ממוגרפיה עשויה לאתר גם סיכון מוגבר למחלות לב
שניים במחיר אחד: חוקרים מארה"ב מצאו כי מערכת בינה מלאכותית עשויה לזהות בזמן נשים בסיכון לאירוע לבבי או מוחי בהתבסס על תוצאות ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד
ממוגרפיה הפכה בעשורים האחרונים לבדיקה חיונית לאבחון מוקדם של סרטן השד המקובלת ברחבי תבל. מדובר בבדיקת הדמיית רנטגן של השד, המומלצת כבדיקת סקר לנשים בגילי 50 ומעלה על ידי ארגוני בריאות מובילים במדינות המערב. מחקרים מזהים כי ביצוע סדיר של ממוגרפיה מגיל 50 אחת לשנתיים, לפי ההמלצות, מפחית בעשרות אחוזים את הסיכון לתמותה מסרטן השד לאורך החיים. לפי מטה אנליזה שבוצעה במכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI), שממצאיה פורסמו עוד ביוני 2014 בכתב העת PLOS ONE, ממוגרפיה מורידה בכ-22% את הסיכון לתמותה מסרטן השד אצל נשים בגילי 69-50.
מדובר בבדיקה חשובה ביותר: ככל שסרטן השד מאובחן בשלב מוקדם יותר – כך סיכויי ההצלחה של הטיפולים עולים, ובשלבים מוקדמים במיוחד סיכויי הריפוי מהמחלה עומדים על למעלה מ-90%. באוכלוסיות בסיכון מומלץ להתחיל בבדיקה בגיל מוקדם יותר, ואף בישראל כלולה הבדיקה בסל כבר מגיל 45 לנשים שמבקשות מהרופאים מיוזמתן להיבדק לפני גיל חמישים.
נשים מגיעות לממוגרפיה כדי לגלות מוקדם סרטן שד, אך מחקר חדש מצא כי אותה הבדיקה עשויה לספק גם רמז בנוגע לסיכון להתפתחות התקף לב או שבץ מוחי. המחקר מדגים כיצד בינה מלאכותית (AI) עשויה למדוד באופן אוטומטי הסתיידויות בעורקי השד ולנבא בעזרתן סיכון לאירועים לבביים ומוחיים קשים.
סימן מקדים
הסתיידות היא שקיעה של גבישי סידן בדפנות כלי הדם, כחלק מתהליך כרוני של פגיעה והצטלקות בעורקים. בשד, ההסתיידות הזו מופיעה כפסים או נקודות לבנות לאורך כלי הדם בתמונת הממוגרפיה, וקרויה “הסתיידות עורקית בשד”. בניגוד להסתיידויות זעירות סביב גושים בשד, שעלולות לרמז על סרטן או שינויים ברקמת השד עצמה, הסתיידות בעורקי השדיים משקפת מצב של כלי הדם – והיא נחשבת לסימן מקדים לכך שמערכת העורקים בגוף נוטה להתקשות ולהיווצרות של טרשת עורקים. לכן, כשמזהים בממוגרפיה הסתיידויות רבות בעורקי השד, לא מדובר רק “ממצא מקומי” בשד, אלא בסימן שעשוי לרמז לכך שגם כלי דם אחרים בגוף, כמו העורקים הכליליים בלב או המוח, עלולים להיות בתהליך דומה.
המחקר החדש נערך על ידי צוות רב־מרכזי בראשות ד"ר הארי טריוודי (Trivedi) מאוניברסיטת אמורי באטלנטה. החוקרים ניתחו נתונים של 123,762 נשים שעברו סקר ממוגרפיה ללא מחלה לבבית ידועה בתחילת המעקב. תוכנת בינה מלאכותית ייעודית זיהתה על גבי הממוגרפיה את ההסתיידויות בכלי הדם בשדיים ומדדה את היקפן. לפי כמות ההסתיידות סווגו הנשים לארבע קבוצות: ללא הסתיידות, עם הסתיידות קלה, בינונית וחמורה.
במהלך שנות המעקב, שעמדו על פרק זמן חציוני של שבע שנים, נבדק מי מהמשתתפות חוותה אירוע לבבי או מוחי משמעותי – כמו התקף לב, שבץ מוחי או אי ספיקת לב, ומי נפטרה. החוקרים השוו בין רמת ההסתיידות לבין הסיכון לאירועים הללו, תוך התאמה לגורמי סיכון מוכרים למחלות לב וכלי דם שנמדדים בציון הסיכון המכונה PREVENT. כך יכלו לבדוק האם ההסתיידות מוסיפה מידע מעבר לסיכון המחושב לפי גורמי הסיכון המוכרים למחלות לב כגון גיל מבוגר, יתר לחץ דם, סוכרת, עישון סיגריות ועוד.
הממצאים היו עקביים וברורים: ככל שההסתיידות בכלי הדם בשד הייתה רבה ומשמעותית יותר – כך עלה הסיכון לאירוע קרדיו־וסקולארי חמור. בהשוואה לנשים ללא הסתיידות, נשים עם הסתיידות קלה היו בסיכון גבוה בכ־30% לסבול מאירוע לבבי או מוחי חמור; הסתיידות בינונית נקשרה לעלייה של יותר מ־70% בסיכון; והסתיידות חמורה העלתה פי 2 עד 3 את הסיכון לאירוע קרדיו-וסקולארי או לתמותה. בנוסף נמצא במחקר קשר של מינון-תגובה: כל עלייה נוספת בכמות ההסתיידות הייתה קשורה לעלייה נוספת בסיכון לאירוע לבבי ו/או מוחי.
מעבר לכך, החוקרים פיתחו מודלים לחיזוי סיכון שכללו רק את ציון PREVENT שמתייחס לגורמי סיכון סטנדרטיים, והשוו אותם למודלים שכוללים רק את ההסתיידות ולמודלים שמשלבים בין השניים. השילוב בין הציון הקליני לבין מדידת ההסתיידות שיפר את יכולת החיזוי ביחס לציון PREVENT לבדו, והדגים כי להסתיידות בשד יש תרומה עצמאית ומשמעותית להבנת הסיכון הלבבי של האישה.
המחקר נתמך על ידי מענקים מטעם המכון הלאומי לבריאות (NIIH) והמכון הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) בארה"ב, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2026 של כתב העת European Heart Journal.
סקר כפול
בהודעה לעיתונות שהופצה מטעם האיגוד האירופי לקרדיולוגיה עם פרסום הממצאים אמר ד"ר טריוודי כי "מצאנו שככל שנראה יותר סידן בעורקי השד בממוגרפיה, כך עולה הסיכון של אישה לאירוע לבבי חמור כמו התקף לב, שבץ או אי ספיקת לב. זה היה נכון גם בנשים צעירות מתחת לגיל 50 – קבוצה שנחשבת לעיתים קרובות בסיכון לבבי נמוך – והדפוס נשמר גם אחרי שהתחשבנו בגורמי סיכון אחרים כמו סוכרת ועישון". בהמשך הוסיף: "עבור נשים, המשמעות היא שממוגרפיה שאת בכל מקרה עוברת יכולה גם לספק מידע חשוב על בריאות הלב שלך ולעורר שיחה עם הרופא על צעדי מניעה כמו בדיקת כולסטרול או טיפול תרופתי. עבור הרופאים, זה מציע דרך מעשית לזהות נשים בסיכון קרדיו־וסקולארי שכיום מפספסים".
בהודעה לעיתונות מדגישים החוקרים גם את הפוטנציאל ברמת מערכת הבריאות: ממוגרפיה היא אחת מתוכניות הסקר הנפוצות ביותר בעולם המערבי, כשרוב הנשים בגילי 50–69 עוברות בדיקה אחת לשנה או שנתיים. שילוב אוטומטי של כלי בינה מלאכותית שמודד הסתיידות בכלי הדם בשד בתוך מערכי הממוגרפיה הקיימים עשוי לאפשר "סקר כפול" – לסרטן שד ולסיכון לבבי – בלי תשתית חדשה ובלי חשיפה לקרינה נוספת.
מבחינה קלינית, הממצא אינו אומר שכל אישה עם הסתיידות בממוגרפיה חייבת לקבל טיפול תרופתי למניעה של מחלות לב וכלי דם, באספירין למשל, אבל כן אומר שהיא כנראה נדרשת להערכה מסודרת של סיכון לבבי: בדיקות דם, מדידת לחץ דם ושיחה על עישון והיבטים הקשורים באורח חיים בריא כמו תזונה בריאה ופעילות גופנית, ולעיתים גם נדרשת הפניה לקרדיולוג. מבחינת מדיניות, החוקרים מציעים לשקול שילוב של הכלי במערכות הדימות הקיימות שמשמשות לממוגרפיה, ולפתח הנחיות ברורות באשר למי מקבל את הדיווח על ההסתיידות, איך הוא מתועד, ואיך מתרגמים אותו לפעולה. הצוות מתכנן כעת ניסוי קליני שיבדוק האם איתור נשים עם הסתיידות בממוגרפיה והפנייתן למניעה אינטנסיבית אכן מפחית אירועים ותמותה.
השפעות המחקר עשויות להיות מרחיקות לכת עוד יותר על רקע התפתחויות חדשות בתחום הממוגרפיה שמניעה בשנים האחרונות מהפכת הבינה המלאכותית. מערכות חדשות מבוססות AI שהושקו בשנים האחרונות מסייעות לשפר את יכולות האבחון המוקדם של סרטן השד בבדיקות הממוגרפיה, זאת לאחר שהבדיקות המסורתיות לא מסוגלות כחמישית (20%) מהחולות. כך, לדוגמא, במרכז הרפואי שיבא מפותחת מזה מספר שנים במסגרת היחידה לדימות שד טכנולוגיה חדשה מבוססת בינה מלאכותית שמבקשת לשפר את סיכויי האבחון המוקדם של המחלה בממוגרפיה – מערכת בשם 'מיקה' (MICA) במסייעת לרדיולוגים בפענוח בדיקות ממוגרפיה עם חומר ניגוד לנשים עם שד סמיך שבדיקות רגילות עשויות לפספס אצלן ממצאים חשודים.
המחקר החדש מעלה מודעות לחשיבות ביצוען של בדיקות ממוגרפיה לאבחון מוקדם של סרטן השד במועד. בישראל, לפי נתוני התוכנית הלאומית למדדי איכות המרכזת נתונים מארבעת קופות החולים במדינה, בעשורים האחרונים מתועדת מגמת עלייה בביצוע בדיקות ממוגרפיה לפי ההמלצות, ובעיקר לאור הכנסתן לפרויקט מדדי האיכות ברפואת הקהילה. בשנת 2015 ביצעו את הבדיקה אחת לשנתיים 69.6% מהנשים בגילי היעד 74-50, ואילו בשנת 2024 נמדד כבר שיעור של 72.3% מהנשים שעברו ממוגרפיה לפי ההמלצות.
לפי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, בין השנים 2016 ל-2022 בוצעו בישראל בממוצע כ-350,000 בדיקות ממוגרפיה בשנה באוכלוסייה של כ-975 אלף נשים בגילים 74-50. דו"ח זה חשף ממצא מדאיג, כאשר גילה כי בשנת 2022, שהיא השנה האחרונה אליה מתייחסים הנתונים, כ-40% מהנשים החלו בירור תוך שבועיים מבדיקת ממוגרפיה שזוהה בה ממצא חשוד, לעומת יעד של 90% מהנשים, ואילו רק כעבור 80 יום – כמעט שלושה חודשים – החלו 90% מהנשים בבירור.
