מדריך

הסטיגמה סביב מחלת ההשמנה: מחירן של תפיסות שגויות

גם בעידן התרופות החדשות, הסטיגמות המושרשות על השמנה אינן רק עוול חברתי; הן גובות מחיר רפואי ונפשי כבד מהמתמודדים ומעכבות את הדרך לטיפול ראוי

איור: Shutterstock

חוסר כוח רצון, עצלנות או חוסר יציבות רגשית – אלו הם רק חלק מהסטריאוטיפים השליליים והפוגעניים המודבקים באופן קבוע למתמודדים עם השמנה. תפיסות שגויות אלו אינן רק עוול מוסרי, אלא גובות מחיר כבד מנשוא בחיי היומיום: החל מייאוש וויתור מראש על ניסיונות לירידה במשקל, דרך הימנעות ממפגשים קריטיים עם רופאים בשל חשש משיפוטיות, ועד לקשיים חברתיים ותעסוקתיים ממשיים המבוססים על דעה קדומה ולא על יכולת אישית.

אולם, המציאות המדעית מציירת תמונה שונה לחלוטין: השמנה אינה בחירה והיא לא כשל של כוח רצון. מדובר במחלה כרונית ומורכבת, שבה ניסיונות הירידה במשקל נבלמים פעמים רבות על ידי מנגנונים ביולוגיים רבי עוצמה. גנטיקה, הורמונים של רעב ושובע ומנגנוני הגנה של הגוף, שנועדו במקור למנוע הרעבה, הם אלו שמכשילים את המאמצים. הבנת המנגנונים הללו היא הצעד הראשון בהחלפת האשמה העצמית בהבנה רפואית, ובהסרת הסטיגמה החברתית שמעכבת טיפול ראוי.

השפעות הרסניות

מעבר למחיר הנפשי, לסטיגמות סביב מחלת ההשמנה יש השפעות הרסניות החודרות לכל תחומי החיים, מהזירה החברתית והאישית ועד להיבטים כלכליים ומקצועיים. עדות לכך ניתן למצוא במחקר ישראלי מנובמבר 2024 שפורסם בכתב העת Frontiers in Public Health, אשר חשף כי נשים עם השמנה חוות קושי משמעותי יותר להשתלב בשוק העבודה, בין היתר על רקע הסטיגמה הציבורית המלווה אותן.

"נשים חוות את הסטיגמה בצורה חזקה במיוחד. החברה מציבה ציפיות גבוהות מאוד לגבי גוף הנשי, ולכן נשים עם השמנה עלולות לחוות ביקורת, בושה או חוסר הקשבה״, אומרת ד"ר אסנת רזיאל, מומחית בכירורגיה ובטיפול בהשמנה, מנהלת המרכז הרב-תחומי לטיפול בהשמנה יתר באסיה מדיקל ומנהלת בקהילת השמנה באתר כמוני.

החשיבה הסטריאוטיפית אינה פוסחת על צוותים רפואיים, והשלכותיה עלולות להיות הרסניות. מצד אחד, היא מייצרת חסם פסיכולוגי הגורם למטופלים להימנע מפנייה לעזרה רפואית מחשש לשיפוטיות. מצד שני, היא עלולה להוביל למצב שבו רופאים משליכים כל בעיה רפואית על משקלו של המטופל, במקום לבצע בירור מעמיק.

"הסטיגמה בתוך המרפאה היא סכנה רפואית ממשית", אומרת ד״ר רזיאל, ״כשהמבט של הרופא נעצר במשקל, הוא עלול להחמיץ את המטופל עצמו. מיסוך אבחנתי גורם לכך שתסמינים מורכבים מיוחסים מיד להשמנה במקום להיבדק לעומק, מה שמוביל לעיכובים קריטיים באבחון מחלות שאינן קשורות למשקל״.

באוקטובר 2018 במשאל מיוחד שמילאו חברי קהילת השמנה של 'כמוני', מתוך כלל האנשים עם השמנה (BMI בערך 30 ומעלה) 60% נמנעו מלפנות לרופא מחשש ליחס שלו למשקל, 71% אמרו כי קרה שהם חשו שרופא לא מתייחס לתלונות שלהם ברצינות בגלל המשקל שלהם, 72% חשו שרופא שפט אותם באופן בלתי הוגן בשל המשקל שלהם ו-44% דיווחו שרופא התבדח על המשקל שלהם או הקניט אותם בגלל המשקל.

מחקרים נוספים הוכיחו כי סטיגמות כלפי שמנים נפוצות בקרב צוותים רפואיים. לדוגמה, במחקר שפורסם בשנת 2012 בכתב העת PLOS ONE, שנערך בקרב מדגם של 2,284 רופאים, נצפו רמות גבוהות של סטיגמה כלפי מטופלים עם השמנה, אפילו בקרב מומחים לתחומים הקשורים להשמנה.

בסקר שנערך בארה"ב בקרב 2,449 נשים בעלות עודף משקל או השמנה, אשר ממצאיו פורסמו בספטמבר 2012 בכתב העת Obesity, דיווחו 69% כי חוו סטיגמה מרופאים לפחות פעם אחת ו-52% חוו זאת יותר מפעם אחת או פעמים רבות.

גם מחקר ישראלי שפורסם בינואר 2024 מצא כי המתמודדים עם השמנה המועמדים לניתוחי קיצור קיבה עוברים חוויות משפילות במרפאות והערות שליליות מצד צוותים רפואיים. במחקר ישראלי שפורסם בשנת 2020 נמצאו עדויות לפוביה מפני אנשים עם השמנה בקרב סטודנטים לפיזיותרפיה ופיזיותרפיסטים מוסמכים.

מנגנונים רבים

מאחורי הסטיגמה החברתית עומדת האמונה שירידה במשקל היא משוואה פשוטה של "אוכלים פחות ומתאמצים יותר". אולם הביולוגיה האנושית מספרת סיפור אחר לגמרי.

"הסטיגמה מתעלמת מהעובדה הפשוטה שהגוף שלנו מתוכנת לשרוד, לא לרזות. בעולם המודרני, מנגנוני ההגנה האבולוציוניים שנועדו למנוע הרעבה הופכים למכשול אדיר עבור המתמודדים עם השמנה. זו אינה בחירה אישית – זו מערכת ביולוגית עוצמתית שנלחמת בכל ניסיון להפחתת משקל", אומרת ד״ר רזיאל.

קצב חילוף החומרים: ברגע שאנחנו מפחיתים את צריכת הקלוריות, הגוף נכנס למצב של "חיסכון באנרגיה". חילוף החומרים (המטבוליזם) מגיב במהירות ומאט את פעילותו כדי לפצות על החסר. התוצאה היא מצב מתסכל שבו ככל שאנו מתאמצים יותר וצורכים פחות קלוריות, הגוף הופך ל"יעיל" יותר בשמירה על מאגרי השומן הקיימים שלו.

הורמונים: דיאטה עלולה להוביל לשינויים הורמונליים שמקשים על ירידה במשקל. מחקר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine, ועקב אחר מטופלים שעברו דיאטה דלת קלוריות אינטנסיבית, חשף כי הירידה במשקל גרמה לשיבוש עמוק במערכת הוויסות של הגוף. הרמות של הורמון הרעב (גרלין) זינקו באופן משמעותי, מה שגרם למטופלים לחוש רעב פיזי תמידי והרמות של הורמון השובע (לפטין) צנחו, כך שגם לאחר אכילה המוח לא קיבל את האות המיוחל ש"אפשר להפסיק". השיבוש הזה – התיאבון המוגבר והחוסר בשובע – לא חזר למצבו הקודם גם שנה לאחר סיום הדיאטה. זהו אינו כשל של "כוח רצון", אלא שינוי ביולוגי מתמשך שהופך את השמירה על המשקל למלחמה יומיומית נגד הורמונים משובשים.

גנטיקה: מחקרים רבים הוכיחו כי גנטיקה היא הסיבה לכך ששני אנשים שמקפידים לדבוק באותה התזונה ואותם הרגלי פעילות גופנית – עשויים להשיג תוצאות שונות מבחינת ירידה במשקל. מחקרים אף קשרו גנים שונים להשמנה. לדוגמה, שינויים בגן FTO – אחד הגנים הנחקרים ביותר בהקשר להשמנה – עשויים להפריע לוויסות תחושות רעב ושובע של הגוף.

מחלות: קיים גם מגוון של מצבים רפואיים שעלולים לחבל במאמצי ההרזיה או לגרום להשמנה, ובהם תת פעילות של בלוטת התריס, תסמונת קושינג ותסמונת השחלות הפוליציסטיות. גם תרופות מסוימות עלולות להוביל לעלייה במשקל ובהן טיפולים תרופתיים שמכילים הורמונים, תרופות מסוימות לדיכאון, חוסמי בטא המשמשים לטיפול ביתר לחץ דם ומחלות לב, סטרואידים וסוגים מסוימים של אנטי-היסטמינים המשמשים לטיפול באלרגיות.

טיפול רב מערכתי

ֿלמרות המנגנונים המורכבים שנלחמים בניסיונות הירידה במשקל, חשוב לדעת שירידה במשקל היא משימה אפשרית. ההבנה שהשמנה היא מחלה כרונית מורכבת הובילה לפיתוח של מעטפת טיפולית רחבה המשלבת בין כוח רצון לבין כלים רפואיים מתקדמים.

אחד הכלים המרכזיים ששינו את כללי המשחק הוא הדור החדש של הטיפולים התרופתיים להשמנה. תרופות אלו פועלות בדיוק בנקודות שבהן הגוף נכשל בעבר:

ויסות הורמונלי: התרופות מדמות הורמונים טבעיים בגוף שמאותתים למוח על שובע, ובכך עוזרות "להשקיט" את הרעב הפיזי הבלתי פוסק.

איזון מטבולי: הן מסייעות בשיפור הרגישות לאינסולין ובתפקוד המערכות המטבוליות, מה שמקל על השמירה על התוצאות לאורך זמן.

הטיפולים התרופתיים להשמנה – משנים את כללי המשחק ומצריכים שבירה של מעגל הסטיגמה (צילום: Shutterstock)

הטיפול המוצלח ביותר הוא כזה שרואה את התמונה המלאה. תוכנית טיפול מקצועית צריכה לכלול צוות של מומחים שעובדים יחד: רופא מומחה להתאמת הטיפול התרופתי המדויק ומעקב רפואי; דיאטנית קלינית להתאמת הרגלי אכילה מאוזנים שניתן להתמיד בהם; מדריך כושר לבניית תוכנית פעילות גופנית המותאמת ליכולת האישית; וליווי רגשי לטיפול בסטיגמה, באכילה רגשית ובחיזוק הביטחון העצמי.

פנייה לרופא המשפחה או לרופא מומחה בתחום ההשמנה היא הצעד הראשון לשבירת מעגל הסטיגמה והאשמה העצמית. אבחון מקצועי והבנת המנגנונים האישיים יאפשרו לבנות מסלול בטוח, מדעי ויעיל בדרך לחיים בריאים יותר.