רפואה אלטרנטיבית לסרטן שד: מחקר חדש מעלה חששות
מחקר ענק בחן מה קורה כשנשים בוחרות להחליף את הטיפול הסטנדרטי לסרטן השד ברפואה אלטרנטיבית. הממצאים מעוררים דאגה

בשנים האחרונות צוברים פופולאריות הטיפולים ברפואה משלימה ואלטרנטיבית, בין השאר גם לחולי סרטן. בין השיטות הפופולאריות: דיקור, מדיטציה, יוגה ותוספי תזונה וצמחי מרפא. מחקרים מדגימים כי לטיפולים אלה השפעות משמעותיות בשיפור איכות חיי המטופלים, לרבות בתפקוד בחיי היומיום ובתמיכה נפשית ולעתים אף חברתית.
מחקרים רבים מזהים יתרונות בטיפולים ברפואה משלימה ואלטרנטיבית לנשים עם סרטן השד. לאור העדויות, השנה (2026) אף הוכנסו לסל הבריאות בישראל לראשונה סדרת טיפולי דיקור לחולי סרטן המצויים בטיפולי כימותרפיה, ובכללם גם המתמודדות עם סרטן השד, לשיפור הטיפול בכאב.
אולם לצד הראיות המבטיחות – רפואה משלימה עשויה להפוך לאלטרנטיבית, כאשר מטופלים עם סרטן עלולים להחליף את הטיפול המקובל במחלה בטיפול האלטרנטיבי ה"טבעי" בתקווה שיצליח לשפר יותר את מצבם ומבלי להיחשף לתופעות לוואי וסיבוכים מורכבים של כימותרפיה והקרנות.
עתה מצאו חוקרים אמריקאים כי נשים עם סרטן שד שבחרו ברפואה אלטרנטיבית במקום טיפולים הרפואיים הסטנדרטיים היו בסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת בתוך חמש שנים, גם אם זכו לקבל במקביל חלק מהטיפולים הרגילים.
ההישרדות הכללית
החוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל בקונטיקט, ניתחו נתונים שנאספו על 2,157,219 נשים בארצות הברית שאובחנו עם סרטן שד בין השנים 2011 ל־2021. הנתונים הגיעו ממאגר הנתונים האמריקאי הלאומי לסרטן (NCDB).
הרוב המוחלט של הנשים (97.6%) קיבלו רק טיפולים רפואיים סטנדרטיים: ניתוחים, כימותרפיה, הקרנות, טיפולים תרופתיים הורמונליים ותרופות ביולוגיות ואימונותרפיה. 2.3% (49,713 נשים) לא קיבלו כל טיפול. פחות מ-0.1%, רק 273 נשים – ביקשו לקבל טיפולים ברפואה אלטרנטיבית בלבד, כשהכוונה לטיפול אלטרנטיבי שנוהל על ידי אנשי מקצוע שאינם רופאים. 568 נשים דיווחו שקיבלו שילוב של לפחות טיפול רפואי סטנדרטי בשיטה אחת לצד לפחות טיפול אחד נוסף ברפואה אלטרנטיבית.
תוך חמש שנים ממועד אבחון המחלה, שיעורי ההישרדות הכללית היו הגבוהים ביותר בקרב נשים עם סרטן השד שקיבלו טיפול רפואי סטנדרטי בלבד – 85.4%. בקבוצת השילוב של טיפול סטנדרטי ואלטרנטיבי שיעור ההישרדות שנמדד עמד על 81.2%. ואילו בקבוצה של נשים מעטות שבחרו בטיפולים ברפואה אלטרנטיבית בלבד: רק 60.1% שרדו את המחלה ונותרו בחיים כעבור חמש שנים. ללא כל טיפול – שיעורי ההישרדות מסרטן בשד בעבודה זו עמדו על כמחצית (47.8%) מהחולות בלבד.
גם לאחר התאמה לגורמים שעשויים להתערב בממצאים כמו גיל, מוצא גזעי/אתני, שלב המחלה, מחלות נוספות, סוג ביטוח, סוג מוסד, אזור גיאוגרפי, שנת אבחון והכנסה, נמצא כי נשים שטופלו רפואה אלטרנטיבית בלבד ללא כל טיפול סטנדרטי היו בסיכון גבוה פי 3.67 לתמותה מוקדמת תוך חמש שנים מהאבחנה עומת טיפול סטנדרטי בלבד. הסיכון דמה לזה של ללא טיפול (פי 3.53). גם נשים שקיבלו שילוב של לפחות טיפול סטנדרטי אחד לצד אלטרנטיבי נמצאו בסיכון גבוה ב-45% לתמותה תוך חמש שנים, בהשוואה למי שקיבלו טיפול סטנדרטי בלבד.
החוקרים מסבירים את השרידות הנמוכה יותר בשילוב של טיפול סטנדרטי ואלטרנטיבי בפחות שימוש בכלים טיפוליים לא־ניתוחיים: למשל, רק 40.7% מהמאובחנות עם סרטן שד שלב 2 במחקר שקיבלו טיפול משולב (סטנדרטי ואלטרנטיבי) קיבלו טיפול הורמונלי (לעומת 65.2% בקבוצת הטיפול הסטנדרטי בלבד), רק 36.6% מתוכן טופלו בהקרנות (לעומת 59.5% שקיבלו הקרנות בקבוצת הטיפול הסטנדרטי). ניתוחי רגישות הראו כי ויתור על טיפול הורמונלי והקרנות מהווים את ההסבר המרכזי למגמת העלייה בתמותה מוקדמת אצל חולות שהתנסו ברפואה אלטרנטיבית.
הממצאים מדווחים בגיליון מארס 2026 של כתב העת JAMA Network Open.
שיח פתוח
החוקרים מציינים מגבלות משמעותיות למחקר. ראשית, הקבוצות של הטיפול האלטרנטיבי והשילוב של טיפול אלטרנטיבי וסטנדרטי מצומצמות (841 נשים), ונמוכות משיעורי המטופלות ברפואה משלימה עם סרטן השד המדווחים במחקרים אחרים, כנראה עקב תיעוד חלקי או הסתרה. מעבר לכך, המחקר אינו מוכיח סיבתיות – אלא רק קשר, וגם אינו מפרט סוגי רפואה אלטרנטיבית או בודק אפשרות של תוספת של רפואה משלימה לטיפול רפואי מלא. עם זאת, החוקרים מדגישים כי קבלת לפחות חלק מהטיפולים הסטנדרטיים עדיפה על היעדר טיפול מוחלט.
המחקר מדגיש כמה חשוב שרופאים למטופלים עם סרטן ישאלו באופן יזום על שימוש ברפואה אלטרנטיבית כדי להבין אם היא מתווספת לטיפול הסטנדרטי או באה במקומו, ולהסביר בצורה רגישה היכן עלול להיווצר סיכון ממשי. כדאי גם לברר אילו טיפולים רפואיים המטופלת שוקלת לוותר או לדחות בגלל טיפולים אלטרנטיביים, ולחדד את תרומתם הישירה לשרידות, במיוחד כשמדובר בטיפול הורמונלי ובהקרנות.
למטופלות עם סרטן השד, המחקר מהווה תזכורת שטיפול רפואי סטנדרטי הוא בסיס הטיפול במחלה והנתונים מצביעים על כך שהוא מציל חיים ומפחית תמותה, בעוד ויתור עליו לטובת רפואה אלטרנטיבית בלבד נקשר לעלייה ברורה בסיכון לתמותה מוקדמת. מי שבכל זאת שוקלת רפואה משלימה – כמו תרגולי גוף־נפש, דיקור או תוספים מסוימים – צריכה לעשות זאת רק לאחר שיחה מסודרת עם הרופאים האונקולוגים, כדי לוודא שאין ויתור סמוי על טיפול חיוני או שלא נוצר שילוב שעלול להזיק. כך, למשל, יש להיזהר מפני שילוב מסוכן של תרופות מסוימות לסרטן עם צמחי מרפא, למשל צמח ההיפריקום המשמש בהכנת תכשירים מסוימים המבקשים להפחית את הסיכון לדיכאון, המצוי גם כחומר פעיל בתרופות לדיכאון, הוכח כמגביר את פירוק התרופות לסרטן בכבד ומחליש מהשפעתן. השפעות דומות יש לאשכולית על חלק מהטיפולים לסרטן.
המחקר מחזק את הצורך בהחלטות משותפות: שיח פתוח, שבו המטופלת משתפת בחששות וברצונות שלה והרופאים מציגים את הנתונים ואת המשמעות של כל בחירה, יוכל לסייע לבנות תוכנית טיפול שמשלבת בין העדפות אישיות לבין שמירה מיטבית על הסיכוי להחלמה.
ממצאי המחקר מלווים בעבודות נוספות שמתייחסות לתופעה המדאיגה של ויתור על טיפולים רפואיים בקרב נשים עם סרטן השד. כך, לנשים עם סרטן שד הורמונאלי שאובחן בשלב מוקדם מומלץ כיום לפי הקווים המנחים המקובלים על ידי האיגודים המקצועיים השונים על מתן טיפול הורמונאלי מונע מדי יום למשך לפחות חמש שנים, באופן שמפחית את הסיכון להישנות סרטן השד. לפי עבודות, כרבע מהנשים עם סרטן שד שמותאם להן טיפול מניעתי בתרופות ההורמונאליות לחמש שנים מפסיקות ליטול אותו לפני תום התקופה, ובכך הן מעלות את הסיכון לחזרה של סרטן השד. סקירה בנושא שפורסמה בשנת 2014 זיהתה כי רק 50% מהנשים משלימות בהצלחה חמש שנים של טיפול הורמונאלי מונע. במחקר מקיף מישראל שבחן את הסוגייה בקרב נשים עם סרטן השד המבוטחות בקופת חולים מכבי, שממצאיו פורסמו במאי 2019 בכתב העת Breast Care, נמצא כי כרבע (23%) מהנשים לא השלימו את חמש שנות הטיפול והפסיקו אותו מוקדם יותר. נשים שמחליטות להפסיק על דעת העצמן את הטיפול ההורמונאלי המניעתי עושות זאת לרוב על רקע תופעות לוואי וסיבוכים קשים, ובהם גלי חום, כאבי מפרקים והפרעות שינה.



























