HbA1C

הוא קרא לי "זונה"
כי חשב שזה עושה לי טוב
ואני זרמתי איתו
שלחתי עוד תמונה
והוא שלח "וואוו"
את הבאת את זה על עצמך
אל תבכי שכל הלילה עבר
הוא לא ידע
כמה דמעות זלגו 
מאחורי המילים ששלחת לו

הוא קרא לי "זונה"
ואני צעקתי עלי "שרמוטה!"
בעיניים מכוסות ערפל דמעות
אמרתי לי
שזה נגמר
אם בשביל קצת אהבה
את מוכנה לרוץ ספרינט
כל כך רחוק
אז זה נגמר
אין יותר אני
יש רק מפלצת טורפת
שבולעת כל פיסת תשומת לב

את הבאת את זה על עצמך
אל תבכי שכל הלילה עבר

בס"ד

מוצאת את עצמי במהלך היום מפנה מקום למוות.

למרות שברוב הימים אני בסדר,

אבל בשבוע הבא אני אחגוג יום הולדת 18-

ומראש חודש סיון יש לי תחושה מחורבנת.

מצד אחד זה טוב, כי הנה- שרדתי עוד שנה,

מצד שני- איזה שיט רציני.

קשה לי וברגע נתון זה בא לי לחתוך או לשתות אלכוהול עד מוות,

או משהו.

וקשה לי,

קשה לי להיות ביחד וקשה לי להיות לבד וקשה לי עם אמא (מאוד).

ואני לא יודעת,

אני רוצה לצעוק לעולם, אני רוצה לדבר עם דובי או משהו.

אבל..

לא משנה.

בשבוע האחרון הגבלתי את האכילה שלי בצורה שלא הגבלתי כבר בערך שנה ואני לא יודעת מה לעשות עם זה, כבר ירדתי בחצי קילו 

אני כעת לוקחת 60 מ"ג אטנט ליום - זאת אומרת פעמיים ביום 30 מ"ג. אני רוצה לעבור לויואנס, כי זה ל14 שעות, ולוקחים רק פעם אחת בבוקר לכל היום. השאלה שלי האם 70 מ"ג ויואנס זה חזק כמו 60 מ"ג אטנט, או שזה פחות חזק?

כמו כן, האם ויואנס מעורר כמו אטנט, או פחות ממנו?

תודה רבה

אני רוצה לבכות, אני רוצה להתפרק, להשבר מול חברים שלי, אני רוצה שהם יראו אותי במצב כואב ולא רק אותי השמחה והסטלנית שצוחקת ולא כואב לה כלום, אני רוצה להראות את הצעד הכואב הזה.

אבל אני לא מסוגלת, אני לא מסוגלת לבכות מולם, אני לא יודעת למה אבל זה מרגיש לי שפשוט יש לי חסימה או משהו כזה.

עד שאני לא אשבר סופית אני לא מליחה לבכות גם מול עצמי.

בבקשה מישהו יכול להסביר לי למה אני לא מסוגלת לבכות מול אנשים? אני כבר לא מבינה את עצמי בכלל