מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

כמונימחלות לבמדריכיםכולסטרול - מה שצריך לדעת

כולסטרול - מה שצריך לדעת

מה תפקיד הכולסטרול בגוף? מדוע LDL מכונה כולסטרול רע? מה הופך HDL לכולסטרול טוב? ומהן רמות כולסטרול תקינות? מדריך


 (צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

כולסטרול (Cholesterol) הוא תרכובת אורגנית החיונית לתפקודו של הגוף, בעלת הנוסחה המולקולארית C27H45OH, הנעה דרך זרם הדם לתאי הגוף כחלק ממולקולה שומנית גדולה. בין תפקידי הכולסטרול: בנייה של קרום התאים בגוף (ממברנות) והגברת קשיחותם, לרבות בניית המעטפת הצרה והקשיחה של כלי הדם בגוף, והעברת אותות עצביים בין תאים על ידי יצירת מסלולי מעבר שומניים בקרום התא. כמו כן, בתוך התאים משמש כולסטרול למספר פעולות ביוכימיות, לרבות יצירת חומצות מרה הממיסות שומנים במערכת העיכול, סיוע בספיגת שומנים וויטמינים מסיסי שומן במעי וכן יש לו תפקיד בייצור הורמונים חיוניים לגוף, ובייחוד סטרואידים כמו קורטיזול ואלדוסטרון והורמוני מין כמו אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון.

 

למרות שהוא חיוני לגוף, רמות גבוהות של כולסטרול בגוף עלולות לגרום לנזקים. לפי הערכות החברה הישראלית לטרשת עורקים, 1.2 מיליון ישראלים הם בעלי עודף כולסטרול, אבל 65% מהאוכלוסייה אינם מודעים כלל לרמות הכולסטרול שלהם.

 

 

מה מקור הכולסטרול? 

 

לכולסטרול שבגוף שני מקורות מרכזיים:

 

כולסטרול אנדרוגני 

 

כולסטרול אנדרוגני מיוצר בגוף עצמו - מרביתו מיוצר בכבד ובדופן המעי וכעשירית ממנו בבלוטות האדרנל ואיברי הרביה - ומהווה כשני שליש מהכולסטרול בגוף.

 

כולסטרול אקסוגני

 

כולסטרול אקסוגני הוא כולסטרול שמקורו חיצוני והוא מהווה כשליש ממכסת הכולסטרול בגוף. מקורו במזונות מן החי, לרבות בשר, חלב וחלמון הביצה. בעוד שהרוב המכריע של השומן במזון מורכב מטריגליצרידים (כ-98% מהשומן), כ-2% מהשומן מכיל מולקולות כולסטרול וכן שומנים אחרים. 

 

מהם כולסטרול רע (LDL) וכולסטרול טוב (HDL)? 

 

המסלול שעובר הכולסטרול בתוך המולקולות השומניות הגדולות כולל את הכולסטרול מסוג LDL (קיצור של Low Density Lipoprotein) – המכונה בעגה העממית "כולסטרול רע" – שהוא המולקולה השומנית שיוצאת מהכבד לתאי הגוף השונים. קרומי התאים מכילים קולטנים שתופסים את המולקולות הגדולות, מסירים את המעטפת ומשתמשים בכולסטרול לבניית הקרומים ושמירה על קשיחותם.

 

כשהתא מחדש את הקרום, הכולסטרול הישן מפונה מהתאים בחזרה לכבד על ידי מולקולות גדולות הקרויות 'כולסטרול מסוג HDL' (קיצור של High Density Lipoprotein), שקיבל את הכינוי "כולסטרול טוב", מאחר והוא הכולסטרול שמתפנה מהגוף.

 

כשהגוף מכיל רמות גבוהות של "כולסטרול רע" מסוג LDL, הכולסטרול למעשה מתחיל להצטבר בכלי הדם, לשקוע דפנות כלי הדם ולייצר טרשת עורקים שמובילה בהמשך לחסימת כלי דם ולמחלות לב וכלי דם, ובייחוד כאבים בחזה (אנגינה פקטוריס), התקפי לב ושבץ מוחי.

 

איך בודקים את רמות הכולסטרול? 

 

לכולסטרול רע גבוה אין תסמינים אופייניים, ולמעשה בדיקת דם הבודקת את רמות השומנים בדם היא הכלי היחיד שמאפשר לזהות מצב שכזה. על בדיקת הדם להתבצע בצום של 12 שעות (שתיית מים מותרת), וזאת על מנת לאפשר פירוק מלא של הכילומיקרונים – רכיבים שנוצרים במעי ותפקידם לשאת את מולקולות השומן לדם ולכבד. כמו כן אין ליטול את התרופה דיפירון (אופטלגין) 24 שעות לפני ביצוע הבדיקה.

 

לפי ההנחיות העדכניות של ועדה בהסתדרות הרפואית מטעם מספר רב של איגודים רפואיים שעוסקים בחשיבות ניטור השומנים בדם, שפורסמו בינואר 2021, מומלץ לבדוק פרופיל שומנים מלא הכולל רמות כולסטרול בדם לפחות פעם אחת לכל אדם בגיל הילדות ומעל גיל 35.

 

לבוגרים ללא גורמי סיכון מומלץ לחזור על הבדיקה לפחות כל 5-3 שנים ובתדירות גבוהה יותר בנוכחות שינוי לרעה בגורמי הסיכון לכולסטרול גבוה.

 

לבוגרים עם גורמי סיכון לכולסטרול גבוה המוגדרים בסיכון נמוך עד בינוני המטופלים על ידי שינויים באורח החיים בלבד מומלץ לבצע בדיקה לפרופיל השומנים בדם בחלוף 6-3 חודשים לבחינת יעילות השינויים.

 

למטופלים בתרופות להורדת כולסטרול מומלץ לבצע את הבדיקה 6-4 שבועות לאחר כל שינוי בסוג או מינון התרופה, וכל חצי שנה עד שנה לאחר השגת היעד הטיפולי.

 

לילדים ללא גורמי הסיכון – לפי ההמלצות ניתן לשקול בדיקה ראשונה לפרופיל השומנים בדם בגילי 11-9 ובדיקה שנייה בגילי 21-17. לא מומלצות בדיקות לפרופיל השומנים בגיל ההתבגרות בין הגילים 16-12 על רקע שינויים בפרופיל השומנים בדם שמאפיינים גילים אלה.

 

לפי דו"ח התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל, חל בשנים האחרונות שיפור בשיעור ביצוע בדיקות כולסטרול בדם למבוטחי קופות החולים בגילי 35 עד 54 – שיעור שהגיע בשנת 2018 ל-88.1% מהישראלים בגילים אלה. בגילי 55 עד 74 שיעור ביצוע הבדיקות נמוך יותר, ועמד בשנת 2018 על 75.3% מהישראלים.

 

מהם הגורמים לעודף כולסטרול? 

 

ישנם מספר גורמים שעלולים להוביל לרמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL – "כולסטרול רע":

 

* תזונה עתירה בכולסטרול. צריכת שומן רווי המצוי במוצרי מזון מן החי כמו בשר אדום וחלב מלא ושומן טראנס המצוי במוצרי מאפה שונים כמו בורקסים ועוגות, עלולה להעלות את רמות הכולסטרול בגוף.

 

* פגמים ומוטציות גנטיות תורשתיות שגורמות לכך שתאי הגוף אינם מצליחים לתפוס את המולקולות הנושאות כולסטרול ורמות ה-LDL בדם נותרות גבוהות. רמות גבוהות של כולסטרול בדם על רקע תורשתי – מצב הקרוי 'היפרכולסטרולמיה משפחתית' (HF, קיצור של Familial Hypercholesterolemia) המאופיין לרוב ברמות LDL גבוהות מ-190 מ"ג לדציליטר בדם – נגרם בין השאר על ידי מוטציה בגן האחראי לקליטת LDL בתאים: הגן LDLR, או מוטציות בגנים APOB או PCSK9. אחד מכל 500 אנשים באוכלוסייה נשא של מוטציה הגורמת להיפרכולסטרולמיה באחד מזוג הכרומוזומים (נשאים הטרוזיגוטים), ובחלק מהמקרים פועלת המוטציה להעלאת רמות הכולסטרול מסוג LDL. היפרכולסטרולמיה הומוזיגוטית משפחתית, שהיא המסוכנת ביותר ונגרמת מהעברת המוטציה בתורשה משני ההורים, מופיעה בקרב אחד לכל מיליון תושבים.

 

* עודף משקל והשמנת יתר מעלים את הסיכון לעודף כולסטרול. עם זאת, יש לזכור כי גם אנשים רזים יכולים לסבול מעודף כולסטרול, אפילו אם הם מקפידים על תזונה בריאה, על רקע גנטי למשל.

 

פעילות גופנית סדירה לא מורידה את הכולסטרול הרע, אך מעלה את רמות הכולסטרול הטוב מסוג HDL ותורמת להוצאת כולסטרול עודף מתאי הגוף, וכן מסייעת במנגנונים נוספים למניעת מחלות לב וכלי דם.

 

עישון פוגע בדפנות כלי הדם והופך אותם יותר רגישים לקליטת כולסטרול עודף בזרם הדם, וכך מעלה את הסיכון לטרשת עורקים. כמו כן, עישון מפחית את רמות הכולסטרול הטוב מסוג HDL.

 

מחלת הסוכרת המתבטאת ברמות גבוהות של סוכר בדם תורמת לעלייה ברמות הכולסטרול הרע מסוג LDL ולירידה ברמות הכולסטרול הטוב מסוג HDL, ובנוסף פוגעת במעטפת כלי הדם – וכך מעלה את הסיכון לטרשת עורקים.

 

בשנים האחרונות הוכנס לשימוש במרפאות בישראל מחשבון SCORE – מחשבון שפותח באירופה ואומץ גם על ידי ארגוני הרופאים בישראל להערכת הסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית המשקלל משתני גיל, מין, סך כולסטרול, יחס בין הכולסטרול הטוב HDL לבין לחץ הדם הסיסטולי ועישון סיגריות.

 

עוד על מחשבונים להערכת הסיכון למחלות לב

 

מהן הרמות המומלצות של כולסטרול בדם? 

 

בדיקות לרמות הכולסטרול בדם אומדות את רמות הכולסטרול מסוג LDL (הכולסטרול הרע) וכולסטרול מסוג HDL (הכולסטרול הטוב), וכן  'Total Cholesterol' – רמות כולסטרול כולל, מדד המשקלל את רמות הכולסטרול משני הסוגים עם רמות הטריגליצרידים בדם.

 

הנחיות האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית, שעודכנו בינואר 2021, מאמצות הגדרות אירופיות לארבע קבוצות סיכון למחלות לב וכלי דם, ובהתאם להן נקבעות הרמות המומלצות של כולסטרול בדם וערכי הכולסטרול שדורשים טיפול תרופתי.

 

מטופלים בסיכון גבוה מאוד

 

בהגדרה של מטופלים 'בסיכון גבוה מאוד' לתחלואה לבבית נכללות קבוצות המטופלים הבאות: 

 

 

  • חולי סוכרת עם סיבוכי המחלה (מיקרואלבומינוריה, נוירופטיה, רטינופטיה) ו/או שלושה גורמי סיכון לטרשת עורקים, או חולי סוכרת סוג 1 שאובחנה לפני עשרים שנים ומעלה.

 

  • מטופלים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית וגורם סיכון נוסף.

 

 

מטופלים בסיכון גבוה 

 

בהגדרה של אנשים 'בסיכון גבוה' לתחלואה לבבית נכללות קבוצות המטופלים הבאות: 

 

  • חולי סוכרת ללא פגיעה באיברי מטרה, אך עם לפחות גורם סיכון אחד נוסף, או עם משך סוכרת של עשר שנים ומעלה.

 

  • אנשים עם גורם סיכון אחד בערכים קיצוניים, למשל רמות של כולסטרול רע LDL בדם מעל 190 מ"ג/ד"צ או ערכים קיצוניים בלחץ הדם.

 

 

  • מטופלים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית ללא גורם סיכון נוסף.

 

 

מטופלים בסיכון בינוני

 

בהגדרה של אנשים 'בסיכון בינוני' לתחלואה לבבית נכללות קבוצות המטופלים הבאות:

 

  • חולי סוכרת צעירים – חולי סוכרת סוג 1 מתחת לגיל 35 וחולי סוכרת סוג 2 מתחת לגיל 50, שמשך הסוכרת שלהם עד עשר שנים וללא גורמי סיכון נוספים.

 

 

מטופלים בסיכון נמוך

 

בהגדרה של אנשים 'בסיכון נמוך' לתחלואה לבבית נכללים מטופלים שזוהו במחשבון ניבוי לתחלואה לבבית במדד SCORE בסיכון של עד 1% לתמותה ממחלות לב וכלי דם בעשר השנים הבאות.

 

לפי ההמלצות, חולים עם מחלת כלי דם טרשתית מוכחת, סוכרת, מחלת כליות כרונית דרגה 3 ומעלה, היפרכולסטרולמיה משפחתית, יתר לחץ דם לא מאוזן (מעל 180/110 מ"מ כספית) ועם רמת שומנים בדם מסוג ליפופרוטאין a מעל 180 מ"ג/ד"צ מוגדרים כבעלי סיכון גבוה ומעלה, ולא זקוקים לחישוב הסיכון על-ידי מחשבוני סיכון.

 

בהמשך, בהתאם לדרגת הסיכון של המטופל נקבעות הרמות המומלצות לכולסטרול רע LDL בדם:

 

מטופלים בסיכון נמוך: כשערכי הכולסטרול הרע בדם הם עד 140 מ"ג/ד"צ ניתן לייעץ לאורח חיים בריא בלבד; בערכים של 190-141 מ"ג/ד"צ יש להתערב באורח החיים ולדון עם המטופל על האפשרות של טיפול תרופתי במידה ולא חל שיפור בפרופיל השומנים בדם כעבור מספר חודשים; ובערכים של מעל ל-190 מ"ג/ד"צ יש להתחיל לטפל תרופתי לצד שילוב אורח חיים בריא. יעד הטיפול הוא הורדה של רמות הכולסטרול הרע לערכים של עד 140 מ"ג/ד"צ.

 

מטופלים בסיכון בינוני: כשערכי הכולסטרול הרע בדם הם עד 100 מ"ג/ד"צ ניתן לייעץ לאורח חיים בריא בלבד; בערכים של 190-101 מ"ג/ד"צ יש להתערב באורח החיים ולדון עם המטופל על האפשרות של טיפול תרופתי במידה ולא חל שיפור בפרופיל השומנים בדם כעבור מספר חודשים; ובערכים של מעל ל-190 מ"ג/ד"צ יש להתחיל לטפל תרופתית לצד שילוב אורח חיים בריא. יעד הטיפול הוא הורדה של רמות הכולסטרול הרע לערכים של עד 100 מ"ג/ד"צ.

 

מטופלים בסיכון גבוה: כשערכי הכולסטרול הרע בדם הם עד 70 מ"ג/ד"צ ניתן לייעץ לאורח חיים בריא בלבד; בערכים של 100-71 מ"ג/ד"צ יש להתערב באורח החיים ולדון עם המטופל על האפשרות של טיפול תרופתי במידה ולא חל שיפור בפרופיל השומנים בדם כעבור מספר חודשים; ובערכים של מעל ל-100 מ"ג/ד"צ יש להתחיל לטפל תרופתית לצד שילוב אורח חיים בריא. יעד הטיפול הוא הורדה של רמות הכולסטרול הרע במעל ל-50% לערכים של עד 70 מ"ג/ד"צ.

 

מטופלים בסיכון גבוה מאוד: כשערכי הכולסטרול הרע בדם הם עד 55 מ"ג/ד"צ ניתן לייעץ לאורח חיים בריא בלבד; בערכים של 70-55 מ"ג/ד"צ יש להתערב באורח החיים ולדון עם המטופל על האפשרות של טיפול תרופתי במידה ולא חל שיפור בפרופיל השומנים בדם כעבור מספר חודשים; ובערכים של מעל ל-70 מ"ג/ד"צ יש להתחיל לטפל תרופתית לצד שילוב אורח חיים בריא. יעד הטיפול הוא הורדה של רמות הכולסטרול הרע במעל ל-50% לערכים של עד 70-55 מ"ג/ד"צ.

 

בהמשך לאחר השגת יעדי הכולסטרול הרע ממליצות ההנחיות להתייחס לשני ערכים נוספים לשומנים בדם שנמדדים בבדיקות דם כדי להחליט האם להוסיף טיפול תרופתי:

 

רמות כולסטרול non HDL – שבודקות את כל הכולסטרול שאינו טוב בדם, כלומר סך הכולסטרול פחות הכולסטרול הטוב HDL. הרמות המומלצות הן 30 מ"ג/ד"צ מעל ליעד הכולסטרול הרע LDL של המטופל (יעד שנקבע בהתאם לקבוצת הסיכון לה הוא שייך).

 

רמת השומן 'אפוליפרוטאין B' המסומן apo B, כאשר הרמות המומלצות הן עד 100 מ"ג/ד"צ למטופלים בסיכון בינוני, עד 80 מ"ג/ד"צ למטופלים בדרגת סיכון גבוהה ועד 65 מ"ג/ד"צ למטופלים בדרגת סיכון נמוכה.

  

עוד על רמות הכולסטרול מסוג LDL המומלצות לפי מדד ה-SCORE במדריך הסטטינים

 

ערכי היעד המומלצים לכולסטרול הטוב HDL הם לרוב ערכים גבוהים מ-40 מ"ג/ד"צ, כשקיימות טבלאות מפורטות יותר לפי גיל ומין, אולם ערכים אלה פחות רלוונטיים בקליניקה. מכיוון שלא הוכח באופן חד משמעי שהעלאת רמת הכולסטרול הטוב HDL בדם מפחיתה תחלואה ותמותה, אין כיום המלצה להוספת טיפול תרופתי לצורך העלאת רמת הכולסטרול הטוב.

 

מהן ההמלצות לצריכת כולסטרול במזון? 

 

בעוד שלצריכת שומנים רווים ושומן טראנס ההשפעה הגדולה ביותר על ריכוז הכולסטרול בדם, רמות הכולסטרול בדם עולות גם בתגובה לכולסטרול ממזון, כאשר עוצמת ההשפעה משתנה בין בני אדם בהתאם לגורמים כמו התזונה הכללית וגנטיקה.

 

בשנת 2015 פורסמו בארה"ב הנחיות התזונה הממשלתיות העדכניות, מהן הוסרו המלצות ספציפיות לגבי הגבול העליון של צריכת כולסטרול ממזון, אך הובהר כי אנשים צריכים לצרוך כמה שפחות כולסטרול ממזון שאפשר. לפי איגוד הלב האמריקאי (AHA) מומלץ לצרוך עד 300 מיליגרם כולסטרול ליום, ובקרב אנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול רע (LDL) ואלו המטופלים בתרופות להורדת כולסטרול מומלץ על עד 200 מיליגרם כולסטרול ליום.

 

לפי טבלאות המזון, המזונות העיקריים המכילים כולסטרול כוללים חלמון ביצה (בחלמון ביצה בלתי מבושלת 1,234.9 מ"ג כולסטרול למאה גרם), בשר בקר (381.2 מ"ג כולסטרול למאה גרם בשר מבושל/מטוגן), חמאה (246 מ"ג כולסטרול למאה גרם), עוגות (170 מ"ג כולסטרול למאה גרם), קוטג' 9% שומן (27 מ"ג כולסטרול למאה גרם) ושוקולד חלב (14 מ"ג כולסטרול למאה גרם).

 

לפי הנחיות האיגודים הרפואיים בהסתדרות הרפואית, שעודכנו בינואר 2021, לצורך הפחתת רמות הכולסטרול והשומן הרווי בתזונה מומלץ להמעיט ככל האפשר במזונות הבאים:

 

 

  • מרגרינות מוקשות ומוצרי מאפה המכילים שומן מוקשה

 

  • מאכלים עתירי מלח ובעיקר מזונות מעובדים מומלחים

 

  • מאכלים עם תוספת סוכר

 

כיצד מטפלים בכולסטרול גבוה? 

 

כשרמות הכולסטרול מסוג LDL גבוהות ברמה מתונה, לעתים ניתן להסתפק בשינויים באורחות החיים ואימוץ אורח חיים בריא, הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה – לצורך הורדת הכולסטרול העודף.

 

על מזונות מפחיתי כולסטרול 

 

עם זאת, דיאטה דלת כולסטרול/ שומן רווי מפחיתה רק 7% עד 15% מרמות הכולסטרול מסוג LDL, ובמקרים רבים אין מנוס מטיפול תרופתי להורדת כולסטרול באמצעות סטטינים.

 

הסטטינים הם למעשה קבוצה של מולקולות כימיות הגורמות להורדה ברמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם על ידי עיכוב בפעולתו של אנזים המצוי בכבד ואחראי על קצב ייצור הכולסטרול בגוף ושמו HMG-CoA רדוקטז. ברבות השנים התברר כי מעבר להשפעתם על הורדת הכולסטרול הרע, לסטטינים השפעות נוספות על הגוף במנגנונים שונים התורמים לבריאות. 

 

הסטטינים מומלצים לאנשים עם רמות גבוהות של כולסטרול מסוג LDL וסיכון גבוה למחלות לב וכלי דם. קיימים מספר מדדים להערכת הסיכון למחלות אלה, ובישראל אימצו כאמור האיגוד הקרדיולוגי והחברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת עורקים את מדד ה-SCORE האירופי.

 

הסטטינים נקשרו במספר תופעות לוואי, ולכן ההיענות לנטילתם נמוכה. מחקר ישראלי שנערך בקופת חולים מכבי על בקרב 230 אלף מטופלים, מצביע על התמדה נמוכה למדי בטיפול בתרופות אלה. לפי הממצאים, במעקב שנמשך משנת 2001 עד 2010, רכשו מטופלים שצוידו במרשמים לסטטינים רק חצי מכמות התרופות שנתבקשו לרכוש, ושלושה מכל ארבעה מטופלים (75%) הפסיקו את רצף הטיפול לפחות פעם אחת במהלך שנתיים מיום תחילתו. ההתמדה בטיפול הייתה נמוכה במיוחד בקרב חולים ללא היסטוריה של מחלות לב או מחלות כרוניות אחרות, כמו סוכרת ויתר לחץ דם, וכן בקרב צעירים ונשים.

 

בין תופעות הלוואי שנקשרו לסטטינים: הפרעות בתפקודי כבד – כאשר אצל פחות מ-1% מהמטופלים מתועדת עלייה מסוכנת באנזימי כבד מעל פי 3 מהגבול העליון של הנורמה, וכן נזק לשרירים – ולמרות שרבים מהמטופלים (10% עד 25%) מתלוננים על בעיות בשרירים, נזק לשרירים מוגדר בספרות הרפואית כתופעה נדירה של סטטינים. בנוסף נקשרו הסטטינים לסוכרת, מצוקה נפשית והפרעות ראייה.

 

עוד על סטטינים 

 

לצד הסטטינים, ישנן תרופות נוספות לטיפול בעודפי שומנים בדם וכולסטרול רע (LDL) ברמות גבוהות מסוג פיברטים, רזינים ומעכבים ספציפיים של ספיגת הכולסטרול במעי – כמו אזטימיב (המשווק בישראל בתרופות אזטרול, אזטימיב-טבע, אזקור, אטוזט) וניאצין, שחלקם - כמו ניאצין - גם תורמים להעלאת הכולסטרול הטוב (HDL).

 

לאחרונה החל שיווקן של תרופות חדישות להורדת כולסטרול רע בדם הנחשבות ליעילות מסטטינים. המדובר בתרופות ביולוגיות הפועלות במנגנון אחר של חסימת פעולתו של חלבון בשם PCSK9 המצוי בכבד. בעוד החלבון מפחית את כמות הקולטנים בכבד שאחראים לסילוק הכולסטרול מהגוף, עיכוב החלבון מאפשר את הגדלת הקולטנים ואת הפעלתו של מנגנון טבעי לסילוק כולסטרול רע מהדם דרך הכבד, באופן שנמצא יעיל במיוחד בהשוואה לסטטינים, לרבות סטטינים מהדור החדש, ואף יעיל יותר משילוב סטטינים ותרופה ממשפחה נוספת של תרופות שמעכבות את ספיגת הכולסטרול במעי. אחת התרופות, שאושרה על ידי המינהל האמריקאי באוגוסט 2015, הצליחה תוך שלושה חודשים להביא לירידה של 60% ברמות הכולסטרול הרע בדם, בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת דמה. עם זאת, מדובר בתרופות פטנט יקרות בהרבה, שעדיין מאושרות במשורה.

 

תרופות אלה כלולות כיום בישראל בסל הבריאות הממלכתי לחולים עם עודף כולסטרול קיצוני (היפרכולסטרולמיה) על רקע משפחתי לאחר מיצוי הטיפול בסטטינים ואזטימיב ולמניעה שניונית של אירועים קרדיו וסקולאריים בחולים שעברו התקף לב או שבץ מוחי איסכמי וערכי הכולסטרול הרע LDL שלהם נותרו גבוהים מעל 100 מ"ג/ד"צ חרף טיפול מירבי בסטטינים ואזטימיב.

 

 

עדכון אחרון: מארס 2021

דר-דניאל-גליקר
19/04/17 14:59

הסיבה אולי החשובה ביותר ליתר כולסטרול, והיא לא הופיע בכתבה, היא מתח ולחץ. השיטה היעילה ביותר לשחרר מתח ובכך לאזן כולסטרול, היא המדיטציה הטרנסנדנטלית.

דודי-מרקוביץ
19/04/17 14:27

https://www.youtube.com/watch?v=jZu52duIqno&feature=share

דודי-מרקוביץ
19/04/17 14:21

https://www.youtube.com/watch?v=fuj6nxCDBZ0&index=13&list=WL&t=2s

Ben70
28/03/17 5:18

ומה בין צריכת סוכרים ופחמימות מזוקקות לבין כולסטרול? מה בנוגע לinflammation? ההתיחסות לנושא הכולסטרול בגישה המסורתית לוקה בחסר ואף עושה עוול למטופלים וחבל.

nadavbanai
06/03/13 11:18

http://www.facebook.com/herbalife.israel

או

 

http://twitter.com/#!/Herbalife_IL

מינרבה1
23/11/12 8:55

אמת או אגדה ?

מנדוזה כותב מאמר, ובדרך מפרסם גם ספר על הנושא.

בין השאר, הסטטינים עוזרים בעיקר למי שיש בעיות לבביות.

הרבה הגזמות באשר לתועלת שבנטילת סטטינים, ומה באשר לנזקים ?

http://www.healthcentral.com/diabetes/c/17/157400/cholesterol-myths

יעל-טוקצ-ינסקי
16/06/11 19:22
פרופ׳-רוברט-קלמפנר
13/12/10 13:34

זה מאמר לקהל הרחב ולא לקרדיולוגים
ואין טעם להכנס לדקויות שאמנם מחקרית הם מענינות אבל בהווה
אין להם שימוש קליני נרחב.
גם הנחיות פשוטות לכאורה אלה שהם פרי האיגודים הישראלים
אם ייושמו במלואם יחסכו אלפי אוטמים לבביים ומוחיים בישראל בלבד

55יהוגה
09/12/10 22:35

הכתבה כאילו משנת 1975
מיקי-ב.
09/12/10 11:29

 פרופ' רולנד קראוס (Roland Krauss) מ UCLA מצא שיש תת סוגים של LDL ו HDL הניתנים לזיהוי על ידי מכשיר מיוחד NMR או צנטריפוגה מיוחדת. לפי מחקריו יש שני דפוסים (A ו B) האחד לא מזיק והשני מזיק. דפוס שבו יש LDL תפוח (fluffy) אינו מזיק למרות שבדיקה רגילה תראה יותר LDL מאשר כאשר ה LDL קטן ודחוס שהוא בעצם ה-LDL הבעייתי.
פחמימות גורמות ל LDL קטן ודחוס ושומנים גורמים ל LDL תפוח ולא מזיק  למרות שכאמור הבדיקה תראה LDL יותר גבוהה.
כמה מהקרדיולוגים הישראלים קראו את מחקריו הלא כל כך חדשים של קראוס? כנראה שפחות מידי כי רובם ממשיכים לשיר מנטרות מיושנות.

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: