מה הקשר בין השמנה לסרטן?
בשנים האחרונות מצטברים יותר ויותר מחקרים שמצאו כי השמנה מעלה את הסיכון לסרטן מסוגים שונים. ירידה במשקל תפחית את הסיכון
השמנה מעלה את הסיכון לשורה ארוכה של מחלות, ובהן גם סרטן. בשנים האחרונות תועדו במדינות שונות עלייה בשיעורים של סוגי הסרטן שנקשרו להשמנה. כך לדוגמה, מחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Med בנובמבר 2024 העלה כי בסין בין השנים 2007 עד 2021, בכל שנה עלה ב-3.6% השיעור של סוגי סרטן שקשורים להשמנה, בעוד ששיעורי ההיארעות של סרטנים שאינם קשורים להשמנה נותרו יציבים באותה תקופה. הקשר בולט במיוחד בצעירים – אנשים שנולדו בין 1997 ל-2001 היו בסיכון גבוה פי 25 לפתח סרטן הקשור להשמנה בהשוואה לאלו שנולדו בין 1962 ל-1966.
הכתבה להלן מציגה היבטים על קשר בין השמנה לסרטן:
אילו סוגי סרטן קשורים להשמנה?
לפי המכון הלאומי לסרטן בארה״ב, השמנה מהווה גורם סיכון מוכח ל-13 סוגי סרטן:
- אדנוקרצינומה של הוושט
- שד (בקרב נשים לאחר גיל המעבר)
- המעי הגס והחלחולת
- רחם
- כיס המרה
- הקיבה
- כליות
- כבד
- שחלות
- לבלב
- בלוטת התריס
- מנינגיומה (סוג של גידול מוחי)
- מיאלומה נפוצה
מחקרים עדכניים מציעים כי ייתכן שהשמנה קשורה לסוגי סרטן נוספים.
מחקרים גם הראו שככל שההשמנה חמורה יותר וככל שהאדם עם משקל עודף יותר זמן – כך עולה הסיכון לפתח סרטן מסוגים הקשורים להשמנה.
איך השמנה מעלה את הסיכון לסרטן?
השמנה עשויה להעלות את הסיכון לסרטן במספר מנגנונים ובהם:
- עודף רקמת שומן מעלה את רמות האינסולין וגורם גדילה דמוי אינסולין, שמגבירים חלוקת תאים ועלולים לעודד צמיחה של תאים טרום‑סרטניים וסרטניים.
- במקביל רקמות השומן מפרישות כמויות גדולות יותר של אסטרוגן והורמונים נוספים, הקשורים לעלייה בסיכון לסוגי סרטן הורמונליים כגון סרטן שד או הרחם.
- השמנה מלווה גם בדלקת כרונית בדרגה נמוכה: תאי השומן ותאי מערכת החיסון ברקמת השומן מפרישים ציטוקינים דלקתיים ואדיפוקינים שמקדמים חלוקת תאים, יוצרים סביבה מועדפת לגדילת גידול ופוגעים ביכולת מערכת החיסון לזהות ולהשמיד תאים חריגים.
שילוב של עמידות לאינסולין, עודף הורמונים נשיים, הפרעה באדיפוקינים ודלקת כרונית יוצר ״סערה מושלמת״ המעלה עם הזמן את הסיכון להתפתחות והתפשטות של סרטן.
איך השמנה עשויה להשפיע על תוצאות המחלה?
גם למי שכבר חלו בסרטן – השמנה עלולה להשפיע לרעה. מחקרים מצביעים על קשר בין עודף משקל והשמנה לבין ירידה בסיכויי ההישרדות וחזרה של הגידול לאחר הטיפולים.
כך למשל, במחקר מ-2013, שבחן 1,400 נשים עם סרטן רירית הרחם, נמצא כי נשים שהיו עם עודף משקל או השמנה עוד לפני האבחון היו בסיכון גבוה יותר למות בתוך חמש שנים מהאבחנה. בהשוואה לנשים במשקל תקין (BMI 18.5–25), הסיכון לתמותה מכל סיבה בתוך חמש שנים היה גבוה בכ‑74% בקרב נשים עם עודף משקל (BMI 25–30), בכ‑84% בקרב נשים עם השמנה בדרגה 1 (BMI 30–35), ובכ‑135% בקרב נשים עם השמנה קשה (BMI 35 ומעלה).
במחקר גדול שפורסם בשנת 2015 בכתב העת Cancer Epidemiology, Biomarkers & Prevention, החוקרים עקבו אחרי 5,615 נשים וגברים שאובחנו עם סרטן מעי גס או חלחולת, ובדקו את הקשר בין השמנה לפני האבחון לבין הסיכון למוות מוקדם. הם מצאו כי כל עלייה של 5 יחידות במדד מסת הגוף (BMI) לפני האבחון הייתה קשורה בעלייה של כ‑10% בסיכון לתמותה במהלך המעקב, גם לאחר התאמה לנתונים קליניים כמו שלב המחלה ומאפייני הגידול.
השמנה גם קשורה לסיכון לסיבוכים שנגרמים כתוצאה מהטיפול בסרטן, כמו עלייה בסיכון ללימפדמה בקרב נשים המחלימות מסרטן השד.
איך ירידה במשקל תשפיע על הסיכון לסרטן?
מחקרים הצביעו על כך שירידה במשקל תסייע להפחית את הסיכון לסרטן. מחקר אמריקאי שפורסם בפברואר 2017 בכתב העת Journal of Clinical Oncology העלה כי ירידה של 5% לפחות במשקל בקרב נשים לאחר גיל המעבר מפחיתה ב-29% את הסיכון לסרטן הרחם. הקשר היה חזק במיוחד בנשים עם השמנה שעשו דיאטה מכוונת – ובכך הפחיתו את הסיכון שלהן לפתח את המחלה ב-56%.
חוקרים אמריקאים מהמרכז הרפואי "קליבלנד קליניק" הציגו ביוני 2024 בכנס השנתי של החברה האמריקאית לסוכרת ממצאים ממחקר לפיהם ירידה במשקל יכולה להפחית את הסיכון של אדם לפתח את רוב הסוגים של סרטן הקשורים להשמנה בטווח של חמש שנים. יותר מכך, נראה כי לירידה במשקל הייתה השפעה מגנה מסוימת גם מפני סוגי סרטן אחרים שלא נקשרו עם השמנה ובהם מלנומה, סרטן ריאות, סרטן באיברי המין, סרטן בעין וסרטן במוח.
בשנים האחרונות מתפרסמים מחקרים לפיהם תרופות לטיפול בהשמנה וסוכרת מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 קשורות לירידה בסיכון לפתח סרטן מסוגים הקשורים להשמנה.
ביוני 2024 פורסם בכנס השנתי של הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן (ASCO) כי תרופות לטיפול בהשמנה מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 מפחיתות את הסיכון לסרטן מסוגים הקשורים להשמנה.
מחקר נוסף שפורסם בשנת 2024 בכתב העת JAMA Network Open בחן נתונים של יותר מ‑1.6 מיליון חולי סוכרת סוג 2 בארצות הברית. החוקרים השוו בין מטופלים שקיבלו תרופות לירידה במשקל מקבוצת אגוניסטים לקולטן ל‑GLP‑1 לבין מטופלים שקיבלו אינסולין או מטפורמין, ומצאו כי לעומת אינסולין, שימוש ב‑GLP‑1 נקשר לירידה מובהקת בסיכון לחלות ב‑10 מתוך 13 הסרטנים הקשורים להשמנה.
במחקר שפורסם בספטמבר 2025 בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism נמצא כי טיפולים לירידה במשקל, הכוללים תרופות להשמנה וניתוחים בריאטריים, עשויים לסייע בהפחתת הסיכון לסרטן הקשור להשמנה בקרב אנשים הסובלים מהשמנת יתר וסוכרת סוג 2. החוקרים מאוניברסיטת לסטר התבססו על נתונים של כ-180,000 מבוגרים עם השמנת יתר וסוכרת סוג 2 ובחנו את השכיחות של מספר סוגי סרטן שנקשרו להשמנה, כולל סרטן השד, המעי הגס והחלחולת, כיס המרה, הכבד, השחלות, הלבלב והרחם. הם השוו את שכיחות הסרטן בנבדקים שקיבלו תרופות לירידה במשקל מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1 ואלה שעברו ניתוח בריאטרי לטיפול בהשמנה לאנשים שקיבלו תרופה לטיפול בסוכרת שלהם. ניתוח הנתונים העלה כי טיפולים להשמנה נקשרו לירידה בסיכון לסרטן. הסיכון לסרטן מהסוגים שנבדקו היה נמוך ב-15% בקרב נבדקים שעברו ניתוחים בריאטריים ונמוך ב-12% באלה שטופלו בתרופה לטיפול בשמנה מקבוצת האנלוגים להורמון GLP-1.
ירידה במשקל אומנם אינה משימה פשוטה, אך היא אפשרית. תוכנית הטיפול צריכה לכלול דיאטנית שתסייע בהתאמת הרגלי האכילה, מדריך כושר לצורך התאמת פעילות גופנית, ליווי נפשי וכן רופא שיכול להתאים המלצות וטיפולים מתאימים שיסייעו בירידה במשקל ושימורה לאורך זמן.
עדכון אחרון: מארס 2026
ניתן כשירות לציבור וללא מעורבות בתכנים, מטעם חברת נובו נורדיסק.
המידע אינו מהווה יעוץ רפואי. למידע נוסף יש לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
