מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

סוכרת סוג-2

כמוניסוכרת סוג-2חדשותחולי סוכרת בישראל לא נוטלים את התרופות

חולי סוכרת בישראל לא נוטלים את התרופות

מחקר ישראלי מקיף: רק מחצית מחולי הסוכרת נוטלים את מרבית התרופות שנרשמו עבורם


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחקר חדש שנערך בישראל והקיף מעל ל-228 אלף נבדקים מעלה תמונת מצב מטרידה בנוגע להיענותם של חולי סוכרת לטיפול התרופתי שנרשם להם על ידי רופאיהם. המחקר שנערך בקופת חולים כללית קובע כי רק קרוב למחצית מחולי הסוכרת המבוטחים בקופה נוטלים בקביעות את רוב התרופות לסוכרת שנרשמו עבורם וכרבע נוטלים פחות ממחצית מהתרופות שנרשמות עבורם.

 

המחקר שבוצע על ידי צוות בראשות ד"ר בקה פלדמן ופרופ' רן בליצר ממכון המחקר של הכללית והתפרסם בגיליון ספטמבר 2014 בכתב העת PLoS ONE, אסף נתונים אודות 228,846 חולי סוכרת מסוג כלשהו מעל גיל 18 ממבוטחי הכללית שטופלו בתרופות אוראליות לאיזון רמות הסוכר בדם בין ינואר 2010 לדצמבר 2011, מרביתם (70.1%) מאובחנים עם סוכרת חמש שנים ומעלה.

 

במחקר נכללו מטופלים בחמש קבוצות של תרופות לסוכרת: ביגואנידים (מטמורפין), סולפונאמידים (סולפונילאוריאה), אינקרטינים אנלוגים להורמון GLP-1 ומעכבי האנזים DPP4 והמגליטינידים (רפגלינידים).

 

בבדיקת המרשמים שניתנו למטופלים, שהוצלבו עם נתוני רכישה בבתי מרקחת המצויים בידי הקופה, נמצא כי רק קרוב למחצית מהחולים (46.4%) רכשו לפחות 80% מהתרופות לסוכרת שנרשמו להם והוגדרו ברמה של 'היענות גבוהה' לטיפול תרופתי, זאת בעוד שרבע מהחולים (28.8%) רכשו רק 50% עד 80% מהתרופות והוגדרו ברמת 'היענות מתונה', ורבע מהחולים (24.8%) רכשו פחות מ-50% מהתרופות שנרשמו להם והוגדרו ברמת 'היענות נמוכה' לטיפול תרופתי.

 

בניתוח נוסף נמצא כי ל-16.7% מהנבדקים יש רמות חריגות של סוכר כפי שנמדדו בבדיקות לרמות ההמוגלובין המסוכרר בדם (HbA1c), שיעור שיורד בשנים האחרונות על רקע כניסתם של מדדי האיכות לסוכרת לקופות החולים.

 

חולים עם חוסר איזון ברמות הסוכר נטו להיות צעירים יותר - בגיל 59 בממוצע, בהשוואה לחולים המאוזנים - שגילם הממוצע היה 66. כמו כן, בקרב הנבדקים עם חוסר איזון ברמות הסוכר בדם היה שיעור גבוה יותר של אנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, מיעוטים אתניים, חולי סוכרת לאורך זמן ונוטלי אינסולין. הסיכון לסבול מחוסר איזון ברמות הסוכר בדם היה גבוה ב-13% בקרב גברים בהשוואה לנשים, גבוה ב-31% בקרב אנשים ממעמד סוציואקונומי נמוך בהשוואה לאמידים, גבוה פי 4.08 בקרב נוטלי אינסולין בהשוואה לאחרים, וגבוה ב-46% בקרב מיעוטים אתניים בהשוואה לשאר האוכלוסייה.

 

ההשפעה של היענות לטיפול בסוכרת על איזון רמות הסוכר בדם

 

באופן כללי, בעיות בהיענות לטיפול התרופתי שנרשם על-ידי הרופא כפי שנמצאו במחקר, הוסיפו 27% לסיכון לחוסר איזון ברמות הסוכר בדם באוכלוסייה. תוספת הסיכון שנבעה מחוסר ההיענות לטיפול הייתה גבוהה משמעותית (54%) בקרב נבדקים מתחת לגיל 30 ונמוכה (14%) בקרב מטופלים בגילי 50 ומעלה.

 

ניתוח הנתונים העלה כי לנבדקים עם היענות מתונה לטיפול התרופתי הסיכון היה גבוה ב-65% לפתח חוסר איזון ברמות הסוכר בדם ולנבדקים עם היענות נמוכה לטיפול תרופתי היה סיכון גבוה פי 2.5 לפתח חוסר איזון ברמות הסוכר, בהשוואה לנבדקים עם היענות טובה. היענות נמוכה לטיפול תרופתי העלתה את הסיכון לחוסר איזון ברמות הסוכר הן בקרב מטופלים לאורך זמן (פי 2.4) והן בקרב מטופלים לזמן קצר (פי 2.6).

 

החוקרים מסכמים כי שיעור גבוה של חולי סוכרת מקפידים באופן נמוך בלבד על נטילת תרופות דרך הפה כפי שנרשמו על ידי רופאיהם, "מה שקשור באופן חזק לחוסר איזון ברמות הסוכר בדם בקרב חולים לטווח הקצר והארוך. שיעור גבוה של חולי סוכרת לא מאוזנים צעירים, מתחת לגיל 30, יכול להימנע אם אלו ייטלו לפחות 80% מהתרופות נרשמות עבורם". החוקרים קוראים לפיתוח תכניות התערבותיות לשיפור ההיענות לטיפול תרופתי, שאמורות להתמקד בעיקר בחולים צעירים.

 

היענות לטיפול תרופתי צוברת תאוצה בשנים האחרונות כמוקד למחקר, וזאת לאחר שהתברר כי חולים כרוניים במחלות רבות אינם נוטלים את כל התרופות שנרשמות להם מסיבות שונות, החל מסיבות כלכליות של עלות התרופות וכלה בחשש מטיפול תרופתי אינטנסיבי מדי.

 

בין המחסומים המובילים להיענות נמוכה לתרופות לסוכרת, כפי שמונה עבודה בנושא שפורסמה באפריל 2014 בכתב העת Journal of Pharmacy Practice, נכללים הצורך ליטול מספר תרופות מעל לפעמיים ביום, קושי בקריאת עלוני התרופות, אי הבנה של מינוני התרופות שנרשמו על ידי הרופא, חשש מריבוי מועדי נטילה הנדרשים לכל תרופה, חוסר אמון ברופאים, חוסר הבנה לגבי חשיבות התרופות, מבוכה מהסביבה, היעדר זמן, מחיר, וכן החשש מתופעות לוואי, לרבות עלייה במשקל, בצקות והתקפי היפוגליקמיה.

 

 

PLoS ONE 9(9): e108145. doi:10.1371/journal.pone.0108145

 

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: