סוכרת סוג 2 – כל מה שרצית לדעת ולא העזת לשאול

סוכרת סוג 2 הינה מחלה שהולכת ועולה בשכיחותה במקביל למגפת ההשמנה. סוכרת עשויה לגרום לסיבוכים רבים ומכאן החשיבות של זיהוי ואבחון מוקדם. הטיפול בסוכרת בשנת 2026 מכוון למניעת הסיבוכים, מעבר לאיזון הסוכר שהיה הדבר העיקרי בו התמקדנו בעבר.

מהי סוכרת סוג 2?

סוכרת סוג 2 היא מחלה מטבולית כרונית שבה הגוף אינו מצליח להשתמש באינסולין בצורה יעילה, או שאינו מייצר מספיק אינסולין. אינסולין הוא הורמון שמיוצר בלבלב, ותפקידו לווסת את רמות הסוכר בדם על ידי סיוע בהכנסת הסוכר לתוך התאים, שם הוא משמש כמקור אנרגיה. כאשר קיימת עמידות לאינסולין ברמת רקמות המטרה, רמות הסוכר בדם עולות ומתפתחת טרום-סוכרת, ואם לא מנוהלת נכון – מתקדמת לסוכרת סוג 2. ירידה בהפרשת האינסולין, וייצור מוגבר של סוכר על ידי הכבד, מחמירים את המצב אף הם.

תהליך התפתחות הסוכרת יכול להימשך שנים רבות מבלי להציג סימפטומים ברורים, מה שמקשה על אבחון מוקדם, ודורש דרגת חשד גבוהה.

איך מאבחנים?

אבחון סוכרת סג 2 מתבצע באמצעות בדיקות דם שונות:

• רמת סוכר בדם בצום – 126 מ"ג/דצ"ל ומעלה.

• בדיקת HbA1c – 6.5% ומעלה (HbA1c=המוגלובין מסוכרר, בדיקה המודדת את רמות הסוכר הממוצעות בדם במהלך שלושת החודשים האחרונים)

• רמות סוכר בדם שעתיים לאחר מבחן העמסת גלוקוז 75 גרם – 200 מ"ג/דצ"ל ומעלה.

שילוב של שתיים מהבדיקות הללו (או שתי בדיקות לא תקינות מאותו הסוג), מאמת אבחנה של סוכרת סוג 2.
קריטריון נוסף לאבחנה, הוא רמות סוכר אקראיות בדם של 200 מ"ג/דצ"ל ומעלה במקביל לסימפטומים אופייניים לסוכרת, כמו שתייה מרובה, השתנה מרובה וירידה במשקל.

במקביל לאבחנת הסוכרת חשוב לבצע הערכה כוללת של תחלואה נוספת, כולל מדידת לחץ דם, בדיקת רמות שומני הדם, בדיקות עיניים, תפקודי כליות וחלבון בשתן, ועוד.

תסמינים אופייניים, ומתי כדאי לפנות לרופאים?

סימנים נפוצים לסוכרת סוג 2 כוללים: צמא ושתייה מרובה, מתן שתן מוגבר בכמותו ותדירותו, ירידה במשקל ללא סיבה ברורה, עייפות, תיאבון מוגבר, ולעיתים אף טשטוש ראיה. תסמינים אלו נגרמים כתוצאה מהעלייה ברמות הסוכר בדם והשפעתה על מערכת הגוף. תיאבון מוגבר נובע מכך שהתאים אינם מקבלים את הסוכר שהם זקוקים לו, ולכן הגוף מנסה לפצות על כך. ירידה במשקל, לעומת זאת, מתרחשת כאשר הגוף מתחיל לפרק שומן ושרירים כמקורות אנרגיה. עייפות מתמשכת נובעת מהקושי של הגוף להשתמש בסוכר ביעילות. כאשר מופיעים סימנים אלו, מומלץ לפנות לרופא/ה כדי לבצע בדיקות לאבחון ולבדוק אם יש צורך בטיפול.

לעיתים סוכרת סוג 2 עלולה להתפתח ללא הופעת סימפטומים ברורים, ולכן יש לבצע בדיקות סדירות, במיוחד עבור אנשים עם גורמי סיכון, ובכל מקרה, מעל גיל 45.

גורמי סיכון

ישנם מספר גורמי סיכון, שיכולים להעלות את הסיכון לפתח סוכרת סוג 2. אחד הגורמים המרכזיים הוא עודף משקל או השמנה, במיוחד כאשר השומן מרוכז באזור הבטן. השמנה היא גורם סיכון משמעותי, מכיוון שהיא משפיעה על רגישות הגוף לאינסולין.

חוסר פעילות גופנית אף הוא מהווה גורם סיכון חשוב; פעילות גופנית סדירה יכולה לשפר את התגובה של התאים לאינסולין, ולסייע בשמירה על רמות סוכר תקינות.

בנוסף, היסטוריה משפחתית של סוכרת סוג 2 עשויה להצביע על נטייה גנטית למחלה. כך גם סוכרת הריון מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2 בהמשך החיים. גיל מעל 45 הוא גם גורם סיכון, שכן ככל שאנו מתבגרים, תהליכים מטבוליים משתנים, מה שמקשה על הגוף לנהל את רמות הסוכר. תזונה לא מאוזנת, הכוללת צריכת פחמימות מעובדות, סוכרים ושומנים (בעיקר רוויים), עלולה גם להוביל לפיתוח סוכרת סוג 2.

סיבוכי סוכרת

לסוכרת סוג 2 עשויים להיות מספר סיבוכים, אשר מחולקים לסיבוכים של כלי דם גדולים (סיבוכים מאקרו-ווסקולרים) וסיבוכים של כלי דם קטנים (סיבוכים מיקרו-ווסקולרים). סיבוכים של כלי דם גדולים כוללים התקף לב ושבץ מוחי, וכן מחלת עורקים של הרגלים, והם נובעים מהצטברות טרשת עורקים בכלי הדם הגדולים. בנוסף, אנשים הסובלים מסוכרת סוג 2 הם בסיכון מוגבר להתפתחות אי ספיקת לב. סיבוכים של כלי הדם הקטנים, כוללים פגיעה כלייתית (נפרופתיה), עם בריחה של חלבון בשתן וירידה בתפקוד הכלייתי, שיכולה להגיע עד לצורך בדיאליזה ובהשתלת כליה; פגיעה עינית (רטינופטיה) – פגיעה ברשתית שיכולה להוביל לעיוורון; ופגיעה עצבית (נוירופטיה) אשר יכולה להתבטא בדרכים מגוונות, לרוב ההסתמנות הראשונה תהיה ירידה בתחושה או נמלול בקצוות הגפיים. בשל מתקדם, עשויים להופיע פצעים קשיי ריפוי בגפיים – שילוב של הפרעה בתחושה והפרעה בזרימת הדם לאזור.

מעקב אחר המטופלים

מעקב אחרי חולי סוכרת סוג 2 הוא חלק קרדינלי בניהול המחלה. המעקב כולל בדיקות סדירות לסוכר בדם, בדיקות רמות HbA1c כל 3-6 חודשים, ומעקב אחר לחץ דם ורמות שומנים בדם. במקביל, חשוב מאוד לעקוב אחר סיבוכי הסוכרת: בדיקות סדירות של רופא/ת עיניים, אקו לב במידת הצורך, בדיקת תפקודי כליות וחלבון בשתן ועוד. אנו מעודדים את המטופלים לרשום את רמות הסוכר שלהם בצום ושעתיים אחרי ארוחות, ולהתמיד במעקב תזונתי, על מנת לבחור את המזונות הנכונים עבורם.

הטיפולים בסוכרת סוג 2

הפרדיגמה הטיפולית בסוכרת סוג 2 השתנתה בשנים האחרונות. בעבר, הטיפול היה מכוון בעיקר לשליטה ברמות הסוכר והגעה ליעדי גלוקוז טובים. אולם בשנים האחרונות אנו מכוונים את הטיפול למניעת סיבוכי הסוכרת, ולשמחתנו הארסנל הטיפולי השתדרג, ואנו יכולים לשנות את מהלך המחלה תוך שימוש נכון בתרופות מהדור החדש.

הטיפול בסוכרת סוג 2 כולל שני רכיבים: אורח חיים בריא וטיפול תרופתי מותאם אישית. תזונה נכונה, הכוללת כמות מספקת של חלבון וירקות, פחמימות מורכבות ומיעוט סוכרים פשוטים ומזונות מעובדים, הינה מרכיב חשוב בטיפול. גם פעילות גופנית הינה קריטית לשיפור האיזון; בעוד פעילות גופנית אירובית (למשל הליכה, ריצה, שחייה או ריקוד) מסייעת בהורדה של רמות הסוכר בטווח בקצר, פעילות אנאירובית (תרגילי כוח) משפרת את הרגישות לאינסולין ומשפרת את האיזון לטווח הארוך. כמובן שבנוסף לשינוי באורח החיים, יש משמעות גדולה לבחירת הטיפול התרופתי והוא חלק מרכזי בניהול מטופלים עם סוכרת סוג 2.

אילו טיפולים הוכחו כיעילים בסוכרת סוג 2? אילו טיפולים זמינים היום בסל הבריאות? אילו טיפולים זמינים בביטוחים המשלימים?

בשנים האחרונות הופיעו מספר קבוצות תרופות לטיפול בסוכרת סוג 2. לתרופות השפעות רבות מעבר לאיזון הסוכר, והן למעשה משנות את מהלך המחלה ומסייעות במניעה ובדחיה של סיבוכי הסוכרת, משפרות את איכות החיים של המטופלים ומאריכות חיים.

ככלל, מרבית המטופלים עם סוכרת סוג 2 יטופלו במשלב טיפול של מטפורמין, תרופה ממשפחת מעכבי SGLT2 ותרופה ממשפחת אגוניסטים ל-GLP1/קו-אגוניסטים ל-GLP1-GIP.

מעכבי SGLT2

מעכבי SGLT2 (קיצור של Sodium-Glucose Co-Transporter 2) הם קבוצה חדשה יחסית של תרופות לטיפול בסוכרת סוג 2, הפועלות על ידי הפחתת הספיגה של גלוקוז ונתרן בכליה. כתוצאה מכך, יותר גלוקוז מופרש בשתן, מה שמוביל להפחתת רמות הסוכר בדם. על המשפחה נמנות התרופות – פורסיגה (דאפאגליפלוזין) וג'רדיאנס (אמפאגליפלוזין) והן ניתנות בכדור חד-יומי.
טיפול במעכבי SGLT2 לא רק משפר את רמת הסוכר בדם, אלא גם מפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם (מפחית התקפי לב, שבצים מוחיים ותמותה), משפר את תפקוד הלב ומפחית אשפוזים ותמותה על רקע אי ספיקת לב, מסייע בירידה במשקל הגוף (3-4 ק"ג בממוצע), מפחית במעט את לחץ הדם ומשפיע באופן מיטבי על הכלייה להפחתת דליפת החלבון בשתן וכן האטת הדרדרות התפקוד הכלייתי.

התרופות נמצאות בסל הבריאות בהתוויה של סוכרת סוג 2, מחלת כליה כרונית ואי ספיקת לב, וכן בביטוחים המשלימים של כל הקופות בקריטריונים רחבים יותר.

אגוניסטים ל-GLP1

אגוניסטים ל-GLP1 (קיצור של Glucagon-Like Peptide-1) הם קבוצה של תרופות לטיפול בסוכרת סוג 2 ובהשמנה, הפועלות על ידי חיקוי ההשפעה של ההורמון GLP1 המופרש מהמעי לאחר הארוחה. מנגנון הפעולה כולל: הגברת הפרשת אינסולין תלוית גלוקוז מהלבלב (לכן לא גורמות להיפוגליקמיה לכשעצמן), הפחתת הפרשת גלוקגון ואי לכך הפחתת ייצור גלוקוז כבדי, האטת התרוקנות הקיבה, והגברת תחושת השובע באמצעות השפעה ישירה על מרכז השובע במח. על המשפחה נמנות התרופות: Victoza (לירגלוטייד) ניתנת בהזרקה חד-יומית,Trulicity (דולגלוטייד) ניתנת בהזרקה חד-שבועית, Ozempic (סמאגלוטייד) ניתנת בהזרקה חד-שבועית ו-Rybelsus (סמאגלוטייד) ניתנת בכדור חד-יומי.

טיפול באגוניסטים ל-GLP1 מפחית משמעותית את רמות הסוכר בדם וגם תורם לירידה במשקל, דבר המקנה יתרון נוסף למטופלים עם סכרת סוג 2. בנוסף, הטיפול מפחית תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם (התקפי לב, שבצים מוחיים ותמותה מסיבות אלה), משפר את מחלת הכבד השומני, מסייע בירידת לחץ הדם ובשיפור פרופיל השומנים, ומשפיע באופן מיטבי על הכליה להפחתת דליפת החלבון בשתן וכן האטת הדרדרות התפקוד הכלייתי.

התרופות נמצאות בסל הבריאות בהתוויה של סוכרת סוג 2, וכן בביטוחים המשלימים של כל הקופות בהתוויה של השמנת יתר ובהרחבת הקריטריונים לטיפול בסוכרת.

קו-אגוניסטים ל-GLP1-GIP

בדומה לאגוניסטים ל-GLP1, קו-אגוניסטים ל-GLP1-GIP פועלים על ידי הגברת הפרשת אינסולין תלוית גלוקוז מהלבלב (לכן לא גורמים להיפוגליקמיה לכשעצמן), הפחתת הפרשת גלוקגון ואי לכך הפחתת ייצור גלוקוז כבדי, האטת התרוקנות הקיבה, והגברת תחושת השובע באמצעות השפעה ישירה על מרכז השובע במח. בנוסף, תוספת הGIP- בתרופה משפרת את המטבוליזם של רקמת השומן ואת רגישותה לאינסולין. על המשפחה נמנית בינתיים תרופה אחת, טירזפטייד (Mounjaro), הניתנת בהזרקה חד-שבועית.

טיפול בקו-אגוניסטים ל-GLP1-GIP מפחית משמעותית את רמות הסוכר בדם וגם תורם לירידה במשקל, דבר המקנה יתרון נוסף למטופלים עם סכרת סוג 2. בנוסף, הטיפול מפחית תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם (התקפי לב, שבצים מוחיים ותמותה מסיבות אלה), משפר את מחלת הכבד השומני, מסייע בירידת לחץ הדם ובשיפור פרופיל השומנים, ומשפיע באופן מיטבי על הכליה.
התרופה לא נמצאת בינתיים בסל הבריאות, אולם ניתנת לרכישה במסגרת הביטוחים המשלימים של כל הקופות בהתוויה של סוכרת סוג 2 והשמנת יתר.

מהן תופעות הלוואי המרכזיות של התרופות ואיך מטפלים בהן?

למרות היתרונות הרבים של התרופות שהוזכרו, יש להן תופעות לוואי שלעיתים דורשות התייחסות. חשוב להדגיש שמרבית תופעות הלוואי הינן זמניות ואינן חמורות, אך יש להיות מודעים אליהן ואל אופן הטיפול בהן על מנת למנוע הפסקת טיפול או התפתחות סיבוכים משמעותיים.

רוב המטופלים יקבלו משלב של תרופות הפועלות במנגנונים שונים, אשר אחת מהן תהיה התרופה הותיקה מטפורמין (גלוקומין, גלוקופאג'). תרופה זו מורידה את רמות הסוכר באופן יעיל, וחסרונה העיקרי הוא תופעות לוואי של מערכת העיכול (כאבי בטן, שלשול וגזים), אשר לעיתים מגבילות את השימוש בה. כמו כן היא אסורה במצבים של אי ספיקת כליות מתקדמת.

מעכבי SGLT2

תופעות הלוואי הנפוצות של מעכבי SGLT2 כוללות זיהומים פטרייתיים באזור הגניטליה וזיהומים בדרכי השתן (פחות שכיח). ניתן לטפל תרופתית בתופעות אלה אשר לרוב חולפות, ואינן סיבה להפסקת הטיפול לאור יתרונותיו הרבים.
תופעת לוואי נוספת, לא שכיחה אבל עשויה להיות מסוכנת ולכן חשוב להכיר ולזהות אותה הינה חמצת קטוטית סכרתית (diabetic keto-acidosis). הדבר עשוי לגרום לעליה בחומציות הדם והופעת קטונים בדם, יחד עם הפרעות במלחים. תופעה זו עשויה להתפתח בעיקר במצבי מחלה, כגון מחלת חום, הקאות, שלשולים, התייבשות, ניתוח או אשפוז, ועל כן יש להפסיק את התרופה למספר ימים סביב אירועים אלה, ולחדשה לאחר חלוף המחלה.

אגוניסטים ל-GLP1/ קו-אגוניסטים ל-GLP1-GIP

תופעות הלוואי הנפוצות הינן תופעות של מערכת העיכול, כמו בחילות, הקאות (פחות נפוץ), שלשול, עצירות, כאבי בטן, גזים וצרבת. תופעות אלה לרוב קלות עד בינוניות, נוטות להופיע בתחילת הטיפול, דועכות עם הזמן, ועשויות להופיע שוב עם העלאת המינון. ישנם פתרונות רבים לניהול תופעות הלוואי הללו. ראשית, ניתן להעלות את המינון באופן הדרגתי ומותאם אישית. שנית, התאמה תזונתית משפרת משמעותית תופעות אלה. ולבסוף, ישנם טיפולים תרופתיים המשפרים את הסימפטומים של מערכת העיכול, וכיוון שהתופעות זמניות בלבד, גם השימוש בתרופות אלה אינו לטווח ארוך.

איך אפשר לצמצם בכמות הכדורים, מבלי להתפשר על איכות הטיפול?

על מנת לצמצם בכמות הכדורים, ניתן לשפר את התזונה ולהגביר פעילות גופנית. כדאי לפנות לייעוץ תזונתי סדיר כחלק מהטיפול, ובמסגרתו ללמוד על תזונה מאוזנת המותאמת להעדפות כל מטופל ומטופלת, אשר יכולה לסייע בהורדת רמות הסוכר. פעילות גופנית סדירה, כמו הליכה, ריצה או התעמלות, יכולה לשפר את רגישות הגוף לאינסולין, ובכך להפחית את הצורך בתרופות. נוסף על כך, מעקב קבוע אחרי רמות הסוכר הוא חיוני, משום שהוא מאפשר למטופל/ת ולרופא/ה להבין אילו שינויים באורח החיים משפיעים על רמות הסוכר, דבר המסייע בשיפור הניהול הכללי של המחלה. שינויים באורח החיים לא רק יכולים להפחית את הצורך בתרופות, אלא גם לשפר את הבריאות הכללית ואיכות החיים.

מבחינה תרופתית, קיימים כדורים המשלבים בתוכם שתי תרופות: פורסיגה ומטפורמין קיימים בצורה של Xigduo XR; ו-Jardiance ומטפורמין קיימים בצורה של Jardiance Duo. לציין כי המטפורמין בתוך הכדור Xigduo XR משתחרר באופן מושהה מהכדור, דבר המפחית משמעותית תופעות לוואי של מערכת העיכול ומגביר הענות לטיפול התרופתי.

לסיכום, סוכרת סוג 2 היא מחלה נפוצה, אך עם בחירת טיפול תרופתי נכון ושינויים באורח החיים, ניתן לחיות חיים מלאים ובריאים. חשוב לזכור שהמודעות וההבנה הן הצעד הראשון בניהול מוצלח של סוכרת סוג 2. על ידי למידה עצמית ושיתוף פעולה עם צוות רפואי רב-מקצועי, ניתן להשיג שליטה טובה יותר על המחלה ולמנוע סיבוכים עתידיים.

• ד״ר עידית דותן היא מנהלת יחידת הסכרת ומנהלת המרכז הרב-מקצועי לטיפול בהשמנה במכון לאנדוקרינולוגיה ומטבוליזם במרכז רפואי רבין – קמפוס בילינסון

עדכון אחרון: אפריל 2026