שחזור סיסמה

הזן את כתובת האימייל שבאמצעותה נרשמת ונשלח לך לינק לאיפוס סיסמה

סוכרת סוג 2: 10 דברים לעשות כדי לשמור על הראייה  

בדיקות קבועות אצל רופאי העיניים, איזון הסוכר בדם, תרופות לטיפול בסוכרת והשמנה, ושמירה על לחץ דם תקין ואורח חיים בריא – המלצות חשובות למטופלים עם סוכרת סוג 2 כדי לשמור על בריאות העיניים

צילום: Shutterstock
צילום: Shutterstock
אלה פאר
ייעוץ מקצועי ד"ר אור שמואלי

סוכרת סוג 2 עלולה לפגוע כמעט בכל איבר בגוף, והיא לא פוסחת על העיניים. אצל אנשים עם סוכרת, רמות סוכר גבוהות בדם עלולות לגרום נזק לכלי הדם הקטנים. בכלי הדם של הרשתית – שכבת התאים הרגישה לאור שנמצאת בחלק האחורי של העין – עלול להתפתח עם הזמן נזק מצטבר, שיכול להוביל לירידה בראייה ואף לעיוורון. סיבוך זה נקרא רטינופתיה סוכרתית.

רטינופתיה סוכרתית יכולה להתפתח אצל כל מי שסובל מסוכרת, והסיכון עולה ככל שהמחלה ממושכת יותר וככל שרמות הסוכר בדם אינן מאוזנות. עם הזמן, עודף הסוכר בדם פוגע בדפנות כלי הדם המזינים את הרשתית, מחליש אותם ומוביל לדליפות של נוזלים ודם, לחסימות של כלי דם קיימים ולניסיון של העין להצמיח כלי דם חדשים ולא תקינים.

בשלביה המוקדמים, רטינופתיה סוכרתית יכולה שלא לגרום כלל לתסמינים או לגרום להפרעות ראייה קלות בלבד, אך כאשר המחלה מחמירה עלולים להופיע נקודות או חוטים כהים הצפים בשדה הראייה, ראייה מטושטשת, תנודות בחדות הראייה, אזורים כהים או ריקים בשדה הראייה ואובדן ראייה.

סוגי רטינופתיה סוכרתית

רטינופתיה סוכרתית לא‑שגשוגית (NPDR)

זהו השלב השכיח והמוקדם יותר של המחלה, שבו עדיין לא צומחים כלי דם חדשים. בדפנות כלי הדם ברשתית נוצרת חולשה, מופיעות בליטות זעירות (מיקרו‑אניאוריזמות) שיכולות לדלוף נוזלים ודם, וכלי דם גדולים יותר עלולים להתנפח ולהפוך בלתי סדירים. לעיתים הנזק גורם להצטברות נוזלים במרכז הרשתית (המקולה) מצב שנקרא בצקת מקולרית, העלול לפגוע בראייה המרכזית ולהצריך טיפול כדי למנוע אובדן ראייה קבוע.

רטינופתיה סוכרתית שגשוגית (PDR)

זהו שלב מתקדם וחמור יותר. כלי דם פגומים ברשתית נחסמים, והעין מנסה לפצות באמצעות צמיחה של כלי דם חדשים ולא תקינים ברשתית ולעיתים גם בקשתית. כלי דם אלה שבריריים ונוטים לדלוף או לדמם לתוך הזגוגית (הנוזל השקוף הממלא את חלל העין), ויכולים לעודד היווצרות רקמת צלקת. צמיחה זו של כלי דם עלולה להוביל למספר סיבוכים: 

  • דימום לזגוגית: דימום קטן יכול לגרום ל“זבובים שחורים” או נקודות צפות בשדה הראייה, ודימום גדול יותר עלול לחסום את הראייה כמעט לחלוטין.
  • היפרדות רשתית משיכתית: רקמת צלקת שנוצרת סביב כלי הדם החדשים יכולה למשוך את הרשתית ולהפריד אותה מדופן העין. מצב זה מהווה מצב חירום שעלול לגרום לאובדן ראייה חמור.
  • גלאוקומה ניאו‑וסקולרית: כלי דם חדשים יכולים לצמוח גם בקשתית ולחסום את ניקוז הנוזל מתוך העין, להעלות את הלחץ התוך‑עיני ולפגוע בעצב הראייה.

מה אפשר לעשות כדי לשמור על הראייה?

1. לא לוותר על בדיקות עיניים קבועות

‎אחת הדרכים החשובות ביותר לשמור על הראייה בסוכרת היא לא לוותר על בדיקות עיניים קבועות אצל רופא עיניים, שכוללת הרחבת אישונים. רטינופתיה סוכרתית יכולה להתקדם במשך שנים בלי כאב ובלי שינוי בראייה, ולכן גם מי שרואה “מצוין” עלול כבר לפתח נזק לכלי הדם ברשתית בלי לדעת.

״בניגוד לסוכרת סוג 1 שבדרך כל מאובחנת מהר ובעת האבחנה לרוב אין רטינופתיה, סוכרת סוג היא מחלה שמתפתחת בשקט במשך זמן עד שהיא מאובחנת ולכן גם לרטינופתיה יש זמן להתפתח״ מסביר רופא העיניים ד״ר אור שמואלי, מנהל קהילת ניוון מקולרי גילי ב״כמוני״. ״מסיבה זו באנשים עם סוכרת סוג 2 יש שיעורים גבוהים של רטינופתיה בעת האבחנה. ההמלצה לאנשים עם סוכרת סוג 2 היא לבצע בדיקת עיניים מקיפה כבר בזמן האבחון, ולאחר מכן אחת לשנה או בתדירות גבוהה יותר לפי החלטת רופא העיניים, בהתאם לממצאים ולחומרת המחלה״.

בבדיקה ניתן לזהות בשלב מוקדם דימומים זעירים, בצקת במקולה ושינויים בכלי הדם, ולטפל בהם לפני שגורמים לירידה קבועה בראייה. מחקרים מראים שטיפול מוקדם ברטינופתיה עשוי למנוע עד כ‑90% ממקרי הפגיעה החמורה בראייה הקשורים לסוכרת.

בדיקות עיניים קבועות לסוכרתיים – חיוניות לזיהוי רטינופתיה סוכרתית שעלולה להתקדם באופן שקט (איור: Shutterstock)

2. לזהות בזמן “נורות אזהרה”

חשוב להכיר תסמינים שמצריכים פנייה מהירה לבדיקה: הופעה פתאומית של נקודות צפות (“זבובים”), חוטים כהים, הבזקי אור, אזורים כהים או שחורים בשדה הראייה, תחושה של “וילון” שיורד על חלק משדה הראייה, או ירידה פתאומית בחדות הראייה.

3. לשמור על איזון סוכר בדם

״מכל הכלים – איזון ה- HbA1c (המוגלובין מסוכרר) הוא הכלי החשוב מכולם למניעה והאטה של רטינופתיה סוכרתית״ מבהיר ד״ר שמואלי. רמות סוכר גבוהות לאורך זמן פוגעות בכלי הדם הזעירים ברשתית, מחלישות את הדפנות שלהם ומעודדות דליפות, דימומים וצמיחת כלי דם חדשים ולא תקינים.

במקביל, חשוב להימנע משינויים חדים ומהירים מדי באיזון הסוכר. מחקרים הראו כי ירידה מהירה ומשמעותית ב‑HbA1c, במיוחד אצל אנשים עם רטינופתיה קיימת, עלולה להיות מלווה לעיתים בהחמרה זמנית של המחלה ולכן מומלץ לבצע שינויים טיפוליים באופן הדרגתי ולשלב מעקב עיניים צמוד יותר.

4. תרופות לטיפול בסוכרת והשמנה

‎בשנים האחרונות מצטברים יותר ויותר מחקרים שמראים כי תרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל‑GLP‑1, המשמשות לטיפול בסוכרת סוג 2 ובהשמנה, לא רק מאזנות טוב את רמות הסוכר, אלא עשויות גם להפחית את הסיכון לסיבוכי עיניים מסכני ראייה לאורך זמן. בעבודות עוקבה גדולות נמצא כי מטופלים שקיבלו תרופות מקבוצת GLP‑1 היו עם פחות מקרים של רטינופתיה שגשוגית, דימומים לזגוגית, גלאוקומה ניאו‑וסקולרית ועיוורון, ואף נזקקו פחות לטיפולים פולשניים כמו לייזר, ניתוחים וזריקות תוך‑עיניות, בהשוואה למטופלים שקיבלו טיפולים אחרים לסוכרת.

‎ההשפעה המגִנה הזו נובעת ככל הנראה משילוב של מנגנונים: מצד אחד איזון גליקמי טוב וירידה במשקל, שמפחיתים את העומס על כלי הדם הקטנים ברשתית; מצד שני מנגנונים ישירים יותר ברמת העין עצמה. מחקרי מעבדה ובעלי חיים מראים שטיפולים מקבוצת ‑GLP‑1 מפחיתים דלקת ברשתית, מגנים על תאי עצב רשתית מפני ניוון, משפרים את יציבות מחסום הדם‑רשתית, מפחיתים עקה חמצונית ומייצבים את שלד כלי הדם הקטנים, כך שפחות דם ונוזלים דולפים אל הרשתית. יש אף עדויות לירידה בשיעור הופעת גלאוקומה ומחלות עיניים ניווניות אחרות בקרב מטופלים ב‑GLP‑1, מה שמחזק את ההנחה שמדובר גם בתרופות בעלות השפעה נוירו‑מגִנה רחבה יותר במערכת הראייה.

‎לצד היתרונות הללו, מחקרים מסוימים הראו עלייה קלה בשכיחות רטינופתיה “חדשה” או החמרה זמנית אצל חלק מהמטופלים, במיוחד כאלה שהחלו טיפול ב‑GLP‑1 עם רמות HbA1c גבוהות מאוד והגיעו לירידה חדה ומהירה בסוכר. ההסבר המקובל כיום הוא שהסיכון קשור בעיקר למהירות השיפור באיזון הסוכר, תופעה מוכרת גם מטיפולים אחרים בסוכרת.

‎מבחינה מעשית, המשמעות עבור חולי סוכרת היא שתרופות GLP‑1 יכולות להיות חלק חשוב מהשמירה על הראייה בטווח הארוך, כל עוד מקפידים על מעקב מתאים: מומלץ לבצע בדיקת קרקעית עין לפני התחלת הטיפול, לאזן את הסוכר באופן מדורג ככל האפשר, ולתאם מעקב צפוף יותר בחודשים הראשונים, במיוחד אצל מי שכבר יש לו רטינופתיה ידועה.

5. לטפל בלחץ הדם

לחץ דם גבוה מאיץ את הפגיעה בכלי הדם העדינים ברשתית. איזון לחץ הדם בהתאם להנחיות הרופא יכול להקטין את הסיכון להתקדמות מהירה של רטינופתיה ולהפחית את הסיכון לצמיחת כלי דם שבריריים ולדימומים.

6. לטפל בשומנים בדם

טיפול ברמות הכולסטרול והטריגליצרידים – באמצעות תזונה, פעילות גופנית ולעיתים תרופות – מסייע להפחית שקיעת שומנים ברשתית ולהאט את התקדמות הבצקת המקולרית, שהיא אחת הסיבות העיקריות לירידה בראייה בחולי סוכרת.

7. להקפיד על פעילות גופנית

פעילות גופנית סדירה מסייעת לשיפור איזון הסוכר, ללחץ דם מאוזן יותר ולירידה במשקל – כל אלה תורמים להפחתת הנזק לכלי הדם בגוף וברשתית.

8. להקפיד על תזונה נכונה

תזונה מאוזנת, עשירה בירקות, פירות במידה, דגנים מלאים, חלבונים איכותיים ושומן בלתי רווי, ופחות סוכרים פשוטים ושומן רווי, מסייעת לשליטה טובה יותר בסוכר, בלחץ הדם ובשומנים וכך גם מפחיתה את הסיכון לסיבוכי עיניים.

9. לא לעשן

הפסקת עישון חשובה במיוחד: עישון פוגע בכלי הדם, מגביר את הסיכון לגלאוקומה ולפגיעה בעצב הראייה, ומחמיר את הסיכון לסיבוכי עיניים בסוכרת.

10. לא לפחד מטיפול

כיום עומדים לרשותנו טיפולים יעילים מאוד לרטינופתיה סוכרתית ולבצקת מקולרית, הכוללים טיפולי לייזר והזרקות תוך-עיניות של תרופות נוגדות VEGF או סטרואידים. טיפולים אלו מסוגלים לעצור, או לפחות להאט משמעותית, את התקדמות המחלה, ובמקרים רבים אף להוביל לשיפור בראייה, במיוחד כשהם ניתנים בשלבים מוקדמים יחסית.

"חשוב להבין שלעיתים קרובות מטופלים רואים מצוין ולא מרגישים דבר, גם כשהם כבר סובלים מרטינופתיה סוכרתית שגשוגית מתקדמת – מחלה משמעותית שעלולה לגרום לאיבוד ראייה" מסביר ד"ר שמואלי. "במצב כזה, חוסר התסמינים עלול להטעות, אך למעשה קיים סיכון גבוה מאוד לאובדן ראייה חמור. לכן, קריטי לקבל טיפול בלייזר, בזריקות, או בשילוב של שניהם, ולא לתת לחששות לעכב את הטיפול״.

רבים נרתעים מהזרקות לעין, אך ד"ר שמואלי מבקש להרגיע: "הסיכון לזיהום בטיפול זה נמוך מאוד (כאחד ל-3,000 הזרקות), וסיכונים אחרים כמו הפרדות רשתית נדירים עוד יותר. כאשר מומחה ממליץ על הזרקות, חשוב לזכור שהרווח – שימור ושיפור הראייה – עולה על הסיכון״.

במקרים מורכבים יותר, הדורשים התערבות כירורגית עקב דימום בזגוגית העין, המסר ברור: אל תחכו. "המחקרים מוכיחים כי המתנה ממושכת לפני ניתוח אינה מומלצת במצבים של דימום פעיל," מסכם ד"ר שמואלי. "הניתוח הוא פשוט כלי מציל ראייה, וביצועו בזמן הנכון הוא המפתח למניעת אובדן ראייה קבוע".

  • ד״ר אור שמואלי הוא רופא במחלקת עיניים במרכז הרפואי הדסה השוהה בפלושיפ בתחום מחלות רשתית במחלקת העיניים של בתי החולים Toronto western ו-Sunnybrook של אוניברסיטת טורונטו בקנדה, ומנהל קהילת ניוון מקולרי גילי ב״כמוני״
  • אם אתם מתמודדים עם סוכרת והפרעות ראיה, וזקוקים למידע נוסף, אתם מוזמנים לפנות להתייעץ עם הרופאים.

עדכון אחרון: מארס 2026

ניתן כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים, מטעם חברת נובו נורדיסק.
המידע אינו מהווה יעוץ רפואי. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.

פרסומים בנושא
  • User Avatar