כמוניסרטןחדשות6 פריצות דרך ב-2015 שיהפכו את העולם לבריא יותר

6 פריצות דרך ב-2015 שיהפכו את העולם לבריא יותר

זיהוי הקשר בין המערכת החיסונית למוח, תרופות חדשות למאבק בסרטן ובכולסטרול והשתלות פנים פורצות דרך – אלו גילויים רשם עולם הרפואה בשנת 2015?

מאת דן אבן
30/12/15
תגובות 0

(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

לחובבי הבריאות שבינינו, שנת 2015 הייתה מופלאה ולוותה במספר רב של גילויים שביכולתם לחולל שינויים דרמטיים בעולם הרפואה ולשפר את בריאותנו. תחומים רבים שנחשבים ל'מתפתחים' ברפואה, כמו חקר השפעותיהם של מאות טריליוני חיידקי המעי, המיקרוביום, על מחלות ומניעת תחלואה – צעדו צעד נוסף בדרך להפוך את עולמנו לבריא יותר. לצדם דווחו גם פריצות דרך של ממש. לרגל סוף 2015, "כמוני" מציג רשימה של תגליות מרכזיות בשנת 2015 שיוכלו לסייע לנו להבין טוב יותר את גופנו, למנוע מחלות ואולי גם להאריך את חיינו.

 

הקשר שבין המערכת החיסונית למוח

 

 

(צילום: Shutterstock)

 

השנה התקדם משמעותית המחקר בתחום המחלות הדלקתיות, ובהן הקשר הקיים בין המוח לבין פעילות דלקתית, לרבות בקרב חולים בדלקות מפרקים שונות, פסוריאזיס, מחלות מעי דלקתיות, טרשת נפוצה וכן מחלות דלקתיות באזור הלב והריאות ועוד.

 

מחקר שפורסם ביוני 2015 בכתב העת Nature הצליח להציג את הקשר שבין המוח למערכת החיסונית, המקושרים בניהם על ידי כלי דם לימפטיים שלא היו מוכרים בעבר. המחקר מצביע על האפשרות למנוע מחלות דלקתיות בגוף כולו על ידי הפחתת דלקתיות במוח, וכן על קשר בין דלקתיות בגוף לבין פגיעות מוחיות, למשל אלצהיימר.

 

עוד בנוגע לקשר בין דלקתיות למוח, בפברואר 2015 דווח על ממצאי מחקר מקנדה שהראה כי לאנשים שסובלים מדיכאון יש מדדי דלקתיות במוח הגבוהים ב-30% מאשר לבריאים. אנשים אלו, על סמך הממצאים מ-Nature, נמצאים בסיכון למחלות כרוניות רבות שמבוססות על פעילות דלקתית. כמו כן, באוקטובר 2015 דיווחו חוקרים ישראלים כי מצאו שעוצמת הדלקתיות של חולי קרוהן משפיעה על תפקודם הקוגניטיבי, מה שמצביע על חוליה המקשרת בין דלקתיות במעי לבין פגיעה בתפקוד המוח שהיא ככל הנראה בעלת רקע דלקתי.

 

נזקי החשיפה לתאורה מלאכותית בלילה

 

 

(צילום: Shutterstock)

 

השנה התחדדה ההבנה בדבר הנזקים הרפואיים שנלווים לתאורת לילה מלאכותית בלילה – מהרחוב ובאופן משמעותי יותר גם בבית. כך נמצא כי חשיפה לתאורה מלאכותית לאורך רוב שעות הלילה, למשל אצל אנשים שמשתמשים בסמארטפונים בחדר השינה ואנשים נוהגים להירדם מול טלוויזיה דולקת – עלולה להזיק לבריאות.

 

2015 נפתחה עם מחקר שבישר כי הפעלת הסמארטפון בחדר השינה עלולה לפגוע בשינה אצל ילדים. החוקרים האמריקאים מצאו כי ילדים שישנו ליד מסכים קטנים - כמו טלפונים, טאבלטים ומכשירים אלקטרוניים ניידים אחרים - דיווחו על שינה קצרה בכ-21 דקות בממוצע בכל לילה בהשוואה לילדים ללא מכשירים כאלה בחדר. ילדים עם טלוויזיה בחדר השינה דיווחו על שינה קצרה בכ-18 דקות בממוצע בכל לילה בהשוואה לילדים ללא טלוויזיה בחדר.

 

בעבודה נוספת של צוות חוקרים מישראל, שהיא חלק מכיוון מחקרי שנבחן בשנים האחרונות, מתחזקת ההבנה כי תאורת לילה לא רק פוגעת בשינה, אלא גם עלולה לעודד התפתחות גידולים סרטניים. השנה נחתמת עם פרסום ממצאי הצוות ולפיהם נשים שישנות עם טלוויזיה פתוחה בחדר השינה לאורך הלילה נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן השד.

 

מחקרים נוספים של צוות החוקרים מהשנים האחרונות זיהו כי חשיפה לכל תאורה מלאכותית בלילה מסוכנת, ואפילו מנורת קריאה שנותרת דולקת בחדר השינה או תאורת רחוב לילית שחודרת לתוך חדר השינה, וכן כי הסיכון קיים לסוגים שונים של סרטן, לרבות סרטן הערמונית אצל גברים.
שתי התגליות קשורות לפגיעה בהפרשה התקינה של ההורמון מלטונין שאחראי על השעון הביולוגי של הגוף ועל מנגנון השינה-ערות כתוצאה מחשיפה לתאורה לא טבעית, שהסיכון אליה גובר בשנים האחרונות עם פריחתם של המחשבים הניידים המזעריים, סמארטפונים, אייפדים והשעונים החכמים למיניהם.

 

מהפכת האימונותרפיה

 

 

(צילום: Shutterstock)

 

שנת 2015 הייתה דרמטית בכל הקשור לאחת המהפכות הטיפוליות הגדולות בשנים האחרונות במאבק בסרטן – מהפכת האימונותרפיה. אימונותרפיה הוא שם הגג לטיפולים המבוססים על הפעלה של המערכת החיסונית הטבעית של הגוף להילחם במחלות שונות, ובייחוד בסרטן. מערכת החיסון מורכבת משתי זרועות – הזרוע התאית והזרוע ההומורלית הכוללת נוגדנים. הזרוע התאית שמהווה את היעד העיקרי של טיפולים באימונותרפיה לחולי סרטן, כוללת תאי דם לבנים ואורגניזמים ורקמות של מערכת הלימפה, שמטרתם להילחם בזיהומים החודרים לגוף ולסלקם. האימונותרפיה מאפשרת הפעלה של המערכת החיסונית גם כנגד מחוללי מחלות שמצליחות בדרך כלל להערים עליה, כמו גידולים סרטניים או לחלופין נגיף ה-HIV.

 

אימונותרפיה כוללת תרופות מקבוצות שונות, כששנת 2015 הייתה משמעותית בעבור תרופות מקבוצת הנוגדנים החד שבטיים - חלבונים שמכוונים להיקשר לאזורי מטרה ייעודיים בגוף במטרה להפעיל את הזרוע התאית במערכת החיסון לתקוף את תאי הגידול הסרטני ולגרום לפגיעה בו ולעתים אף להשמדתו העצמית (אפופטוזיס).

 

בשנה החולפת דווח על פריצות דרך סביב טיפולי אימונותרפיה המציגים יעילות גבוהה כנגד סרטן הריאות וסרטן העור. בין השאר, באוקטובר 2015 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA טיפול מהפכני בסרטן העור מסוג מלנומה גרורתית באמצעות שילוב של שתי תרופות אימונותרפיות הפועלות במנגנונים שונים, שיחד מגדילות ל-60% את שיעור החולים עם התכווצות של הגידולים, וזאת במחלה שנחשבה עד לשנים האחרונות לקטלנית ביותר. התגלית המחקרית פורצת הדרך שהובילה לאישור דווחה בחודש יולי 2015 בכתב העת New England Journal of Medicine. כמו כן, השנה התקדמו מחקרים שמציגים תועלת של אימונותרפיה כנגד גידולים נוספים, לרבות סרטן שלפוחית השתן, סרטן הערמונית, סרטן הדם (לוקמיה) וסרטן הלימפומה.

 

במהלך השנה היו מדענים שתארו את האימונותרפיה כמהפכה הגדולה ביותר בתחום הטיפול בסרטן מאז המצאת הכימותרפיה, שתוביל להצלת עשרות אלפי חולי סרטן בשנה, והיו אף שהעריכו כי תוך חמש שנים תחליף האימונותרפיה את הכימותרפיה כטיפול השגרתי והראשון במעלה כנגד גידולים סרטניים.

 

המאבק בכולסטרול

 

 

(צילום: Shutterstock)

 

המאבק בכולסטרול עלה מדרגה השנה עם אישורם של טיפולים תרופתיים חדשים שמאפשרים הורדה דרסטית ברמות הכולסטרול הרע בדם LDL במנגנון חדש, טיפולים המיועדים בשלב הראשון לאנשים עם עודף כולסטרול בדם על רקע גנטי – הקרוי היפרכולסטרולמיה משפחתית.

 

השנה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA שתי תרופות ביולוגיות חדשות לטיפול בעודף כולסטרול ברמות גבוהות – תרופות הניתנות בהזרקה אחת למספר שבועות, ממשפחת תרופות חדשה הקרויה חוסמי חלבון בשם PCSK9 (קיצור של Proprotein Convertase Subtilisin Kexin type 9). בעוד החלבון מפחית את כמות הקולטנים בכבד שאחראים לסילוק הכולסטרול מהגוף, עיכוב החלבון מאפשר את הגדלת הקולטנים בכבד ואת הפעלתו של מנגנון טבעי לסילוק כולסטרול רע מהדם דרך הכבד, באופן שנמצא יעיל במיוחד בהשוואה לתרופות הקיימות ממשפחת הסטטינים, לרבות סטטינים מהדור החדש ואף יעיל יותר משילוב סטטינים ותרופה משפחה נוספת של תרופות שמעכבות את ספיגת הכולסטרול במעי. אחת התרופות, שאושרה על ידי המינהל האמריקאי באוגוסט 2015, הצליחה תוך שלושה חודשים להביא לירידה של 60% ברמות הכולסטרול הרע בדם, בהשוואה לקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת דמה.

 

תרופה נוספת שאושרה בארה"ב ביולי 2015 מאותה משפחה (חוסמי PCSK9) הביאה לירידה של 36% עד 59% ברמות הכולסטרול הרע בדם. אגב, לפני כשלוש שנים, בינואר 2013, אישר המינהל האמריקאי מנגנון נוסף לטיפול תרופתי נוסף בהיפרכולסטרולמיה משפחתית
התרופות החדשות הוגדרו בתקשורת כפריצת הדרך הגדולה ביותר במאבק בכולסטרול גבוה מאז יציאתן של התרופות הפופולאריות ממשפחת הסטטינים לשוק בשנות השמונים. המרכז הרפואי "קליבלנד קליניק" בארה"ב בחר בגילוי זה כאחת מפריצות הדרך הרפואיות הבולטות של 2015. יש לציין כי כולסטרול רע (LDL) גבוה ידוע כגורם סיכון ישיר ומובהק למחלות לב וכלי דם (שבץ מוחי), ומכאן החשיבות להורדת רמתו בדם, לצד העלאה של רמות הכולסטרול הטוב (HDL).

 

אגב, בשנה החולפת פורסמו עדויות נוספות בזכות התועלות הרפואיות של הטיפול בסטטינים, שזוהו כבעלי איכויות מניעתיות של מחלות שונות. באפריל 2015 מצאו חוקרים ישראלים כי סטטינים עשויים להפחית את הסיכון לפסוריאזיס ובספטמבר 2015 קבעו חוקרים ישראלים ואמריקאים כי סטטינים בקרב חולי סוכרת תורמים לשיפור המצב הקוגניטיבי.

 

השימוש בתרופות להורדת כולסטרול מקבוצת הסטטינים גדל משמעותית בעשור האחרון, וכיום מטופלים בהן על פי הערכות כ-725 אלף ישראלים. לפי נתוני דו"ח מדדי האיכות העדכני של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, בין נוטלי הסטטינים 82.9% מכלל 83,746 חולי לב בישראל שעברו ניתוחי מעקפים, נכון לשנת 2013. לפי נתונים שנאספו בקופת חולים מכבי, צריכת הסטטינים זינקה ב-249% בין 2003 ל-2010.

 

הילד הראשון משחלה שהוקפאה בילדות

 

 

(צילום: Shutterstock)

 

בחודש יוני 2015 דווחו רופאים מבלגיה לראשונה בעולם על אישה בת 27 שילדה תינוק בעזרת מקטעי שחלה שהוקפאו בילדותה, עוד בהיותה בת 13, לאחר שאובחנה כחולה באנמיה חרמשית (sickle cell anaemia) – מחלה שעלולה לפגוע ביכולת הפריון שלה. בדיווח לכתב העת Human Reproduction תיארו הרופאים כי כעשר שנים לאחר שטופלה, החליטה האישה כי היא רוצה להביא ילדים לעולם, אך התברר כי אין ביכולתה להרות בעקבות טיפולי כימותרפיה שנאלצה לעבור בילדות בהכנה להשתלת מח עצם.

 

בגיל 25 השתילו רופאיה של האישה בגופה ארבעה מקטעי שחלה שהוצאו ממנה בילדותה והוקפאו. המקטעים המוקפאים הושתלו לצד השחלה הנוכחית של האישה, וכן הושתלו 11 רכיבים שונים במערכת הרבייה שהוצאו ממנה בילדות ונשמרו בהקפאה. כעבור חמישה חודשים נטמעו מקטעי השחלה שהושתלו בגופה והחלו לייצר ביציות בשלות שמתאימות להפריה, והיא פיתחה מחזור טבעי. לאחר היריון שנמשך תוך מעקב תכוף, היא ילדה תינוק בן בריא.

 

בראיון לתקשורת אמרה אז ד"ר איזבל דמיסטרה (Demeestere), אחת החוקרות מבית החולים Erasmus בבריסל בו הושג ההיריון, כי "מדובר בפריצת דרך משמעותית בתחום הפריון, כי ילדים הם המטופלים שיכולים להרוויח הכי הרבה מהקפאת שחלות בעתיד. כשילדות מאובחנות עם מחלות שעלולות לפגוע בפוריותן עוד לפני שהן יוצרות ביציות, הקפאת מקטעי שחלה היא האפשרות היחידה הקיימת כדי לשמר את יכולת הפוריות שלהן". פריצות הדרך בתחום הפריון, אגב, מתקדמות בצעדי ענק. בשנת 2014 דווח לראשונה בעולם על תינוק בריא שנולד לאישה משבדיה בת 36 שעברה השתלת רחם מחברה בת 61.

 

השתלת פנים מלאה

 

 

(צילום: Shutterstock)

 

השנה דווח בתקשורת האמריקאית על פריצת דרך משמעותית בעולם ההשתלות, והפעם סביב השתלות פנים – טיפול ניסיוני שמתפתח בעשור האחרון שמאפשר לאנשים שנפגעו בפניהם כתוצאה מטראומה קשה לזכות בפנים חדשים שמקורם בתורם איברים. בנובמבר 2015 דווח בתקשורת כי מנתחים אמריקאים הצליחו לראשונה לעבור השתלת פנים כמעט מלאה, המסובכת ביותר בהיסטוריה: בקיץ האחרון, באוגוסט 2015, קיבל הכבאי פטריק הארדיסוו (Patrick Hardison) פנים חדשות, לאחר שעבר השתלה של גולגולת מלאה, אוזניים ועפעפיים.

 

הארדיסון נפצע בעבודתו כשנכנס לבניין בוער בניסיון להציל דיירת לכודה באש, וסבל מכוויות חמורות בדרגה שלוש בגולגולת ובכל פניו. בניתוח שנמשך 26 שעות במרכז הרפואי NYU Langone Medical Center בניו יורק הושתלו בו פניו של דיוויד רודבאו (David Rodebaugh), בן 26 שמת בתאונת אופניים בקיץ, ואמו תרמה את איבריו להשתלה. לצורך התאמת פנים יש צורך לא רק בהתאמה של סוג הדם, אלא גם בהתאמת סוג עור הפנים בין התורם למושתל, לרבות גוון העור ועוביו. לאחר השתלת הפנים צפוי הארידסון לעבור ניתוחים נוספים קטנים בשיטות של כירורגיה פלסטית להסרת עודפי עור סביב העיניים והשפתיים.

 

עוד קודם לכן, ביוני 2015, דיווחו מנתחים אמריקאים מהמרכז הרפואי Houston Methodist hospital שבטקסס כי הצליחו לבצע את השתלת הגולגולת והקרקפת הראשונה בהיסטוריה. המושתל ג'יימס בויסן (James Boysen) הוא מתכנת במקצועו, שראשו נפגע כתוצאה מהקרנות שעבר בעקבות גידול סרטני שהתפתח במוח בתאים המצויים ממש מתחת לגולגולת. בעקבות טיפולי ההקרנות הופיעו על ראשו פצעים שלא הגלידו. בויסן עבר את השתלת הגולגולת והקרקפת לצד השתלת כליה ולבלב מאותו התורם ובמסגרת ניתוח מורכב אחד. במרכז הרפואי הסבירו כי תכנון ההשתלה המורכבת ארך כשנתיים, והשתתפו בה מעל ל-50 אנשי צוות רפואי.

 

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: