פסוריאזיס עשויה להעלות את הסיכון לסרטן
מחקר חדש שמבוסס גם על נתונים מישראל קושר בין מחלת העור פסוריאזיס לבין סיכון מוגבר להתפתחות מספר סוגים של גידולים סרטניים
פסוריאזיס (ספחת) היא מחלה דלקתית כרונית, בה תאי העור מתחלקים בקצב מהיר במיוחד, מה שמוביל להופעת נגעים עוריים ותסמינים אופייניים. תהליך החלוקה המואצת של תאי העור מוביל לכך שתאי עור לא בשלים מגיעים לשכבת העור העליונה ומתעצם תהליך דלקתי המלווה בנגעים מגרדים, לרוב בברכיים, המפרקים, הגו והקרקפת ולעתים גם באזורי גוף נוספים. הנגעים האופייניים אדומים, מורמים, ומכוסים בקשקשת לבנה וגסה.
פסוריאזיס אינה רק מחלת עור – מדובר במחלה מערכתית שנקשרה למספר בעיות בריאותיות נוספות. בין השאר רווחת הופעה משולבת של פסוריאזיס עם דלקתיות במפרקים – אבחנה הקרויה 'דלקת מפרקים פסוריאטית'. פסוריאזיס נקשרה במחקרים רבים גם לתחלואה קרדיו-וסקולארית. כך, למשל, מחקר מטאיוואן שפורסם בספטמבר 2015 מצא כי מטופלים שאובחנו עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון להתפתחות הפרעות קצב בלב, במיוחד אם הם סובלים מדלקת מפרקים פסוריאטית.
כעת מצא מחקר שנערך במספר מדינות ובהן ישראל, כי אנשים עם פסוריאזיס נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מספר סוגים של סרטן, במיוחד כאשר המחלה העורית בדרגת חומרה בינונית עד קשה.
גידולים סרטניים בכבד, חלל הפה, הלוע והוושט
החוקרים ביקשו לבחון לעומק את הקשר בין פסוריאזיס לסרטן. לשם כך הם שילבו נתונים ממחקרי עוקבה מבוססי‑אוכלוסייה שבוצעו מארבע מדינות: דנמרק, בריטניה, ישראל וטאיוואן. סך הכול נכללו בניתוח הנתונים 702,022 נבדקים עם פסוריאזיס ו‑4,185,342 נבדקי ביקורת ללא פסוריאזיס, בגילי 18 ומעלה, כשהביקורות הותאמו לפי גיל ומין ביחס של שישה נבדקי ביקורת לכל חולה. חומרת הפסוריאזיס סווגה לפי הצורך בטיפול תרופתי מקומי במשחות המעיד על מחלה קלה יחסית, או הצורך בטיפולים בפוטותרפיה ובטיפול תרופתי ביולוגי – המעידים על מחלה בדרגת חומרה קשה יותר.
ניתוח הנתונים העלה כי באופן כללי פסוריאזיס קשורה לסיכון גבוה בכ‑8% להתפתחות סרטן, ולאחר התאמה למשתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות (כמו גיל, מין וגורמים נוספים הזמינים ברשומות) העלייה בסיכון לסרטן הצטמצמה לכ‑5% בלבד. בקרב אנשים עם פסוריאזיס בדרגה בינונית‑קשה תועדה כבר עלייה בולטת יותר של 16% בסיכון לסרטן, שנותרה משמעותית – עלייה של 9% בסיכון – לאחר נטרול משתנים מתערבים.
כאשר הנתונים נבחנו לפי אתרי סרטן ספציפיים, התברר שהסיכון אינו אחיד. בפסוריאזיס בכל דרגות החומרה נרשמה עלייה בסיכון ל-14 מתוך 26 סוגי הסרטן שנבדקו ובהם: סרטן הכבד (עלייה של כ-53% בסיכון), סרטן חלל הפה (עלייה של כ‑29%), סרטן הלוע (עלייה של כ‑30%), סרטן הוושט (עלייה של כ‑17%), סרטן הלבלב (עלייה של כ‑9%), סרטן הכליה (עלייה של כ‑19% בסיכון) וסרטן שלפוחית השתן (עלייה של כ‑13% בסיכון למחלה). כמו כן תועדה עלייה של כ‑37% בסיכון לסרטני עור שאינם מלנומה. גם בסיכון לממאירויות המטולוגיות נצפתה עלייה: לימפומה מסוג הודג’קין (עם עלייה של כ‑56% בסיכון), לימפומה שאינה הודג’קין (עלייה של כ‑16%) ולוקמיה (עלייה של כ‑18% בסיכון למחלה).
עוד נמצא כי ככל שהמחלה העורית קשה יותר – כך גדל הסיכון לחלק מסוגי הסרטן שנבדקו.
המחקר נתמך על ידי פרויקט האטלס הגלובלי לפסוריאזיס של הליגה הבינלאומית לחברות רפואיות ברפואת העור (ILDS), וממצאיו מדווחים בגיליון ינואר 2026 של כתב העת British Journal of Dermatology.
עישון והשמנה, דלקתיות וטיפולים מורכבים
החוקרים מדגישים כי פסוריאזיס היא מחלה דלקתית כרונית, שלעתים קרובות מלווה גם בעישון סיגריות, השמנת יתר ותסמונת מטבולית – ולכן לפחות חלק מהקשר לסרטן כבד או ריאה, למשל, עשוי להיות קשור לגורמי סיכון נלווים. מחקרים בעבר כבר זיהו קשרים בין פסוריאזיס להשמנה וסוכרת סוג 2 שמקורם עשוי להיות גנטי. גם לאחר התאמות שונות, נותרה עלייה בסיכון במספר סוגי סרטן אצל המאובחנים עם מחלת העור, במיוחד כשמדובר בפסוריאזיס בינונית‑קשה, כאשר ההנחה כי חלק מהקשר הזה עשוי לנבוע מהדלקתיות הכרונית עצמה ומחלק מהטיפולים המורכבים במחלה. כך, מאחר ופוטותרפיה חושפת את הגוף לקרינת אולטרה סגול שנחשבת בחשיפה מצטברת למסרטנת, היא עלולה במקרים נדירים להיות קשורה גם בהופעת סרטן העור, לרבות סרטן מסוג מלנומה. מחקר מאוניברסיטת הרווארד שפורסם עוד במאי 2001 מצא כי חשיפה לקרני UVA בטיפולי פוטותרפיה מעלים פי 8.4 את הסיכון לסרטן העור מסוג מלנומה חודרנית. מסיבה זו, מטופלים בפוטותרפיה נדרשים למעקב הדוק אחר שומות חריגות בעור לצורך אבחון מוקדם של נגעים עוריים חשודים.
מסקנת החוקרים היא שפסוריאזיס אינה רק מחלת עור מקומית, אלא מצב דלקתי מערכתי עם השלכות אפשריות על הסיכון לממאירויות. מבחינה קלינית, החוקרים מציעים לשקול לשפר את המודעות של מטופלים ורופאי עור לחשיבותן של בדיקות סקר לסרטן אצל מטופלים עם פסוריאזיס, בעיקר בדרגה בינונית‑קשה, ולהתייחס ברצינות לניהול גורמי סיכון נוספים כמו עישון, אלכוהול והשמנה.
ממצאי המחקר הנוכחי מתיישבים עם עבודות נוספות בשנים האחרונות שמזהות קשר בין פסוריאזיס לסרטן, המחדדות את הצורך של מטופלים עם פסוריאזיס לשמר אורח חיים בריא ולבצע פעולות למניעת סרטן, בין השאר בפעילות גופנית סדירה והקפדה על תזונה בריאה. כך, בדצמבר 2015 דיווחו חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת פנסילבניה כי מצאו שפסוריאזיס מעלה ב-34% את הסיכון לסרטן הלימפומה, ב-15% את הסיכון לסרטן הריאות וב-12% לסרטן העור שאינו מלנומה. ומטה אנליזה של חוקרים מדנמרק, שפורסמה בפברואר 2020 בכתב העת JAMA Dermatology, קובעת כי כ-5% מחולי הפסוריאזיס נוטים לפתח גידולים סרטניים, וסיכון גבוה במיוחד תועד לשני סוגי גידולים: סיכון גבוה פי 2.28 להתפתחות סרטן עור שאינו מלנומה וסיכון גבוה ב-56% להתפתחות סרטן הלימפומה.
