מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-2

כמוניסוכרת סוג-2מדריכיםרטינופתיה סוכרתית – מה שצריך לדעת

רטינופתיה סוכרתית – מה שצריך לדעת

מהי רטינופתיה סוכרתית שפוגעת בראייה של סוכרתיים? מהם הסימנים האופייניים לרטינופתיה סוכרתית? ואיך מטפלים בסיבוך? מדריך מקיף


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

רטינופתיה סוכרתית (Diabetic Retinopathy) היא סיבוך של סוכרת שמשפיע על העיניים, אשר נגרם כתוצאה מנזק לכלי הדם הקטנים ברשתית (רטינה) – הרקמה הממוקמת בחלקו האחורי של גלגל העין, אשר רגישה לאור וממירה אותו לאותות עצביים שמאפשרים לנו לראות.

 

בשלבים הראשונים להתפתחותה, רטינופתיה סוכרתית איננה מלווה בתסמינים או שמתבטאת בהפרעות ראייה קלות בלבד. עם זאת, עם התקדמותה, התופעה עלולה להוביל לצמצום משמעותי של שדה הראייה ואף לגרום לעיוורון, והיא מהווה כיום את הסיבה השלישית לעיוורון במדינות המערב, לרבות ישראל.

 

רטינופתיה סוכרתית עשויה להתפתח כסיבוך הן של סוכרת סוג 2 והן של סוכרת סוג 1 – כחלק מהנטייה של סוכרתיים לפתח סיבוכים בכלי הדם על רקע הפרעות באיזון רמות הסוכר בדם. "ככל שהסוכרת פחות מאוזנת, ורמות הסוכר בדם גבוהות לאורך זמן – כך הסיכון להתפתחות רטינופתיה סוכרתית גדל", מסביר ד"ר ויסאם ברהום, מומחה לרפואת עיניים ומנתח רשתית במחלקת עיניים במרכז הרפואי כרמל בהנהלת ד"ר אורן נצר-טומקינס ובמרכז לבריאות העין שבמרכז הרפואי לין בחיפה מקבוצת שירותי בריאות "כללית", שמנוהל על ידי ד"ר איתן שגב.

 

 

 

רטינופתיה סוכרתית מהווה את אחד הגורמים המובילים לעיוורון במדינות המערב. סקירה שפורסמה בפברואר 2019 בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology מעלה כי מהסיבוך סובלים 2.2% עד 12.7% מחולי הסוכרת, כשהיקפה דומה בקרב מאובחנים עם סוכרת סוג 2 וסוכרת סוג 1.

 

מגמה חיובית ממאמר סקירה שפורסם בדצמבר 2009 בכתב העת Diabetes Care מבשרת בעשורים האחרונים על ירידה בהיקף הסובלים מרטינופתיה סוכרתית בעולם הודות לשיפור בתרופות ובטכנולוגיות שמאפשרות איזון טוב יותר ברמות הסוכר בדם בקרב סוכרתיים. גם בישראל מדווחת בשנים האחרונות ירידה בשיעור העיוורים כתוצאה מסוכרת, משיעור של 2.52 למאה אלף בשנת 2008 ל-2.36 למאה אלף בשנת 2010.

 

עם זאת, לפי נתוני מקבלי תעודת עיוור במשרד הרווחה, נכון לשנת 2019, בצקת מקולרית על רקע רטינופתיה סוכרתית מהווה את הסיבה הרביעית לעיוורון במדינה (7% מכלל מקבלי תעודת עיוור סבלו מהתופעה) אחרי ניוון מקולרי תלוי גיל (28%), גלאוקומה (15%) ורטיניטיס פיגמנטוזה (9%).

 

במחקר ישראלי שפורסם בפברואר 2012 בכתב העתAmerican Journal of Ophthalmology  וסיכם נתונים על הסיבות לעיוורון בישראל, נמצא בעשורים הקודמים היקף התופעה היה אף חמור יותר: סוכרת היוותה את הסיבה השנייה בשכיחותה בקרב 12.5% מהעיוורים בשנת 1999 ו-13.2% בשנת 2008, וכן הייתה הסיבה הראשונה לעיוורון אצל מבוגרים מתחת לגיל 74.

 

סוגים של רטינופתיה סוכרתית

 

ישנם שני סוגים עיקריים של רטינופתיה סוכרתית:

 

רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית (NPDR)

 

רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית (Non-Profilerative Diabetic Retinopathy ובקיצור NPDR) אופיינית לשלבים הראשונים של הסיבוך, ומאופיינת בפגיעה בכלי דם של הרשתית על רקע היפרגליקמיה (רמות גבוהות של סוכר בדם).

 

בבדיקת עיניים אצל רופא עיניים נהוג לסווג רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית לשלוש דרגות חומרה:

 

  • רטינופתיה קלה שמבטאת שינויים בכלי הדם ברשתית (מיקרואניוריזמות).
  • רטינופתיה בינונית שבה מופיעים גם שטפי דם.
  • רטינופתיה קשה שבה ניתן לזהות שטפי דם רבים בשטח הרשתית בנוסף לשינויים משמעותיים בצורת הכלי דם.

 

חולים הסובלים מרטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית ללא קשר לרמת החומרה יכולים להיות א-סימפטומטיים (ללא תסמינים) כל עוד המחלה אינה מערבת את המקולה – אזור מרכז הרשתית שאחראי על הראייה המרכזית והחדה של העין – ומסיבה זו חשוב לכל חולי הסוכרת להקפיד על ביקורים קבועים אצל רופאי עיניים גם במצבים שבהם אין תסמינים בראייה.

 

רטינופתיה סוכרתית שגשוגית (PDR)

 

רטינופתיה סוכרתית שגשוגית (Profilerative Diabetic Retinopathy וקיצור PDR) מהווה את השלב המתקדם של הסיבוך, ומאופיינת בהתפתחות כלי דם חדשים שאינם תקינים (פתולוגים) מהרשתית לכיוון הזגוגית, שעשויים לפגוע בראייה ועלולים להוביל לסיבוכים, לרבות 'היפרדות רשתית משיכתית' ועיוורון. בשלב מתקדם של רטינופתיה סוכרתית עלולים להיווצר כלי דם חדשים גם בקשתית העין, לחסום את ניקוז הנוזל התוך עיני ולהוביל לגלאוקומה – מחלה הפוגעת בעצב הראייה עקב לחץ תוך עיני מוגבר.

 

קיימים מספר גורמי סיכון שעלולים להאיץ את המעבר מרטינופתיה לא שגשוגית לרטינופתיה שגשוגית, כשגורמי הסיכון המשמעותיים ביותר הם סוכרת שאיננה מאוזנת ברמות הסוכר בדם ויתר לחץ דם לא מאוזן וכן היריון.

 

משום כך, לסוכרתיים חשיבות יתרה באיזון רמות הסוכר למניעת סיבוכי המחלה ובכללם רטינופתיה סוכרתית, ולסוכרתיות בגיל ההיריון וכן לנשים עם סוכרת שנכנסו להיריון – מומלץ על בדיקות תכופות יותר אצל רופא עיניים לאיתור מוקדם של רטינופתיה סוכרתית כדי לטפל בתופעה בזמן ולמנוע עיוורון.

 

תסמינים של רטינופתיה סוכרתית

 

רטינופתיה סוכרתית בשלבים הראשונים עשויה להתפתח ללא תסמינים אופייניים וגם במחלה מתקדמת יכולים להיות מצבים שבהם המטופל לא מרגיש תסמינים, ולכן יש חשיבות רבה לאבחון התופעה בבדיקות המעקב השגרתיות אצל רופא עיניים שמומלצות לכלל המאובחנים עם סוכרת.

 

תסמינים של רטינופתיה סוכרתית כוללים:

 

  • טשטוש ראייה כתוצאה מבצקת במקולה או מאיסכמיה (הפרעות בזרימת הדם) במקולה
  • נקודות שחורות או פסים שחורים שנעים בשדה הראייה המעידים על דימום
  • לחץ תוך עיני מוגבר וכאבים בעיניים
  • הפרעה בשדה הראייה
  • אובדן ראייה

 

התסמינים של רטינופתיה סוכרתית עשויים להתבטא רק בעין אחת או בשתי העיניים ולהופיע בדרגות חומרה שונות בכל אחת מהעיניים.

 

הסיבות לרטינופתיה סוכרתית

 

בהיבט הביולוגי, אצל סוכרתיים, עם הזמן כשרמות גבוהות של סוכר מצטברות בדם, הן עלולות לגרום לחסימות בכלי הדם הקטנים שמזינים את הרשתית ולבלום את אספקת הדם הסדירה לרשתית (רטינופתיה לא שגשוגית). בהמשך, גורמי גדילה מאיצים צמיחה של כלי דם חדשים ברשתית (רטינופתיה שגשוגית).

 

בין גורמי הסיכון שנקשרו במחקרים לרטינופתיה אצל סוכרתיים נמנים בעיקר:

 

משך המחלה

 

משך האבחון בסוכרת מהווה את גורם הסיכון המשמעותי ביותר לסיבוך: ככל שהסוכרת אובחנה לפני זמן רב יותר – כך גדל הסיכון להתפתחות רטינופתיה סוכרתית.

 

במחקר מעקב אמריקאי אחר חולי סוכרת במדינת ויסקונסין שפורסם עוד בשנות ה-80 בכתב העת Archives of Ophthalmology, נמצא כי בקרב מאובחנים עם סוכרת – רטינופתיה סוכרתית תועדה בקרב 8% שלוש שנים לאחר האבחנה, 25% כעבור חמש שנים מהאבחנה, 60% כעבור עשר שנים מהאבחנה ו-80% כעבור 15 שנים מהאבחנה.

 

רמות סוכר גבוהות בדם

 

 ככל שרמות הסוכר בדם פחות מאוזנות אצל סוכרתיים, כפי שמתבטא בערכים חריגים בבדיקות התקופתיות להמוגלובין מסוכרר (HbA1C) – כך גדל הסיכון לרטינופתיה סוכרתית. רופא העיניים לרוב מברר בבדיקה את ערך ההמוגלובין המסוכרר כמדד שמעיד על רמת איזון סוכר, ולפי התוצאות קובע את תדירות הבדיקות הנדרשות אצל רופא עיניים.

 

לחץ דם גבוה

 

סוכרתיים שסובלים מיתר לחץ דם נמצאים בסיכון גבוה יותר לרטינופתיה סוכרתית, וזאת מאחר ולחץ דם גבוה מוביל להגברת זרימת הדם בכלי הדם ברשתית ולפגיעה קשה יותר בדפנות כלי הדם. מחקר מעקב אחר חולי סוכרת בבריטניה שממצאיו פורסמו עוד בפברואר 2001 בכתב העת Diabetologia, העלה כי במשך שש שנות מעקב, לסוכרתיים עם לחץ דם גבוה שהיו בשליש האמצעי בערכי לחץ הדם הסיסטולי (ערכים של 139-125 מ"מ כספית) היה סיכון גבוה ב-50% לפתח רטינופתיה סוכרתית בהשוואה לסוכרתיים בערכי לחץ דם סיסטולי נמוכים יותר, ואילו לסוכרתיים בשליש העליון בערכי לחץ הדם הסיסטולי (140 מ"מ כספית ומעלה) היה סיכון גבוה פי 2.8 להתפתחות רטינופתיה סוכרתית, בהשוואה לסוכרתיים בשליש התחתון.

 

יש לציין כי לסוכרתיים נטייה מוגברת לפתח הפרעות בלחץ הדם ויותר ממחצית מהאנשים עם סוכרת סוג 2 סובלים במקביל מיתר לחץ דם.

 

שומנים בדם

 

קיימים מחקרים שמצביעים על קשר בין חריגות ברמות השומנים בדם, לרבות כולסטרול רע (LDL) וטריגליצרידים בערכים גבוהים – לבין סיכון מוגבר לרטינופתיה אצל סוכרתיים וכן לסיכון מוגבר להתפתחות סיבוך של בצקת מקולרית. לפי מטה אנליזה שהוצגה באפריל 2014 בכנס האיגוד הבינלאומי לחקר הראייה ואופטלמולוגיה (ARVO), ערכים גבוהים של סך כולסטרול אצל סוכרתיים העלו פי 48.13 את הסיכון לרטינופתיה עם בצקת מקולרית, ערכים גבוהים של כולסטרול רע גבוה העלו את הסיכון פי 31.34 וערכים גבוהים של טריגליצרידים העלו את הסיכון פי 27.52, בהשוואה לערכים תקינים. עם זאת, המחקרים בנושא אינם חד משמעיים, ולפי מטה אנליזה שפורסמה בספטמבר 2018 בכתב העת Medicine – ככלל, ערכים גבוהים של שומנים בדם אינם מעלים את הסיכון לרטינופתיה, למעט עלייה קטנה בסיכון בקרב סוכרתיים עם כולסטרול רע גבוה. יצוין כי ישנם מחקרים שמעלים כי תרופות להורדת שומנים בדם אצל סוכרתיים – לרבות תרופות מקבוצת הסטטינים להורדת כולסטרול רע ופיברטים המשמשים לטיפול בטריגליצרידים – תורמות לירידה בסיכון לרטינופתיה סוכרתית.

 

עישון סיגריות

 

 עישון מהווה גורם סיכון נוסף לפגיעה בכלי הדם, ולכן סוכרתיים שמעשנים סיגריות זוהו בעבודות שונות כקבוצת סיכון להתפתחות רטינופתיה סוכרתית.

 

סיבוכים

 

פגיעה משמעותית במקרה של רטינופתיה סוכרתית עשויה להיגרם על רקע בצקת במקולה – מרכז הרשתית או עקב איסכמיה – חוסר באספקת דם למקולה.

 

הסיבוכים של רטינופתיה סוכרתית כוללים:

 

בצקת מקולרית

 

לכל דרגה של רטינופתיה סוכרתית (לא שגשוגית או שגשוגית) עשויה להתלוות בצקת מקולרית (Macular Edema) – דהיינו בצקת במקולה שבמרכז הרשתית, המהווה את האזור המשמעותי ביותר לראייה, וזאת על רקע דליפת נוזל הדם (פלזמה) מכלי הדם הקטנים שבמקולה ויצירת משקעים של שומנים בדם.

 

במקרה זה עלולים להתפתח שינויים בראייה עד כדי עיוורון המתבטא באיבוד מרכז שדה הראייה.

 

איסכמיה מקולרית

 

הפרעה באספקת הדם למקולה המכונה 'איסכמיה מקולרית' (Macular Ischemia) מהווה סיבוך נוסף של רטינופתיה סוכרתית – סיבוך שלא ניתן לטפל בו.

 

גלאוקומה

 

ברטינופתיה סוכרתית כלי דם עלולים לצמוח גם בקשתית בחלקה הקדמי של העין ולהפריע לניקוז הנוזל התוך עיני, ובכך להוביל להגברת הלחץ התוך עיני שמוביל לגלאוקומה, דהיינו פגיעה בעצב הראייה – העצב שמוביל אותות מהרשתית למוח. סיבוך זה דורש לרוב טיפול תרופתי ובמקרים קשים דורש ניתוח.

 

דימום בזגוגית העין

 

כלי דם חדשים שנוצרים במצב של רטינופתיה סוכרתית שגשוגית עלולים לדמם לתוך זגוגית העין (Vitreous Hemorrhage). כשהדימום קל – הוא עלול להתבטא בנקודות שחורות קטנות בשדה הראייה, אולם דימום מסיבי עלול לחסום באופן מוחלט את יכולת הראייה. בשלב הראשון של דימום בזגוגית ניתן להמתין כחודש לספיגה ספונטאנית של הדם (בהתאם לגישת הרופא המטפל), ובמקרה שהדימום אינו נספג נדרשת בהמשך כריתת זגוגית (ויטרקטומיה).

 

היפרדות רשתית

 

במצבים חמורים נוצרות ממברנות על גבי הרשתית שעלולות לגרום ל'היפרדות רשתית משיכתית' (Tractional Retinal Detachment) ולקרעים ברשתית. סיבוך זה מתפתח לרוב בהדרגה, וברוב המקרים דורש ניתוח על ידי רופא מומחה לרשתית, בעיקר כשההיפרדות מערב את המקולה.

 

עיוורון

 

הסיבוכים השונים בעין על רקע רטינופתיה סוכרתית עלולים להוביל עם הזמן לעיוורון, וכיום רטינופתיה סוכרתית מהווה כאמור את הגורם השלישי לעיוורון בישראל.

 

מניעת רטינופתיה סוכרתית

 

ככלל, כשמטופל מאובחן עם סוכרת, עליו להיבדק על ידי רופא עיניים ולהקפיד על איזון רמות הסוכר בדם – כצעדים שמסייעים למנוע את הסיבוך. בדיקות עיניים קבועות שמומלצות לסוכרתיים עשויות לאפשר זיהוי מוקדם של התופעה ולמנוע החמרה לכדי רטינופתיה סוכרתית שגשוגית שעלולה להוביל לפגיעה קשה בראייה לצמיתות.

 

הצעדים המומלצים לחולי סוכרת לשמירה על בריאות העיניים ומניעת רטינופתיה סוכרתית כוללים:

 

שמירה על אורח חיים בריא

 

פעילות גופנית אירובית במשך 150 דקות ברוב ימי השבוע ותזונה בריאה מופחתת במזון מתועש ובשומן רווי – מסייעת בשמירה על איזון רמות הסוכר בדם, ובכך תורמת גם למניעת רטינופתיה סוכרתית.

 

כמו כן חשובה הקפדה על איזון לחץ הדם ועל ערכים תקינים של שומנים בדם וכמובן - גמילה מעישון.

 

היענות לטיפול התרופתי

 

היענות לטיפול לרבות הטיפול בתרופות לסוכרת ובאינסולין – תורמת אף היא לאיזון רמות הסוכר בדם ולמניעת רטינופתיה. יש לציין כי מחקרים מהעולם וכן מישראל מצביעים על בעיות בהיענות לטיפולים לסוכרת, כאשר מחקר נרחב שנערך בקופת חולים כללית ופורסם בדצמבר 2014 העלה כי רק קרוב למחצית מהחולים רכשו לפחות 80% מהתרופות לסוכרת שנרשמו להם והוגדרו ברמה של 'היענות גבוהה' לטיפול תרופתי, ומחקר נוסף מהכללית שפורסם באפריל 2017 מצא כי רק מחצית מהמטופלים מקפידים ליטול מדי יום מטפורמין כמומלץ.

 

מעקב רפואי

 

מדידות קבועות של רמות הסוכר בדם הכרחיות כדי לשמור על איזון ומניעת רטינופתיה.

 

כמו כן, בדיקות מעקב קבועות המומלצות לסוכרתיים, לרבות ביצוע בדיקת המוגלובין מסוכרר (HbA1C) כל 4-3 חודשים ובעיקר בדיקת עיניים המומלצת אחת לשנה – הכרחיות למניעת רטינופתיה ולמניעת החמרה לכשמתפתח הסיבוך.

 

תשומת לב לשינויים בראייה

 

לחולי סוכרת שחשים שינויים חריגים בשדה הראייה, לרבות נקודות שחורות, אובדן שדה ראייה או ראייה מעורפלת – חשוב לפנות מיידית לרופא עיניים לבירור התופעה.

 

עם זאת, כאמור, סוכרתיים נדרשים לבדיקות קבועות אצל רופא העיניים גם ללא שינויים בראייה – שכן רטינופתיה סוכרתית עשויה גם שלא להיות מלווה בתסמינים.

 

אבחון

 

רטינופתיה סוכרתית מאובחנת לרוב בבדיקות התקופתיות אצל רופא עיניים שמטרתן זיהוי פתולוגיות בקרקעית העין.

 

לפי ההנחיות הטיפוליות הנהוגות בישראל, שמתבססות גם על המלצות האיגוד האמריקאי לסוכרת (ADA), בדיקות שגרתיות לאבחון רטינופתיה סוכרתית נדרשות מכלל הסוכרתיים, לרבות המאובחנים עם סוכרת סוג 1, כשהבדיקה הראשונה נדרשת תוך 5-3 שנים מאבחון הסוכרת  וכן המאובחנים עם סוכרת סוג 2 כבר בעת האבחון ובהמשך בתדירות בדיקות שנקבעת על ידי רופא העיניים על פי טבלה, בהתאם לממצאי הבדיקה ומצב איזון רמות הסוכר בדם.

 

ככלל, כשהמטופל עם סוכרת מאוזנת וללא סימנים לרטינופתיה סוכרתית – ההמלצה היא להגיע לבדיקות מעקב כל חצי שנה עד שנה, בהתאם למקרה הספציפי.

 

יש לציין כי בדיקת עיניים לאבחון רטינופתיה סוכרתית איננה בדיקה להתאמת משקפיים, ולכן אינה מתאפשרת אצל אופטימריטסטים, ויש לבצעה אצל רופא עיניים.  

 

במהלך הבדיקה לאבחון רטינופתיה סוכרתית מבוצעות בדיקת עיניים מלאה הכוללת בירור ללחץ תוך עיני ומצב עכירות העדשה (קטרקט) וכן בדיקה לחדות הראייה.

 

במהלך הבדיקה מטפטפים לעיני המטופל טיפות עיניים להרחבת האישונים, בהמשך ממתין המטופל 40-30 דקות עד להרחבת האישונים המקסימאלית, ואז צופה רופא העיניים באמצעות מכשיר מיקרוסקופ על קרקעית העין לזיהוי סימנים מקדימים לרטינופתיה.

 

בעולם וכן בישראל יש מרכזים הרפואיים שהכניסו באחרונה מצלמות "פונדוס" שמאפשרות צילום של קרקעית העין ללא צורך בהרחבת אישונים.

 

על פי ממצאי בדיקת העיניים, תהליך אבחון רטנופתיה סוכרתית דורש לעתים הפניה לבדיקות הדמיה:

 

צילום של העין המכונה 'צילום פלורסצין' (Fluorescein Angiography) במהלכו מוזרק חומר צבע לווריד ביד ומבוצע מעקב על ידי צילום אחר התפשטות החומר בכלי הדם בעין. בבדיקה זו ניתן לצפות בכלי דם חסומים או דולפים בעין.

 

צילום OCT (Optical Coherence Tomography, ובעברית 'טומוגרפיה קוהרנטית אופטית') שמאפשר תמונה מיקרוסקופית של שכבות הרשתית ברזולוציה גבוהה ואיתור של בצקת מקולרית.

 

בדיקות ההדמיה מבוצעות לרוב אצל מומחה לרשתית.

 

מאחר ובדיקות תקופתיות אצל רופא עיניים עשויות להציל סוכרתיים מעיוורון – רמת ביצוען נבחנת בשנים האחרונות במסגרת תוכנית מדדי איכות בקהילה של משרד הבריאות והמכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות. לפי הדו"ח האחרון של התוכנית, בשנים האחרונות חלה ירידה קלה בשיעור הבוגרים עם סוכרת בגילי 64-18 שמבצעים בדיקות עיניים תקופתיות, משיעור של 75% מהסוכרתיים בשנת 2014 ל-72.5% בשנת 2018.

 

הטיפולים

 

במידה ומזוהות בבדיקת העיניים עדויות לרטינופתיה סוכרתית, יותאם למטופל טיפול למניעת הידרדרות המחלה ועיוורון.

 

במצבים של רטינופתיה סוכרתית לא שגשוגית, הטיפול המומלץ המקובל כולל:

 

  • דגש יתר על איזון רמות הסוכר בדם באמצעות תרופות ואינסולין לפי הצורך.
  • איזון לחץ הדם בתרופות לפי הצורך.
  • במקרה של לחץ תוך עיני יותאם טיפול בטיפות עיניים.

 

במקרים של בצקת מקולרית, שעשויה כאמור להופיע ברטינופתיה לא שגשוגית או שגשוגית – מקובלים כיום טיפולים בהזרקות תוך עיניות של תרופות מקבוצת 'נוגדי VEGF'. תרופות אלה חוסמות גורמי גדילה (חלבונים) מסוג VEGF (קיצור של Vascular Endothelial Growth Factor) אשר מעורבים בצמיחת כלי הדם. טיפולים אלה עשויים להינתן לבדם ולעתים בשילוב עם טיפול בלייזר (כפי שמוסבר בהמשך).

 

לפי עבודות, שלוש התרופות הקיימות כיום בשוק למטרה זו – אווסטין, לוסנטיס ואיליה – יעילות במידה דומה למניעה וטיפול בסיבוכים של רטינופתיה סוכרתית ובייחוד בצקת מקולרית.

 

ההזרקות ניתנות אחת לחודש במרפאת רשתית, ודורשות מהמטופלים להתמיד בביקורים במרפאה לצורך הזרקות לתקופות ממושכות של שנים ארוכות.

 

במקרים מתקדמים של בצקת מקולרית נשקלת לעתים כקו טיפול שני הזרקת סטרואידים לתוך העין בתרופה טריאמצינולון (קנאלוג) או לחילופין שתל בשם אוזורדקס שמוזרק במרפאה לתוך זגוגית העין ומפריש סטרואידים.

 

במקרים של רטינופתיה שגשוגית מתקדמת ופעילה הטיפול המקובל הוא באמצעות לייזר, בטיפול המכונה PRP (קיצור של Pan Retinal Photocoagulation) – לייזר שמכוון לרשתית וגורם לנסיגת כלי הדם הפתולוגיים. טיפול זה דורש סידרה של טיפולי לייזר אצל רופא עיניים מומחה לרשתית במשך מספר שבועות. כיום יש רופאים שמשלבים את הטיפול בלייזר במצבים אלה עם הזרקות תוך עיניות של 'נוגדי VEGF'.

 

במקרים של רטינופתיה סוכרתית מתקדמת שגשוגית – במקרים מורכבים של דימום בזגוגית או 'היפרדות רשתית משיכתית' נדרש טיפול ניתוחי.

 

הניתוח המקובל במצבים אלה הוא ניתוח ויטרקטומיה לכריתת הזגוגית. במהלך הניתוח נכרתת הזגוגית שבחלל העין דרך שלושה חתכים קטנים בעין, והדימום מנוקה, ובהמשך ניתן טיפול בלייזר לקרקעית העין בהתאם לצורך. ניתוח זה לרוב מוביל להאטה או בלימה בהתקדמות הרטינופתיה הסוכרתית, אולם לא תמיד מרפא מהסיבוך, ומאחר וסוכרת היא מחלה כרונית – פגיעה עתידית ברשתית ואובדן ראייה עדיין אפשריים גם לאחר הניתוח. לכן גם לסוכרתיים שעברו ניתוחים בעיניים חשוב שימשיכו ולעבור בדיקות מעקב תקופתיות אצל רופא העיניים.

 

 

*ד"ר ויסאם ברהום הוא מומחה לרפואת עיניים ומנתח רשתית במחלקת עיניים במרכז הרפואי כרמל בהנהלת ד"ר אורן נצר-טומקינס ובמרכז לבריאות העין שבמרכז הרפואי לין בחיפה מקבוצת שירותי בריאות כללית שמנוהל על ידי ד"ר איתן שגב

 

עדכון אחרון: יולי 2020

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: