מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםכולסטרול - מה שצריך לדעת

כולסטרול - מה שצריך לדעת

מה תפקיד הכולסטרול בגוף? מדוע LDL מכונה כולסטרול רע? מה הופך HDL לכולסטרול טוב? ומהן רמות כולסטרול תקינות? מדריך

מאת דן אבן
תגובות 10

 (צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כולסטרול (Cholesterol) הוא למעשה תרכובת אורגנית החיונית לתפקודו של הגוף, בעלת הנוסחה המולקולארית C27H45OH, הנעה דרך זרם הדם לתאי הגוף כחלק ממולקולה שומנית גדולה. רמות הכולסטרול ברקמות הגוף נמצאות בשיווי משקל מתמיד עם הכולסטרול שבנוזל הדם – הפלסמה.

 

לכולסטרול שבגוף שני מקורות מרכזיים: כולסטרול אנדרוגני מיוצר בגוף עצמו - מרביתו מיוצר בכבד ובדופן המעי וכעשירית ממנו בבלוטות האדרנל ואיברי הרביה - ומהווה כשני שליש מהכולסטרול בגוף. כולסטרול אקסוגני הוא כולסטרול שמקורו חיצוני והוא מהווה כשליש ממכסת הכולסטרול בגוף. מקורו במזונות מן החי, לרבות בשר, חלב וחלמון הביצה. בעוד שהרוב המכריע של השומן במזון מורכב מטריגליצרידים (כ-98% מהשומן), כ-2% מהשומן מכיל מולקולות כולסטרול וכן שומנים אחרים, בהם ויטמינים מסיסי שומן, פוספוליפידים, חד-גליצרידים ודו-גליצרידים וסטרואידים שומנים.

 

הכולסטרול הוא רכיב חיוני לתפקודו של הגוף. בין תפקידיו: בנייה של קרום התאים בגוף (ממברנות) והגברת קשיחותם, לרבות בניית המעטפת הצרה והקשיחה של כלי הדם בגוף, והעברת אותות עצביים בין תאים על ידי יצירת מסלולי מעבר שומניים בקרום התא. כמו כן, בתוך התאים משמש כולסטרול למספר פעולות ביוכימיות, לרבות יצירת חומצות מרה הממיסות שומנים במערכת העיכול, סיוע בספיגת שומנים וויטמינים מסיסי שומן (ויטמיני A, D, E ו-K) במעי וכן יש לו תפקיד בייצור הורמונים חיוניים לגוף, ובייחוד סטרואידים כמו קורטיזול ואלדוסטרון והורמוני מין כמו אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון ונגזרותיהם.

 

למרות שהוא חיוני לגוף, רמות גבוהות של כולסטרול בגוף עלולות לגרום לנזקים. לפי הערכות החברה הישראלית לטרשת עורקים, 1.2 מיליון ישראלים הם בעלי עודף כולסטרול, אבל 65% מהאוכלוסייה אינם מודעים כלל לרמות הכולסטרול שלהם.

 

התרופות הפועלות כנגד מנגנון הייצור של הכולסטרול בגוף – הסטטינים – מסייעות בהפחתת רמות הכולסטרול בגוף, ומהוות את אחת מקבוצות התרופות הפופולאריות ביותר.

 

כולסטרול רע וכולסטרול טוב

 

המסלול שעובר הכולסטרול בתוך המולקולות השומניות הגדולות כולל את הכולסטרול מסוג LDL (קיצור של Low Density Lipoprotein) – המכונה בעגה העממית "כולסטרול רע" – שהוא המולקולה השומנית שיוצאת מהכבד לתאי הגוף השונים. קרומי התאים מכילים קולטנים שתופסים את המולקולות הגדולות, מסירים את המעטפת ומשתמשים בכולסטרול לבניית הקרומים ושמירה על קשיחותם.

 

כשהתא מחדש את הקרום, הכולסטרול הישן מפונה מהתאים בחזרה לכבד על ידי מולקולות גדולות הקרויות 'כולסטרול מסוג HDL' (קיצור של High Density Lipoprotein), שקיבל את הכינוי "כולסטרול טוב", מאחר והוא הכולסטרול שמתפנה מהגוף.

 

כשהגוף מכיל רמות גבוהות של "כולסטרול רע" מסוג LDL, הכולסטרול למעשה מתחיל להצטבר בכלי הדם, לשקוע דפנות כלי הדם ולייצר טרשת עורקים שמובילה בהמשך לחסימת כלי דם ולמחלות לב וכלי דם, ובייחוד כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס), התקפי לב ושבץ מוחי.

 

איך בודקים את רמות הכולסטרול? 

 

לכולסטרול רע גבוה בדם אין תסמינים אופייניים, ולמעשה בדיקת דם הבודקת את רמות השומנים בדם היא הכלי היחיד שמאפשר לזהות מצב שכזה. על בדיקת הדם להתבצע בצום של 12 שעות (שתיית מים מותרת), וכמו כן אין ליטול את התרופה דיפירון (אופטלגין) 24 שעות לפני ביצוע הבדיקה.

 

בדיקות לרמות שומנים בדם, לרבות כולסטרול, מומלצות לפי הנחיות איגוד רופאי המשפחה לגברים מגיל 35 ונשים מגיל 45 אחת לחמש שנים, ובקרב נבדקים בסיכון למחלות לב או עם נטייה משפחתית לעודף שומנים בדם מומלץ לבצען אחת לשנה מגיל 20. למטופלים בתרופות להורדת כולסטרול מומלצת הבדיקה אחת לחצי שנה, כדי לברר את יעילות הטיפול.

 

הגורמים לעודף כולסטרול

 

ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל לרמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL – "כולסטרול רע":

 

* תזונה עתירה בכולסטרול. צריכת שומן רווי המצוי במוצרי מזון מן החי כמו בשר אדום וחלב מלא ושומן טראנס המצוי במוצרי מאפה שונים כמו בורקסים ועוגות, עלולה להעלות את רמות הכולסטרול בגוף.

 

* פגמים ומוטציות גנטיות תורשתיות שגורמות לכך שתאי הגוף אינם מצליחים לתפוס את המולקולות הנושאות כולסטרול ורמות ה-LDL בדם נותרות גבוהות. רמות גבוהות של כולסטרול בדם על רקע תורשתי – מצב הקרוי 'היפרכולסטרולמיה משפחתית' (HF, קיצור של Familial Hypercholesterolemia) המאופיין לרוב ברמות LDL גבוהות מ-190 מ"ג לדציליטר בדם – נגרם בין השאר על ידי מוטציה בגן האחראי לקליטת LDL בתאים: הגן LDLR, או מוטציות בגנים APOB או PCSK9. אחד מכל 500 אנשים באוכלוסייה נשא של מוטציה הגורמת להיפרכולסטרולמיה באחד מזוג הכרומוזומים (נשאים הטרוזיגוטים), ובחלק מהמקרים פועלת המוטציה להעלאת רמות הכולסטרול מסוג LDL. היפרכולסטרולמיה הומוזיגוטית משפחתית, שהיא המסוכנת ביותר ונגרמת מהעברת המוטציה בתורשה משני ההורים, מופיעה בקרב אחד לכל מיליון תושבים.

 

* עודף משקל והשמנת יתר מעלים את הסיכון לעודף כולסטרול. עם זאת, יש לזכור כי גם אנשים רזים יכולים לסבול מעודף כולסטרול, אפילו אם הם מקפידים על תזונה בריאה, על רקע גנטי למשל.

 

פעילות גופנית סדירה לא מורידה את הכולסטרול הרע, אך מעלה את רמות הכולסטרול הטוב מסוג HDL ותורמת להוצאת כולסטרול עודף מתאי הגוף, וכן מסייעת במנגנונים נוספים למניעת מחלות לב וכלי דם.

 

עישון פוגע בדפנות כלי הדם והופך אותם יותר רגישים לקליטת כולסטרול עודף בזרם הדם, וכך מעלה את הסיכון לטרשת עורקים. כמו כן, עישון מפחית את רמות הכולסטרול הטוב מסוג HDL.

 

מחלת הסוכרת המתבטאת ברמות גבוהות של סוכר בדם תורמת לעלייה ברמות הכולסטרול הרע מסוג LDL ולירידה ברמות הכולסטרול הטוב מסוג HDL, ובנוסף פוגעת במעטפת כלי הדם – וכך מעלה את הסיכון לטרשת עורקים.

 

מהן הרמות המומלצות של כולסטרול בדם? 

 

בדיקות לרמות הכולסטרול בדם אומדות את רמות הכולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול הרע) וכולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול הטוב), וכן  'Total Cholesterol' – רמות כולסטרול כולל, מדד המשקלל את רמות הכולסטרול משני הסוגים עם רמות הטריגליצרידים בדם.

 

בבדיקת כולסטרול מסוג LDL, ככלל לחולים במחלת לב או סוכרת מומלץ על רמה נמוכה מ-100 יחידות מ"ג לדציליטר דם ואף יש לשאוף לרמה הנמוכה מ-70 יחידות, כשההמלצה הפרטנית לכל מטופל מבוססת בישראל על מדד ה-SCORE האירופי להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם, בהתאם לגורמי סיכון שונים (כמו עישון והשמנה) – מדד שאומץ בישראל על ידי האיגוד הקרדיולוגי והחברה לחקר, טיפול ומניעה של טרשת עורקים לפי ההנחיות העדכניות שפורסמו בנושא בשנת 2014.

 

לאנשים עם גורם סיכון אחר למחלות לב וכלי דם פרט לסוכרת, לרבות השמנה, העדר פעילות גופנית, עישון או קרוב משפחה שסובל ממחלת לב – מומלץ על רמת LDL נמוכה מ-130 יחידות.

 

לאנשים ללא גורמי סיכון למחלות לב מומלץ על רמת LDL נמוכה מ-160 יחידות.

 

יש רופאים הטוענים כי נדרש טיפול להורדת כולסטרול כבר בערכים גבוהים מ-130 יחידות.

 

עוד על רמות הכולסטרול מסוג LDL המומלצות לפי מדד ה-SCORE במדריך הסטטינים של "כמוני"

 

בבדיקת כולסטרול מסוג HDL מומלצת רמה גבוהה מ-37 יחידות מ"ג לדציליטר דם בקרב גברים, ובקרב נשים יש לשאוף לרמה גבוהה מ-47 יחידות, שכן רמות הכולסטרול מסוג HDL שלהן גבוהות משל גברים. בחלק מהמעבדות ערכים תקינים של כולסטרול מסוג HDL מוגדרים בטווח של 62-29 יחידות בקרב גברים ו-82-34 יחידות בקרב נשים.

 

בבדיקת כולסטרול כולל, ערכים תקינים הם לרוב מתחת ל-200 יחידות מ"ג לדציליטר דם, כשהערכים משתנים בהתאם לגורמי הסיכון למחלות לב ותוצאות מדד ה-SCORE. רמות גבוהות מ-230 יחידות דורשות לרוב טיפול תרופתי להורדת כולסטרול.

 

מהן ההמלצות לצריכת כולסטרול במזון? 

 

בעוד שלצריכת שומנים רווים ושומן טראנס ההשפעה הגדולה ביותר על ריכוז הכולסטרול בדם, רמות הכולסטרול בדם עולות גם בתגובה לכולסטרול ממזון, כאשר עוצמת ההשפעה משתנה בין בני אדם בהתאם לגורמים כמו התזונה הכללית וגנטיקה.

 

בשנת 2015 פורסמו בארה"ב הנחיות התזונה הממשלתיות העדכניות, מהן הוסרו המלצות ספציפיות לגבי הגבול העליון של צריכת כולסטרול ממזון, אך הובהר כי אנשים צריכים לצרוך כמה שפחות כולסטרול ממזון שאפשר. לפי איגוד הלב האמריקאי (AHA) מומלץ לצרוך עד 300 מיליגרם כולסטרול ליום, ובקרב אנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL) ואלו המטופלים בתרופות להורדת כולסטרול מומלץ על עד 200 מיליגרם כולסטרול ליום.

 

לפי טבלאות המזון, המזונות העיקריים המכילים כולסטרול כוללים חלמון ביצה בלתי מבושלת (1,234.9 מ"ג כולסטרול למאה גרם), חביתה מטוגנת מביצה אחת (456.5 מ"ג כולסטרול למאה גרם), בשר בקר מבושל או מטוגן (381.2 מ"ג כולסטרול למאה גרם), חמאה (246 מ"ג כולסטרול למאה גרם), עוגות (170 מ"ג כולסטרול למאה גרם), קוטג' 9% שומן (27 מ"ג כולסטרול למאה גרם) ושוקולד חלב (14 מ"ג כולסטרול למאה גרם).

 

הטיפול בכולסטרול גבוה

 

כשרמות הכולסטרול מסוג LDL גבוהות ברמה מתונה, לעתים ניתן להסתפק בשינויים באורחות החיים ואימוץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה – לצורך הורדת הכולסטרול העודף. עם זאת, דיאטה דלת כולסטרול/ שומן רווי מפחיתה רק 7% עד 15% מרמות הכולסטרול מסוג LDL, ובמקרים רבים אין מנוס מטיפול תרופתי להורדת כולסטרול באמצעות סטטינים.

 

הסטטינים הם למעשה קבוצה של מולקולות כימיות הגורמות להורדה ברמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם על ידי עיכוב בפעולתו של אנזים המצוי בכבד ואחראי על קצב ייצור הכולסטרול בגוף ושמו HMG-CoA רדוקטז. ברבות השנים התברר כי מעבר להשפעתם על הורדת הכולסטרול הרע, לסטטינים השפעות נוספות על הגוף במנגנונים שונים התורמים לבריאות. 

 

הסטטינים מומלצים לאנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. קיימים מספר מדדים להערכת הסיכון למחלות אלה, ובישראל אימצו כאמור האיגוד הקרדיולוגי והחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים את מדד ה-SCORE האירופי.

 

הסטטינים נקשרו במספר תופעות לוואי, ולכן ההיענות לנטילתם נמוכה. מחקר ישראלי שנערך בקופת חולים מכבי על בקרב 230 אלף מטופלים, מצביע על התמדה נמוכה למדי בטיפול בתרופות אלה. לפי הממצאים, במעקב שנמשך משנת 2001 עד 2010, רכשו מטופלים שצוידו במרשמים לסטטינים רק חצי מכמות התרופות שנתבקשו לרכוש, ושלושה מכל ארבעה מטופלים (75%) הפסיקו את רצף הטיפול לפחות פעם אחת במהלך שנתיים מיום תחילתו. ההתמדה בטיפול הייתה נמוכה במיוחד בקרב חולים ללא היסטוריה של מחלות לב או מחלות כרוניות אחרות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם, וכן בקרב צעירים ונשים.

 

בין תופעות הלוואי שנקשרו לסטטינים: הפרעות בתפקודי כבד – כאשר אצל פחות מ-1% מהמטופלים מתועדת עלייה מסוכנת באנזימי כבד מעל פי 3 מהגבול העליון של הנורמה, וכן נזק לשרירים – ולמרות שרבים מהמטופלים (10% עד 25%) מתלוננים על בעיות בשרירים, נזק לשרירים מוגדר בספרות הרפואית כתופעה נדירה של סטטינים. בנוסף נקשרו הסטטינים לסוכרת, מצוקה נפשית והפרעות ראייה.

 

לצד הסטטינים, ישנן תרופות נוספות לטיפול בעודפי שומנים בדם וכולסטרול רע (LDL) ברמות גבוהות מסוג פיברטים, רזינים ומעכבים ספציפיים של ספיגת הכולסטרול במעי – כמו איזיטרול וניאצין, שחלקם - כמו ניאצין - גם תורמים להעלאת הכולסטרול הטוב (HDL).

 

לאחרונה החל שיווקן של תרופות חדישות להורדת כולסטרול רע בדם הנחשבות ליעילות מסטטינים. המדובר בתרופות ביולוגיות הפועלות במנגנון אחר של חסימת פעולתו של חלבון בשם PCSK9 המצוי בכבד. בעוד החלבון מפחית את כמות הקולטנים בכבד שאחראים לסילוק הכולסטרול מהגוף, עיכוב החלבון מאפשר את הגדלת הקולטנים ואת הפעלתו של מנגנון טבעי לסילוק כולסטרול רע מהדם דרך הכבד, באופן שנמצא יעיל במיוחד בהשוואה לסטטינים, לרבות סטטינים מהדור החדש, ואף יעיל יותר משילוב סטטינים ותרופה ממשפחה נוספת של תרופות שמעכבות את ספיגת הכולסטרול במעי. אחת התרופות, שאושרה על ידי המינהל האמריקאי באוגוסט 2015, הצליחה תוך שלושה חודשים להביא לירידה של 60% ברמות הכולסטרול הרע בדם, בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת דמה. עם זאת, מדובר בתרופות פטנט יקרות בהרבה, שעדיין מאושרות במסורה, ואחת מהן הוכנסה בשנת 2016 לסל הבריאות הממלכתי רק ל-14 חולים עם עודף כולסטרול קיצוני (היפרכולסטרולמיה) על רקע גנטי-משפחתי.

 

עדכון אחרון: מארס 2017

Anonymouse
Anonymouse
19/04/17 14:59
הסיבה אולי החשובה ביותר ליתר כולסטרול, והיא לא הופיע בכתבה, היא מתח ולחץ.
השיטה היעילה ביותר לשחרר מתח ובכך לאזן כולסטרול, היא המדיטציה הטרנסנדנטלית.
דודי-מרקוביץ
19/04/17 14:27
https://www.youtube.com/watch?v=jZu52duIqno&feature=share
דודי-מרקוביץ
19/04/17 14:21
https://www.youtube.com/watch?v=fuj6nxCDBZ0&index=13&list=WL&t=2s
Ben70
28/03/17 5:18
ומה בין צריכת סוכרים ופחמימות מזוקקות לבין כולסטרול? מה בנוגע לinflammation?
ההתיחסות לנושא הכולסטרול בגישה המסורתית לוקה בחסר ואף עושה עוול למטופלים וחבל.
nadavbanai
06/03/13 11:18

http://www.facebook.com/herbalife.israel

או

 

http://twitter.com/#!/Herbalife_IL

...


http://www.facebook.com/herbalife.israel



או



 



http://twitter.com/#!/Herbalife_IL


מינרבה1
23/11/12 8:55

אמת או אגדה ?

מנדוזה כותב מאמר, ובדרך מפרסם גם ספר על הנושא.

בין השאר, הסטטינים עוזרים בעיקר למי שיש בעיות לבביות.

הרבה הגזמות באשר לתועלת שבנטילת סטטינים, ומה ב...


אמת או אגדה ?



מנדוזה כותב מאמר, ובדרך מפרסם גם ספר על הנושא.



בין השאר, הסטטינים עוזרים בעיקר למי שיש בעיות לבביות.



הרבה הגזמות באשר לתועלת שבנטילת סטטינים, ומה באשר לנזקים ?



http://www.healthcentral.com/diabetes/c/17/157400/cholesterol-myths


יעל-טוקצ-ינסקי
16/06/11 19:22
כולסטרול...
פרופ׳-רוברט-קלמפנר
13/12/10 13:34
זה מאמר לקהל הרחב ולא לקרדיולוגים ואין טעם להכנס לדקויות שאמנם מחקרית הם מענינות אבל בהווה אין להם שימוש קליני נרחב. גם הנחיות פשוטות לכאורה אלה שהם פרי האיגודים הישראלים אם ייושמו במלואם יחסכ...
זה מאמר לקהל הרחב ולא לקרדיולוגים

ואין טעם להכנס לדקויות שאמנם מחקרית הם מענינות אבל בהווה

אין להם שימוש קליני נרחב.

גם הנחיות פשוטות לכאורה אלה שהם פרי האיגודים הישראלים

אם ייושמו במלואם יחסכו אלפי אוטמים לבביים ומוחיים בישראל בלבד
55יהוגה
09/12/10 22:35


הכתבה כאילו משנת 1975
מיקי-ב.
09/12/10 11:29
 פרופ' רולנד קראוס (Roland Krauss) מ UCLA מצא שיש תת סוגים של LDL ו HDL הניתנים לזיהוי על ידי מכשיר מיוחד NMR או צנטריפוגה מיוחדת. לפי מחקריו יש שני דפוסים (A ו B) האחד לא מזיק והשני מזיק. דפוס ש...
 פרופ' רולנד קראוס (Roland Krauss) מ UCLA מצא שיש תת סוגים של LDL ו HDL הניתנים לזיהוי על ידי מכשיר מיוחד NMR או צנטריפוגה מיוחדת. לפי מחקריו יש שני דפוסים (A ו B) האחד לא מזיק והשני מזיק. דפוס שבו יש LDL תפוח (fluffy) אינו מזיק למרות שבדיקה רגילה תראה יותר LDL מאשר כאשר ה LDL קטן ודחוס שהוא בעצם ה-LDL הבעייתי.

פחמימות גורמות ל LDL קטן ודחוס ושומנים גורמים ל LDL תפוח ולא מזיק  למרות שכאמור הבדיקה תראה LDL יותר גבוהה.

כמה מהקרדיולוגים הישראלים קראו את מחקריו הלא כל כך חדשים של קראוס? כנראה שפחות מידי כי רובם ממשיכים לשיר מנטרות מיושנות.
קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: