnal of Opthalmology. עם זאת, עיוורון על רקע סוכרת מהווה עדיין בעיה קיימת, ולפי נתוני השירות לעיוור במשרד הרווחה והשירותים החברתיים, בשנת 2014 הפכו 144 ישראלים לעיוורים כתוצאה מסיבוכים של סוכרת וקיבלו תעודות עיוור – 10.2% מכלל העיוורים החדשים באותה שנה.
במחקר ישראלי שהופיע בפברואר 2012 בכתב העתAmerican Journal of Ophthalmology המסכם נתונים על הסיבות לעיוורון בישראל נמצא כי סוכרת מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה בקרב 12.5% מהעיוורים בשנת 1999 ו-13.2% בשנת 2008, אחרי הסיבה הראשונה - ניוון מקולרי הקשור בגיל (AMD).
מה עושים? בדיקות העיניים התקופתיות לאיתור רטינופתיה סוכרתית משמעותיות עבור חולי סוכרת, מאחר והטיפול בקרב הסובלים מרטינופתיה יעיל למניעת הידרדרות הראייה ועיוורון, ויעילותו גדלה ככל ששלב הרטינופתיה הסוכרתית מוקדם יותר.
בישראל, לפי הנחיה שאומצה בארבע קופות החולים, כל סוכרתי יבצע בדיקת עיניים תקופתית אחת לשנתיים, ולחולים המאובחנים יותר מעשור מומלצות בדיקות אחת לשנה.
נוירופתיה סוכרתית
סיבוך נוסף בקרב סוכרתיים כולל פגיעה בעצבים, וקרוי בעגה הרפואית 'נוירופתיה סוכרתית', ומתאפיין בתחושות כאב שורף ממקור עצבי, עקצוץ, הירדמות, חולשה, עיכוב ברפלקסים ואובדן תנועתיות בגפיים.
מחקרים מהעולם שסוכמו במאמר שפורסם בנושא באפריל 2016 בכתב העת F1000 Research אומדים את היקף הסובלים מתופעה בכ-50% מהסוכרתיים בשלב כלשהו של חייהם. מדובר, אם כן, בסיבוך הסוכרת השכיח ביותר. נוירופתיה סוכרתית מהווה גורם מוביל לנכות כתוצאה מקטיעת גפיים.
מה עושים? ההמלצה הרפואית קוראת לבצע בדיקות לאבחון נוירופתיה עם האבחון של סוכרת סוג 2 וכעבור חמש שנים לאחר אבחון סוכרת סוג 1. בדיקת האבחון כוללת בדיקה גופנית, לרבות בדיקה נוירולוגית של הולכה עצבית (אלקטרומיוגרפיה) בחמישה עצבים וכן שאלות, ולעתים בשילוב מבחן הקשה עם קולן ובדיקת בלוטות הזיעה.
הטיפול במצב של נוירופתיה סוכרתית כולל את איזון הסוכרת וגורמי הסיכון האחרים הנלווים, צמצום הנזק העצבי וטיפול בכאב המלווה את הנוירופתיה הסוכרתית, כאב המאופיין כחד ושורף, כשמבין הטיפולים שהוכחו כיעילים כנגדו נכללים גם משככי כאבים חזקים מסוג אופיאטים, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נגד אפילפסיה.
קטיעות גפיים
קטיעות גפיים מהוות את אחד הסיבוכים הקשים של סוכרת, הגורמים לנכות תפקודית קשה לצמיתות. קטיעות גפיים בקרב חולי סוכרת נגרמות לרוב כתוצאה מ'כף רגל סוכרתית' – מצב שבו מתפתחים בכפות רגליהם של חולי סוכרת פצעים שאינם נרפאים כתוצאה ממחלה בכלי הדם ההיקפיים, העלולים להוביל להתפתחות נמק המחייב כריתה.
קטיעת גפיים פוגעת במטופלים חולי סוכרת לא רק נפשית, אלא גם פיזית: בקרב 18% מהמקרים מתפתח לאחר הקטיעה זיהום מקומי או שהגלד הניתוחי אינו מחלים ו-30% מהקטועים מפתחים בסמוך אי ספיקת לב, אירוע מוחי או מחלה לבבית קטלנית. כמו כן, כעשירית מאלו העוברים קטיעה נזקקים לקטיעה נוספת באותה הגפה כעבור שנה.
כ-40% מחולי הסוכרת מפתחים מחלות בכלי הדם ההיקפיים כעבור עשרים שנות מחלה וכ-4% עד 10% מחולי הסוכרת סובלים מפצעים קשיי ריפוי בכף הרגל.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי מדי שנה עוברים 1,100 ישראלים קטיעות גפיים כתוצאה מסוכרת, ובשנים האחרונות 78%-70% מהקטיעות נגרמות כתוצאה מסיבוכי סוכרת.
מדו"ח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות והמועצה הלאומית לסוכרת הנוגע לשנת 2007 עולה כי מתוך 1,097 הישראלים שעברו קטיעות גפיים כתוצאה מסוכרת הרוב היו גברים (63%). מבין הגברים, הרוב היו בגילי 74-65 (32.6%), ומבין הנשים הרוב היו בגילי 84-75 (31.3%).
מה עושים? איחור באבחנה של כף רגל סוכרתית מהווה את אחת הסיבות המרכזיות לקטיעות בקרב חולי סוכרת, מאחר וחולים רבים אינם שמים לב בזמן לקיומם של פצעים, שלפוחיות או פטרת קשה בין האצבעות, ואינם פונים לקבל טיפול מונע קטיעה. לכן מומלץ כיום על ידי ארגוני הסוכרת בארה"ב ואירופה לבצע בדיקה לכפות רגליים של חולי סוכרת על ידי הרופא המטפל או אחות ראשונית לפחות אחת לשנה, ובמקרה שקיימת פגיעה תחושתית בכפות הרגליים – אחת לשישה חודשים. בדיקות אלו לאתר גורמי סיכון בכף הרגל, לרבות בצקות ופצעים קטנים.
במקביל על חולי סוכרת לשמור על היגיינת כפות הרגליים, לרבות באמצעות שטיפה, ניקוי וייבוש טוב של כף הרגל, רחצה במים בטמפרטורה של עד 37 מעלות, הימנעות מהליכה יחפים – גם לא בבית, שימון יומיומי של העור, חיתוך ציפורניים בקו ישר, ופנייה מידית לרופא בכל מקרה של נזק לכף הרגל. כן מומלץ על התאמת מדרסים ונעליים גדולות לחולי סוכרת כדי שלא לגרום ללחץ על כף הרגל העלול לעודד התפתחות פצעי לחץ.
כיום ידוע כי כיב כרוני בכף הרגל אינו מהווה סיבה לקטיעת גפיים, וישנם טיפולים יעילים למניעת היווצרות נמק, אם כי חלקם עדיין יקרים ואינם כלולים בסל הבריאות. הטיפולים השגרתיים כוללים טיפול מקומי בפצע ומניעת לחץ מעל הפצע. בין הטיפולים היקרים יותר שיעילותם הוכחה: טיפול בתאי לחץ - לרוב בסדרה של עשרה טיפולים - שכיום זמינים בישראל רק בבתי החולים אסף הרופא במרכז ואלישע בחיפה, וכן טיפול אינטנסיבי בפצע הכולל חשיפה לוויטמינים שונים וללחץ שלילי (ואקום) המוצע במספר מרפאות פרטיות ("מרפאות פצעים"). בשנת 2010 החלו במרכז הרפואי רמב"ם לבצע שיטת טיפול חדשנית לצינתור רגליהם של חולי סוכרת הסובלים מכף רגל סוכרתית, תוך כדי פתיחת החסימות בכלי הדם וחידוש אספקת הדם.
סיבוכים בכליות ודיאליזה
אחד הסיבוכים המרכזיים של סוכרת היא פגיעה בתפקודי כליות המכונה 'נפרופתיה סוכרתית', העלולה להידרדר עד כדי אי ספיקת כליות הדורשת טיפולי דיאליזה והשתלת כליה.
ככלל, 20% עד 40% מחולי הסוכרת מפתחים נפרופתיה לאורך השנים, כשהשלב המוקדם מתבטא בהפרשה מוגברת של חלבון האלבומין בשתן.
בישראל, לפי דוח של המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות והאיגוד הישראלי לנפרולוגיה ויתר לחץ דם, שיעור הסיבוכים המאובחנים בכליות בקרב חולי סוכרת גדל משמעותית פי 2.5 לאורך עשור - משיעור של 18.1% סוכרתיים מקרב מטופלי הדיאליזה בשנת 1990, דרך 35.7% מהמטופלים בשנת 2000 ועד ל-44.7% מהמטופלים בשנת 2010. גם אחוז הסוכרתיים מקרב מושתלי הכליה בישראל עלה פי 4.4 באותם שנים.
מנתוני רישום מחלות הכליה בארה"ב (USRDS) לשנת 2009 עולה כי בעוד שבישראל סוכרת היוותה את הסיבה לסיבוכים בכליות בקרב 43.1% ממטופלי הדיאליזה, השיעור דומה לארה"ב (43.7%), הוא גבוה מרוב מדינות המערב, לרבות אוסטרליה (32.6%), בריטניה (25.6%), שבדיה (25%), צרפת (22%), פולין (20.6%), רוסיה (16.8%) ורומניה (13.1%).
מה עושים? בדיקת שתן העוקבת אחר רמות חלבון האלבומין בשתן חיונית כסמן מוקדם לפגיעה כלייתית בקרב חולי סוכרת. בישראל, בדיקת שתן לרמות אלבומין נקבעה כסטנדרט טיפולי בארבע קופות החולים, ומבוצעת אחת לשנה לכלל הסוכרתיים.
הפרשה של מעל ל-300 מ"ג אלבומין ביממה קרויה 'פרוטאינוריה', ומהווה גורם מנבא להתקדמות המחלה הכלייתית והתפתחות אי ספיקת כליות, וכן מעלה באופן עצמאי את הסיכון למחלות לב וכלי דם. ביצוע הבדיקה מאפשר מתן טיפול תרופתי למניעת הידרדרות הנזק הכלייתי בתרופות מסוג ARB (שחוסמות את הקולטן לאנגיוטנסין) וכן תרופות מעכבות האנזים ACE– שתי קבוצות של תרופות המשמשות גם לטיפול ביתר לחץ דם.
מחלות לב וכלי דם
סוכרת מעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לרבות התקפי לב ושבץ מוחי, וחלק מהתרופות לסוכרת גם מוגדרות כתרופות למניעת אירועי לב.
לפי עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO), סוכרת מהווה את אחד מגורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, לצד יתר לחץ דם ורמות גבוהות של שומנים בדם (היפרליפידמיה).
לפי נתוני האיגוד הקרדיולוגי, שיעור חולי הסוכרת מתוך מדגם של 1,898 ישראלים שעברו התקפי לב בשנת 2013 ואושפזו ב-25 בתי חולים ברחבי המדינה, עמד על 39.3% סוכרתיים, וסוכרת נמדדה בסקר כגורם סיכון זהה למחלות לב כמו עישון סיגריות בהווה (39.3% מהמדגם מעשנים), וגבוה מהיסטוריה של אירועי לב במשפחה (28.9%) ומעישון בעבר (20.6%). באיגוד אף זוהתה עלייה משמעותית של 20% בשיעור הסוכרתיים מקרב העוברים התקפי לב בין סקר משנת 2000 לסקר של 2013.
מה עושים? האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) ממליצה בנייר עמדה מינואר 2017 על מספר פעולות לניטור וצמצום של הסיכון למחלות לב וכלי דם בקרב סוכרתיים, לרבות:
- ביצוע מדידות לחץ דם באופן קבוע בכל בדיקה במרפאה, וכשמאובחנות חריגות – יש לבצע בדיקה נוספת ביום אחר לאישור הממצא.
- על רוב הסוכרתיים המאובחנים עם יתר לחץ דם לקבל טיפול להורדת לחץ הדם הסיסטולי לרמה של עד 140 מ"מ כספית ולחץ הדם הדיאסטולי עד לרמה של 90 מ"מ כספית.
- לאנשים בסיכון גבוה במיוחד למחלות לב וכלי דם מומלץ אף לשאוף לערכי לחץ דם נמוכים יותר של עד 130/80 מ"מ כספית.
- לנשים בהיריון עם סוכרת ויתר לחץ דם מומלץ על ערכי לחץ דם של 120-160/80-105 מ"מ כספית.
למידע נוסף על הקשר בין סוכרת למחלות לב וכלי דם
השמנה וסיבוכים במערכת העיכול
סוכרת קשורה בקשר ישיר ומוכר להשמנה: השמנה מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר להתפתחות סוכרת. והקשר גם הפוך: סוכרת מעלה את הסיכון להשמנה, ואחת הסיבות להשמנה בקרב מי שכבר אובחן כחולה סוכרת היא הטיפול באינסולין.
לפי הערכות החברה האמריקאית לחקר השמנה, עד 90% מהסוכרתיים מתמודדים עם עודף משקל או השמנת יתר. לגברים עם השמנת יתר סיכון גבוה פי 6.7 לסבול גם מסוכרת, ובקרב נשים השמנת יתר מעלה פי 12.4 את הסיכון לסוכרת.
סוכרת עלולה להוביל גם לסיבוכים במערכת העיכול, לרבות בתפקודי הקיבה, תופעה רפואית המוכרת בשם 'גסטרופרזיס' (שיתוק קיבה), ומתבטאת בהאטה בפעולת ריקון הקיבה למעי.
מחקר ישראלי שבוצע בבית החולים בילינסון אודות התופעה בקרב סוכרתיים, והופיע בפברואר 2014 בכתב העתBMC Gastroenterology בחן מדגם של 382 חולי סוכרת סוג 2, והעלה כי לנשים סוכרתיות נטייה גדולה יותר להשמנה המתבטאת במדד השמנה BMI ממוצע של 31.9 יחידות BMI) המחושב כמשקל בקילוגרמים חלקי ריבוע הגובה במטרים) הגבוה מזה שנמדד בקרב גברים (29.2 יחידות).
באשר לסיבוכים במערכת העיכול, מכלל המדגם סבלו 57.8% מבטן או כרס בולטת, 53.25 ממראה חיצוני מנופח, 52.6% מתחושת כבדות אחרי ארוחות, 45.7% מתחושת עצירות בבטן, 36.7% מתחושת שובע מוקדמת, 31.8% מבחילות, 23.1% מאובדן תיאבון, 9.8% מרפלקס הקאה ו-6.9% מהקאות.
מה עושים? כיום מומלץ לחולי סוכרת לנסות ולמנוע התפתחות השמנה על ידי התאמה תזונתית. נייר עמדה של איגוד הסוכרת האמריקאי שהתפרסם באוקטובר 2013 בכתב העת Diabetes care שם דגש על הרגלי תזונה יותר מאשר על דיאטה מסוימת, ונקבע בו כי אין המלצה חד משמעית לסוכרתיים להקפיד על דיאטה ספציפית, למשל דיאטה דלת שומנים או דיאטה דלת פחמימות.
לעומת זאת מדגיש המסמך את הצורך להקפיד על הרגלי תזונה למניעת הידרדרות הסוכרת, לרבות הקפדה כללית על מזונות בריאים; יעוץ תזונתי אישי - ובישראל, סל הבריאות הממלכתי לסוכרתיים בישראל כולל 14 מפגשים בשנה אצל דיאטנית.; קביעת משקל יעד ושמירה על תזונה שלא תוביל לחריגה במשקל מהיעד; והקפדה על רמות כולסטרול רע (LDL) בדם הנמוכות מ-100 יחידות ורמות כולסטרול טוב (HDL) הגבוהות מ-40 יחידות לגברים ו-50 יחידות לנשים. כמו כן, במטרה למנוע התקפי היפוגליקמיה (צניחת סוכר) העלולים להתפתח בקרב סוכרתיים, ממליצות ההנחיות לאכול בכל ארוחה רכיב פחמימתי אך עם זאת למתן את כמות הפחמימות בארוחות ולא לדלג על ארוחות.
סרטן
מחקרים רומזים כי לחולי סוכרת עשוי להיות סיכון מוגבר לפתח סוגים שונים של סרטן. חלק מהקשר שאותר בין סוכרת וסיכון מוגבר לסרטן נובע מהשמנה התורמת לעלייה בסיכון לסרטן, אולם הקשר בין סוכרת לסרטן אינו רק עקיף, אלא גם ישיר.
מאמר סקירה שפורסם בפברואר 2018 בכתב העת Lancet העריך כי ניתן לייחס לסוכרת והשמנה כגורמי סיכון עצמאיים המופיעים במשולב 5.6% ממקרי הסרטן המאובחנים בעולם נכון לשנת 2012 – שמהווים קרוב ל-800 אלף מקרים של סרטן. לפי מחקרים הנמנים במאמר, סוכרת הוכחה בעבודות כגורם סיכון עצמאי לסוגים רבים של גידולים ממאירים: סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סרטן הכבד, סרטן שלפוחית שתן, סרטן השד וסרטן הרחם.
מחקר ישראלי מהמרכז הרפואי רמב"ם שפורסם באפריל 2015 בכתב העת Handbook of Experimental Pharmacology העלה כי השמנה וסוכרת מהוות גורמי סיכון להיפראינסולינמיה – כלומר לרמות גבוהות של הורמון האינסולין בדם. בקרב חולי סוכרת נגרמות רמות אלו כתוצאה מתנגודת של הגוף לאינסולין, ומניסיונו של הלבלב לפצות על כך על ידי ייצור עודף של ההורמון. בהמשך היפראינסולינמיה מהווה על פי מחקרים רבים מצב המעודד חלוקה בלתי תקינה של תאים והתפתחות גידולים סרטניים בגוף האדם.
הקשר בין סוכרת לסרטן עדיין נחקר, ולפי המכון האמריקאי לחקר הסרטן (AICR), הקשר המשמעותי ביותר שזוהה עד כה הוא בין סוכרת סוג 2 לסרטן המעי הגס, כשחוקרים מאוניברסיטת מינסוטה מצאו כי נשים עם סוכרת נמצאות בסיכון גבוה ב-60% לפתח סרטן במעי הגס בהשוואה לנשים ללא המחלה, ממצא שנסמך על מחקר מעקב נרחב אחר 45,516 משתתפות משנות ה-70, ופורסם באפריל 2010 בכתב העת Cancer Causes and Control.
מה עושים? מומלץ לסוכרתיים, כפי שמומלץ לכל אדם, לפעול להפחתת גורמי סיכון לסרטן, ובעיקר – לא לעשן, לשמור על משקל גוף תקין, להקפיד על תזונה בריאה, להגביל את צריכת האלכוהול ולבצע פעילות גופנית באופן קבוע, וכן להקפיד על בדיקות הסקר המומלצות לאבחון מוקדם של סרטן.
פרופ' חבר קליני נעים שחאדה הוא מנהל המכון לסוכרת, אנדוקרינולוגיה ומטבוליזם במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה ונשיא האגודה הישראלית לסוכרת
עדכון אחרון: מאי 2018
כדאי לדעת שפצע שנובע מסכרת המתפתח ברגליים, ניתן לטיפול. קודם כל צריך לנקוט הכל האמצעים למניעת הפצע! במידה ונוצר פצע ישנן מגוןן חבישות קצת יותר מתקדמות ממה שמספקים לנו בקופות החולים. צריך לדעת עליהן ולדרוש אותן כי הן קיימות בכל הקופות ובכל בתי החולים. תאמינו לי ביררתי! עברתי שבעה מדורי גיהנום בגלל זה.
הפצע יכול להיות מכאיב מאוד, מפריש ומגעיל. צריך לעשות הכל כדי לטפל בו מהר. גם ע"י הנעלה נכונה, חבישה נכונה, ואם צריך אז אביזרים שונים למניעת הפצעים.
קצת שמות כדי שיהיה לכם מושג ותדעו מה לדרוש. נוזל לניקוי פצעים יעיל - אוקטנילין. חבישה לריפוי פצע שלא צתקדם לריפוי - פרומוגרן. חבישה מעולה למניעת זיהומים - טיאל. TIELLE.
שמחה אם עזרתי.
תמורה קייל
ככל שמתרבים סיבוכי הסוכרת עולה גם הסיכוי להתקדמות הדמנציה...